רונן אגסי, רווח מייצג של 500 מיליון שקל הוא הגיוני למגדל? "הוא יהיה גבוה יותר"
"אנחנו נציג בקרוב את התוכנית האסטרטגית שלנו קדימה, הרווח המייצג שלנו, לתקופה נורמלית, עם תשואה ממוצעת סבירה בשוק ההון, בלי מלחמה, צפוי להיות גבוה מ-500 מיליון שקל. רק בהינתן שנחזור לגבות דמי ניהול בנכסים המנוהלים שבהם יש דמי ניהול משתנים, כבר יתווסף לנו רווח משמעותי".
"חלק מהתפקיד שלי הוא לייצר גם יציבות", רונן אגסי, מנכ"ל מגדל; קרדיט ניקולה וסטהפל
מגדל היא מעצמת ניהול כספים עם מעל 400 מיליארד שקל של נכסים מנוהלים כאשר מתוכם יש כספים תחת ניהול בדמי ניהול משתנים בסך של כ-75 מיליארד שקל. זה אומר שעל הסכם הזה החברה מקבלת דמי ניהול שתלויים ברווחים. הפסדים בשוק ההון יוצרים "בור" של דמי ניהול, והחברה צריכה להרוויח בנכסים האלו עד לנקודה שממנה שוב יחזרו הרווחים.
פוטנציאל לרווח גדול בעתיד מדמי ניהול משתנים
- מגדל תלווה את Re-New בעסקת מימון בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל
- מגדל מנפיקה את האג"ח הראשונה בישראל לסיכוני רעידת אדמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז נצטרך לחכות להצגת התוכנית של מגדל לשנה הקרובה ולשנים הקרובות, אבל גם אם זה יהיה 600 מיליון שקל וכנראה שהיעד יהיה גבוה יותר, בהינתן שווי של 4.5 מיליארד שקל, מדובר על מכפיל רווח של 7.5. לא רע. אבל צריך לזכור שוב, שרווחים בחברות כאלו מתנדנדים מאוד.
הפסד ברבעון השלישי; השפעה ענקית של הריבית
ברבעון השלישי, הרווח החיתומי מכלל תחומי הביטוח הסתכם ב-160 מיליון קל לעומת 227 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אבל החברה נהנתה מעליית התשואות שהשפיעו על העתודות-התחייבויות כלפי המבוטחים. ברגע שהריבית עולה ובהתאמה עולים שיעורי ההיוון, הערך הנוכחי של ההתחייבות יורד. כשההתחייבויות יורדת מדובר בעצם ברווח.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
מגדל הרוויחה כ-480 מיליון שקל בשל עליית הריבית לעומת 429 מיליון ברבעון המקביל, אבל יש גם השפעות מקזזות-מאזנות ואפילו גדולות יותר של עליית הריבית. ברבעון השלישי רשמה מגדל הפסד מהשקעות של 642 מיליון שקל לעומת הפסד של 876 מיליון שקל ברבעון הקודם. זה אומנם הפסד קטן יותר מברבעון הקודם, אבל זה הפסד ענק שמבטא את ההפסדים בתיק הנכסים-בעיקר תיק האג"ח כתוצאה מעליית ריבית (הריבית עולה= אגרות החוב יורדות).
הציפיות שהריבית תרד, בפעם הקודמת שהיתה ירידה בריבית, חברות הביטוח הפסידו בסה"כ ממכלול ההשפעות על הנכסים וההתחייבויות. זה צפוי גם הפעם?
"ירידה בריבית תייצר לנו רווחי הון באג"ח, היא תהיה כנראה בסביבת אינפלציה נמוכה, זה יבטא משק שחוזר למצב של איזון. זה כיוון טוב לכלכלה ואנחנו נהנה ממנה, כשבמקביל זה צפוי גם להשפיע על ההתחייבויות שאכן יעלו ויבטאו הפסד, אבל בסה"כ ההשפעות האלו צפויות להיות קרובות ומקזזות אחת את השנייה".
יש הבדל גדול בין ירידת ריבית של 1% מ-4.75% ל-3.75% כפי שצפויה בשנה הקרובה לעומת ירידת ריבית בריביות נמוכות יותר כפי שהיה לפני כ-4 שנים. בריביות נמוכות מאוד כפי שהיה כאן בעבר ובטח שליליות כפי שהיה בחלקים מרחבי העולם, תחומי הביטוח וההשקעות מאבדים את אחת ההנחות הבסיסיות - שסכום מסוים שווה יותר בעתיד ומנגנוני הביטוח וההשקעות הופכים בממשקים מסוימים ללא כלכליים. ככל שהתקרבנו בעבר לריביות האפסיות והחשש מריבית שלילית עלה, ההשפעה הכוללת של הורדת הריבית על החברות היתה שלילית, אבל ההבדל עכשיו הוא שהריבית לא צפויה לחזור לרמת האפס, אלא עדיין להישאר ריבית של מעל 3%, וזה מצב שבו חברות הביטוח יודעות "לחיות טוב".
השפעת רפורמת הבריאות על הדוחות עדיין לא ברורה
בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם הפסד כולל לפני מס בסך של כ-112 מיליון שקל בתחום ביטוח הבריאות בעיקר בשל עלייה בכמות התביעות לעומת רווח כולל לפני מס בסך של כ-546 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי נרשם הפסד כולל לפני מס בסך של כ-77 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד.
עדיין לא ברורה ההשפעה של הרפורמה על רווחי חברות הביטוח. זה יכול להיות משמעותי, אם כי, המוצרים החדשים (הפוליסות החדשות והתוכן שלהם) עדיין לא הושקו ולא ברור מה תהיה רמת התמחור החדשה.
מלחמת ברזל - השפעה על התוצאות
הקבוצה העריכה את השפעות המלחמה ממועד סוף תקופת הדיווח ועד למועד הסמוך לפרסום הדו"חות הכספיים - עיקר החשיפה בתחום חיסכון ארוך טווח נובעת מביטוחי ריסק מוות ואובדן כושר עבודה. להערכת מגדל, הגידול המשוער בעלות התביעות בענפים אלו הינו בסך של כ-80 מיליון שקל לפני מס (כ-53 מיליון שקל לאחר מס).
מאומדן ראשוני עולה כי ההפסד בתיק נכסי הנוסטרו הינו בסך של כ-110 מיליון שקל לאחר מס. הפסד זה קוזז במלואו מקיטון בעתודות הביטוח בשל העלייה של עקום הריבית, לרבות השינוי בפרמיית אי הנזילות. בנוסף, נזקי רכוש הנובעים מאירועי מלחמה מכוסים על ידי המדינה במסגרת "מס רכוש" ואינם מכוסים במסגרת פוליסות רכוש. לפיכך הגידול בהיקף החשיפה בתחום זה כתוצאה מהמלחמה אינו צפוי להיות מהותי.
רעידת אדמה בביטוחי רעידת אדמה
"אנחנו לא צופים שינויים משמעותיים, נראה שתהיה עלייה, אבל זה לא יהיה משהו שישפיע עלינו דרמטית. דווקא יש עכשיו בלי קשר למלחמה עלייה מאוד חדה בפרמיות בתחום רעידות אדמה ושיטפונות וזה בהמשך לרעידות אדמה שהיו בטורקיה ומרוקו. בביטוחים האלו יש התייקרות משמעותית".
המלחמה גם משפיעה ישירות על המספרים של מגדל בכמה מובנים - החברה דומיננטית בביטוחי חיים ויש לה עמיתים שנרצחו במהלך השבת השחורה. מנגד, דווקא בתחום ביטוח הרכב נראה שהיקף התאונות היורד, יצור רווחיות גבוהה יותר לאורך זמן מסוים, אבל אגסי סבור שהשוק יתאזן ומצפה לחזרה לשגרה מסוימת שכבר מתרחשת במובנים מסוימת (חזרה לקניונים, פקקים, אם כי לא כבעבר). מבחינתו ההתמודדות עם מצב הרוח והמורל והצורך לגוף עסקי להמשיך לתפקד ולייצר עשייה במקביל לתמיכה בחברה, בעובדם, במעגלים שנפגעו בעוטף, במלחמה ובכלל, היא ההתמודדות החשובה והמרכזית.
"אין בעיה בממשל התאגידי במגדל"
"חלק מהתפקיד שלי הוא לייצר יציבות, לצד העשייה והניהול השוטפים״.
אתה רואה במגדל דברים שאתה לא רואה בחברות קודמות שהיית בהן מבחינת ממשל תאגידי?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)