אבי גבאי
צילום: סיון כפיר

לא רק אזהרת הרווח במגזר הנייח: פרטנר מוחקת 283 אלף מנויים לא פעילים; פלאפון מחקה 100 אלף

פרטנר הפסידה 237 מיליון שקל בעקבות ירידת ערך מוניטין במסלול הקווי של 300 מיליון שקל. ברבעון המקביל הרוויחה החברה 77 מיליון שקל. בנטרול המחיקות החברה הייתה רושמת רווח של 33 מיליון שקל ברבעון, נפילה של 57% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות והרווח התפעולי המנוטרל - יציבים. ומה באשר להסכם עם בזק? זה הביא לה 24 אלף קווים ברבעון
נתנאל אריאל | (6)

אחרי אזהרת הרווח על ירידת ערך מוניטין במסלול הנייח (להרחבה) - חברת התקשורת פרטנר פרטנר -1.54%  של אבי גבאי ושלמה רודב גם מוחקת 283 אלף מנויים לא פעילים בשירות הסלולר. את המהלך מבצעת חברת הסלולר 6 שנים אחרי שפלאפון מחקה חצי מיליון מנויים לא פעילים וכאשר מוקדם יותר החודש היא מחקה עוד 100 אלף מנויים.

פרטנר הכניסה ברבעון הרביעי 859 מיליון שקל, עליה של 1% לעומת 853 מיליון ברבעון המקביל. החברה רשמה ירידת ערך של 303 מיליון שקל וכתוצאה מכך היא רושמת הפסד תפעולי של 247 מיליון שקל. בנטרול מחיקת המוניטין היה הייתה רושמת יציבות גם בשורה הזו עם 57 מיליון שקל (לעומת 56 מיליון ברבעון המקביל). בשורה התחתונה, פרטנר הפסידה ברבעון  237 מיליון שקל לעומת רווח של 77 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול המחיקה - היא הייתה רושמת רווח של 33 מיליון שקל.

פרטנר נסחרת במחיר של 20.5 שקל למניה ושווי שוק של 3.85 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה מחקה 22% מערכה. מכפיל הרווח הוא 26 על רווחי השנה האחרונה (המנוטרלים), אבל מדובר בשנה חריגה. בשנת 2021 החברה הרוויחה 115 מיליון שקל ובמקרה כזה מדובר על מכפיל של 33. לא זולה. השאלה היא האם החברה תוכל לשמור על רווחי השיא גם בשנים הקרובות

לפרטנר יש 312 אלף לקוחות מחוברים בסיבים האופטיים, ובמקביל היא מספרת כי החברה חתמה על רכישת זכות שימוש ב-120 אלף קווי תשתית סיבים אופטיים של בזק, שניתנת ב-5 פעימות שנתיות שוות, כלומר כ-24 אלף קווים בשנה, אבל היא כבר השיגה את אותם 24 אלף כבר ברבעון הראשון של שנת 2023, והיא גם מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה מבזק. 

לפרטנר יש 2.744 מיליון מנויים בתחום  הסלולר, עליה של 63 אלף מנויים בשנת 2022. ההכנסה הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) הסתכמה ב-51 שקל, עלייה של 6% בהשוואה ל-48 שקל בשנת 2021. ה-ARPU ברבעון הרביעי הסתכמה ב-54 שקל. שיעור הנטישה השנתי של מנויי הסלולר (בניכוי השפעת שינוי מדיניות הספירה ומנויי משרד החינוך) הסתכם ל-27%, בהשוואה ל-28% בשנת 2021. משקי בית בבניינים מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים (Homes Connected) הסתכמו ב-955 אלף, צמיחה של 255 אלף בשנת 2022. בסיס מנויי סיבים אופטיים הסתכם ב-287 אלף מנויים, המשקף צמיחה של 75 אלף מנויים בשנת 2022 ושיעור חדירה של 30%. נכון להיום, בסיס מנויי סיבים אופטיים עומד על 312 אלף – המספר הגבוה בשוק. בסיס מנויי אינטרנט הסתכם ב-415 אלף מנויים, צמיחה של 41 אלף מנויים בשנת 2022. כ-70% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. קצב חבילה המירבי ממוצע למנוי אינטרנט עמד על 589 מגה. בסיס מנויי טלוויזיה הסתכם ב-220 אלף, ירידה של 6 אלף מנויים בשנת 2022.

אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר אומר בעקבות הדוחות: "התהליכים שאנו מובילים באים לידי ביטוי בתוצאות הפיננסיות והתפעוליות. לראייה ההסכם עם בזק. ברבעון אחד בלבד חיברנו את מספר הלקוחות שהתחייבנו לחבר בשנה שלמה. תחום הסיבים הוא מנוע הצמיחה המרכזי בחברה, כשבפנינו עוד הזדמנויות רבות שימומשו בשנה הקרובה״.

 

מירי תקוטיאל, סמנכ"ל כספים פרטנר: "התוצאות הכספיות הושפעו באופן מהותי ממחיקת המוניטין שבוצעה במגזר הנייח, אולם אין בכך כדי להשפיע על הפעילות השוטפת של החברה. פרטנר מגיעה לקו הסיום של שלב הפריסה העיקרי של הסיבים עם מאזן איתן המתבטא, בין היתר, ביחס חוב פיננסי נטו ל- EBITDA של 0.6. בכוונתנו להמשיך ולהשקיע במנועי הצמיחה שלנו לצד חיזוק המערכים הפנימיים, תוך מינוף הפוטנציאל הטמון בדור ה- 5, בסיבים, בציוד הקצה ובשירותים לעסקים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תוצאות השנה: בעקבות המחיקות במגזר הנייח החברה הפסידה 100 מיליון שקל, לעומת רווח של 115 מיליון בשנת 2021. בנטרול - היא הייתה רושמת רווח של 170 מיליון שקל.

פרטנר רושמת שיא של 6 שנים עם הכנסות של 3.463 מיליארד שקל, עליה של 3% בהשוואה ל-3.363 מיליארד שקל בשנת 2021. ההכנסות משירותים הסתכמו ב-2.829 מיליארד שקל, צמיחה של 7% בהשוואה ל-2.635 מיליארד שקל בשנת 2021, הודות לעלייה בהכנסות משירותי נדידה, מיקוד בפעילות סיבים אופטיים, שיפור במגזר הטלוויזיה וגידול במצבת מנויי הסיבים והסלולר. ההכנסות מציוד הסתכמו ב-634 מיליון שקל, ירידה של 13% בהשוואה ל-728 מיליון שקל בשנת 2021, בעיקר כתוצאה מהחלטת החברה במהלך הרבעון האחרון של שנת 2021 לעבור למודל השכרת נתבי אינטרנט ללקוחות פרטיים במקום מודל  מכירה.

הרווח התפעולי בנטרול השפעת ירידת ערך מוניטין, הסתכם ב-298 מיליון שקל, צמיחה של 83% בהשוואה ל-163 מיליון שקל בשנת 2021. בהתחשב בהשפעת ירידת ערך מוניטין, ההפסד התפעולי הסתכם ב-6 מיליון שקל. ה-Adjusted EBITDA מציגה שיא של 8 שנים הסתכם ל-1.057 מיליארד שקל, צמיחה של 15% בהשוואה ל-922 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי בנטרול השפעת ירידת ערך מוניטין, מציג שיא של עשור והסתכם ב-170 מיליון שקל, צמיחה של 48% בהשוואה ל-115 מיליון שקל בשנת 2021. בהתחשב בהשפעת ירידת ערך מוניטין, ההפסד הנקי הסתכם ב-100 מיליון שקל. תזרים מזומנים חופשי מתואם מציג שיא של 5 שנים הסתכם ב-137 מיליון שקל, עלייה של 183 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי בסך 46 מיליון שקל בשנת 2021. היקף החוב נטו הסתכם ב-647 מיליון שקל, ירידה של 97 מיליון שקל בהשוואה ל-744 מיליון שקל בשנת 2021.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאז שנכנסו הבעלים החדשים הכל מתמוטט אף אחד לא מאמין להם (ל"ת)
    אילנה 01/04/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חברה ציבורית נגד הי 28/03/2023 17:44
    הגב לתגובה זו
    חברה ציבורית נגד הימין ורוצה לשנות את הבחירות לא מנוי לשל פרטנר לך לארנון בן דוד
  • 4.
    אבי גבאי יקבל בכל מקרה מצנח זהב בשווי עשרות מיליונים. (ל"ת)
    הלו, זה אני 28/03/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יניב 28/03/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
    איפה שהולך רק מביא נזקים ...התמזל מזלו והוא מינכל את בזק שגם אם הייתי שם בובה בתקופה הזו היא היתה מציגה רווחים !
  • 2.
    מני 28/03/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    בכל מה שנוגע נשרף.
  • 1.
    בחיים של לא ראיתי לוזר כזה (ל"ת)
    אלי 28/03/2023 11:57
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.