מפעל אבגול
צילום: יח"צ
דוחות

למרות עוד תוצאות חלשות, אבגול מקווה להשתפר עם ירידת מחירי חומרי הגלם

החברה מציגה נפילה של 50% ל-9 מיליון דולר במדד החשוב מבחינתה, ה-EBITA Underlying (ה-EVITDA בנטרול שינויים במדדי חומרי הגלם). שיעור הרווחיות נפל ל-9.2%. גם ההכנסות והרווח בירידה חדה. האם אחרי נפילה של 65% יגיע השינוי?
נתנאל אריאל |

חברת אבגול -1.18%  שמייצרת ומשווקת מוצרי בד לא ארוג לשוק ההיגיינה מדווחת על המשך נפילה ברבעון הרביעי של 2022 (וזאת אחרי שגם שנת 2021 הייתה חלשה בעקבות היציאה העולמית מהקורונה ולמרות עליה בשורה העליונה הרווח של החברה נחתך), אבל נקודת האור היא התקווה של החברה שירידת מחירי חומרי הגלם יסייעו לה להשתפר בהמשך. בינתיים? אפשר רק לקוות לכך, אבל חובת ההוכחה היא על החברה. המניה איבדה 65% מערכה בשנתיים האחרונות, והיא נסחרת במחיר של 156 אגורות ושווי שוק של 463 מיליון שקל.

אבגול גם נפגעה כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ויתרה על הקמת המפעל השלישי ברוסיה, והעבירה אותו לצפון קרוליינה, ארה"ב, שהוא "מתקדם במיוחד ובעל יכולות טכנולוגיות חדשניות" והיא רואה בו את "אזור הפעילות המשמעותי ביותר" של החברה. לדבריה, הקו יוסיף לה כושר יצור של 20 אלף טון בשנה ומעריכה שהקמתו תסתיים ברבעון הרביעי של 2024, והיא תשקיע בו 90 מיליון דולר.

החברה מחשיבה את הנתון החשוב מבחינתה כ-Underlying EBITDA אבל גם בו היא נפגעה משמעותית. מדובר על ה-EBITDA בנטרול השפעת השינויים במדדי חומרי הגלם בתקופה, והוא נפל ב-50% ל-9.4 מיליון דולר, לעומת 19.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2021. בחברה מציינים כי המלחמה בין רוסיה ואוקראינה גרמו לה לפגיעה של 4.9 מיליון דולר ב-Underlying EBITDA, שהם שיקוף של הפגיעה במכירות החברה. עם זאת בחברה טוענים כי חל שיפור בהיקף המכירות של החברה ברוסיה.

בשורה העליונה, הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2022 נפלו ב-25% ל-102.5 מיליון דולר, לעומת 136.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה היא הירידה החדה במחירי חומרי הגלם בשנה האחרונה, שהורידה את המחירים ב-9%. באבגול מציינים כי בלי הפגיעה ברוסיה, מדובר על ירידה של 6.2% לעומת התקופה המקבילה ב-2021. ה-EBITDA עמד על 17.6 מיליון דולר, ירידה של 21% לעומת 22.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון ירד ל-4.7 מיליון דולר, לעומת 6.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נפילה של 27%. 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-21.7 מיליון דולר, לעומת 8 מיליון דולר אשתקד. לדברי החברה, הגידול נבע צמצום מלאים - כלומר מכירה במחירים נמוכים יותר, אבל העיקר להיפטר מהמלאי. 

מנכ"ל אבגול, טומי ביורנמן שמסיים את תפקידו בקרוב אמר על רקע הדוחות: "שנת 2022 אשר התאפיינה באתגרים רבים. על אף האתגרים האלו הצלחנו לסיים את שנת 2022 עם רווח נקי בסך של כ-27 מיליון דולר תוך כדי שיצרנו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של כ- 50 מיליון דולר והמשכנו לחזק את האיתנות הפיננסית של החברה. 

"ברבעון הרביעי עדיין ניכרה ההשפעה של האתגרים המאקרו כלכליים על הביקוש למוצרים הסופיים של לקוחותינו, מה שהביא לקיטון בהיקף המכירות שלהם ובהתאמה של אבגול. בנוסף, המלחמה ברוסיה המשיכה להשפיע לרעה על פעילות הייצור של חלק מלקוחותינו ברוסיה אשר טרם חזרו לרמתם טרם המשבר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

והנה עוד משפט שמנכ"ל חייב לומר, למרות שבינתיים הוא הוכח בשנתיים האחרונות כלא נכון "אני מסיים את תפקד המנכ"ל מתוך ידיעה כי  אבגול ערוכה לאתגרי המחר. אני סמוך ובטוח שהודות לשירות של החברה להשקעות שהיא מבצעת יחד עם תוכניות להתייעלות במפעליה הקיימים ולשמירה קפדנית על עלויות הייצור, אבגול תמשיך  להיות שחקן מוביל בתחום ההיגיינה ותמשיך להוסיף ערך עבור בעלי המניות שלנו אני משאיר אחריי חברה צומחת, יציבה ואיתנה עם מובילות ברורה בשוק ההיגיינה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.09%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.