עובד שפירא פיסיבי
צילום: רועי מזרחי

פי.סי.בי מדווחת על הזמנות בהיקף של 8.1 מיליון דולר

החברה מדווחת על הזמנות של מעגלים מודפסים בהיקף של 5.8 מיליון דולר שיצטרפו להזמנה נוספת בתקופה האחרונה מאותו לקוח בהיקף 2.3 מיליון דולר; אלו יצטרפו להזמנות בהיקף 70 מיליון דולר מחודש יולי
רוי שיינמן | (2)

פי.סי.בי  פיסיבי טכנ -0.17% העוסקת בייצור מעגלים מודפסים והרכבת רכיבים אלקטרוניים מדווחת על הזמנות בהיקף של 8.1 מיליון דולר עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל כחלק מפרויקט בטחוני אסטרטגי. המוצרים שבהזמנות יסופקו במהלך שנת 2024 והחברה ציינה שהיא מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למוצרים אשר ימכרו במסגרת ההזמנות כאמור. החברה צופה כי בתקופה הקרובה יתקבלו הזמנות המשך נוספות בהיקף דומה בקשר עם הפרויקט הביטחוני אסטרטגי כאמור. 

להערכת החברה, מדובר בהזמנות משמעותיות בעלות ערך מוסף לפעילות החברה. לפי הדוח האחרון של החברה, קצב המכירות השנתי עומד על 132 מיליון דולר, כך שההזמנות מהוות 5.7% מסך המכירות כולל ההזמנות האחרונות. לפי ההון העצמי של החברה נכון לסוף הרבעון השני, החברה נסחרת בת"א בחצי מההון שלה.

עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי, מסר: "אנו גאים להעמיד את יכולותיה המיוחדות של פיסיבי לרשות המאמץ הביטחוני בתקופה קשה זו ולהרחיב את היקף האספקות לאחד הלקוחות האסטרטגיים שלנו. אנו מעריכים כי הזמנות נוספות עבור הפרויקט צפויות להגיע ולחזק עוד יותר את השותפות הטכנולוגית והעסקית של פי.סי.בי עם התעשיות הביטחוניות".

במקביל לפעילות בתחום הצבאי, פי.סי.בי דיווחה לאחרונה על זכיות ב-3 עסקאות משמעותיות, מחודש יולי האחרון, בסך כולל של כ-70 מיליון דולר בשלושת תחומי הפעילות של החברה: תחום זיווד אלקטרוניקה, תחום מעגלים מודפסים ותחום מזעור מערכות אלקטרוניות.

ברבעון השני השל השנה פי.סי.בי עברה מרווח להפסד - היא רשמה עליה בהנסות כשדיווחה על הכנסות של 32.8 מיליון דולר לעומת 31.5 ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 4.2%, אבל הרווח הגולמי הסתכם ב-3.4 מיליון דולר (כ-10.3% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 4.7 מיליון דולר (כ-14.8% מההכנסות). לטענת החברה, הקיטון ברווח הגולמי נבע משינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים. ההפסד התפעולי הסתכם ב-958 אלף דולר לעומת רווח תפעולי של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד הנקי הסתכם ב-1.1 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

מספר ימים לפני הדוחות של הרבעון השני, התראיין אצלינו מנכ"ל פי.סי.בי, עובד שפירא, שאמר: "החזון הוא להיות ספק פתרונות המיזעור המוביל בתחום בכל בשוק המערבי עם דגש על ארצות הברית ולהתפתח כמה שיותר. אנחנו עוברים טרנספורמציה מלואו טק להיי טק ורוצים להתרחב לארה"ב דרך רכישה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 06/11/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
    ניהול גרוע חברה ללא דיבידנדים בשנים האחרונות
  • 1.
    יפה מאוד. לפחות התעשייה הישראלית הבטחונית מתחזקת (ל"ת)
    יואל 05/11/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.2%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.