חגי שטדלר טופ גאם
צילום: דנה פרידלנדר
ראיון

"אנחנו רק בהתחלה. אנחנו בדרך לחתימה עם לקוחות פוטנציאלים נוספים"

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם על העסקה האחרונה - "הטכנולוגיה שרכשנו תאפשר לנו להתחרות בענק בשוק הבינלאומי""; וגם - מסביר מהם מנועי הצמיחה בחברה ומה המטרה לשנים הקרובות
סתיו קורן | (8)

מניית חברת טופ גאם -2.71%  שמספקת לחברות ברחבי העולם תוספי תזונה בצורה של סוכריות גומי, זינקה מאז הנפקה ב-130% על רקע דיווחים שוטפים על התקדמות בעסקיה. החברה נסחרת בכמיליארד שקל והיא אחת ההנפקות הטובות של הגל האחרון. השווי שלה לא מיוחס לתוצאות בפועל - קצב הכנסות שנתי של כ-200 מיליון ורווח של כ-16 מיליון שקל, אלא לחלום - חברה משמעותית בשוק תוספי התזונה. השאלה אם מיליארד שקל זה לא גבוה מדי, אחרי הכל רק לפני חודשיים תג המחיר היה פחות מחצי ולפני שנה היתה עסקה ברבע מזה. אז ייתכן שכן, אבל החברה עצמה (להבדיל מהנפקות אחרות) היא חברה אמיתית. 

עד 2016 החברה ייצרה סוכריות וממתקי גומי במפעל שלה בשדרות - אך התפנית החלה כאשר הנהלת החברה החליטה להיכנס לענף תוספי התזונה בצורה של סוכריות גומי -  זה אולי נשמע שוק נישתי, אך למעשה מדובר בענף שמוערך בכ-56 מיליארד דולר נכון לשנת 2020. בשנת 2020 צמח השוק באופן מואץ (14.5% לעומת ממוצע שנתי של 6%) על רקע מגפת הקורונה, ובכך המשיך להציג צמיחה רב-שנתית לאור מגמה הולכת ומתרחבת של אימוץ אורח חיים בריא. בתוך 4 שנים צפוי השוק לגדול לכ-66 מיליארד דולר, כאשר ארה"ב אחראית לכחצי ממנו. 

כדי להצליח לבלוט בשוק כה רווי, החברה חייבת להצליח לבדל את עצמה. מהסיבה הזו, מספר לנו חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם הם החליטו לחתום על הסכם עם חברה ישראלית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות של מיקרו-אנקפסולציה של חומרים פעילים, ולשלם לה תמלוגים של עד 35 מיליון דולר לתקופה של 15 שנה: "הטכנולוגיה שרכשנו תאפשר לנו לייצר מוצרים שאף חברה בעולם לא יכולה לייצר כיום, היא תאפשר לנו להתחרות בענק בשווקים הבינלאומיים". אומר שטדלר. "הטכנולוגיה תאפשר לנו להכניס לתוך הסוכריות חומרים שעד עכשיו לא יכולנו להכניס, כי הם לא טעימים או כי הם שומניים מדי, טכנולוגיית מיקרו-אנקפסולציה עוטפת את אותם רכיבים בחומר אחר, ומאפשרת לשנות את הטעם". 

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם צילום: דנה פרידלנדר

"אנחנו משלמים להם עבור הטכנולוגיה בכמה שלבים לפיתוח של הטכנולוגיה, ואנחנו אמורים לשלם להם על כל סוכרייה שאנחנו מוכרים בשילוב הטכנולוגיה שלהם כ-0.7%- 2%. אז אפשר להבין שהצפי המכירות בזכות הטכנולוגיה הזו גבוה מאוד". למעשה, החברה שהם קנו ממנה את הטכנולוגיה מצפה למכירות בהיקף של מיליארד דולר, מחישוב התמלוגים וה-Cap של העסקה - אם זה מה שיקרה בפועל, מדובר בעסקה חלומית עבור טופ גאם.

מה היתרון שלכם על חברות אחרות?

"אנחנו מוכרים למעשה חוויות. אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו חוויה בריאה וטעימה, באמצעות תוספי מזון שלנו. אנשים צורכים את הויטמנים שלהם בדרך כלל באמצעות גלולה, והם לא באמת נהנים מזה - לפעמים זה נתקע בגרון, לפעמים זה לא טעים. אנחנו לוקחים את אותם רכיבים ומכניסים אותם בתוך סוכריה שמאפשרת לצרכן להנות מאותו תוסף תזונה. ולפתע אכילת הסוכרייה הופכת להיות אירוע ביום, הילד מחכה לזה בבוקר והמבוגר מחכה לרגע שהוא יהנה מהסוכרייה אחרי העבודה - יצרנו מוצר עם ערך קולינרי שמשמח את הלקוחות.

כאמור, אתם לא היחידים שמספקים תוספי תזונה בצורה של סוכריות - אז מה בכל זאת היתרון שלכם?

"איכות הסוכרייה שלנו ברמה גבוהה מאוד, ובנוסף המוצר שלנו מורכב מסיבים תזונתיים ולא מסוכר. שאר החברות מכניסות לסוכריות שלהם סוכרים מלאכותיים, ומחקרים מוכיחים שזה לא בריא כלל, ואף גורם להשמנה - ואנחנו הצלחנו לפתח סוכריה שבמקום סוכר יש סיבים תזונתיים, סיבים פרו ביוטיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המוצר שלנו מתוק בגלל שבסיבים יש מעט סוכר, בזכות הטכנולוגיה שלנו הצלחנו לגרום לסוכריה להיות מתוקה עוד יותר. ככל הידוע לנו אין בשוק סוכריות דומות לשלנו. אנחנו מצליחים לבלוט בענף, והראיה לכך היא שחברות בינלאומיות עובדות אתנו, כבר עכשיו אנחנו מצליחים לייצר ערך מוסף". 

בהנפקה הראשונית באוגוסט, הנפקתם לפי שווי נמוך משמעותית ממה שרציתם האם אתם שלמים עם ההחלטה?

"בתהליך ההנפקה הייתה לנו דילמה, האם אנחנו מתקדמים עם זה או לא - אך בסוף ההבנה שלנו הייתה שהכסף חשוב לנו מאוד כדי לאפשר לנו את התמיכה, ולהקים מפעל ייצור חדש וכדי לממש את האסטרטגיה שלנו - והכסף הזה יאפשר לנו את הצמיחה המואצת של החברה. האם אהבנו את הדילול? ברור שלא. האם אנחנו מבינים שהכסף של ההנפקה יאפשר לנו להגיע לצמיחה מואצת? בהחלט כן. מה שזה אומר בגדול, שכל מי שהשקיע בחברה נהנה ויהנה יחד איתנו בצמיחה של החברה".

 

מי הלקוחות שלכם? 

"אנחנו מוכרים בעיקר לשוק הבינלאומי, המוצרים שלנו נמכרים ללקוחות הכי גדולים בעולם כדי שימכרו אותם תחת המותג שלהם". שטדלר לא הסכים לחשוף את שמות המותגים שהם עובדים איתם. "החלטנו לא למכור את המוצרים שלנו תחת מותג שלנו, אלא לספק את המוצרים לחברות בעולם כדי שימכרו אותם תחת המותג שלהם -  כל אחד עוסק במה שהוא טוב בו, אנחנו טובים בלפתח מוצרים ולתת ללקוחות שלנו שלושה דברים - חדשנות, איכות ושירות. אנחנו מאפשרים להם בעזרת הטכנולוגיה שלנו להגיע לבידול - בעזרת הטעם, הצבע והצורה. אנחנו פונים לשווקים בארה"ב ובאירופה, וזה רק ההתחלה - יש לנו עוד לקוחות פוטנציאלים שאנחנו נמצאים איתם בדרך לחתימה על חוזה".

"הסוכריות שלנו מכילות רכיבים פעילים כאלה ואחרים, כמו למשל מינרלים, ויטימנים ועוד. יש לנו מאות אפשרויות שונות של מוצרים. החברה לא מפתחת רק מוצר לקטלוג, אנחנו מפתחים מוצרים ללקוחות על פי הדרישה שלהם. וזה לא טרוויאילי - למשל, אין רק פורמולה אחת של ויטמין C שאנחנו מספקים, אנחנו יכולים לספק אותו בצורה צמחונית, אורגנית - או בכל תצורה שהלקוח ידרוש.

מה מנועי הצמיחה שלכם?

"בעיקר חדשנות, אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשניות לשלב במוצרים שלנו. בסופו של דבר כל השאלה בתחום הזה זה האם יש לך את המשהו המבודל והמיוחד, ואם באמת נצליח לייצר חדשנות מדענית ומוכחת שתייצר בידול זה הופך אותנו למעניינים מאוד. בנוסף, אנחנו בדרך להקמת המפעל בשדרות - התחלנו בשדרות ואנחנו נמשיך שם. המפעל יהיה ברמת פארמה, לפחות חלקו מה שיאפשר לנו להיכנס לשווקים נוספים. אנחנו. לחברה יש מפעל ייצור אחד בשדרות".

מה היעד המרכזי שלם לשנים הקרובות?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 05/08/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    הטכנולוגיה הכי מתקדמת והאנשים הכי תותחים שיש היום בתחום עובדים בחברה הזו!! תצליחו ובענק!
  • 6.
    יו 24/10/2021 22:10
    הגב לתגובה זו
    שלדעתי טובה ממנה בהרבה ורק שווה 80 מליון
  • 5.
    דוד 24/10/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
    הערך הקלורי והסוכר לא ממש משנה כשצורכים 1-2 ביום. מה שחשוב זה איכות התוספים, היא לא יכולה להיות גבוהה וזמינה בדרך הייצור של סוכריות גומי.
  • 4.
    מני 24/10/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    למיליארדים.
  • 3.
    אנונימי 24/10/2021 08:54
    הגב לתגובה זו
    מכפיל רווח של 70 על הקצב של הרווח ומכפיל של מעל 200 על הרווח בפועל. כנראה שזה הרבה יותר טוב מגוגל ואמאזון בתחילת דרכן
  • זה בציניות למי שלא הבין (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2021 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המוסדי 24/10/2021 08:39
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין בתעשיית המזון ובטח בתעשיית התוספים מבין כמה החברה הזו רחוקה מהדרישות היום בעולם. מעבר לכך שיש המון חברות שעושות דברים זהים, כי אין פה שום ידע ייחודי
  • 1.
    שי 24/10/2021 08:24
    הגב לתגובה זו
    שוק מיליארד שקל שווה. קונים תמכונה שלהם בכמה מיליוני שקלים. ומגיעים ללקוחות חדשים במחיר יותר זול. אבל אם יש פרייארים שקונים אז בהצלחה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים