אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין

בפעם הבאה שאתם מתלהבים מהנפקה - תזכרו את אורה סמארט

בכמה ירדו מניות גל ההנפקות של 2020-2021, מי היו הסלבס בהנפקה של אורה סמארט ואיך היא קרסה מ-250 מיליון שקל לאפס ולמה הסיכויים שלכם להרוויח בהנפקות הם נמוכים מאוד?
אבישי עובדיה | (12)

גל הנפקות של 2020 ו-2021 בבורסה בת"א הותיר חללים רבים. הזהרנו מראש שזה יקרה. כל מי שהיה בסבבים קודמים של הנפקות וכל מי שפתח כמה תשקיפים הבין לאן זה הולך - נתק מוחלט בין השווי בהנפקות לבין הערך הכלכלי האמיתי של החברות. "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם", אלא שהבעיה שזה לא הציבור בעצמו, אלו גופים מוסדיים שהתפתו אחרי חתמים, משווקים וקנו מניות שמלכתחילה לא היה סיכוי שיצליחו.    

גל ההנפקות הענק הזה הכיל מעל 100 חברות רובן חברות חלום כשעשרות מתוכן גייסו עשרות מיליונים כל אחת כשמראש היה סיכוי קלוש שיצליחו. החברות האלו הונפקו בידיעה כמעט ברורה שהן הולכות בתוך כמה שנים להיקבר. אחרות, הונפקו בשווים מנופחים. יש עסק, יש מודל עסקי, יש עתיד, אבל השווי בשמיים. קחו לדוגמה את קוויק - גם לה יש שווי. אבל לא 700 מיליון שקל, גם לא 500 מיליון שקל. הביקורת שלנו לקראת ההנפקה מעט עזרה (למה למוסדיים אסור לקנות את קוויק) והגיוס היה לפי שווי העולה של 350 מיליון שקל, אבל גם זה היה מנופח.  

חברת המשלוחים הזו קרסה ואלמלא המזומנים שלה בקופה (כספי הציבור), היא היתה כבר מזמן קורסת. בסוף אלקטרה צריכה שהחזיקה ביינות ביתן שהפכה לקרפור קלטה את הפעילות הזו שהפכה בעצם למערכת המשלוחים של  הרשת לפי שווי של עשרות מיליונים בודדים.  

קוויק היא דוגמה אחת, יש רבות כמוה. מנגד, יש מעטות שהצליחו, אפשר לספור אותן על כף יד אחת. הבולטת שבהן היא נקסט ויז'ן שפשוט הונפקה במחיר סביר מאוד למרות שכבר אז היא דיווחה על צמיחה מרשימה ( חברת צמיחה במחיר שפוי - הכירו את נקסט ויז'ן).  

בדקנו את ההנפקות בגל ההוא וההפסד הממוצע למשקיעים הוא  מעל 60%. זה לא מפתיע, ככה זה כמעט בכל גל של הנפקות. כל פעם מחדש המשקיעים נכנעים להייפים, מוקסמים מתחזיות החלום, נופלים ברשת של החתמים, המשווקים ורוכשים מניות. הבעיה שהמשקיעים המדוברים הם לרוב לא אנשים פרטיים, אלו מנהלי השקעות בכירים - מנהלי קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, מנהלי פנסיות וגמל בגופים שונים ומנהלים בקרנות נאמנות. איך הם לא מזהים את הבלוף? הם לא קוראים את התשקיף,  הם לא קוראים את הדוחות הכספיים? או שפשוט הם אומרים לעצמם  ‏- " נו יאללה, החתם משגע אותי בטלפונים, אולי הוא צודק נזרים 4 מיליון שקל, גם ככה אין לזה משמעות בקרן פנסיה של 3 מיליארד שקל". 

התוצאה מגיעה בדרך כלל שנה-שנתיים לאחר ההנפקה. אורה סמארט החזיקה שנתיים וחודשיים אבל כבר תקופה ארוכה שהיא זומבי. היא חיכתה למיזוג פעילות לתוכה. זה לא עבד, ובשבוע שעבר היא נכנסה לפשיטת רגל. 

אורה סמארט נופפה בפתרון טכנולוגי מרשים, נוצץ, מהפכני, חידוש עולמי - מערכות טיהור אוויר חכמות. החברה הוקמה ע"י האחים אביעד ואלדר שניידרמן שהצליחו להביא אותה להנפקה בשווי של 130 מיליון שקל. השווי הוכפל לפני שהתחיל לרדת גם בזכות הצורך באוויר נקי בתקופה של הקורונה.  

השמות שמאחורי ההנפקה

כשנועה קירל רוכשת דירה בפרויקט של ישראל קנדה בשדה דב זה מושך (כנראה) רוכשים, כשיונתן קולבר (איש עסקים, הבעלים של כור ובעל מניות בחברות טכנולוגיה) ויובל ברונשטיין (מנכ"ל קבוצת עזריאלי לשעבר) מעורבים בעסק - הראשון משקיע, השני יו"ר, זה מושך משקיעים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורה סמארט    אורה סמארט - דירקטורים ויועצים

‏אורה סמארט מכרה, צמחה וההנהלה שלה באמת ובתמים האמינה במודל, רק שכמו במקרים רבים, הכנסות זה לא מספיק. אם הן לא מייצרות רווח ותזרים, אז יש בעיה. אם לא רואים כיוון של צמצמום הפסדים וצמצום בתזרים השלילי, מתכנסים למצב שבו כדי להפעיל את העסק צריך עוד כסף, משמע הנפקה, דילול ואז יש בעיה. אם אין גיוסים או פתרון יצירתי אחר - הלך העסק. אורה סמארט לא חזרה להנפיק, היא מהר מאוד הבינה שהחלום נגמר. למעשה, היא הנפיקה בשיא השיאים ואחר כך באה הנפילה. שנת 2021 היתה מדהימה בשורת ההכנסות - כ-11.5מיליון דולר, יותר מכפול, אבל עם הפסד תפעולי של 4.7 מיליון דולר. הקורונה נתנה ב-2021 והקורונה לקחה ב-2022. המוצר המבוקש כבר לא היה מבוקש וההפסדים קפצו. 

בשבוע שעבר החברה הגיעה לכינוס נכסים. השופטת נועה גרוסמן מינתה כנאמנים זמניים לחברה את רו"ח עופר בלומנפלד, סמנכ"ל הכספים של החברה, ועו"ד יואל פרייליך ממשרד גיסין.  מהמסמכים שנחשפו בבית המשפט עולה כי חובות החברה מסתכמים ב-13 מיליון דולר, כ-3 מיליון דולר לבנק מזרחי טפחות כשעל חיוב זה יש שעבוד צף, כ-10 מיליון דולר נוספים לשורה ארוכה של ספקים. לעובדים החברה חייבת סכום צנוע יחסית של כ-400 אלף שקל

איך היה אפשר להתמזג עם חובות כאלו? איך הנהלת החברה ניסתה בכלל? לא ברור. זה מצב של קריסה מוחלטת, אין לחברה יכולת להמשיך לחיות. וזה מחזיר אותנו להנפקה. הדבר היחיד הטוב מהסיפור של אורה סמארט זה הלקח.

יש כאן כמה "לקחים" שמשקיע צריך לזכור לפעם הבאה: הראשון, בהנפקה סיכוי טוב שתפסיד. הנפקה זה מצב שמוכרים מניות. המוכרים הם אלו שיודעים יותר טוב מכולם, אז אם הם מוכרים סימן שהמחיר מבחינתם ראוי. מי שרוכש הוא לרוב הפראייר שקונה במחיר הנוח למוכרים. 

השני, אל תסתנוורו משמות נוצצים, זה חלק ממערך השיווק של ההנפקה. הסלבס שנמצאים בפנים לא בהכרח מבטאים יתרון יוצא דופן, אמונה בעסק. במקרים רבים זה פשוט משתלם להם - בדיוק כמו שנועה קירל קיבלה דירה בהנחה כך גם הם קיבלו אופציות בחינם והטבות נוספות.

צריך גם להיזהר ממספרים שניזרקים לאוויר, משוק יעד של עשרות מיליארדים, ממוצר שהוא ורק הוא הדבר הבא. סקפטיות היא אחת התכונות החשובות בשוק ההון

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יריב 01/09/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    נראה היה כבר שהמיזוג אכן יתרחש בפועל ואז פיצוץ אדיר והחברה פתאום שקעה. נשאלת השאחה האם קמה לחברה (לכונס במקרה זה) אפשרות לתבוע את האמריקאים. גם ההודעות לבורסה שיקפו את המיזוג ולא את החובות הגבוהים שכנראה הפילו אותו.
  • 9.
    משקיע וותיק 29/08/2023 14:08
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים הקטנים צריכים להבין שרוב המכריע של החברות אשר הונפקו בבורסה או נכנסו בשערי הבורסה בדרך אחרת כגון מיזוג עם שלד בורסאי בשנים האחרונות הן חברות קקיוניות ללא מכירות ללא רווחיות ללא מאזן טוב ללא תזרים מזומנים חיובי וללא הון עצמי מספיק. החברות האלו נכנסו לבורסה בעידודה של הנהלת הבורסה הכושלת בראשות המנכל ובאישור של רשות ניירות ערך והכל כדי לגזול את כספי המשקיעים הקטנים לאט לאט. בעצם כמעט כל החברות הללו מגיעות לחדלות פירעון או שהן מגייסות ומגייסות הון מהציבור והמניות שלהן צונחות עד שהמשקיעים הקטנים מפסידים את כל כספם. זהו פשע שאין כדוגמתו כלפי ציבור המשקיעים הקטנים וכלפי כלל הציבור.
  • 8.
    שלמה 29/08/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    במקום לראות מכפיל רווח , הכנסות , ביקוש למוצרים שימשיכו להפסיד ...
  • 7.
    אנונימי 28/08/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר יתחילו לחקור?! בעל בית שהיה פושט רגל והסתיר מכל. המשקיעים!
  • 6.
    בועז 28/08/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    הכי צריך להיזהר מהחתמים בהנפקה... הם הנוכלים הכי גדולים בשוק!
  • 5.
    שמוליק 28/08/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
    דוגמא יותר בולטת לבלוף פשוט קשה לצמוא. מי שלא הבין - פשוט שישקיע במדד.
  • 4.
    מ. כהן 28/08/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    כמו שציינת, מר עובדיה היקר, אין לנו שליטה בהנפקות הזבל האלו.זה הכל גופים מוסדיים שמשחקים בכסף לא שלהם על מנת " עאללק " לייצר תשוה עודפת.הלקח המתבקש הוא להקים גוף שייפקח על הגופים המוסדיים, ויבדוק כל הנפקה לגופה.שכן כספנו המופקד בידם יורד לטמיון ממש כמו בקאזינו.
  • חחח 28/08/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    ותנייד את הקרנות בהתאם. לא סתם אלטשולר יורדים חזק בכסף שהם מנהלים וזאת דוגמה אחת, יש את מגדל של אליהו שגם הזיה לשים שם ולבסוף אקירוב שמנסה לקחת את כלל ולעשות בה מה שבא לו שגם שם צריך להיזהר במידה ויקרה.
  • 3.
    משי 28/08/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    בדכ החתמים יודעים בעצמם על העתיד. לא פעם יש מוסדיים שמשקיעים בכל ההחתמות של חברה מסוימת (לפעמים חברת בת), ולא פעם שהבכירים בחברת המוסדיים פורשים,מחכה להם תפקיד נוח ומתגמל בחברת החתמים. הקשרים דיי ברורים
  • 2.
    לא נשכח את קוויק והשקרים וכל הכבוד לביז (ל"ת)
    עדי 28/08/2023 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיקרוביולוג 28/08/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    זאת גם חברה ללא מוצר אמיתי. כשמהנדס הציג לי אותה בתחילת הדרך אמרתי לו שאין סיכוי למכירות טובות בגלל שבתחום שלי (מיקרוביולוגיה קלינית) יש חלופות יותר זולות באותה רמת יעילות בקירוב שעובדות עשורים ללא תיקון. לצערי ושמחתי צדקתי
  • יריב 01/09/2023 14:12
    הגב לתגובה זו
    רק לידיעתך, למוצר היו פיצ'רים מדהימים מבחינת בדיקת איכות האוויר בפנים ובחוץ ואפשרויות להתרעות והוא נמצא יעיל מאד בבדיקות קליניות. הבעיה היא שהשוק פשוט נעלם. בתור מיקרוביולוג אתה לא מבין בכלל את היתרונות הדיגיטאליים של המוצר. נמכר בשערות מיליוני שקלים, אז קצת צניעות מצדך. לא נוהל טוב זה משהו אחר. אז קצת צניעות מצדך עד שתמציא אתה משהו שנמכר בעשרות מיליוני שקלים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: