הורדת ריבית? לא מה שחשבתם
בתחילת החודש הוריד נגיד הבנק המרכזי את הריבית המוניטרית ל-4.5% בהמלצת הוועדה המוניטרית המקצועית של בנק ישראל וזאת בניגוד למרבית הציפיות. הנגיד משמש כיו"ר הוועדה, עם שלושה נציגי ציבור שכיום הם אנשי אקדמיה בהווה או בעבר.
חברי הוועדה מנועים מקיומו של אינטרס אישי כגון תיק ניירות ערך בניהול עצמי, או כל זיקה לפעילות עסקית המשפעת משער הריבית, כך שאין לחשוד במניע אישי להחלטתם.
ההחלטה על הורדת ריבית בשלב זה כמוה כחולה הלוקח אנטיביוטיקה לשבעה ימים, אך מחליט להפסיק לקחת את התרופה לאחר שלושה ימים. חיידקי האינפלציה ששרדו את התרופה במשך שלושה ימים יתאוששו עם משנה כוח ועוצמה. היטיבה לבטא זאת לורי לוגן נשיאת הבנק הפדרלי בסניף דאלאס, שאמרה כי הבנק הפדרלי עלול להיאלץ להמשיך בהעלאות הריבית כדי למנוע את השפעת הציפיות להורדת הריבית, שמיתנו לאחרונה את שערי בריבית בשוק האג"ח, שלא לדבר על כך שאין מקום להורדת הריבית. ציפיות השוק להורדת ריבית השפיעו על תשואות האג"ח בארה"ב וגם בישראל. יתירה מזו, כיום 76% מאנשי המקצוע בארה"ב סבורים כי הבנק הפדרלי יוריד את הריבית המוניטרית בפגישתו הקרובה במרץ 2024.
למרות אזהרותיה של לוגן, לא נראה שהבנק הפדרלי יעלה את שערי הריבית במרץ הקרוב, אך גם ברור שהבנק יתקשה להוריד את הריבית למרות הציפיות.
המלחמה תביא להדפסת כסף
האם המצב בארה"ב שונה מזה שבישראל, כאשר אנחנו הפכנו למדינה הראשונה בעולם המפותח שהחלה בהורדת ריבית? מה שיעזור לבנק הפדרלי להשאיר את הריבית ברמה גבוהה הנו מה שמכונה "נחיתה רכה" של כלכלת ארה"ב וזאת לעומת ההשפעה של מלחמה מתמשכת בישראל על החלטות הוועדה המוניטרית בישראל. נסביר זאת.- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום נחשבת האינפלציה, שרמתה לאחרונה היא הגבוהה ביותר מזה 40 שנה, לאבן הנגף הכלכלית הבעייתית ביותר. אם מקורה של האינפלציה הנו בעיקר בלחצים פיננסיים בשוק ההון ופחות בלחצים ריאליים, הרי שהכלי הבדוק למיתון האינפלציה הנו שער הריבית המוניטרית, אך יש לכך מחיר בדמות האטה כלכלית ריאלית. כלכלת ארה"ב הפגינה חוזק יחסי ועמידות כנגד השימוש בכלי הריבית על ידי הבנק הפדרלי בשנים 2022-23 ולכן מכנים זאת כ"נחיתה רכה". אמנם רמת האינפלציה התמתנה לאחרונה בארה"ב, אך החשש הנו כי ציפיות השוק להורדת ריבית מוניטרית בעתיד גורמות כבר עתה לירידת תשואות האג"ח ולפיכך גוררות ירידה בעלויות המימון של החברות העסקיות.
עובדה זו עשויה לחדש את הגל האינפלציוני שארע ב-2022-3. למשל, אג"ח ממשלתי לעשר שנים ירד מרמה של 5% לרמה של כ-4%, עובדה המשליכה ישירות על עלויות המימון העסקי.
בישראל המצב עלול להיות שונה לחלוטין. אמנם גל האינפלציה ששוטף את ישראל ב-2023 דומה במאפייניו לזה שבארה"ב, מה גם שהתייקרות מוצרים ושירותים בחו"ל משליכה באופן ישיר על התייקרות בישראל בשל מרכיב היבוא ופיחות השקל. אך המצב השתנה. המלחמה עשויה לגרור גרעון תקציבי, שאינו מגובה במלואו במקורות ממון, ופרושו "הדפסת כסף" על ידי העמדת אשראי למדינה בחשבונה בבנק ישראל. בנוסף, הוצאות המלחמה , בעיקר לשיקום ופיצוי הינם גורם פיסקלי מהותי שעלול להביא לגל אינפלציוני שמקורו פיסקלי בניגוד לגל האינפלציה הקודם. מאידך, האטה בביקושים הריאליים בעקבות המלחמה עשויה למתן מגמה זו, אך אני סבור כי לא קיימת כל אינדיקציה לשינוי מגמה בביקושים הריאליים ולפיכך גורם זה לא יהיה משמעותי.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
תשכחו מריבית נמוכה
במקרה זה, השימוש בכלי הריבית עלול להיות בלתי יעיל. תהיה המדיניות הכלכלית האופטימלית אשר תהיה, דבר אחד ברור: הורדת הריבית המוניטרית רק עשויה לחזק את הגל האינפלציוני הצפוי והבלתי נמנע כתוצאה מהמלחמה. כלומר, לא רק ששימוש בשער הריבית ככלי אינו יעיל במצב זה, שימוש בכלי זה עלול להזיק.
אני משוכנע שחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ערים לניתוח למעלה והורדת הריבית האחרונה תתברר כזמנית. יתירה מזו, אם הבנק הפדרלי האמריקאי יהסס להוריד את הריבית מסיבותיו הוא, יקשה על הוועדה המוניטרית הישראלית להמשיך ולהוריד את הריבית. סיבה אחת ברורה לכך: הורדת ריבית בישראל שאינה מלווה בהורדת ריבית בחו"ל תחליש את השקל ותגרור גורם עתידי נוסף להתייקרויות שמקורו ביבוא.
הכותב הוא איש אקדמיה, ממייסדי חברת הדירוג מידרג ומבעלי מניותיה
- 10.יותם 08/01/2024 23:45הגב לתגובה זוכל עוד הכספים הקואליציוניים זורמים להם ללא הפרעה וכל עוד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה, החרדים מתנהגים כמו עמלקים בזמן מלחמה.
- 9.אלון 08/01/2024 22:12הגב לתגובה זוכשהדולר זינק בהתפרעויות בקפלן, במקום למכור דולרים יקרים תמורת שקלים זולים, הוא הלך לישון. ועכשיו הורדת הריבית, שברור שהיא הכי לא במקום (ממליץ לנגיד לקפוץ לסופר לראות את מחירי הירקות והבשר, ולשאול עובדים על בקשות להעלאת שכר שאני שומע מכל עבר). הוריד רבע אחוז, ונשלם בהעלאה של 2 אחוז בשנה הקרובה.
- 8.סמי שמעון 08/01/2024 14:49הגב לתגובה זומחובתי לזלזל בכם , ראינו מה דיברתם ב 15משנה האחרונה , והמצב היה טוב . אני סומך על הממשלה שיש לה אחריות מאשר חבורה של פרוגרסיבים עלובים
- 7.סווינגר 08/01/2024 11:54הגב לתגובה זוועליית שער הדולר עוד ועוד. כשתברח האינפלציה שוב, אולי שוב יעלו או לא יורידו את הריבית חאורל זמן הרבה יותר ארוך. הנדלן ייחנק סופית מהמינוף, כי הזמן לרעתו. אמן כן יהיה רצון. מחיר הנדלן משבש את שאר הענפים.
- 6.אריק 08/01/2024 11:53הגב לתגובה זועשו טעות ברמת המחדל 7.10 עם הורדת הריבית. חבורה של פופוליסטים שמפחדים על התחת שלהם מהפוליטיקאים.
- 5.ראלי 2024 08/01/2024 10:56הגב לתגובה זווהוא שלמחלחמה יש גם השפעות דיפלציוניות רבות, הן בטווח בקצר והן בארוך. הדברים מאזנים אחד את השני וכשם שהשוק הישראלי נכנס בריא למלחמה כך הוא ייצא ממנה מחוזק. עם כל הכבוד לכל הפסימיים והשורטיסטים, אבל המלחמה תיגמר יום אחד. הריבית תרד גם תרד. האינפלציה תחזור לטווח היעד. והבורסה תעוף למעלה ותצמצם את הפער מניו יורק.
- המתים גם אופטימיים 08/01/2024 21:06הגב לתגובה זותמיד תחשוב על גן עדן, בנתיים החיים ממשיכים ויש משלמים
- 4.מוצי 08/01/2024 10:54הגב לתגובה זוגם הציפיות לירידה מהירה טעות. לדעתי צריך להוריד עוד רבע אחוז ךקראת סוף השנה ואחכ שנה הבאה גם כן באיטיות
- 3.אחד שיודע 08/01/2024 10:48הגב לתגובה זושנים היה עוקב אחרי הפד ועכשיו החליט להיות סורר, לדעתי טעות להוריד אינפלציה עכשיו, יכל לחכות לסוף הרבעון הראשון של השנה וזאת כדי לא לקחת סיכונים..כנראה מעדיף פופוליזם מאשר כלכלה אמיתית..
- 2.לגמרי נכון, טעות להוריד ריבית (ל"ת)נכון 08/01/2024 10:44הגב לתגובה זו
- 1.העורב 08/01/2024 10:21הגב לתגובה זולא ירחק היום והבנק המרכזי יאלץ לעשות בפעם הראשונה בתולדותיו פניית פרסה מהירה של העלאת ריבית גב לגב להורדה שביצע.פעולה כזו תשדר כמובן פניקה וחוסר אמינות אבל תהיה הכרחית.

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5% מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות -1.17% , בנק הפועלים פועלים -0.02% , אל על אל על 1.5% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 1.61% והפניקס הפניקס 0.29% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.