יינות ביתן לא עומדת ביעדים וצריכה כסף; פועלת לקבל מימון של 200 מיליון שקל
יינות ביתן של אלקטרה צריכה עוברת תהליך התייעלות שבמסגרתו היא זקוקה ל-200 מיליון שקל. 100 מיליון יגיעו מהבנקים והיתר מבעלי המניות. אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.09% תשקיעה 40 מיליון שקל זו אותה אלקטרה שמחזיקה את המוניטין של יינות ביתן בספרים גבוה (1.6 מיליארד שקל) בשעה שאין לה כסף.
יינות ביתן עוברת רה ארגון והאצה של תוכנית הפיכתה לרשת קרפור. במסגרת התוכנית יפוטרו כ-300 עובדים ויסגרו סניפים הפסדיים. הרשת נערכת לשיפור והסבת הסניפים בהתאם לזיכיון עם קרפור הצרפתית, כשהכוונה להגיע ל-50 סניפי קרפור כבר במחצית הראשונה של 2023.
הסבת הסניפים מגיעה כדי לעורר את הרשת הרדומה שסובלת מעבר לדימוי חלש, גם מתוצאות חלשות. באמצע 2021 רכשו אלקטרה צריכה והפניקס את השליטה (50.1%) ברשת מנחום ביתן שנותר עם החזקה של 40% (כ-10% לבנקים). לאלקטרה צריכה אופציה לרכוש את יתרת המניות עד סוף 2023. בינתיים ההשקעות והזרמות הכספים אמורות להיות לפי שיעורי ההחזקה, אלא שנחום ביתן לא מעוניין להשקיע.
הגיוס הצפוי הוא בהמשך לגיוס של 200 מיליון שקל מהבנקים לצורך הסבת סניפים, אך הכסף שימש גם לשוטף על רקע התוצאות החלשות. לכן, הבנקים רוצים שבעלי השליטה יכניסו את היד לכיס.
- אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, אלקטרה צריכה ממשיכה להחזיק בספרים יתרת מוניטין בגובה של 1.64 מיליארד שקל, אך לאור העובדה כי יינות ביתן שבבעלותה רחוקה מהתחזיות, יורדת ברווחים התפעוליים, מפסידה בשורה התחתונה, נדרשת למזומנים לצרכי הפעילות וההשקעות שלה (מעבר למה שהוערך בתחילה) נשאלת השאלה כיצד המוניטין לא הופחת?
רואי החשבון של החברה - משרד ארנסט אנד יאנג, EY, חתומים על דוחות אלקטרה צריכה והם אחראים על סבירות ותקינות הדוחות. אלו לא דוחות סבירים. ברגע שיש אינדיקציה לירידת שווי, מחויבת בדיקה. נכון, בדיקה היא לא אובייקטיבית, אבל בשביל זה יש רואה חשבון, הוא צריך לשרת את המשקיעים-קוראי הדוחות.
התרגיל של אלקטרה צריכה
במקביל לירידת הערך הברורה ביינות ביתן, באלקטרה צריכה מדברים על השבחה בזכות קרפור והם מנסים, ככל הנראה, לדחות את בדיקת המוניטין כדי לבוא ולהגיד למעריך השווי - תראה את תחום קמעונאות המזון שלנו, תראה את התחזיות קדימה, ותעריך עכשיו. מעריך השווי, ייקבע שווי גבוה בהינתן תחזיות החברה וכך החברה תשמור על המוניטין בסך 1.64 מיליארד שקל חי וקיים במאזנים.
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 8.אדון כתב גאון 24/12/2022 14:23הגב לתגובה זותגיד לפניקס תשמעו זה המצב , בכמה אתם מעריכים את ההשקעה שלכם ואז למשרד רואי החשבון לא תהיה ברירה
- 7.יוסי 20/12/2022 19:12הגב לתגובה זואם אלקטרה חכמים, ימכרו לביתן חזרה, יפסיקו כמה מליונים ויצאו מהתחום הזה שאין להם בו שום מושג .
- 6.לילי 20/12/2022 08:21הגב לתגובה זועוד לפני שנפרסה הרשת , רצו לגבות על המותג מחיר גבוהה . הציבור לא קנה את הרעיון .
- 5.אולי אתה צודק, אבל אולי מתחרים משלמים לך. (ל"ת)יעל 20/12/2022 06:41הגב לתגובה זו
- 4.אמיר 19/12/2022 23:45הגב לתגובה זושאין מי שימשיך את החזון שלו. הלכו על מהלך עם פוטנציאל אדיר אבל כניראה שאין להם את הרצון או היכולת ללכת איתו עד הסוף. רשת במצב כזה לא יכולה להרשות לעצמה עוד צעד אסטרטגי כושל. בהצלחה לאלקטרה. נראה שהכיוון פה הוא כישלון חרוץ.
- 3.הגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו 19/12/2022 21:49הגב לתגובה זוהגיע הזמן שחברות נכשלות יכניסו ידיים לכיס ולא יקחו לנו מהפנסיה או שיצמצמו את השכר המופרז של המנכ״לים
- 2.אורנה 19/12/2022 10:26הגב לתגובה זוקארפור-הכשלון יהיה מוחץ בארץ.
- 1.שתי חברות דפוקות (ל"ת)8 19/12/2022 09:54הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
