הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דר אורי רונן
צילום: משה בנימין
גילוי נאות

חברות האשראי החוץ בנקאי סוף סוף החלו לספק את הנתונים החשובים. האם מעלות ו-S&P ישתמשו בהם?

החברות התעלמו במשך מספר שנים מהוראות החוק, ואחרי פניות חוזרות ונשנות לרשות ניירות ערך - היא החלה לאכוף. כעת אפשר יהיה לבחון את סיכוני האשראי שלהן בצורה ברורה יותר. האם זה יקרה?
אורי רונן | (1)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי יעקב פיננסים מיכמן מלרן פנינסולה שוהם ביזנס

אם תעלעלו בדוחות 2022 של חברות אשראי חוץ בנקאי, כגון שוהם ביזנס, מיכמן, יעקב פיננסים, מלרן, פנינסולה, תגלו שפע של נתונים מסוג שלא ניתן להם גילוי בדוחות קודמים שלהן. הנה לדוגמה קטעים מתוך טבלה חדשה בדוח של מלרן, שלרבים מהנתונים שבתוכה, ליום 31.12.2022, לא ניתן גילוי מקביל ליום 31.12.2021 בדוח 2021 (היתרות באלפי שקל):

והנה הגילוי החדש, בדוח 2022, המפלח את יתרת האשראי ברוטו ואת יתרת ההפרשה להפסדי אשראי לפי "שלבים" ולפי "קבוצות" במגזר הרכב של מלרן בארה"ב (שימו לב כי כותרות העמודות מתארות מהו כל שלב):

בדוח 2021 (המבוקר) של מלרן, לא ניתן גילוי כמותי ליתרת הלוואות ב"שלב 1" (אלה שסיכון האשראי שלהם לא עלה משמעותית מאז שנוצרו) או ליתרת הלוואות ב"שלב 2" (אלה שסיכון האשראי שלהם כן עלה משמעותית מאז שנוצרו). למעשה, המונח "שלב" כלל לא מופיע בדוחות 2021 של מלרן ושל רבות מחברות אשראי חוץ בנקאי אחרות הנסחרות בתל אביב. בדוח 2021 של מלרן, הפילוח של יתרת הברוטו ויתרת ההפרשה ליום 31.12.2011 לא היה לפי שלבים, אלא לפי אופן מדידת ההפרשה של ההלוואה: על בסיס ספציפי או על בסיס קבוצתי:

הבדלים דרמטיים בין הגילוי שניתן בדוחות 2022 לבין הגילוי שניתן בדוחות 2021 ודרומה, אודות רכיבי יתרת הברוטו של תיק האשראי ואודות רכיבי יתרת ההפרשה להפסדי אשראי, קיים אצל עוד מספר לא מבוטל של חברות אשראי חוץ בנקאי הנסחרות בתל אביב. הנה למשל, קטע מטבלה של פנינסולה בדוח 2022 (המספק בדיוק את אותו סוג נתונים בטבלאות החדשות של מלרן לעיל), המכיל נתונים שלא ניתן להם גילוי בדוח 2021 עבור יתרות ליום 31.12.21:

בדוח 2021 של פנינסולה, נתוני הפילוח היו בדיוק כמו אלה בדוח 2021 של מלרן, כלומר על בסיס אופן חישוב ההפרשה: על בסיס ספציפי לעומת בסיס קבוצתי.

 

לאור השינויים המשמעותיים בין הנתונים בביאורים לדוחות 2022 לבין הנתונים בביאורים לדוחות 2021, אצל מספר לא קטן של חברות אשראי חוץ בנקאי בישראל, אתם עשויים להגיע למסקנה כי תקן חשבונאי חדש נכנס לתוקף בשנת 2022, והוא אשר גרם למהפכה בדרישות הגילוי של ה-IFRS לגבי תיקי אשראי.

 

אבל לא. הוראות ה-IFRS הנוגעות לתיקי אשראי של חברות חוץ בנקאיות נכנסו לתוקף בינואר 2018, ולא חל בהן שום שינוי משמעותי מאז. מה שקרה הוא שבמשך 4 שנים ויותר, מרבית חברות האשראי החוץ בנקאי בישראל לא יישמו כהלכה את דרישות הגילוי ב-IFRS.

ביוני 2022, שיגרתי לרשות ניירות ערך איגרת, שלאורך 13 עמודים מתארת את הכשל המערכתי ביישום הוראות הגילוי ב-IFRS בקרב חברות אשראי חוץ בנקאי. קיראו כאן את האיגרת, שכותרתה "הצורך בתיקון ליקויים בהחלטת אכיפה חשבונאית 21-1 לאור חוסרים מתמשכים בגילוי כמותי אודות סיכוני אשראי בקרב חברות אשראי חוץ בנקאי". במקביל כתבתי כמה טורים על אי ציות לדרישות הגילוי ב-IFRS בביזפורטל (למשל, כאן באוגוסט וכאן באוקטובר). בסופו של יום, סגל רשות ני"ע הרים את הכפפה, ובדצמבר פרסם את "עמדת סגל חשבונאית 13-8", המתקנת את השגיאות המהותיות בהחלטת האכיפה של הסגל ממרץ 2021.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בעקבות עמדת הסגל החדשה, חברות החלו, סוף סוף, לציית בדוחות 2022 לדרישות גילוי, הנמצאות בלב ליבו מודל שלושת השלבים של ה-IFRS. אתם יכולים ללמוד על מודל זה, הקיים ב-IFRS מאז 2018, ב"מדריך מקוצר ל-IFRS החל על תיקי אשראי המוחזקים ע"י חברות אשראי חוץ בנקאי", כאן.

 

כעת, שיותר ויותר חברות חברות אשראי חוץ בנקאי בישראל נותנות גילוי ליתרת הלוואות ב"שלב 2", אנליסטים במעלות ובמידרוג יוכלו, אם רק ירצו, לעשות שימוש בנתונים ש-S&P ומודי'ס עושות בו שימוש מאז 2018. כך, אולי נזכה לראות בקרוב בדוחות הדירוג של המדרגות הישראליות משפטים כמו למשל זה מדוח דירוג של מודי'ס:

 

“Reflecting the weakening macroeconomic conditions, Stage 2 loans increased from 8% of gross loans before the pandemic in December 2019 to a peak of 26% in June 2020; Stage 2 loans then rapidly declined, and they are now in line with pre-pandemic levels (June 2022: 8%).”

מלרן, למשל, בנדיבותה הרבה, סיפקה בדוח 2022 נתונים השוואתיים אודות חובות שלב 2 ליום 31.12.2021 במגזר הרכב בארה"ב, שלא ניתן להם גילוי בדוח 2021 (היתרות להלן הן קרן + ריבית שנצברה):

במגזר הרכב של מלרן, אם כך, שיעור הלוואות ב"שלב 2" נסק בסוף 2022 לב-18% מכ-6% בסוף 2021. כמובן, תנאי מאקרו גרמו לחלק ניכר מהזינוק הנ"ל, או לכולו, אבל אנליסט יכול לגבש דעה לגבי גורמים אחרים שהשפיעו על השיעור הזה, ולהעריך את האפשרות שמלרן בחרה להיות שמרנית באומדניה.

 

הזינוק הנ"ל באומדן שיעור חובות שלב 2 הזניק את שיעור ההפרשה הכולל, כי בשלב 2 הפרשה להפסדי אשראי משקפת ארועי כשל אפשריים לכל אורך חיי ההלוואה (שעשוי להיות 5 שנים) לעומת הפרשה בגין חובות בשלב 1, המשקפת אירועי כשל אפשריים רק ב-12 החודשים שלאחר תאריך המאזן. כפי שניתן לראות באחת הטבלאות לעיל, ביום 31.12.2022, במגזר הרכב בארה"ב, שיעור ההפרשה בשלב 2 היה כ-25% לעומת כ-8% בשלב 1.

 

עכשיו, כשהגילוי אודות יתרת הלוואות ב"שלב 2", בחתך של "קבוצות" הלוואות עם מאפייני סיכון דומים, הופך להיות סטנדרטי (באיחור של 5 שנים), אנליסטים יכולים גם לערוך השוואות משמעותיות בין חברות. לדוגמה, כפי שניתן לראות לעיל, בקבוצת "אשראי מגובה בשיקים מוסבים", פנינסולה מקפיצה את שיעור ההפרשה ב-50% לחובות שהידרדרו ל"שלב 2" מ"שלב 1". אבל מלרן, בקבוצה זו (המפוצלת אצלה לשתי תתי-קבוצות) מגדילה את שיעור ההפרשה ב"שלב 2" בכ-12% בלבד. האם יש סיבות אובייקטיביות לפערים אלה? ושאלה יותר מעניינת: מדוע שיעור ההפרשה אצל פנינסולה בקבוצה הנ"ל של חובות ב"שלב 2", 0.48%, נמוך משיעור ההפרשה ב"שלב 1" בקבוצות המקבילות של מלרן, 0.85% ו-0.59%? האם מלרן שמרנית מדי, האם פנינסולה אופטימית יתר על המידה, או שיש לפערים הצדקה אובייקטיבית? ומה ניתן ללמוד מכך שבקבוצות אשראי על דרך ניכוי שיקים מוסבים של צד ג', שיעור הלוואות ב"שלב 2" אצל מלרן, 7.8%, גבוה בלמעלה מפי 4 משיעורו אצל פנינסולה, 1.8%?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי אתה אלוף (ל"ת)
    גידי 12/05/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דניאל לייטנר תמיר פישמן

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


להמשך הכתבה לחץ כאן