אורי פז מכלול
צילום: דרור דרעי
ראיון

"ענף ההתחדשות העירונית יהיה שווה 2 טריליון שקל - אנחנו נצמח איתו"

כך אומר אורי פז, מנכ"ל מכלול מימון בראיון לביזפורטל "הולכים לבנות פה חצי מדינה מחדש. מבחינה השקעה בישראל, שני האפיקים הכי מעניינים הם טכנולוגיה והתחדשות עירונית - ואנחנו פעילים בהם". מה דעתו על המתחרים והאם הוא מצטער על השווי הנמוך?
סתיו קורן | (2)

"אנחנו בוחנים כניסה לתחומים נוספים, פעילות המימון שלנו עבור חברות בינונית הוא תחום רחב, והוא כולל באופן טבעי חברות בתחום התעשייה, מסחר וטכנולוגיה. אנחנו מסתכלים על עסקאות בחו"ל, בתחום הנדל"ן וגם בתחום של יזמים ישראלים שמתעסקים בפינטק. חברות טכנולוגיה רבות הגישו תשקיף לבורסה המקומית, ועצרו בשלב הזה, כי השוק לא נותן להן את הערך שהן מבקשות". (למעשה הסיבה היא התקררות שוק ההנפקות. בשנה האחרונה הונפקו יותר מ-100 חברות, חלקן בשוויים מנותקים מהמציאות - אלא שהמשקיעים הבינו את זה והן איבדו עשרות אחוזים מאז ההנפקה)

"לכן הן מחליטות לקחת חוב מורכב, מגיעות אלינו ולוות בין 2-6 מיליון דולר, עבור חברות טכנולוגיות מעניינות עם פרופיל חזק, זה תחום שיש בו אלמנט שהוא אנטי מחזורי - חברות גם לא ינפיקו אגרות חוב, כי בשביל סכום קטן יחסית כמו 4 מיליון דולר אף חברה לא תלך לכיוון של הנפקת אג"ח" כך אומר אורי פ"ז, מנכ"ל מכלול מימון -0.68% שכיהן בעבר כמנכ"ל בנק ירושלים וכמשנה למנכ"ל בנק הפועלים.

מכלול היא חברה יחסית צעירה, עוד מעט ימלאו לה 4 שנים. ב-2021 היא עברה תהליך מורכב - תוך כדי הנפקה היא גייסה כסף וקנתה בו פעילות נוספת. מימון הונפקה באוגוסט 2021, בעצמה כחלק מגל ההנפקות, לפי שווי של 390 מיליון שקל "אחרי הכסף", ומאז שמרה על יציבות. כיום המניה נסחרת לפי שער של 9.3 שקל, המשקף שווי שוק של 380.9 מיליון שקל. פז מחזיק ב-19.71% ממניות החברה, כלל ביטוח מחזיקה בכ-25%, והציבור מחזיק ב-25% - שאר האחזקות מתחלקות בין בכירים אחרים בחברה, איילת רוסק (13%), ירון בלנק (13%). 

היום ב-19:00 שיעור בקורס ללימודי שוק ההון - כל מה שצריך לדעת על השקעות סולידיות, מרצה: אבישי עובדיה. לכניסה לחצו כאן

מכלול מימון מחזיקה שתי חברות בת, שדרכן היא פועלת בשני תחומים מרכזיים - "מימון נדל"ן" שפועלת בתחום המימון של יזמים וקבלנים. ו"מימון צמיחה" שפועלת בתחום המימון המשלים, עבור חברות בינוניות.

תחום הפעילות הראשון - "מכלול נדל"ן"

"בתחום הנדל"ן, אנחנו מלווים יזמים בתחומים של התחדשות עירונית ובנייה למגורים. אנחנו גם מעניקים השלמות הון. גם חברות גדולות כמו מניף והראל עוסקים בזה. אנחנו מלווים את היזם או חברת הבנייה באופן מלא, היקף הפעילות שלנו גדול, ועומד כבר על 180 פרויקטים. 

אנחנו מלווים בפרוייקטי תמ"א 38, פינוי ובינוי, עסקאות קומבינציה וגם בנייה למגורים. איפה שיש רכיב קרקע יחסית קצר, אנחנו פחות שם מסיבות של רווחיות ותשואה. התחרות שלנו היא מול הבנקים, ולא מול החברות החוץ בנקאיות האחרות. יש עוד גוף פרטי בשם קרן יסודות שאנחנו מתחרים מולו, שהוא די גדול בתחום אבל הוא לא חברה ציבורית". הוסיף פז.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאן הולך תחום ההתחדשות העירונית?

"מדובר בענף התשתיות הגדול בישראל, ההערכה שבעשור הקרוב הוא יהיה שווה 2 טריליון שקל, פי שמונה מהמטרו, הולכים בעצם לבנות חצי מדינה מחדש פה, חצי מהדירות בישראל ישנות בלי ממדים וצריכות לעבור התחדשות עירונית, שזה אומר גם חיזוק מפני רעידות אדמה, וגם הגנה מפני טילים.

"בשנתיים-שלוש הקרובות ההיקפים מתחילים להיות משמעותיים, ההתחדשות העירונית תהפוך להיות ה-סיפור של הנדל"ן בישראל, 800 אלף דירות שיהפכו ל-1.5 מיליון דירות ב-15 שנה, זה פשוט לבנות חצי מישראל פעם נוספת, נדיר מאוד שדבר כזה קורה במדינה מערבית, וזה הולך לקרות כאן. בשנתיים שלוש הקרובות ההיקפים יתחילו להיות משמעותיים, וזה כעין וכאפס למה שהולך להיות פה בעוד חמש שנים.

"מבחינה השקעה בישראל, שני האפיקים הכי מעניינים זה טכנולוגיה והתחדשות עירונית. אנחנו מאוד פעילים בתחומים  הללו, אנחנו מהווים כתובת עבור 1,800 יזמים וקבלנים בתחום הבניה למגורים, תחום שמיועד לעסקים בינוניים וקטנים. זה שוק מאוד מבוזר".

באיזה קריטריונים יזם צריך לעמוד כדי לקבל מכם מימון?

"כמו הקריטריונים בבנק, אולם אנחנו נחשבים ליותר גמישים. אנחנו מציעים מוצר שהוא מאוד בוטיקי. עד לפני עשר שנים אם רצית לבנות בניין בישראל היית צריך לזכות במכרז של המנהל וקרקע, זה עולה הרבה כסף ובאופן טבעי המועדון היה סגור יחסית, מה שקרה לפני 12 שנים כשהתחילה התחדשות עירונית, היזם מביא את הכסף רק לבניה עצמה, והמוצר המוגמר אם זה מוצר שהדיירים נשארים בנכס, או יוצאים ממנו לתקופת הבנייה - בסוף הקרקע הזו הופכת לבניין חדש. והיזם מתחלק עם הדיירים, וזה יוצא עסקה שמשתלמת לכל מי שלקח חלק בדבר".

"אנחנו גם נותנים מימון לחברות ציבוריות גדולות, כמו רוטשטיין -0.44%  למשל. התחדשות עירונית מהווה בין 25% ל-30% מהתחלות הבנייה בישראל, בגוש דן למשל יש הרבה יותר התחלות בנייה של התחדשות עירונית ביחס לבנייה מאפס".

גם פנינסולה -0.17%   הצהירו לאחרונה שהם נכנסים לתחום מימון הנדל"ן, מה דעתך על זה?

"הם הצהירו שהם נכנסים, בואו נמתין ונראה. הרבה חברות הצהירו, אבל מימון נדל"ן זה מערך מורכב שמצריך מאנשים לבנות צוות ייעודי בנושא, אנחנו בנינו את זה מאוד מהר כי אנחנו בעצם סטארט-אפ בן 30, המנכ"לית של התחום הזה אצלנו זו איילת רוסק, שהיא מומחית בנושאים הללו, עם ניסיון של עשרות שנים. התחום הזה הוא מאוד מבוסס קשרים, זה תחום שיש בו מעט שחקנים וצריך לראות לאורך זמן איך זה עובד, אבל כרגע המתחרים הגדולים שלנו בתחום הזה הם דווקא חברות פרטיות. יש תחרות רצינית בשוק הזה, גם הבנקים וגופים מוסדיים".

תחום הפעילות השני - "מכלול צמיחה"

במכלול צמיחה, אנחנו נותנים מימון לחברות בינונית לטווח ארוך.  אם בתחום הנדל"ן אנחנו מעניקים מוצר שהוא תחליף לבנק, כאן אנחנו מעניקים מוצר משלים לבנק, והבנק לא מתחרה בנו - המתחרות שלנו הן קרנות חוב חוץ בנקאים כמו קרן ארבל למשל. אנחנו מעניקים מימון לחברות, שהוא למעשה תחליף של להון עצמי מהבית. אם ניקח לדוגמא חברה טכנולוגית, שצריכה עוד 15 מיליון שקל כדי לעשות קפיצה, לא בטוח שהבנק יעניק לה את המימון הנוסף הזה, וזה הערך המוסף שלנו. אנחנו לוקחים ריבית עם מנגנון אפסייד מסוים, כי יש לנו יותר סיכון. אנחנו יודעים לתת פתרונות מקצה לקצה, מהנדל"ן ועד כל ענפי הנשק".

החברה דיווחה בתשעת החודשים הראשונים של 2021 על הכנסות פרופורמה של כ-46 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ורווח נקי פרופורמה של 19.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-6.0 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה נתנה צפי פרופורמה להכנסות של 67 מיליון שקל, ורווח של 33 מיליון שקל לשנת 2021.

בתחילת השנה רכשה החברה את נכסי קרן תמוז, אשר תקופת ההשקעה שלה הסתיימה ברבעון ראשון של 2021 ובמשך  8 חודשים לא ניתן היה לבצע השקעה חדשה עד לאחר הנפקת החברה בבורסה בת"א. במהלך הרבעון השלישי הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך וגייסה הון של 110 מיליון שקל. הרבעון הרביעי יהיה בעצם הראשון שמשקף את פעילות החברה. 

מהם מנועי הצמיחה שלכם?

"מנועי הצמיחה זה המנועים הטבעיים - בתחום הנדל"ן ובראשו ההתחדשות העירונית, אנחנו מערכים שנחווה צמיחה מאוד משמעותית בתחום הזה. וביחס למימון צמיחה, אנחנו גם מזהים הרבה הזדמנויות. אנחנו כרגע בונים על גידול אורגני, יש לנו פוטנציאל גידול מאוד משמעותי, לא מדובר באחוזים בודדים בשנה, אלא הרבה מעבר".

הנפקתם לפי שווי של 390 מיליון שקל אחרי הכסף, למרות שכיוונתם לשווי של 600-700 מיליון שקל - אתם מצטערים על זה?

"יש הבדל גדול בין מה שפורסם בעיתונות, לבין השווי האמיתי שכיוונו אליו. כיוונו למשהו הרבה יותר נמוך לעומת הכותרות שפורסמו. בשורה התחתונה, אנחנו מאוד מרוצים, לא חשבנו שנגייס לפי 700 מיליון שקל - אך האם נהיה שם בעוד תקופה? אני מניח שהמשקיעים יעריכו בעצמם מה התשובה". 

המניה כמעט ולא זזה מאז ההנפקה, יכול להיות שהשוק לא מבין את החברה?

"אני חושב שהמשקיעים מבינים אותנו היטב, ויש משקיעים נוספים שמתעניינים בחברה - וכולם כרגע בהמתנה לתוצאות הרבעון הרביעי, שיבטא תוצאות שמשקפות באמת את פעילות החברה מבחינת ההכנסות והרווחיות, מה שנותר הוא רק לחכות ולראות". 

"כלל ביטוח" שותפה להחלטות הניהוליות בחברה?

"הם יכולים להחזיק חבר דירקטוריון, אבל הנהלת כלל לא לוקחת חלק בהחלטות החברה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 05/01/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    יש בעיה עם התחדשות עירונית . כל זמן שלא יוחלפו ראשי הערים של ת״א , גבעתיים , ור״ג לא יהיה התחדדות עירונית כי הם בולמים פרויקטים , עושים את המוות ולא נותנים היתרי בניה . אולי בבחירות הבאות שלושתם יעופו ואז זה יכול ללכת
  • רונית רז 05/01/2022 22:51
    הגב לתגובה זו
    לכאורה של התמוטטות בתים. ראש עיר נוראי !!!!!!!!!
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 8%; ת"א 90 עולה 1%

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.