בורסה
צילום: אתר הבורסה

כמה עולה להנפיק וכמה מזה רוצים החתמים? הבורסה עם התעריפון

בגיוסים של 50-100 מ' ש' נגבות בממוצע עמלות חיתום ניהול והפצה של 2.7% מתמורת הגיוס. ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר – כך שיעור הוצאות ההנפקה נמוך יותר. לפי הניתוח בהנפקות קטנות מדי עבור המוסדיים, העמלות גבוהות מהממוצע. כך בביומד שאכזב את המשקיעים - לחתמים אין על מה להתלונן
גיא טל | (2)

הנפקה ראשונה (IPO) בבורסה היא תהליך משמעותי בחיי החברה, במעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית. תהליך ההנפקה אורך מספר חודשים וכרוך בהתארגנות של החברה והנהלתה, בבחירת החתמים וגורמים מקצועיים (עורך דין, רואה חשבון וכו') שילוו את תהליך ההנפקה.

 

עלויות ההנפקה עבור החברות מושפעות בעיקר מהיקף ההנפקה ושווי החברה, ממצב השוק בזמן ההנפקה, מתחום עיסוק החברה והאטרקטיביות שלה בעיני המשקיעים. גורמים אלו משפיעים הן על הביקוש והן על היכולת לשווק ולהפיץ את ניירות הערך, ובנוסף לכל אלה, גם משפיעים על התחרות בין החתמים, שעשויה להביא להוזלה בעמלות.

 

הבורסה מפרסמת לראשונה את שיעור הוצאות ההנפקה הראשונית מהתמורה בהתאם להיקף הגיוס ושווי השוק של החברה, וזאת על מנת לשקף לחברות הפרטיות המבקשות להנפיק בבורסה בתל אביב, את העלויות ובכך מאפשרת להם לקבל כלים להערכת העלויות הנדרשות מהם וכן האפשרות להשוות בין העלויות של החתמים השונים.

 

בסקירה זו פורטו הוצאות ההנפקה הראשונית הצפויים לחברה, על בסיס בחינת נתוני 121 ההנפקות הראשוניות של מניות בבורסה בת"א בשנים 2020-2021. העלויות העיקריות הן עמלות החיתום, ניהול והפצה.

 

חיתום: עמלה לחתם ההנפקה, אשר מלווה את החברה ומסייע בתהליך, ומשמש כ"מבטח" של ההנפקה.

הפצה: עמלה למפיצים אשר אחראים לשיווק ההנפקה בקרב רוכשים פוטנציאלים.

ניהול ההנפקה: ניהול התהליך. לרוב יהיה זה החתם.

בדיקת נאותות: החזר הוצאות על בדיקת נאותות המתבצעת ע"י החתם.

ריכוז ההנפקה: תשלום לרכז האחראי על ריכוז ההזמנות שמתקבלות מהמשקיעים, ומטפל בסליקת ההנפקה.

דמי הצלחה: חלק מההנפקות כולל תשלום דמי הצלחה לחתם ו/או למפיצים בשיעור מסוים מתמורת ההנפקה, לפי שיקול דעתה של החברה. מעבר לעלויות שצוינו, קיימות עלויות נוספות לגורמים מקצועיים, כמו עורך הדין המלווה השותף לתהליך כתיבת התשקיף, רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף, ובחלק מההנפקות גם יועץ להנפקה. ראוי לציין כי הוצאות ההנפקה בבורסה בתל אביב נמוכות משמעותית בהשוואה לארה"ב ולאירופה.

 

פרטי העלויות על פי היקף הגיוס בהצעה לא אחידה

מבדיקת סך הוצאות ההנפקה של החברות בהצעה לא אחידה לפי היקף הגיוס, נמצא כי ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר, כך הוצאות ההנפקה (כשיעור מתמורת ההנפקה ברוטו) נמוכות יותר. באופן דומה, עמלות החיתום, ניהול והפצה – המהוות חלק ניכר מהוצאות ההנפקה - יורדות בממוצע בהדרגה ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר.

הנפקה גדולה ומבוקשת יוצרת תחרות בין החתמים, אשר יהיו מוכנים להתפשר על גובה העמלה. לחברה גדולה, שצפוי שתזכה לביקוש רב מהמשקיעים, קיים כוח גדול יותר במיקוח על גובה העמלות מול החתמים. לעומת זאת, בהנפקות קטנות יחסית, אשר קשה יותר יהיה לשווקן למשקיעים המוסדיים, העמלות יהיו גבוהות מהממוצע. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הוצאות הנפקה בגיוסים של עד 50 מיליון שקל

סך הוצאות ההנפקה בהנפקות קטנות בהן גויס סך של עד 50 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של כ-5% עד 11% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-2% עד 5%. בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-7.6% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-3.6%. בהיקף גיוסים זה בוצעו 29 הנפקות.

 

הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 50 מיליון שקל ועד 100 מיליון שקל

סך הוצאות ההנפקה בגיוסים בין 50 מיליון שקל עד 100 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של 3% עד 7% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-2% עד 3.5%. בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-5% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.7%. בהיקף גיוסים זה בוצעו 15 הנפקות.

 

הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 100 מיליון שקל ועד 200 מיליון שקל

סך הוצאות ההנפקה של חברות, שגייסו בין 100 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל, נע ברוב המקרים בטווח של כ-3% עד 7% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-1.75% עד 4%.  הוצאות ההנפקה היוו בממוצע כ-4.6% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.7%. גיוסים בגובה זה מתבצעים ברובן ע"י חברות בינוניות בגודלן. בהיקף גיוסים זה בוצעו 25 הנפקות.

 

הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 200 מיליון שקל ועד 300 מיליארד שקל

סך הוצאות ההנפקה של חברות, שגייסו בין 200 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל, נע ברוב המקרים בטווח של כ-2.6% עד 5.3% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-1.75% עד 4%.  בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-3.8% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.4%. גיוסים בגובה זה מתבצעים ברובן ע"י חברות בינוניות-גדולות. בהיקף גיוסים זה בוצעו 11 הנפקות.

 

הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 300 מיליון שקל

סך הוצאות ההנפקה של חברות שגייסו מעל 300 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של כ- 2% עד 4% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ- 1.5% עד 3%.  בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-2.8% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.1%.

גיוסים גבוהים אלו מתבצעים ע"י חברות גדולות מאוד, שהתחרות עליהן היא גדולה, ומכאן ששיעור הוצאות חיתום, ניהול והפצה מהתמורה נמוך משמעותית מאשר בגיוסים הנמוכים. בהיקף גיוסים זה בוצעו 10 הנפקות.

 

מאפייני החברה המנפיקה (בשלות וותק פעילות, תחום פעילות, מצב פיננסי)

בבחינת החברות המנפיקות לפי בשלות/וותק ומצבן הפיננסי נמצא, כי בחלק ניכר מהמקרים בהן שיעור הוצאות ההנפקה מתוך התמורה היה גבוה באופן מובהק מהממוצע היה זה בחברות צעירות יחסית, בשלב המו"פ, מענף הטכנולוגיה או הביומד, אשר רובן טרם רשמו הכנסות או נמצאו בשלב מכירות התחלתי ויש להן הפסדים מתמשכים. יחד עם זאת, בחברות עם פעילות ריאלית אשר כבר מניבה הכנסות, שיעור הוצאות ההנפקה מהתמורה היה נמוך באופן מובהק מהממוצע. יש לציין כי רק בהנפקות בודדות נעזרה החברה ביועץ הנפקה, אשר קיבל בתמורה כ-0.5% מתמורת ההנפקה, סכום גלובלי או כתבי אופציה שהוקצו לו.

 

שותפויות מו"פ

בשנים 2020-2021 נרשמו למסחר בבורסה בת"א 14 שותפויות מו"פ, 6 מהן בהצעה לא אחידה ו-8 בהצעה אחידה. בשותפויות הגדולות יותר, אשר גייסו מעל 40 מיליון שקל ובחרו בדרך של הצעה לא אחידה, הוצאות ההנפקה נעו בין כ- 4% ל-6% מהתמורה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה כ- 3%-5%. סך ההוצאות של ההנפקות בהצעה אחידה נע בין כ-4.5% לכ-7.5% מהתמורה, כשעמלת ניהול והפצה נעה ברוב המקרים מ-3% עד 5%.

 

הנפקות גלובליות

בשנים 2020-2021 הושלמו 4 הנפקות גלובליות עם חתם מתמחר זר, אשר הוצעו למשקיעים מוסדיים בחו"ל ובארץ, בהצעה לא אחידה. התמורה לחתם המתמחר הייתה כ-6% מתמורת ההנפקה, ונחלקה יחד עם המפיצים הישראליים והבינלאומיים. סך העלויות והוצאות ההנפקה הגלובלית היוו כ-7% בממוצע מתמורת ההנפקה (ברוטו), גבוהות יחסית להנפקות לא גלובליות וזאת לאור ההוצאות הנוספות הכרוכות בהנפקה גלובלית הכוללות, בין היתר, תרגום התשקיף ושיווק בחו"ל.

 

הצעה אחידה

מתוך 121 ההנפקות החדשות  בשנים 2020-2021, 100 מהן בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה, ורק 21 הנפקות בוצעו בדרך של הצעה אחידה לציבור, ובעיקר חברות קטנות ושותפויות, מתחת לשווי של כ- 200 מיליון ₪. סך הוצאות ההנפקה של חברות בהצעה אחידה הסתכמו בממוצע בכ-7.7% מהתמורה, מהם כ-4.5% עמלת ניהול הפצה וריכוז.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה המון כסף! חלק משמעותי מהגיוס! (ל"ת)
    הקורא 06/04/2022 01:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אילן 05/04/2022 23:15
    הגב לתגובה זו
    איזה בזבוז של 5 דקות , מענין תתחת
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.