פי.סי.בי חזרה לרווח; הכנסות של 35 מיליון דולר; הצבר קטן ב-13%
פי.סי.בי פיסיבי טכנ 0.01% העוסקת בייצור מעגלים מודפסים והרכבת רכיבים אלקטרוניים דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי - החברה הכניסה 34.9 מיליון דולר בהשוואה ל-33.6 מיליון דולר ברבעון המקביל - עליה של 3.7%. הרווח הגולמי הסתכם ב-4.3 מיליון דולר (12.4% מההכנסות) - הגבוה ביותר ב-5 הרבעונים האחרונים ועליה של 31% לעומת הרבעון המקביל. לדברי החברה, הגידול ברווח הגולמי נובע ברובו משינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים. החברה חזרה גם לרווח תפעולי שהסתכם ב-511 אלף דולר לעומת הפסד של 377 אלף דולר ברבעון המקביל.
בתחום המעגלים המודפסים הסתכם הרווח הגולמי בכ-3 מיליון דולר בהשוואה לכ-2.3 מיליון דולר אשתקד. בתחום ההרכבות הרווח הגולמי עמד על כ-1 מיליון דולר בדומה לכ-985 אלף דולר ברבעון המקביל. הצבר ברבעון השלישי עמד על 93.7 מיליון דולר, וזאת לעומת צבר של 108 מיליון דולר ברבעון המקביל וצבר של 82.2 מיליון דולר ברבעון השני. בחודשים האחרונים החברה זכתה ודיווחה על עסקאות בהיקף מצטבר של כ-78 מיליון דולר בכל תחומי הפעילות.
כתוצאה מהשלמת ההזמנות והקיטון במלאי, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת גדל ב-39% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-2.5 מיליון דולר, כאשר מתחילת השנה ייצרה החברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 9.4 מיליון דולר. ההון עצמי של החברה, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2023, מסתכם ב-83.6 מיליון דולר, ומהווה כ-66% מסף המאזן, בהשוואה ל-63% מסך המאזן בתקופה המקבילה אשתקד.
עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי: "אנחנו שמחים לדווח על מעבר החברה לרווח תפעולי ורווח נקי ברבעון השלישי, תוצאה של מהלכי התייעלות בייצור ותמהיל לקוחות ומוצרים טוב יותר. אנו ממשיכים להתמקד בשיפור הרווחיות במגזר המעגלים המודפסים ותוצאות הרבעון השלישי ממשיכות קו מגמה זה. במקביל, פי.סי.בי ממשיכה להגדיל את צבר ההזמנות שלה בתחום המעגלים המודפסים. על רקע הביקושים הקיימים כיום בתחום הביטחוני אנו צופים כי תתקבלנה הזמנות המשך בהיקפים משמעותיים בתקופה הקרובה. אנו ערוכים לספק את המוצרים כבר ב-2024 מה שיתמוך מאוד בהמשך הצמיחה והשיפור ברווחיות החברה. אנו משקיעים מאמצים רבים בגיוס לקוחות חדשים והעמקת הקשר עם הלקוחות הקיימים בשוק האמריקאי שמהווה שוק אסטרטגי עבורנו. הכניסה האסטרטגית שלנו לתחום מארזים ממוזערים למערכות מרחיבה משמעותית את היצע הפתרונות שאנו מספקים עבור לקוחותינו ופותחת בפנינו הזדמנויות עסקיות חדשות".
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.משה זיכמך 20/11/2023 10:37הגב לתגובה זוניהול גרוע

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?