ערן סער מנכ"ל ישראמקו גז נפט תמר
צילום: יח"צ

זפירוס משלימה עליה של 38% מההנפקה. מה הסיבה?

חברת האנרגיה המתחדשת נהנית מהרוח הגבית בשוק האנרגיה בפולין, צופה שהתשואות ומצב החברה ישתפר בעקבות שיפורים והתקדמות בפרויקט הדגל שלה - Potegowo
עדן ספיר | (4)

חברת זפירוס זפירוס -1.41%  שבשליטת קרן תש"י הונפקה בבורסה המקומית במרץ השנה ומאז המניה שלה השיגה תשואה של 38% לעומת תשואה של 3% במדד ת"א 125 כולו, אליו היא שייכת. זפירוס עוסקת באנרגיית רוח והיא אחת החברות הישראליות הראשונות שהקימו חוות רוח בפולין.

החברה בחרה להתמקד בפולין מהיותה המדינה עם הכלכלה הגדולה ביותר במרכז ובמזרח  אירופה מצד אחד, ומהתלות של פולין בתחנות כוח פחמיות מזהמות מנגד. השילוב בין שני אלה יוצר צמיחה פוטנציאלית משמעותית לחברות בעלות מלאי קרקעות מוכנות לפיתוח כמו זפירוס.

זפירוס, שאותה מנהל ערן סער, פיתחה שורה של פרויקטים בפולין, ובראשם פרויקט פוטגובו (Potegowo), שהינו פרויקט הרוח הגדול בפולין וכולל 8 חוות רוח במספר אתרים הפרוסים על כ-100 ק"מ בצפון מערב פולין, בקרבה לים הבלטי, עם כושר ייצור של כ-257 מגה וואט (כולל כ-37 מגה וואט בחלקו הדרומי). החברה ציינה בנוסף, כי החלק הדרומי של פרויקט Potegowo מניב הכנסות משלהי שנת 2022 והינו פרויקט מוכן לחיבור. במהלך הרבעון הראשון של 2023 קיבלה החברה רישיון שימוש למלוא החלק הדרומי של פרויקט Potegowo, ולהערכתה הוא צפוי לקבל רישיון ייצור בחודשים הקרובים.

בנוסף, דיווחה זפירוס על התקשרות בתוספת להסכם החיבור לרשת החשמל. באוגוסט נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם החיבור הכוללת תנאים מעודכנים, שעיקריהם התחייבות משב פוטגובו להקים מתקני ייצור בהספק כולל של 319.75 מגה-וואט, מתוכם 256.9 מגה -וואט באנרגיית רוח ו-62.85 מגה-וואט באנרגיה פוטו-וולטאית והארכת לוחות הזמנים המחייבים בהסכם להשלמת החלק הדרומי של פרויקט Potegowo ופרויקט PV Potegowo עד לחודש אוגוסט 2024.

כל הפרויקטים של זפירוס בוצעו על ידה, כאשר היא אחראית על ההקמה ועל ההפעלה שלהם. דרך פעולה זאת אורכת זמן רב יותר, אך היתרון שבה הוא שהיא מאפשרת לחברה לייצר תשואות ממונפות דו־ספרתיות נמוכות, בניגוד ליזמים אחרים שרוכשים פרויקטים בפולין בתום שלב הפיתוח ומשלמים סכומים של גבוהים מאוד של 200–150 אלף יורו למגה־וואט.

זפירוס ציינה שכרגע אין בכוונתה להיכנס לשוק האמריקאי, שכן הוא רווי תחרות והפרויקטים בו דורשים כמות רבה של כסף (מהלך שעשו הרבה חברות ישראליות בתחום - כניסה לשוק האמריקאי). בכוונת החברה לנצל את הסכום של 145 מיליון שקל שגייסה בהנפקתה כדי להרחיב את פעילותה בפולין ולנצל זיקה שיש לה לאלפי דונמים, ולהיכנס למדינות נוספות באירופה.

מניית החברה נסחרת כעת ב- 20 שקלים למניה עם שווי שוק של 1.27 מיליארד שקל.

זפירוס - גרף מניה שנתי

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 07/09/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    הם לא ישארו רק בפולין,יש מספיק רוחות בדנמרק,הולנד וארצות אחרות,לדעתי בלבד לא ממליץ יש עתיד לעניין שהוא ייחודי ברוחניותו לעומת כל המתחשמלים
  • יריב 08/09/2023 16:42
    הגב לתגובה זו
    הולנד ודנמרק מרושתות היטב עם חברות ענק שמשאירות אבק לחובבנים ישראלים. אולי התליחו בפולין הפחות מפותחת. הדנים בכלל המציאו את השבשבות האלה והם היצרנים הגדולים בעולם שלהן. מחכים לזפירוס שם....פחחח.
  • 1.
    אלי 07/09/2023 08:45
    הגב לתגובה זו
    אבל שווה כבר מעל מיליארד... את מי ישחילו הפעם ?
  • לרון 07/09/2023 17:40
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט קט ייצאו בהנפקת זכויות ודילול לקיימים,אך לדעתי בלבד יש עתיד
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?