רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

רונן אגסי, רווח מייצג של 500 מיליון שקל הוא הגיוני למגדל? "הוא יהיה גבוה יותר"

מנכ"ל מגדל מגבש תוכנית לשנים הבאות ("נציג בקרוב"), מסביר את השפעות הריבית על הדוחות של מגדל ("ההשפעות החיוביות והשליליות יתקזזו"), מסביר שאין בעיה של ממשל תאגידי בחברה ומדבר על ניהול חברת ביטוח בזמן מלחמה 
אבישי עובדיה |
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

חברת מגדל שנסחרת ב-4.5 מיליארד שקל יודעת לייצר רווחים מרשימים משתי הפעילויות המרכזיות שלה - ביטוח וניהול כספים. אבל, אנליסטים ומשקיעים נותנים בהגדרה "דיסקאונט" להשקעה בחברות ביטוח כי קשה מאוד להבין את מכלול הגורמים שמשפיעים על התחום ומכיוון שהתוצאות תלויות בשוק ההון וכתוצאה מכך תנודתיות מאוד. אבל יש ממוצע, יש "רווח מייצג", סוג של רווח בתקופה נורמלית. זה לא עכשיו בעיצומה של מלחמה. אבל כשמנתחים ובודקים לאורך זמן אז תקופה טובה מנוטרלת עם תקופה חלשה ומגיעים לרווח מייצג. לפני כשנתיים וגם שלוש שנים, ההערכה של מנהלי מגדל היתה שהרווח המייצג הוא 500 מיליון שקל. המנכ"ל שנכנס בתחילת השנה, רונן אגסי, סבור שהרווח המייצג גבוה יותר. 

"אנחנו נציג בקרוב את התוכנית האסטרטגית שלנו קדימה,  הרווח המייצג שלנו, לתקופה נורמלית, עם תשואה ממוצעת סבירה בשוק ההון, בלי מלחמה, צפוי להיות גבוה מ-500 מיליון שקל. רק בהינתן שנחזור לגבות דמי ניהול בנכסים המנוהלים שבהם יש דמי ניהול משתנים, כבר יתווסף לנו רווח משמעותי".

"חלק מהתפקיד שלי הוא לייצר גם יציבות", רונן אגסי, מנכ"ל מגדל;  קרדיט  ניקולה וסטהפל

מגדל היא מעצמת ניהול כספים עם מעל 400 מיליארד שקל של נכסים מנוהלים כאשר מתוכם יש כספים תחת ניהול בדמי ניהול משתנים בסך של כ-75 מיליארד שקל. זה אומר שעל הסכם הזה החברה מקבלת דמי ניהול שתלויים ברווחים. הפסדים בשוק ההון יוצרים "בור" של דמי ניהול, והחברה צריכה להרוויח בנכסים האלו עד לנקודה שממנה שוב יחזרו הרווחים.

פוטנציאל לרווח גדול בעתיד מדמי ניהול משתנים

אגסי סבור שתוך שנה וחצי פחות או יותר ה"בור" הזה יתאפס ומשם החברה תכיר ברווחים מדמי ניהול והם יכולים להיות משמעותיים מאוד. גם אם ניקח דמי ניהול נמוכים ותשואה נמוכה, על 75 מיליארד שקל, זה יכול להיות כ-200 מיליון שקל בהערכה מאוד שמרנית, במצב רגיל-מייצג זה יהיה יותר.  

אז נצטרך לחכות להצגת התוכנית של מגדל לשנה הקרובה ולשנים הקרובות, אבל גם אם זה יהיה 600 מיליון שקל וכנראה שהיעד יהיה גבוה יותר, בהינתן שווי של 4.5 מיליארד שקל, מדובר על מכפיל רווח של 7.5. לא רע. אבל צריך לזכור שוב, שרווחים בחברות כאלו מתנדנדים מאוד. 

 

הפסד ברבעון השלישי; השפעה ענקית של הריבית

ברבעון השלישי הקבוצה הפסידה 14 מיליון שקל לעומת הפסד של 144 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הרווח הכולל הסתכם בכ-85 מיליון שקל, שיפור דרמטי לעומת הפסד גדול תקופה קודמת על רקע תשואות שליליות גבוהות בתקופה המקבילה והפסד חריג הנובע משינוי חישוב בלוחות התמותה בתקופה המקבילה אשתקד. 

ברבעון השלישי, הרווח החיתומי מכלל תחומי הביטוח הסתכם ב-160 מיליון קל לעומת 227 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אבל החברה נהנתה מעליית התשואות שהשפיעו על העתודות-התחייבויות כלפי המבוטחים. ברגע שהריבית עולה ובהתאמה עולים שיעורי ההיוון, הערך הנוכחי של ההתחייבות יורד. כשההתחייבויות יורדת מדובר בעצם ברווח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגדל הרוויחה כ-480 מיליון שקל בשל עליית הריבית לעומת 429 מיליון ברבעון המקביל, אבל יש גם השפעות מקזזות-מאזנות ואפילו גדולות יותר של עליית הריבית. ברבעון השלישי רשמה מגדל הפסד מהשקעות של 642 מיליון שקל לעומת הפסד של 876 מיליון שקל ברבעון הקודם. זה אומנם הפסד קטן יותר מברבעון הקודם, אבל זה הפסד ענק שמבטא את ההפסדים בתיק הנכסים-בעיקר תיק האג"ח כתוצאה מעליית ריבית  (הריבית עולה= אגרות החוב יורדות).  

הציפיות שהריבית  תרד, בפעם הקודמת שהיתה ירידה בריבית, חברות הביטוח הפסידו בסה"כ ממכלול ההשפעות על הנכסים וההתחייבויות. זה צפוי גם הפעם? 

"ירידה בריבית תייצר לנו רווחי הון באג"ח, היא תהיה כנראה בסביבת אינפלציה נמוכה, זה יבטא משק  שחוזר למצב של איזון. זה כיוון טוב לכלכלה ואנחנו נהנה ממנה, כשבמקביל זה צפוי גם להשפיע על ההתחייבויות שאכן יעלו ויבטאו הפסד, אבל בסה"כ ההשפעות האלו צפויות להיות קרובות ומקזזות אחת את השנייה".

יש הבדל גדול בין ירידת ריבית של 1% מ-4.75% ל-3.75% כפי שצפויה בשנה הקרובה לעומת ירידת ריבית בריביות נמוכות יותר כפי שהיה לפני כ-4 שנים. בריביות נמוכות מאוד כפי שהיה כאן בעבר ובטח שליליות כפי שהיה בחלקים מרחבי העולם, תחומי הביטוח וההשקעות מאבדים את אחת ההנחות הבסיסיות - שסכום מסוים שווה יותר בעתיד ומנגנוני הביטוח וההשקעות הופכים בממשקים מסוימים ללא כלכליים. ככל שהתקרבנו בעבר לריביות האפסיות והחשש מריבית שלילית עלה, ההשפעה הכוללת של הורדת הריבית על החברות היתה שלילית, אבל ההבדל עכשיו הוא שהריבית לא צפויה לחזור לרמת האפס, אלא עדיין להישאר ריבית של מעל 3%, וזה מצב שבו חברות הביטוח יודעות "לחיות טוב".

 

השפעת רפורמת הבריאות על הדוחות עדיין לא ברורה

מעבר להשפעות הדרמטיות של הריבית על הדוחות הכספיים, גם הרפורמות בתחום הביטוח כמובן משפיעות כשהרפורמה שנכנסה רגע לפני המלחמה בתחום ביטוח הבריאות מאוד דרמטית. התחום כבר איבד גובה בדוחות של חברות הביטוח ברבעונים האחרונים, לקראת השינויים הצפויים, וזה יכול להיות דרמטי יותר בהמשך.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם הפסד כולל לפני מס בסך של כ-112 מיליון שקל בתחום ביטוח הבריאות בעיקר בשל עלייה בכמות התביעות לעומת רווח כולל לפני מס בסך של כ-546 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי נרשם הפסד כולל לפני מס בסך של כ-77 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. 

 

עדיין לא ברורה ההשפעה של הרפורמה על רווחי חברות הביטוח. זה יכול להיות משמעותי, אם כי, המוצרים החדשים (הפוליסות החדשות והתוכן שלהם) עדיין לא הושקו ולא ברור מה תהיה רמת התמחור החדשה.   

 

מלחמת ברזל - השפעה על התוצאות

מגדל, בדומה לרוב החברות הפיננסיות הגדולות במשק, עוזרת לקהלים שנפגעו בהתקפת הטרור ובמלחמה בכלל - "כקבוצת הביטוח הוותיקה בישראל, הפועלת מזה 90 שנים, יש לנו מחויבות עמוקה לקחת חלק בשיקומה של כלכלת ישראל לצד מחויבותנו ל-2.5 מיליון לקוחותינו", אומרים אגסי ויוסי בן ברוך, מנכ"ל מגדל אחזקות השולטת במגדל ביטוח, "מאז תחילת המלחמה ביצענו מגוון פעולות כדי לקדם מחויבות זו. עובדי הקבוצה ומנהליה נרתמו לסייע לתושבי הדרום ולמשפחות עובדינו שגויסו לשירות מילואים. עד כה נרתמה קבוצת מגדל ליוזמות חברתיות רבות כשהמרכזית שבהן היא עזרה בשיקום העיר שדרות וסיוע לתושביה".

הקבוצה העריכה את השפעות המלחמה ממועד סוף תקופת הדיווח ועד למועד הסמוך לפרסום הדו"חות הכספיים - עיקר החשיפה בתחום חיסכון ארוך טווח נובעת מביטוחי ריסק מוות ואובדן כושר עבודה. להערכת מגדל, הגידול המשוער בעלות התביעות בענפים אלו הינו בסך של כ-80 מיליון שקל לפני מס (כ-53 מיליון שקל לאחר מס).

מאומדן ראשוני עולה כי ההפסד בתיק נכסי הנוסטרו הינו בסך של כ-110 מיליון שקל לאחר מס. הפסד זה קוזז במלואו מקיטון בעתודות הביטוח בשל העלייה של עקום הריבית, לרבות השינוי בפרמיית אי הנזילות. בנוסף, נזקי רכוש הנובעים מאירועי מלחמה מכוסים על ידי המדינה במסגרת "מס רכוש" ואינם מכוסים במסגרת פוליסות רכוש. לפיכך הגידול בהיקף החשיפה בתחום זה כתוצאה מהמלחמה אינו צפוי להיות מהותי.

 

רעידת אדמה בביטוחי רעידת אדמה

למלחמה יש השפעה על מבטחי המשנה - הם מעלים את הפרמיות?

"אנחנו לא צופים שינויים משמעותיים, נראה שתהיה עלייה, אבל זה לא יהיה משהו שישפיע עלינו דרמטית. דווקא יש עכשיו בלי קשר למלחמה עלייה מאוד חדה בפרמיות בתחום רעידות אדמה ושיטפונות וזה בהמשך לרעידות אדמה שהיו בטורקיה ומרוקו. בביטוחים האלו יש התייקרות משמעותית".

המלחמה גם משפיעה ישירות על המספרים של מגדל בכמה מובנים - החברה דומיננטית בביטוחי חיים ויש לה עמיתים שנרצחו במהלך השבת השחורה. מנגד, דווקא בתחום ביטוח הרכב נראה שהיקף התאונות היורד, יצור רווחיות גבוהה יותר לאורך זמן מסוים, אבל אגסי סבור שהשוק יתאזן ומצפה לחזרה לשגרה מסוימת שכבר מתרחשת במובנים מסוימת (חזרה לקניונים, פקקים, אם כי לא כבעבר). מבחינתו ההתמודדות עם מצב הרוח והמורל והצורך לגוף עסקי להמשיך לתפקד ולייצר עשייה במקביל לתמיכה בחברה, בעובדם, במעגלים שנפגעו בעוטף, במלחמה ובכלל, היא ההתמודדות החשובה והמרכזית.  

 

"אין בעיה בממשל התאגידי במגדל"

אגסי נכנס למגדל בתחילת השנה. אחרי שורה של החלפות בשדרה הניהולית בפרקי זמן קצרים. היו חששות להגיע למגדל אחרי שורה ארוכה של מנכלים שעזבו-הועזבו?

"חלק מהתפקיד שלי הוא לייצר יציבות, לצד העשייה והניהול השוטפים״.

אתה רואה במגדל דברים שאתה לא רואה בחברות קודמות שהיית בהן מבחינת ממשל תאגידי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

פריים אנרג'י השלימה רכישת מתקנים סולאריים בהספק 53.7 מגה-וואט בכ-217 מיליון שקל

העסקה מגדילה משמעותית את פורטפוליו הייצור של החברה, משפרת את התזרים ומגלמת תשואות דו-ספרתיות, לצד פוטנציאל השבחה מהותי באמצעות אגירה ודו־שימוש; במקביל, החברה מדווחת על התקדמות בפרויקטים חדשים, מו"מ לעסקאות ענק והרחבת פעילות בישראל ובחו"ל

רן קידר |
נושאים בכתבה פריים אנרג'י

פריים אנרג'י פריים אנרג'י 2.22% , העוסקת באנרגיה מתחדשת, הודיעה על השלמת רכישת בעלות מלאה על 161 מתקנים סולאריים מניבים, המחוברים לרשת החשמל ופועלים מסחרית. ההספק הכולל של המתקנים עומד על 53.7 מגה-וואט, והיקף ההשקעה בעסקה מסתכם בכ-217 מיליון שקל.

המתקנים הוקמו בשנים 2019-2022 ופרוסים במספר אתרים, תוך פיזור גיאוגרפי שמפחית סיכון תפעולי ותלות בנכס בודד. עם השלמת העסקה, פורטפוליו המתקנים המניבים של פריים אנרג'י בישראל ובחו"ל צומח לכ-165.8 מגה־וואט.

על פי החברה, כל המתקנים מחוברים לרשת החשמל וזכאים לתעריפים קבועים, בחלקם צמודי מדד, בטווח של כ-24.5 עד 45 אגורות לקילו־וואט שעה. התעריפים מעוגנים בהסכמי PPA מול חברת החשמל, שתוקפם נמשך עד השנים 2044-2047.

על בסיס זה, ההכנסות הצפויות בשנה הראשונה לאחר השלמת העסקה נאמדות בכ-26 מיליון שקל, עם EBITDA של כ-16 מיליון שקל. העסקה מגלמת תשואת פרויקט (PIRR) של כ-7.5% כבר בשנה הראשונה, ותשואה תזרימית ממוצעת של כ-10% על ההשקעה, עוד לפני מימוש פוטנציאל ההשבחה.

הרכישה מומנה בשילוב של הון עצמי והלוואות פרויקטליות ארוכות טווח. כ-30 מיליון שקל הוזרמו מהון עצמי של החברה, לצד הלוואות בהיקף של כ-187 מיליון שקל, בפריסה עד שנת 2045. ההלוואות כוללות מסלולים צמודי מדד בריבית שנתית של כ-2.3%, וכן מימון שקלי לא צמוד בריבית של כ-3.6%.