הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דר אורי רונן
צילום: משה בנימין
גילוי נאות

חברות האשראי החוץ בנקאי סוף סוף החלו לספק את הנתונים החשובים. האם מעלות ו-S&P ישתמשו בהם?

החברות התעלמו במשך מספר שנים מהוראות החוק, ואחרי פניות חוזרות ונשנות לרשות ניירות ערך - היא החלה לאכוף. כעת אפשר יהיה לבחון את סיכוני האשראי שלהן בצורה ברורה יותר. האם זה יקרה?
אורי רונן | (1)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי יעקב פיננסים מיכמן מלרן פנינסולה שוהם ביזנס

אם תעלעלו בדוחות 2022 של חברות אשראי חוץ בנקאי, כגון שוהם ביזנס, מיכמן, יעקב פיננסים, מלרן, פנינסולה, תגלו שפע של נתונים מסוג שלא ניתן להם גילוי בדוחות קודמים שלהן. הנה לדוגמה קטעים מתוך טבלה חדשה בדוח של מלרן, שלרבים מהנתונים שבתוכה, ליום 31.12.2022, לא ניתן גילוי מקביל ליום 31.12.2021 בדוח 2021 (היתרות באלפי שקל):

והנה הגילוי החדש, בדוח 2022, המפלח את יתרת האשראי ברוטו ואת יתרת ההפרשה להפסדי אשראי לפי "שלבים" ולפי "קבוצות" במגזר הרכב של מלרן בארה"ב (שימו לב כי כותרות העמודות מתארות מהו כל שלב):

בדוח 2021 (המבוקר) של מלרן, לא ניתן גילוי כמותי ליתרת הלוואות ב"שלב 1" (אלה שסיכון האשראי שלהם לא עלה משמעותית מאז שנוצרו) או ליתרת הלוואות ב"שלב 2" (אלה שסיכון האשראי שלהם כן עלה משמעותית מאז שנוצרו). למעשה, המונח "שלב" כלל לא מופיע בדוחות 2021 של מלרן ושל רבות מחברות אשראי חוץ בנקאי אחרות הנסחרות בתל אביב. בדוח 2021 של מלרן, הפילוח של יתרת הברוטו ויתרת ההפרשה ליום 31.12.2011 לא היה לפי שלבים, אלא לפי אופן מדידת ההפרשה של ההלוואה: על בסיס ספציפי או על בסיס קבוצתי:

הבדלים דרמטיים בין הגילוי שניתן בדוחות 2022 לבין הגילוי שניתן בדוחות 2021 ודרומה, אודות רכיבי יתרת הברוטו של תיק האשראי ואודות רכיבי יתרת ההפרשה להפסדי אשראי, קיים אצל עוד מספר לא מבוטל של חברות אשראי חוץ בנקאי הנסחרות בתל אביב. הנה למשל, קטע מטבלה של פנינסולה בדוח 2022 (המספק בדיוק את אותו סוג נתונים בטבלאות החדשות של מלרן לעיל), המכיל נתונים שלא ניתן להם גילוי בדוח 2021 עבור יתרות ליום 31.12.21:

בדוח 2021 של פנינסולה, נתוני הפילוח היו בדיוק כמו אלה בדוח 2021 של מלרן, כלומר על בסיס אופן חישוב ההפרשה: על בסיס ספציפי לעומת בסיס קבוצתי.

 

לאור השינויים המשמעותיים בין הנתונים בביאורים לדוחות 2022 לבין הנתונים בביאורים לדוחות 2021, אצל מספר לא קטן של חברות אשראי חוץ בנקאי בישראל, אתם עשויים להגיע למסקנה כי תקן חשבונאי חדש נכנס לתוקף בשנת 2022, והוא אשר גרם למהפכה בדרישות הגילוי של ה-IFRS לגבי תיקי אשראי.

 

אבל לא. הוראות ה-IFRS הנוגעות לתיקי אשראי של חברות חוץ בנקאיות נכנסו לתוקף בינואר 2018, ולא חל בהן שום שינוי משמעותי מאז. מה שקרה הוא שבמשך 4 שנים ויותר, מרבית חברות האשראי החוץ בנקאי בישראל לא יישמו כהלכה את דרישות הגילוי ב-IFRS.

ביוני 2022, שיגרתי לרשות ניירות ערך איגרת, שלאורך 13 עמודים מתארת את הכשל המערכתי ביישום הוראות הגילוי ב-IFRS בקרב חברות אשראי חוץ בנקאי. קיראו כאן את האיגרת, שכותרתה "הצורך בתיקון ליקויים בהחלטת אכיפה חשבונאית 21-1 לאור חוסרים מתמשכים בגילוי כמותי אודות סיכוני אשראי בקרב חברות אשראי חוץ בנקאי". במקביל כתבתי כמה טורים על אי ציות לדרישות הגילוי ב-IFRS בביזפורטל (למשל, כאן באוגוסט וכאן באוקטובר). בסופו של יום, סגל רשות ני"ע הרים את הכפפה, ובדצמבר פרסם את "עמדת סגל חשבונאית 13-8", המתקנת את השגיאות המהותיות בהחלטת האכיפה של הסגל ממרץ 2021.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בעקבות עמדת הסגל החדשה, חברות החלו, סוף סוף, לציית בדוחות 2022 לדרישות גילוי, הנמצאות בלב ליבו מודל שלושת השלבים של ה-IFRS. אתם יכולים ללמוד על מודל זה, הקיים ב-IFRS מאז 2018, ב"מדריך מקוצר ל-IFRS החל על תיקי אשראי המוחזקים ע"י חברות אשראי חוץ בנקאי", כאן.

 

כעת, שיותר ויותר חברות חברות אשראי חוץ בנקאי בישראל נותנות גילוי ליתרת הלוואות ב"שלב 2", אנליסטים במעלות ובמידרוג יוכלו, אם רק ירצו, לעשות שימוש בנתונים ש-S&P ומודי'ס עושות בו שימוש מאז 2018. כך, אולי נזכה לראות בקרוב בדוחות הדירוג של המדרגות הישראליות משפטים כמו למשל זה מדוח דירוג של מודי'ס:

 

“Reflecting the weakening macroeconomic conditions, Stage 2 loans increased from 8% of gross loans before the pandemic in December 2019 to a peak of 26% in June 2020; Stage 2 loans then rapidly declined, and they are now in line with pre-pandemic levels (June 2022: 8%).”

מלרן, למשל, בנדיבותה הרבה, סיפקה בדוח 2022 נתונים השוואתיים אודות חובות שלב 2 ליום 31.12.2021 במגזר הרכב בארה"ב, שלא ניתן להם גילוי בדוח 2021 (היתרות להלן הן קרן + ריבית שנצברה):

במגזר הרכב של מלרן, אם כך, שיעור הלוואות ב"שלב 2" נסק בסוף 2022 לב-18% מכ-6% בסוף 2021. כמובן, תנאי מאקרו גרמו לחלק ניכר מהזינוק הנ"ל, או לכולו, אבל אנליסט יכול לגבש דעה לגבי גורמים אחרים שהשפיעו על השיעור הזה, ולהעריך את האפשרות שמלרן בחרה להיות שמרנית באומדניה.

 

הזינוק הנ"ל באומדן שיעור חובות שלב 2 הזניק את שיעור ההפרשה הכולל, כי בשלב 2 הפרשה להפסדי אשראי משקפת ארועי כשל אפשריים לכל אורך חיי ההלוואה (שעשוי להיות 5 שנים) לעומת הפרשה בגין חובות בשלב 1, המשקפת אירועי כשל אפשריים רק ב-12 החודשים שלאחר תאריך המאזן. כפי שניתן לראות באחת הטבלאות לעיל, ביום 31.12.2022, במגזר הרכב בארה"ב, שיעור ההפרשה בשלב 2 היה כ-25% לעומת כ-8% בשלב 1.

 

עכשיו, כשהגילוי אודות יתרת הלוואות ב"שלב 2", בחתך של "קבוצות" הלוואות עם מאפייני סיכון דומים, הופך להיות סטנדרטי (באיחור של 5 שנים), אנליסטים יכולים גם לערוך השוואות משמעותיות בין חברות. לדוגמה, כפי שניתן לראות לעיל, בקבוצת "אשראי מגובה בשיקים מוסבים", פנינסולה מקפיצה את שיעור ההפרשה ב-50% לחובות שהידרדרו ל"שלב 2" מ"שלב 1". אבל מלרן, בקבוצה זו (המפוצלת אצלה לשתי תתי-קבוצות) מגדילה את שיעור ההפרשה ב"שלב 2" בכ-12% בלבד. האם יש סיבות אובייקטיביות לפערים אלה? ושאלה יותר מעניינת: מדוע שיעור ההפרשה אצל פנינסולה בקבוצה הנ"ל של חובות ב"שלב 2", 0.48%, נמוך משיעור ההפרשה ב"שלב 1" בקבוצות המקבילות של מלרן, 0.85% ו-0.59%? האם מלרן שמרנית מדי, האם פנינסולה אופטימית יתר על המידה, או שיש לפערים הצדקה אובייקטיבית? ומה ניתן ללמוד מכך שבקבוצות אשראי על דרך ניכוי שיקים מוסבים של צד ג', שיעור הלוואות ב"שלב 2" אצל מלרן, 7.8%, גבוה בלמעלה מפי 4 משיעורו אצל פנינסולה, 1.8%?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי אתה אלוף (ל"ת)
    גידי 12/05/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסףצביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״ על ההשבחה של הנדל״ן ומה קורה בקרפור
מנדי הניג |
נושאים בכתבה צביקה שווימר

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 2.02%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן