חגי שטדלר טופ גאם
צילום: דנה פרידלנדר
ראיון

"אנחנו רק בהתחלה. אנחנו בדרך לחתימה עם לקוחות פוטנציאלים נוספים"

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם על העסקה האחרונה - "הטכנולוגיה שרכשנו תאפשר לנו להתחרות בענק בשוק הבינלאומי""; וגם - מסביר מהם מנועי הצמיחה בחברה ומה המטרה לשנים הקרובות
סתיו קורן | (8)

מניית חברת טופ גאם 3.47%  שמספקת לחברות ברחבי העולם תוספי תזונה בצורה של סוכריות גומי, זינקה מאז הנפקה ב-130% על רקע דיווחים שוטפים על התקדמות בעסקיה. החברה נסחרת בכמיליארד שקל והיא אחת ההנפקות הטובות של הגל האחרון. השווי שלה לא מיוחס לתוצאות בפועל - קצב הכנסות שנתי של כ-200 מיליון ורווח של כ-16 מיליון שקל, אלא לחלום - חברה משמעותית בשוק תוספי התזונה. השאלה אם מיליארד שקל זה לא גבוה מדי, אחרי הכל רק לפני חודשיים תג המחיר היה פחות מחצי ולפני שנה היתה עסקה ברבע מזה. אז ייתכן שכן, אבל החברה עצמה (להבדיל מהנפקות אחרות) היא חברה אמיתית. 

עד 2016 החברה ייצרה סוכריות וממתקי גומי במפעל שלה בשדרות - אך התפנית החלה כאשר הנהלת החברה החליטה להיכנס לענף תוספי התזונה בצורה של סוכריות גומי -  זה אולי נשמע שוק נישתי, אך למעשה מדובר בענף שמוערך בכ-56 מיליארד דולר נכון לשנת 2020. בשנת 2020 צמח השוק באופן מואץ (14.5% לעומת ממוצע שנתי של 6%) על רקע מגפת הקורונה, ובכך המשיך להציג צמיחה רב-שנתית לאור מגמה הולכת ומתרחבת של אימוץ אורח חיים בריא. בתוך 4 שנים צפוי השוק לגדול לכ-66 מיליארד דולר, כאשר ארה"ב אחראית לכחצי ממנו. 

כדי להצליח לבלוט בשוק כה רווי, החברה חייבת להצליח לבדל את עצמה. מהסיבה הזו, מספר לנו חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם הם החליטו לחתום על הסכם עם חברה ישראלית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות של מיקרו-אנקפסולציה של חומרים פעילים, ולשלם לה תמלוגים של עד 35 מיליון דולר לתקופה של 15 שנה: "הטכנולוגיה שרכשנו תאפשר לנו לייצר מוצרים שאף חברה בעולם לא יכולה לייצר כיום, היא תאפשר לנו להתחרות בענק בשווקים הבינלאומיים". אומר שטדלר. "הטכנולוגיה תאפשר לנו להכניס לתוך הסוכריות חומרים שעד עכשיו לא יכולנו להכניס, כי הם לא טעימים או כי הם שומניים מדי, טכנולוגיית מיקרו-אנקפסולציה עוטפת את אותם רכיבים בחומר אחר, ומאפשרת לשנות את הטעם". 

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם צילום: דנה פרידלנדר

"אנחנו משלמים להם עבור הטכנולוגיה בכמה שלבים לפיתוח של הטכנולוגיה, ואנחנו אמורים לשלם להם על כל סוכרייה שאנחנו מוכרים בשילוב הטכנולוגיה שלהם כ-0.7%- 2%. אז אפשר להבין שהצפי המכירות בזכות הטכנולוגיה הזו גבוה מאוד". למעשה, החברה שהם קנו ממנה את הטכנולוגיה מצפה למכירות בהיקף של מיליארד דולר, מחישוב התמלוגים וה-Cap של העסקה - אם זה מה שיקרה בפועל, מדובר בעסקה חלומית עבור טופ גאם.

מה היתרון שלכם על חברות אחרות?

"אנחנו מוכרים למעשה חוויות. אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו חוויה בריאה וטעימה, באמצעות תוספי מזון שלנו. אנשים צורכים את הויטמנים שלהם בדרך כלל באמצעות גלולה, והם לא באמת נהנים מזה - לפעמים זה נתקע בגרון, לפעמים זה לא טעים. אנחנו לוקחים את אותם רכיבים ומכניסים אותם בתוך סוכריה שמאפשרת לצרכן להנות מאותו תוסף תזונה. ולפתע אכילת הסוכרייה הופכת להיות אירוע ביום, הילד מחכה לזה בבוקר והמבוגר מחכה לרגע שהוא יהנה מהסוכרייה אחרי העבודה - יצרנו מוצר עם ערך קולינרי שמשמח את הלקוחות.

כאמור, אתם לא היחידים שמספקים תוספי תזונה בצורה של סוכריות - אז מה בכל זאת היתרון שלכם?

"איכות הסוכרייה שלנו ברמה גבוהה מאוד, ובנוסף המוצר שלנו מורכב מסיבים תזונתיים ולא מסוכר. שאר החברות מכניסות לסוכריות שלהם סוכרים מלאכותיים, ומחקרים מוכיחים שזה לא בריא כלל, ואף גורם להשמנה - ואנחנו הצלחנו לפתח סוכריה שבמקום סוכר יש סיבים תזונתיים, סיבים פרו ביוטיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המוצר שלנו מתוק בגלל שבסיבים יש מעט סוכר, בזכות הטכנולוגיה שלנו הצלחנו לגרום לסוכריה להיות מתוקה עוד יותר. ככל הידוע לנו אין בשוק סוכריות דומות לשלנו. אנחנו מצליחים לבלוט בענף, והראיה לכך היא שחברות בינלאומיות עובדות אתנו, כבר עכשיו אנחנו מצליחים לייצר ערך מוסף". 

בהנפקה הראשונית באוגוסט, הנפקתם לפי שווי נמוך משמעותית ממה שרציתם האם אתם שלמים עם ההחלטה?

"בתהליך ההנפקה הייתה לנו דילמה, האם אנחנו מתקדמים עם זה או לא - אך בסוף ההבנה שלנו הייתה שהכסף חשוב לנו מאוד כדי לאפשר לנו את התמיכה, ולהקים מפעל ייצור חדש וכדי לממש את האסטרטגיה שלנו - והכסף הזה יאפשר לנו את הצמיחה המואצת של החברה. האם אהבנו את הדילול? ברור שלא. האם אנחנו מבינים שהכסף של ההנפקה יאפשר לנו להגיע לצמיחה מואצת? בהחלט כן. מה שזה אומר בגדול, שכל מי שהשקיע בחברה נהנה ויהנה יחד איתנו בצמיחה של החברה".

 

מי הלקוחות שלכם? 

"אנחנו מוכרים בעיקר לשוק הבינלאומי, המוצרים שלנו נמכרים ללקוחות הכי גדולים בעולם כדי שימכרו אותם תחת המותג שלהם". שטדלר לא הסכים לחשוף את שמות המותגים שהם עובדים איתם. "החלטנו לא למכור את המוצרים שלנו תחת מותג שלנו, אלא לספק את המוצרים לחברות בעולם כדי שימכרו אותם תחת המותג שלהם -  כל אחד עוסק במה שהוא טוב בו, אנחנו טובים בלפתח מוצרים ולתת ללקוחות שלנו שלושה דברים - חדשנות, איכות ושירות. אנחנו מאפשרים להם בעזרת הטכנולוגיה שלנו להגיע לבידול - בעזרת הטעם, הצבע והצורה. אנחנו פונים לשווקים בארה"ב ובאירופה, וזה רק ההתחלה - יש לנו עוד לקוחות פוטנציאלים שאנחנו נמצאים איתם בדרך לחתימה על חוזה".

"הסוכריות שלנו מכילות רכיבים פעילים כאלה ואחרים, כמו למשל מינרלים, ויטימנים ועוד. יש לנו מאות אפשרויות שונות של מוצרים. החברה לא מפתחת רק מוצר לקטלוג, אנחנו מפתחים מוצרים ללקוחות על פי הדרישה שלהם. וזה לא טרוויאילי - למשל, אין רק פורמולה אחת של ויטמין C שאנחנו מספקים, אנחנו יכולים לספק אותו בצורה צמחונית, אורגנית - או בכל תצורה שהלקוח ידרוש.

מה מנועי הצמיחה שלכם?

"בעיקר חדשנות, אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשניות לשלב במוצרים שלנו. בסופו של דבר כל השאלה בתחום הזה זה האם יש לך את המשהו המבודל והמיוחד, ואם באמת נצליח לייצר חדשנות מדענית ומוכחת שתייצר בידול זה הופך אותנו למעניינים מאוד. בנוסף, אנחנו בדרך להקמת המפעל בשדרות - התחלנו בשדרות ואנחנו נמשיך שם. המפעל יהיה ברמת פארמה, לפחות חלקו מה שיאפשר לנו להיכנס לשווקים נוספים. אנחנו. לחברה יש מפעל ייצור אחד בשדרות".

מה היעד המרכזי שלם לשנים הקרובות?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 05/08/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    הטכנולוגיה הכי מתקדמת והאנשים הכי תותחים שיש היום בתחום עובדים בחברה הזו!! תצליחו ובענק!
  • 6.
    יו 24/10/2021 22:10
    הגב לתגובה זו
    שלדעתי טובה ממנה בהרבה ורק שווה 80 מליון
  • 5.
    דוד 24/10/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
    הערך הקלורי והסוכר לא ממש משנה כשצורכים 1-2 ביום. מה שחשוב זה איכות התוספים, היא לא יכולה להיות גבוהה וזמינה בדרך הייצור של סוכריות גומי.
  • 4.
    מני 24/10/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    למיליארדים.
  • 3.
    אנונימי 24/10/2021 08:54
    הגב לתגובה זו
    מכפיל רווח של 70 על הקצב של הרווח ומכפיל של מעל 200 על הרווח בפועל. כנראה שזה הרבה יותר טוב מגוגל ואמאזון בתחילת דרכן
  • זה בציניות למי שלא הבין (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2021 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המוסדי 24/10/2021 08:39
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין בתעשיית המזון ובטח בתעשיית התוספים מבין כמה החברה הזו רחוקה מהדרישות היום בעולם. מעבר לכך שיש המון חברות שעושות דברים זהים, כי אין פה שום ידע ייחודי
  • 1.
    שי 24/10/2021 08:24
    הגב לתגובה זו
    שוק מיליארד שקל שווה. קונים תמכונה שלהם בכמה מיליוני שקלים. ומגיעים ללקוחות חדשים במחיר יותר זול. אבל אם יש פרייארים שקונים אז בהצלחה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.