צילום: יח"צ

יינות ביתן לא עומדת ביעדים וצריכה כסף; פועלת לקבל מימון של 200 מיליון שקל

יינות ביתן ממשיכה להסתבך, ואלקטרה צריכה ממשיכה להתכחש ולא למחוק מוניטין ענק בגין יינות ביתן בספריה

דור עצמון | 19/12/2022 08:15 (8)

נושאים בכתבה אלקטרה צריכה יינות ביתן צביקה שווימר

יינות ביתן של אלקטרה צריכה עוברת תהליך התייעלות שבמסגרתו היא זקוקה ל-200 מיליון שקל. 100 מיליון יגיעו מהבנקים והיתר מבעלי המניות. אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0% תשקיעה 40 מיליון שקל זו אותה אלקטרה שמחזיקה את המוניטין של יינות ביתן בספרים גבוה (1.6 מיליארד שקל) בשעה שאין לה כסף.

יינות ביתן עוברת רה ארגון והאצה של תוכנית הפיכתה לרשת קרפור. במסגרת התוכנית יפוטרו כ-300 עובדים ויסגרו סניפים הפסדיים. הרשת נערכת לשיפור והסבת הסניפים בהתאם לזיכיון עם קרפור הצרפתית, כשהכוונה להגיע ל-50 סניפי קרפור כבר במחצית הראשונה של 2023.

הסבת הסניפים מגיעה כדי לעורר את הרשת הרדומה שסובלת מעבר לדימוי חלש, גם מתוצאות חלשות. באמצע 2021 רכשו אלקטרה צריכה והפניקס את השליטה (50.1%) ברשת מנחום ביתן שנותר עם החזקה של 40% (כ-10% לבנקים). לאלקטרה צריכה אופציה לרכוש את יתרת המניות עד סוף 2023. בינתיים ההשקעות והזרמות הכספים אמורות להיות לפי שיעורי ההחזקה, אלא שנחום ביתן לא מעוניין להשקיע.

הגיוס הצפוי הוא בהמשך לגיוס של 200 מיליון שקל מהבנקים לצורך הסבת סניפים, אך הכסף שימש גם לשוטף על רקע התוצאות החלשות. לכן, הבנקים רוצים שבעלי השליטה יכניסו את היד לכיס.

כך או אחרת, אלקטרה צריכה ממשיכה להחזיק בספרים יתרת מוניטין בגובה של 1.64 מיליארד שקל, אך לאור העובדה כי יינות ביתן שבבעלותה רחוקה מהתחזיות, יורדת ברווחים התפעוליים, מפסידה בשורה התחתונה, נדרשת למזומנים לצרכי הפעילות וההשקעות שלה (מעבר למה שהוערך בתחילה) נשאלת השאלה כיצד המוניטין לא הופחת?

רואי החשבון של החברה - משרד ארנסט אנד יאנג, EY, חתומים על דוחות אלקטרה צריכה והם אחראים על סבירות ותקינות הדוחות. אלו לא דוחות סבירים. ברגע שיש אינדיקציה לירידת שווי, מחויבת בדיקה. נכון, בדיקה היא לא אובייקטיבית, אבל בשביל זה יש רואה חשבון, הוא צריך לשרת את המשקיעים-קוראי הדוחות.

התרגיל של אלקטרה צריכה

במקביל לירידת הערך הברורה ביינות ביתן, באלקטרה צריכה מדברים על השבחה בזכות קרפור והם מנסים, ככל הנראה, לדחות את בדיקת המוניטין כדי לבוא ולהגיד למעריך השווי - תראה את תחום קמעונאות המזון שלנו, תראה את התחזיות קדימה, ותעריך עכשיו. מעריך השווי, ייקבע שווי גבוה בהינתן תחזיות החברה וכך החברה תשמור על המוניטין בסך 1.64 מיליארד שקל חי וקיים במאזנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
אדון כתב גאון 24/12/2022 14:23
הגב לתגובה זו
תגיד לפניקס תשמעו זה המצב , בכמה אתם מעריכים את ההשקעה שלכם ואז למשרד רואי החשבון לא תהיה ברירה
7.
יוסי 20/12/2022 19:12
הגב לתגובה זו
אם אלקטרה חכמים, ימכרו לביתן חזרה, יפסיקו כמה מליונים ויצאו מהתחום הזה שאין להם בו שום מושג .
6.
לילי 20/12/2022 08:21
הגב לתגובה זו
עוד לפני שנפרסה הרשת , רצו לגבות על המותג מחיר גבוהה . הציבור לא קנה את הרעיון .
5.
אולי אתה צודק, אבל אולי מתחרים משלמים לך. (ל"ת)
יעל 20/12/2022 06:41
הגב לתגובה זו
4.
אמיר 19/12/2022 23:45
הגב לתגובה זו
שאין מי שימשיך את החזון שלו. הלכו על מהלך עם פוטנציאל אדיר אבל כניראה שאין להם את הרצון או היכולת ללכת איתו עד הסוף. רשת במצב כזה לא יכולה להרשות לעצמה עוד צעד אסטרטגי כושל. בהצלחה לאלקטרה. נראה שהכיוון פה הוא כישלון חרוץ.
3.
הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו 19/12/2022 21:49
הגב לתגובה זו
הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו לנו מהפנסיה או שיצמצמו את השכר המופרז של המנכ״לים
2.
אורנה 19/12/2022 10:26
הגב לתגובה זו
קארפור-הכשלון יהיה מוחץ בארץ.
1.
שתי חברות דפוקות (ל"ת)
8 19/12/2022 09:54
הגב לתגובה זו

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר | 08/12/2025 14:57

נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.

220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

להמשך הכתבה לחץ כאן

עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס

אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021

מנדי הניג | 09/12/2025 09:23

נושאים בכתבה אקוואריוס

אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.

במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.

תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.

אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.

להמשך הכתבה לחץ כאן