חגי שטדלר טופ גאם
צילום: דנה פרידלנדר
ראיון

"אנחנו רק בהתחלה. אנחנו בדרך לחתימה עם לקוחות פוטנציאלים נוספים"

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם על העסקה האחרונה - "הטכנולוגיה שרכשנו תאפשר לנו להתחרות בענק בשוק הבינלאומי""; וגם - מסביר מהם מנועי הצמיחה בחברה ומה המטרה לשנים הקרובות
סתיו קורן | (8)

מניית חברת טופ גאם 0%  שמספקת לחברות ברחבי העולם תוספי תזונה בצורה של סוכריות גומי, זינקה מאז הנפקה ב-130% על רקע דיווחים שוטפים על התקדמות בעסקיה. החברה נסחרת בכמיליארד שקל והיא אחת ההנפקות הטובות של הגל האחרון. השווי שלה לא מיוחס לתוצאות בפועל - קצב הכנסות שנתי של כ-200 מיליון ורווח של כ-16 מיליון שקל, אלא לחלום - חברה משמעותית בשוק תוספי התזונה. השאלה אם מיליארד שקל זה לא גבוה מדי, אחרי הכל רק לפני חודשיים תג המחיר היה פחות מחצי ולפני שנה היתה עסקה ברבע מזה. אז ייתכן שכן, אבל החברה עצמה (להבדיל מהנפקות אחרות) היא חברה אמיתית. 

עד 2016 החברה ייצרה סוכריות וממתקי גומי במפעל שלה בשדרות - אך התפנית החלה כאשר הנהלת החברה החליטה להיכנס לענף תוספי התזונה בצורה של סוכריות גומי -  זה אולי נשמע שוק נישתי, אך למעשה מדובר בענף שמוערך בכ-56 מיליארד דולר נכון לשנת 2020. בשנת 2020 צמח השוק באופן מואץ (14.5% לעומת ממוצע שנתי של 6%) על רקע מגפת הקורונה, ובכך המשיך להציג צמיחה רב-שנתית לאור מגמה הולכת ומתרחבת של אימוץ אורח חיים בריא. בתוך 4 שנים צפוי השוק לגדול לכ-66 מיליארד דולר, כאשר ארה"ב אחראית לכחצי ממנו. 

כדי להצליח לבלוט בשוק כה רווי, החברה חייבת להצליח לבדל את עצמה. מהסיבה הזו, מספר לנו חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם הם החליטו לחתום על הסכם עם חברה ישראלית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות של מיקרו-אנקפסולציה של חומרים פעילים, ולשלם לה תמלוגים של עד 35 מיליון דולר לתקופה של 15 שנה: "הטכנולוגיה שרכשנו תאפשר לנו לייצר מוצרים שאף חברה בעולם לא יכולה לייצר כיום, היא תאפשר לנו להתחרות בענק בשווקים הבינלאומיים". אומר שטדלר. "הטכנולוגיה תאפשר לנו להכניס לתוך הסוכריות חומרים שעד עכשיו לא יכולנו להכניס, כי הם לא טעימים או כי הם שומניים מדי, טכנולוגיית מיקרו-אנקפסולציה עוטפת את אותם רכיבים בחומר אחר, ומאפשרת לשנות את הטעם". 

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם צילום: דנה פרידלנדר

"אנחנו משלמים להם עבור הטכנולוגיה בכמה שלבים לפיתוח של הטכנולוגיה, ואנחנו אמורים לשלם להם על כל סוכרייה שאנחנו מוכרים בשילוב הטכנולוגיה שלהם כ-0.7%- 2%. אז אפשר להבין שהצפי המכירות בזכות הטכנולוגיה הזו גבוה מאוד". למעשה, החברה שהם קנו ממנה את הטכנולוגיה מצפה למכירות בהיקף של מיליארד דולר, מחישוב התמלוגים וה-Cap של העסקה - אם זה מה שיקרה בפועל, מדובר בעסקה חלומית עבור טופ גאם.

מה היתרון שלכם על חברות אחרות?

"אנחנו מוכרים למעשה חוויות. אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו חוויה בריאה וטעימה, באמצעות תוספי מזון שלנו. אנשים צורכים את הויטמנים שלהם בדרך כלל באמצעות גלולה, והם לא באמת נהנים מזה - לפעמים זה נתקע בגרון, לפעמים זה לא טעים. אנחנו לוקחים את אותם רכיבים ומכניסים אותם בתוך סוכריה שמאפשרת לצרכן להנות מאותו תוסף תזונה. ולפתע אכילת הסוכרייה הופכת להיות אירוע ביום, הילד מחכה לזה בבוקר והמבוגר מחכה לרגע שהוא יהנה מהסוכרייה אחרי העבודה - יצרנו מוצר עם ערך קולינרי שמשמח את הלקוחות.

כאמור, אתם לא היחידים שמספקים תוספי תזונה בצורה של סוכריות - אז מה בכל זאת היתרון שלכם?

"איכות הסוכרייה שלנו ברמה גבוהה מאוד, ובנוסף המוצר שלנו מורכב מסיבים תזונתיים ולא מסוכר. שאר החברות מכניסות לסוכריות שלהם סוכרים מלאכותיים, ומחקרים מוכיחים שזה לא בריא כלל, ואף גורם להשמנה - ואנחנו הצלחנו לפתח סוכריה שבמקום סוכר יש סיבים תזונתיים, סיבים פרו ביוטיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המוצר שלנו מתוק בגלל שבסיבים יש מעט סוכר, בזכות הטכנולוגיה שלנו הצלחנו לגרום לסוכריה להיות מתוקה עוד יותר. ככל הידוע לנו אין בשוק סוכריות דומות לשלנו. אנחנו מצליחים לבלוט בענף, והראיה לכך היא שחברות בינלאומיות עובדות אתנו, כבר עכשיו אנחנו מצליחים לייצר ערך מוסף". 

בהנפקה הראשונית באוגוסט, הנפקתם לפי שווי נמוך משמעותית ממה שרציתם האם אתם שלמים עם ההחלטה?

"בתהליך ההנפקה הייתה לנו דילמה, האם אנחנו מתקדמים עם זה או לא - אך בסוף ההבנה שלנו הייתה שהכסף חשוב לנו מאוד כדי לאפשר לנו את התמיכה, ולהקים מפעל ייצור חדש וכדי לממש את האסטרטגיה שלנו - והכסף הזה יאפשר לנו את הצמיחה המואצת של החברה. האם אהבנו את הדילול? ברור שלא. האם אנחנו מבינים שהכסף של ההנפקה יאפשר לנו להגיע לצמיחה מואצת? בהחלט כן. מה שזה אומר בגדול, שכל מי שהשקיע בחברה נהנה ויהנה יחד איתנו בצמיחה של החברה".

 

מי הלקוחות שלכם? 

"אנחנו מוכרים בעיקר לשוק הבינלאומי, המוצרים שלנו נמכרים ללקוחות הכי גדולים בעולם כדי שימכרו אותם תחת המותג שלהם". שטדלר לא הסכים לחשוף את שמות המותגים שהם עובדים איתם. "החלטנו לא למכור את המוצרים שלנו תחת מותג שלנו, אלא לספק את המוצרים לחברות בעולם כדי שימכרו אותם תחת המותג שלהם -  כל אחד עוסק במה שהוא טוב בו, אנחנו טובים בלפתח מוצרים ולתת ללקוחות שלנו שלושה דברים - חדשנות, איכות ושירות. אנחנו מאפשרים להם בעזרת הטכנולוגיה שלנו להגיע לבידול - בעזרת הטעם, הצבע והצורה. אנחנו פונים לשווקים בארה"ב ובאירופה, וזה רק ההתחלה - יש לנו עוד לקוחות פוטנציאלים שאנחנו נמצאים איתם בדרך לחתימה על חוזה".

"הסוכריות שלנו מכילות רכיבים פעילים כאלה ואחרים, כמו למשל מינרלים, ויטימנים ועוד. יש לנו מאות אפשרויות שונות של מוצרים. החברה לא מפתחת רק מוצר לקטלוג, אנחנו מפתחים מוצרים ללקוחות על פי הדרישה שלהם. וזה לא טרוויאילי - למשל, אין רק פורמולה אחת של ויטמין C שאנחנו מספקים, אנחנו יכולים לספק אותו בצורה צמחונית, אורגנית - או בכל תצורה שהלקוח ידרוש.

מה מנועי הצמיחה שלכם?

"בעיקר חדשנות, אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשניות לשלב במוצרים שלנו. בסופו של דבר כל השאלה בתחום הזה זה האם יש לך את המשהו המבודל והמיוחד, ואם באמת נצליח לייצר חדשנות מדענית ומוכחת שתייצר בידול זה הופך אותנו למעניינים מאוד. בנוסף, אנחנו בדרך להקמת המפעל בשדרות - התחלנו בשדרות ואנחנו נמשיך שם. המפעל יהיה ברמת פארמה, לפחות חלקו מה שיאפשר לנו להיכנס לשווקים נוספים. אנחנו. לחברה יש מפעל ייצור אחד בשדרות".

מה היעד המרכזי שלם לשנים הקרובות?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 05/08/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    הטכנולוגיה הכי מתקדמת והאנשים הכי תותחים שיש היום בתחום עובדים בחברה הזו!! תצליחו ובענק!
  • 6.
    יו 24/10/2021 22:10
    הגב לתגובה זו
    שלדעתי טובה ממנה בהרבה ורק שווה 80 מליון
  • 5.
    דוד 24/10/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
    הערך הקלורי והסוכר לא ממש משנה כשצורכים 1-2 ביום. מה שחשוב זה איכות התוספים, היא לא יכולה להיות גבוהה וזמינה בדרך הייצור של סוכריות גומי.
  • 4.
    מני 24/10/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    למיליארדים.
  • 3.
    אנונימי 24/10/2021 08:54
    הגב לתגובה זו
    מכפיל רווח של 70 על הקצב של הרווח ומכפיל של מעל 200 על הרווח בפועל. כנראה שזה הרבה יותר טוב מגוגל ואמאזון בתחילת דרכן
  • זה בציניות למי שלא הבין (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2021 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המוסדי 24/10/2021 08:39
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין בתעשיית המזון ובטח בתעשיית התוספים מבין כמה החברה הזו רחוקה מהדרישות היום בעולם. מעבר לכך שיש המון חברות שעושות דברים זהים, כי אין פה שום ידע ייחודי
  • 1.
    שי 24/10/2021 08:24
    הגב לתגובה זו
    שוק מיליארד שקל שווה. קונים תמכונה שלהם בכמה מיליוני שקלים. ומגיעים ללקוחות חדשים במחיר יותר זול. אבל אם יש פרייארים שקונים אז בהצלחה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.