הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

יינות ביתן לא עומדת ביעדים וצריכה כסף; פועלת לקבל מימון של 200 מיליון שקל

יינות ביתן ממשיכה להסתבך, ואלקטרה צריכה ממשיכה להתכחש ולא למחוק מוניטין ענק בגין יינות ביתן בספריה 
דור עצמון | (8)
נושאים בכתבה אלקטרה צריכה יינות ביתן צביקה שווימר

יינות ביתן של אלקטרה צריכה עוברת תהליך התייעלות שבמסגרתו היא זקוקה ל-200 מיליון שקל. 100 מיליון יגיעו מהבנקים והיתר מבעלי המניות. אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0% תשקיעה 40 מיליון שקל זו אותה אלקטרה שמחזיקה את המוניטין של יינות ביתן בספרים גבוה (1.6 מיליארד שקל) בשעה שאין לה כסף.

יינות ביתן עוברת רה ארגון והאצה של תוכנית הפיכתה לרשת קרפור. במסגרת התוכנית יפוטרו כ-300 עובדים ויסגרו סניפים הפסדיים. הרשת נערכת לשיפור והסבת הסניפים בהתאם לזיכיון עם קרפור הצרפתית, כשהכוונה להגיע ל-50 סניפי קרפור כבר במחצית הראשונה של 2023.

הסבת הסניפים מגיעה כדי לעורר את הרשת הרדומה שסובלת מעבר לדימוי חלש, גם מתוצאות חלשות. באמצע 2021 רכשו אלקטרה צריכה והפניקס את השליטה (50.1%) ברשת מנחום ביתן שנותר עם החזקה של 40% (כ-10% לבנקים). לאלקטרה צריכה אופציה לרכוש את יתרת המניות עד סוף 2023. בינתיים ההשקעות והזרמות הכספים אמורות להיות לפי שיעורי  ההחזקה, אלא שנחום ביתן לא מעוניין להשקיע.

הגיוס הצפוי הוא בהמשך לגיוס של 200 מיליון שקל מהבנקים לצורך הסבת סניפים, אך הכסף שימש גם לשוטף על רקע התוצאות החלשות. לכן, הבנקים רוצים שבעלי השליטה יכניסו את היד לכיס.

כך או אחרת, אלקטרה צריכה ממשיכה להחזיק בספרים יתרת מוניטין  בגובה של 1.64 מיליארד שקל, אך לאור העובדה כי יינות ביתן שבבעלותה רחוקה מהתחזיות, יורדת ברווחים התפעוליים, מפסידה בשורה התחתונה, נדרשת למזומנים לצרכי הפעילות וההשקעות שלה (מעבר למה שהוערך בתחילה) נשאלת השאלה כיצד המוניטין לא הופחת?

רואי החשבון של החברה - משרד ארנסט אנד יאנג, EY, חתומים על דוחות אלקטרה צריכה והם אחראים על סבירות ותקינות הדוחות. אלו לא דוחות סבירים. ברגע שיש אינדיקציה לירידת שווי, מחויבת בדיקה. נכון, בדיקה היא לא אובייקטיבית, אבל בשביל זה יש רואה חשבון, הוא צריך לשרת את המשקיעים-קוראי הדוחות.

התרגיל של אלקטרה צריכה

במקביל לירידת הערך הברורה ביינות ביתן, באלקטרה צריכה מדברים על השבחה בזכות קרפור והם מנסים, ככל הנראה, לדחות את בדיקת המוניטין כדי לבוא ולהגיד למעריך השווי - תראה את תחום קמעונאות המזון שלנו, תראה את התחזיות קדימה, ותעריך עכשיו. מעריך השווי, ייקבע שווי גבוה בהינתן תחזיות החברה וכך החברה תשמור על המוניטין בסך 1.64 מיליארד שקל חי וקיים במאזנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אדון כתב גאון 24/12/2022 14:23
    הגב לתגובה זו
    תגיד לפניקס תשמעו זה המצב , בכמה אתם מעריכים את ההשקעה שלכם ואז למשרד רואי החשבון לא תהיה ברירה
  • 7.
    יוסי 20/12/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    אם אלקטרה חכמים, ימכרו לביתן חזרה, יפסיקו כמה מליונים ויצאו מהתחום הזה שאין להם בו שום מושג .
  • 6.
    לילי 20/12/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
    עוד לפני שנפרסה הרשת , רצו לגבות על המותג מחיר גבוהה . הציבור לא קנה את הרעיון .
  • 5.
    אולי אתה צודק, אבל אולי מתחרים משלמים לך. (ל"ת)
    יעל 20/12/2022 06:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אמיר 19/12/2022 23:45
    הגב לתגובה זו
    שאין מי שימשיך את החזון שלו. הלכו על מהלך עם פוטנציאל אדיר אבל כניראה שאין להם את הרצון או היכולת ללכת איתו עד הסוף. רשת במצב כזה לא יכולה להרשות לעצמה עוד צעד אסטרטגי כושל. בהצלחה לאלקטרה. נראה שהכיוון פה הוא כישלון חרוץ.
  • 3.
    הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו 19/12/2022 21:49
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו לנו מהפנסיה או שיצמצמו את השכר המופרז של המנכ״לים
  • 2.
    אורנה 19/12/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    קארפור-הכשלון יהיה מוחץ בארץ.
  • 1.
    שתי חברות דפוקות (ל"ת)
    8 19/12/2022 09:54
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים




להמשך הכתבה לחץ כאן