רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

רונן אגסי, רווח מייצג של 500 מיליון שקל הוא הגיוני למגדל? "הוא יהיה גבוה יותר"

מנכ"ל מגדל מגבש תוכנית לשנים הבאות ("נציג בקרוב"), מסביר את השפעות הריבית על הדוחות של מגדל ("ההשפעות החיוביות והשליליות יתקזזו"), מסביר שאין בעיה של ממשל תאגידי בחברה ומדבר על ניהול חברת ביטוח בזמן מלחמה 
אבישי עובדיה |
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

חברת מגדל שנסחרת ב-4.5 מיליארד שקל יודעת לייצר רווחים מרשימים משתי הפעילויות המרכזיות שלה - ביטוח וניהול כספים. אבל, אנליסטים ומשקיעים נותנים בהגדרה "דיסקאונט" להשקעה בחברות ביטוח כי קשה מאוד להבין את מכלול הגורמים שמשפיעים על התחום ומכיוון שהתוצאות תלויות בשוק ההון וכתוצאה מכך תנודתיות מאוד. אבל יש ממוצע, יש "רווח מייצג", סוג של רווח בתקופה נורמלית. זה לא עכשיו בעיצומה של מלחמה. אבל כשמנתחים ובודקים לאורך זמן אז תקופה טובה מנוטרלת עם תקופה חלשה ומגיעים לרווח מייצג. לפני כשנתיים וגם שלוש שנים, ההערכה של מנהלי מגדל היתה שהרווח המייצג הוא 500 מיליון שקל. המנכ"ל שנכנס בתחילת השנה, רונן אגסי, סבור שהרווח המייצג גבוה יותר. 

"אנחנו נציג בקרוב את התוכנית האסטרטגית שלנו קדימה,  הרווח המייצג שלנו, לתקופה נורמלית, עם תשואה ממוצעת סבירה בשוק ההון, בלי מלחמה, צפוי להיות גבוה מ-500 מיליון שקל. רק בהינתן שנחזור לגבות דמי ניהול בנכסים המנוהלים שבהם יש דמי ניהול משתנים, כבר יתווסף לנו רווח משמעותי".

"חלק מהתפקיד שלי הוא לייצר גם יציבות", רונן אגסי, מנכ"ל מגדל;  קרדיט  ניקולה וסטהפל

מגדל היא מעצמת ניהול כספים עם מעל 400 מיליארד שקל של נכסים מנוהלים כאשר מתוכם יש כספים תחת ניהול בדמי ניהול משתנים בסך של כ-75 מיליארד שקל. זה אומר שעל הסכם הזה החברה מקבלת דמי ניהול שתלויים ברווחים. הפסדים בשוק ההון יוצרים "בור" של דמי ניהול, והחברה צריכה להרוויח בנכסים האלו עד לנקודה שממנה שוב יחזרו הרווחים.

פוטנציאל לרווח גדול בעתיד מדמי ניהול משתנים

אגסי סבור שתוך שנה וחצי פחות או יותר ה"בור" הזה יתאפס ומשם החברה תכיר ברווחים מדמי ניהול והם יכולים להיות משמעותיים מאוד. גם אם ניקח דמי ניהול נמוכים ותשואה נמוכה, על 75 מיליארד שקל, זה יכול להיות כ-200 מיליון שקל בהערכה מאוד שמרנית, במצב רגיל-מייצג זה יהיה יותר.  

אז נצטרך לחכות להצגת התוכנית של מגדל לשנה הקרובה ולשנים הקרובות, אבל גם אם זה יהיה 600 מיליון שקל וכנראה שהיעד יהיה גבוה יותר, בהינתן שווי של 4.5 מיליארד שקל, מדובר על מכפיל רווח של 7.5. לא רע. אבל צריך לזכור שוב, שרווחים בחברות כאלו מתנדנדים מאוד. 

 

הפסד ברבעון השלישי; השפעה ענקית של הריבית

ברבעון השלישי הקבוצה הפסידה 14 מיליון שקל לעומת הפסד של 144 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הרווח הכולל הסתכם בכ-85 מיליון שקל, שיפור דרמטי לעומת הפסד גדול תקופה קודמת על רקע תשואות שליליות גבוהות בתקופה המקבילה והפסד חריג הנובע משינוי חישוב בלוחות התמותה בתקופה המקבילה אשתקד. 

ברבעון השלישי, הרווח החיתומי מכלל תחומי הביטוח הסתכם ב-160 מיליון קל לעומת 227 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אבל החברה נהנתה מעליית התשואות שהשפיעו על העתודות-התחייבויות כלפי המבוטחים. ברגע שהריבית עולה ובהתאמה עולים שיעורי ההיוון, הערך הנוכחי של ההתחייבות יורד. כשההתחייבויות יורדת מדובר בעצם ברווח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגדל הרוויחה כ-480 מיליון שקל בשל עליית הריבית לעומת 429 מיליון ברבעון המקביל, אבל יש גם השפעות מקזזות-מאזנות ואפילו גדולות יותר של עליית הריבית. ברבעון השלישי רשמה מגדל הפסד מהשקעות של 642 מיליון שקל לעומת הפסד של 876 מיליון שקל ברבעון הקודם. זה אומנם הפסד קטן יותר מברבעון הקודם, אבל זה הפסד ענק שמבטא את ההפסדים בתיק הנכסים-בעיקר תיק האג"ח כתוצאה מעליית ריבית  (הריבית עולה= אגרות החוב יורדות).  

הציפיות שהריבית  תרד, בפעם הקודמת שהיתה ירידה בריבית, חברות הביטוח הפסידו בסה"כ ממכלול ההשפעות על הנכסים וההתחייבויות. זה צפוי גם הפעם? 

"ירידה בריבית תייצר לנו רווחי הון באג"ח, היא תהיה כנראה בסביבת אינפלציה נמוכה, זה יבטא משק  שחוזר למצב של איזון. זה כיוון טוב לכלכלה ואנחנו נהנה ממנה, כשבמקביל זה צפוי גם להשפיע על ההתחייבויות שאכן יעלו ויבטאו הפסד, אבל בסה"כ ההשפעות האלו צפויות להיות קרובות ומקזזות אחת את השנייה".

יש הבדל גדול בין ירידת ריבית של 1% מ-4.75% ל-3.75% כפי שצפויה בשנה הקרובה לעומת ירידת ריבית בריביות נמוכות יותר כפי שהיה לפני כ-4 שנים. בריביות נמוכות מאוד כפי שהיה כאן בעבר ובטח שליליות כפי שהיה בחלקים מרחבי העולם, תחומי הביטוח וההשקעות מאבדים את אחת ההנחות הבסיסיות - שסכום מסוים שווה יותר בעתיד ומנגנוני הביטוח וההשקעות הופכים בממשקים מסוימים ללא כלכליים. ככל שהתקרבנו בעבר לריביות האפסיות והחשש מריבית שלילית עלה, ההשפעה הכוללת של הורדת הריבית על החברות היתה שלילית, אבל ההבדל עכשיו הוא שהריבית לא צפויה לחזור לרמת האפס, אלא עדיין להישאר ריבית של מעל 3%, וזה מצב שבו חברות הביטוח יודעות "לחיות טוב".

 

השפעת רפורמת הבריאות על הדוחות עדיין לא ברורה

מעבר להשפעות הדרמטיות של הריבית על הדוחות הכספיים, גם הרפורמות בתחום הביטוח כמובן משפיעות כשהרפורמה שנכנסה רגע לפני המלחמה בתחום ביטוח הבריאות מאוד דרמטית. התחום כבר איבד גובה בדוחות של חברות הביטוח ברבעונים האחרונים, לקראת השינויים הצפויים, וזה יכול להיות דרמטי יותר בהמשך.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם הפסד כולל לפני מס בסך של כ-112 מיליון שקל בתחום ביטוח הבריאות בעיקר בשל עלייה בכמות התביעות לעומת רווח כולל לפני מס בסך של כ-546 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי נרשם הפסד כולל לפני מס בסך של כ-77 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. 

 

עדיין לא ברורה ההשפעה של הרפורמה על רווחי חברות הביטוח. זה יכול להיות משמעותי, אם כי, המוצרים החדשים (הפוליסות החדשות והתוכן שלהם) עדיין לא הושקו ולא ברור מה תהיה רמת התמחור החדשה.   

 

מלחמת ברזל - השפעה על התוצאות

מגדל, בדומה לרוב החברות הפיננסיות הגדולות במשק, עוזרת לקהלים שנפגעו בהתקפת הטרור ובמלחמה בכלל - "כקבוצת הביטוח הוותיקה בישראל, הפועלת מזה 90 שנים, יש לנו מחויבות עמוקה לקחת חלק בשיקומה של כלכלת ישראל לצד מחויבותנו ל-2.5 מיליון לקוחותינו", אומרים אגסי ויוסי בן ברוך, מנכ"ל מגדל אחזקות השולטת במגדל ביטוח, "מאז תחילת המלחמה ביצענו מגוון פעולות כדי לקדם מחויבות זו. עובדי הקבוצה ומנהליה נרתמו לסייע לתושבי הדרום ולמשפחות עובדינו שגויסו לשירות מילואים. עד כה נרתמה קבוצת מגדל ליוזמות חברתיות רבות כשהמרכזית שבהן היא עזרה בשיקום העיר שדרות וסיוע לתושביה".

הקבוצה העריכה את השפעות המלחמה ממועד סוף תקופת הדיווח ועד למועד הסמוך לפרסום הדו"חות הכספיים - עיקר החשיפה בתחום חיסכון ארוך טווח נובעת מביטוחי ריסק מוות ואובדן כושר עבודה. להערכת מגדל, הגידול המשוער בעלות התביעות בענפים אלו הינו בסך של כ-80 מיליון שקל לפני מס (כ-53 מיליון שקל לאחר מס).

מאומדן ראשוני עולה כי ההפסד בתיק נכסי הנוסטרו הינו בסך של כ-110 מיליון שקל לאחר מס. הפסד זה קוזז במלואו מקיטון בעתודות הביטוח בשל העלייה של עקום הריבית, לרבות השינוי בפרמיית אי הנזילות. בנוסף, נזקי רכוש הנובעים מאירועי מלחמה מכוסים על ידי המדינה במסגרת "מס רכוש" ואינם מכוסים במסגרת פוליסות רכוש. לפיכך הגידול בהיקף החשיפה בתחום זה כתוצאה מהמלחמה אינו צפוי להיות מהותי.

 

רעידת אדמה בביטוחי רעידת אדמה

למלחמה יש השפעה על מבטחי המשנה - הם מעלים את הפרמיות?

"אנחנו לא צופים שינויים משמעותיים, נראה שתהיה עלייה, אבל זה לא יהיה משהו שישפיע עלינו דרמטית. דווקא יש עכשיו בלי קשר למלחמה עלייה מאוד חדה בפרמיות בתחום רעידות אדמה ושיטפונות וזה בהמשך לרעידות אדמה שהיו בטורקיה ומרוקו. בביטוחים האלו יש התייקרות משמעותית".

המלחמה גם משפיעה ישירות על המספרים של מגדל בכמה מובנים - החברה דומיננטית בביטוחי חיים ויש לה עמיתים שנרצחו במהלך השבת השחורה. מנגד, דווקא בתחום ביטוח הרכב נראה שהיקף התאונות היורד, יצור רווחיות גבוהה יותר לאורך זמן מסוים, אבל אגסי סבור שהשוק יתאזן ומצפה לחזרה לשגרה מסוימת שכבר מתרחשת במובנים מסוימת (חזרה לקניונים, פקקים, אם כי לא כבעבר). מבחינתו ההתמודדות עם מצב הרוח והמורל והצורך לגוף עסקי להמשיך לתפקד ולייצר עשייה במקביל לתמיכה בחברה, בעובדם, במעגלים שנפגעו בעוטף, במלחמה ובכלל, היא ההתמודדות החשובה והמרכזית.  

 

"אין בעיה בממשל התאגידי במגדל"

אגסי נכנס למגדל בתחילת השנה. אחרי שורה של החלפות בשדרה הניהולית בפרקי זמן קצרים. היו חששות להגיע למגדל אחרי שורה ארוכה של מנכלים שעזבו-הועזבו?

"חלק מהתפקיד שלי הוא לייצר יציבות, לצד העשייה והניהול השוטפים״.

אתה רואה במגדל דברים שאתה לא רואה בחברות קודמות שהיית בהן מבחינת ממשל תאגידי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.