צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

יינות ביתן לא עומדת ביעדים וצריכה כסף; פועלת לקבל מימון של 200 מיליון שקל

יינות ביתן ממשיכה להסתבך, ואלקטרה צריכה ממשיכה להתכחש ולא למחוק מוניטין ענק בגין יינות ביתן בספריה 
דור עצמון | (8)

יינות ביתן של אלקטרה צריכה עוברת תהליך התייעלות שבמסגרתו היא זקוקה ל-200 מיליון שקל. 100 מיליון יגיעו מהבנקים והיתר מבעלי המניות. אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -2.06% תשקיעה 40 מיליון שקל זו אותה אלקטרה שמחזיקה את המוניטין של יינות ביתן בספרים גבוה (1.6 מיליארד שקל) בשעה שאין לה כסף.

יינות ביתן עוברת רה ארגון והאצה של תוכנית הפיכתה לרשת קרפור. במסגרת התוכנית יפוטרו כ-300 עובדים ויסגרו סניפים הפסדיים. הרשת נערכת לשיפור והסבת הסניפים בהתאם לזיכיון עם קרפור הצרפתית, כשהכוונה להגיע ל-50 סניפי קרפור כבר במחצית הראשונה של 2023.

הסבת הסניפים מגיעה כדי לעורר את הרשת הרדומה שסובלת מעבר לדימוי חלש, גם מתוצאות חלשות. באמצע 2021 רכשו אלקטרה צריכה והפניקס את השליטה (50.1%) ברשת מנחום ביתן שנותר עם החזקה של 40% (כ-10% לבנקים). לאלקטרה צריכה אופציה לרכוש את יתרת המניות עד סוף 2023. בינתיים ההשקעות והזרמות הכספים אמורות להיות לפי שיעורי  ההחזקה, אלא שנחום ביתן לא מעוניין להשקיע.

הגיוס הצפוי הוא בהמשך לגיוס של 200 מיליון שקל מהבנקים לצורך הסבת סניפים, אך הכסף שימש גם לשוטף על רקע התוצאות החלשות. לכן, הבנקים רוצים שבעלי השליטה יכניסו את היד לכיס.

כך או אחרת, אלקטרה צריכה ממשיכה להחזיק בספרים יתרת מוניטין  בגובה של 1.64 מיליארד שקל, אך לאור העובדה כי יינות ביתן שבבעלותה רחוקה מהתחזיות, יורדת ברווחים התפעוליים, מפסידה בשורה התחתונה, נדרשת למזומנים לצרכי הפעילות וההשקעות שלה (מעבר למה שהוערך בתחילה) נשאלת השאלה כיצד המוניטין לא הופחת?

רואי החשבון של החברה - משרד ארנסט אנד יאנג, EY, חתומים על דוחות אלקטרה צריכה והם אחראים על סבירות ותקינות הדוחות. אלו לא דוחות סבירים. ברגע שיש אינדיקציה לירידת שווי, מחויבת בדיקה. נכון, בדיקה היא לא אובייקטיבית, אבל בשביל זה יש רואה חשבון, הוא צריך לשרת את המשקיעים-קוראי הדוחות.

התרגיל של אלקטרה צריכה

במקביל לירידת הערך הברורה ביינות ביתן, באלקטרה צריכה מדברים על השבחה בזכות קרפור והם מנסים, ככל הנראה, לדחות את בדיקת המוניטין כדי לבוא ולהגיד למעריך השווי - תראה את תחום קמעונאות המזון שלנו, תראה את התחזיות קדימה, ותעריך עכשיו. מעריך השווי, ייקבע שווי גבוה בהינתן תחזיות החברה וכך החברה תשמור על המוניטין בסך 1.64 מיליארד שקל חי וקיים במאזנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אדון כתב גאון 24/12/2022 14:23
    הגב לתגובה זו
    תגיד לפניקס תשמעו זה המצב , בכמה אתם מעריכים את ההשקעה שלכם ואז למשרד רואי החשבון לא תהיה ברירה
  • 7.
    יוסי 20/12/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    אם אלקטרה חכמים, ימכרו לביתן חזרה, יפסיקו כמה מליונים ויצאו מהתחום הזה שאין להם בו שום מושג .
  • 6.
    לילי 20/12/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
    עוד לפני שנפרסה הרשת , רצו לגבות על המותג מחיר גבוהה . הציבור לא קנה את הרעיון .
  • 5.
    אולי אתה צודק, אבל אולי מתחרים משלמים לך. (ל"ת)
    יעל 20/12/2022 06:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אמיר 19/12/2022 23:45
    הגב לתגובה זו
    שאין מי שימשיך את החזון שלו. הלכו על מהלך עם פוטנציאל אדיר אבל כניראה שאין להם את הרצון או היכולת ללכת איתו עד הסוף. רשת במצב כזה לא יכולה להרשות לעצמה עוד צעד אסטרטגי כושל. בהצלחה לאלקטרה. נראה שהכיוון פה הוא כישלון חרוץ.
  • 3.
    הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו 19/12/2022 21:49
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו לנו מהפנסיה או שיצמצמו את השכר המופרז של המנכ״לים
  • 2.
    אורנה 19/12/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    קארפור-הכשלון יהיה מוחץ בארץ.
  • 1.
    שתי חברות דפוקות (ל"ת)
    8 19/12/2022 09:54
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.