ראיון

"ענף ההתחדשות העירונית יהיה שווה 2 טריליון שקל - אנחנו נצמח איתו"

כך אומר אורי פז, מנכ"ל מכלול מימון בראיון לביזפורטל "הולכים לבנות פה חצי מדינה מחדש. מבחינה השקעה בישראל, שני האפיקים הכי מעניינים הם טכנולוגיה והתחדשות עירונית - ואנחנו פעילים בהם". מה דעתו על המתחרים והאם הוא מצטער על השווי הנמוך?
סתיו קורן | (2)

"אנחנו בוחנים כניסה לתחומים נוספים, פעילות המימון שלנו עבור חברות בינונית הוא תחום רחב, והוא כולל באופן טבעי חברות בתחום התעשייה, מסחר וטכנולוגיה. אנחנו מסתכלים על עסקאות בחו"ל, בתחום הנדל"ן וגם בתחום של יזמים ישראלים שמתעסקים בפינטק. חברות טכנולוגיה רבות הגישו תשקיף לבורסה המקומית, ועצרו בשלב הזה, כי השוק לא נותן להן את הערך שהן מבקשות". (למעשה הסיבה היא התקררות שוק ההנפקות. בשנה האחרונה הונפקו יותר מ-100 חברות, חלקן בשוויים מנותקים מהמציאות - אלא שהמשקיעים הבינו את זה והן איבדו עשרות אחוזים מאז ההנפקה)

"לכן הן מחליטות לקחת חוב מורכב, מגיעות אלינו ולוות בין 2-6 מיליון דולר, עבור חברות טכנולוגיות מעניינות עם פרופיל חזק, זה תחום שיש בו אלמנט שהוא אנטי מחזורי - חברות גם לא ינפיקו אגרות חוב, כי בשביל סכום קטן יחסית כמו 4 מיליון דולר אף חברה לא תלך לכיוון של הנפקת אג"ח" כך אומר אורי פ"ז, מנכ"ל מכלול מימון -0.54% שכיהן בעבר כמנכ"ל בנק ירושלים וכמשנה למנכ"ל בנק הפועלים.

מכלול היא חברה יחסית צעירה, עוד מעט ימלאו לה 4 שנים. ב-2021 היא עברה תהליך מורכב - תוך כדי הנפקה היא גייסה כסף וקנתה בו פעילות נוספת. מימון הונפקה באוגוסט 2021, בעצמה כחלק מגל ההנפקות, לפי שווי של 390 מיליון שקל "אחרי הכסף", ומאז שמרה על יציבות. כיום המניה נסחרת לפי שער של 9.3 שקל, המשקף שווי שוק של 380.9 מיליון שקל. פז מחזיק ב-19.71% ממניות החברה, כלל ביטוח מחזיקה בכ-25%, והציבור מחזיק ב-25% - שאר האחזקות מתחלקות בין בכירים אחרים בחברה, איילת רוסק (13%), ירון בלנק (13%). 

היום ב-19:00 שיעור בקורס ללימודי שוק ההון - כל מה שצריך לדעת על השקעות סולידיות, מרצה: אבישי עובדיה. לכניסה לחצו כאן

מכלול מימון מחזיקה שתי חברות בת, שדרכן היא פועלת בשני תחומים מרכזיים - "מימון נדל"ן" שפועלת בתחום המימון של יזמים וקבלנים. ו"מימון צמיחה" שפועלת בתחום המימון המשלים, עבור חברות בינוניות.

תחום הפעילות הראשון - "מכלול נדל"ן"

"בתחום הנדל"ן, אנחנו מלווים יזמים בתחומים של התחדשות עירונית ובנייה למגורים. אנחנו גם מעניקים השלמות הון. גם חברות גדולות כמו מניף והראל עוסקים בזה. אנחנו מלווים את היזם או חברת הבנייה באופן מלא, היקף הפעילות שלנו גדול, ועומד כבר על 180 פרויקטים. 

אנחנו מלווים בפרוייקטי תמ"א 38, פינוי ובינוי, עסקאות קומבינציה וגם בנייה למגורים. איפה שיש רכיב קרקע יחסית קצר, אנחנו פחות שם מסיבות של רווחיות ותשואה. התחרות שלנו היא מול הבנקים, ולא מול החברות החוץ בנקאיות האחרות. יש עוד גוף פרטי בשם קרן יסודות שאנחנו מתחרים מולו, שהוא די גדול בתחום אבל הוא לא חברה ציבורית". הוסיף פז.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאן הולך תחום ההתחדשות העירונית?

"מדובר בענף התשתיות הגדול בישראל, ההערכה שבעשור הקרוב הוא יהיה שווה 2 טריליון שקל, פי שמונה מהמטרו, הולכים בעצם לבנות חצי מדינה מחדש פה, חצי מהדירות בישראל ישנות בלי ממדים וצריכות לעבור התחדשות עירונית, שזה אומר גם חיזוק מפני רעידות אדמה, וגם הגנה מפני טילים.

"בשנתיים-שלוש הקרובות ההיקפים מתחילים להיות משמעותיים, ההתחדשות העירונית תהפוך להיות ה-סיפור של הנדל"ן בישראל, 800 אלף דירות שיהפכו ל-1.5 מיליון דירות ב-15 שנה, זה פשוט לבנות חצי מישראל פעם נוספת, נדיר מאוד שדבר כזה קורה במדינה מערבית, וזה הולך לקרות כאן. בשנתיים שלוש הקרובות ההיקפים יתחילו להיות משמעותיים, וזה כעין וכאפס למה שהולך להיות פה בעוד חמש שנים.

"מבחינה השקעה בישראל, שני האפיקים הכי מעניינים זה טכנולוגיה והתחדשות עירונית. אנחנו מאוד פעילים בתחומים  הללו, אנחנו מהווים כתובת עבור 1,800 יזמים וקבלנים בתחום הבניה למגורים, תחום שמיועד לעסקים בינוניים וקטנים. זה שוק מאוד מבוזר".

באיזה קריטריונים יזם צריך לעמוד כדי לקבל מכם מימון?

"כמו הקריטריונים בבנק, אולם אנחנו נחשבים ליותר גמישים. אנחנו מציעים מוצר שהוא מאוד בוטיקי. עד לפני עשר שנים אם רצית לבנות בניין בישראל היית צריך לזכות במכרז של המנהל וקרקע, זה עולה הרבה כסף ובאופן טבעי המועדון היה סגור יחסית, מה שקרה לפני 12 שנים כשהתחילה התחדשות עירונית, היזם מביא את הכסף רק לבניה עצמה, והמוצר המוגמר אם זה מוצר שהדיירים נשארים בנכס, או יוצאים ממנו לתקופת הבנייה - בסוף הקרקע הזו הופכת לבניין חדש. והיזם מתחלק עם הדיירים, וזה יוצא עסקה שמשתלמת לכל מי שלקח חלק בדבר".

"אנחנו גם נותנים מימון לחברות ציבוריות גדולות, כמו רוטשטיין 1.03%  למשל. התחדשות עירונית מהווה בין 25% ל-30% מהתחלות הבנייה בישראל, בגוש דן למשל יש הרבה יותר התחלות בנייה של התחדשות עירונית ביחס לבנייה מאפס".

גם פנינסולה -3.94%   הצהירו לאחרונה שהם נכנסים לתחום מימון הנדל"ן, מה דעתך על זה?

"הם הצהירו שהם נכנסים, בואו נמתין ונראה. הרבה חברות הצהירו, אבל מימון נדל"ן זה מערך מורכב שמצריך מאנשים לבנות צוות ייעודי בנושא, אנחנו בנינו את זה מאוד מהר כי אנחנו בעצם סטארט-אפ בן 30, המנכ"לית של התחום הזה אצלנו זו איילת רוסק, שהיא מומחית בנושאים הללו, עם ניסיון של עשרות שנים. התחום הזה הוא מאוד מבוסס קשרים, זה תחום שיש בו מעט שחקנים וצריך לראות לאורך זמן איך זה עובד, אבל כרגע המתחרים הגדולים שלנו בתחום הזה הם דווקא חברות פרטיות. יש תחרות רצינית בשוק הזה, גם הבנקים וגופים מוסדיים".

תחום הפעילות השני - "מכלול צמיחה"

במכלול צמיחה, אנחנו נותנים מימון לחברות בינונית לטווח ארוך.  אם בתחום הנדל"ן אנחנו מעניקים מוצר שהוא תחליף לבנק, כאן אנחנו מעניקים מוצר משלים לבנק, והבנק לא מתחרה בנו - המתחרות שלנו הן קרנות חוב חוץ בנקאים כמו קרן ארבל למשל. אנחנו מעניקים מימון לחברות, שהוא למעשה תחליף של להון עצמי מהבית. אם ניקח לדוגמא חברה טכנולוגית, שצריכה עוד 15 מיליון שקל כדי לעשות קפיצה, לא בטוח שהבנק יעניק לה את המימון הנוסף הזה, וזה הערך המוסף שלנו. אנחנו לוקחים ריבית עם מנגנון אפסייד מסוים, כי יש לנו יותר סיכון. אנחנו יודעים לתת פתרונות מקצה לקצה, מהנדל"ן ועד כל ענפי הנשק".

החברה דיווחה בתשעת החודשים הראשונים של 2021 על הכנסות פרופורמה של כ-46 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ורווח נקי פרופורמה של 19.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-6.0 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה נתנה צפי פרופורמה להכנסות של 67 מיליון שקל, ורווח של 33 מיליון שקל לשנת 2021.

בתחילת השנה רכשה החברה את נכסי קרן תמוז, אשר תקופת ההשקעה שלה הסתיימה ברבעון ראשון של 2021 ובמשך  8 חודשים לא ניתן היה לבצע השקעה חדשה עד לאחר הנפקת החברה בבורסה בת"א. במהלך הרבעון השלישי הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך וגייסה הון של 110 מיליון שקל. הרבעון הרביעי יהיה בעצם הראשון שמשקף את פעילות החברה. 

מהם מנועי הצמיחה שלכם?

"מנועי הצמיחה זה המנועים הטבעיים - בתחום הנדל"ן ובראשו ההתחדשות העירונית, אנחנו מערכים שנחווה צמיחה מאוד משמעותית בתחום הזה. וביחס למימון צמיחה, אנחנו גם מזהים הרבה הזדמנויות. אנחנו כרגע בונים על גידול אורגני, יש לנו פוטנציאל גידול מאוד משמעותי, לא מדובר באחוזים בודדים בשנה, אלא הרבה מעבר".

הנפקתם לפי שווי של 390 מיליון שקל אחרי הכסף, למרות שכיוונתם לשווי של 600-700 מיליון שקל - אתם מצטערים על זה?

"יש הבדל גדול בין מה שפורסם בעיתונות, לבין השווי האמיתי שכיוונו אליו. כיוונו למשהו הרבה יותר נמוך לעומת הכותרות שפורסמו. בשורה התחתונה, אנחנו מאוד מרוצים, לא חשבנו שנגייס לפי 700 מיליון שקל - אך האם נהיה שם בעוד תקופה? אני מניח שהמשקיעים יעריכו בעצמם מה התשובה". 

המניה כמעט ולא זזה מאז ההנפקה, יכול להיות שהשוק לא מבין את החברה?

"אני חושב שהמשקיעים מבינים אותנו היטב, ויש משקיעים נוספים שמתעניינים בחברה - וכולם כרגע בהמתנה לתוצאות הרבעון הרביעי, שיבטא תוצאות שמשקפות באמת את פעילות החברה מבחינת ההכנסות והרווחיות, מה שנותר הוא רק לחכות ולראות". 

"כלל ביטוח" שותפה להחלטות הניהוליות בחברה?

"הם יכולים להחזיק חבר דירקטוריון, אבל הנהלת כלל לא לוקחת חלק בהחלטות החברה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 05/01/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    יש בעיה עם התחדשות עירונית . כל זמן שלא יוחלפו ראשי הערים של ת״א , גבעתיים , ור״ג לא יהיה התחדדות עירונית כי הם בולמים פרויקטים , עושים את המוות ולא נותנים היתרי בניה . אולי בבחירות הבאות שלושתם יעופו ואז זה יכול ללכת
  • רונית רז 05/01/2022 22:51
    הגב לתגובה זו
    לכאורה של התמוטטות בתים. ראש עיר נוראי !!!!!!!!!
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על זינקה 6%, הביטחוניות עלו, מניות הביטוח והבנקים התממשו - נעילה שלילית

אל על והמניות הביטחוניות סיימו בירוק - כל השאר באדום; מניות הביטוח התממשו בחדות כשאיידיאיי, איילון וליברה בלטו עם ירידות של מעל 2.5%

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר ננעל במגמה שלילית כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 סיים ביציבות על ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות חזקות יותר, מדד הבנקים סיים בירידה של 0.45%, ומדד הביטוח ושירותים פיננסים סיים בירידה של 1.49%. ת"א נדל"ן יורד 0.9% ומנגד ת"א נפט וגז מוסיף 0.5%.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת

ביום שני הקרוב ביזפורטל מארח את ועידת ההשקעות בתשתיות. בזק, ניו-מד, שפיר, חברות אנרגיה מתחדשת, רגולטורים, יספקו לכם תובנות כשכולם ינסו לענות על השאלה הגדולה - האם המניות בתחום ימשיכו לספק תשואה עודפת? הרשמו עכשיו לועידה שתערך במתחם הבורסה לניירות ערך באחוזת בית - ועידת התשתיות - פרטים והרשמה


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון