חברה לישראל רוכשת 15% מחברת אקווה תמורת 65 מיליון דולר
חברה לישראל -0.01% בעלת השליטה באיי.סי.אל 0.38% ו-בזן 1.32% מדווחת כי חתמה על הסכם לרכישת מניות של החברה הציבורית אקווה (AKVA), שנסחרת בבורסת אוסלו, לפי שווי שוק של 316 מיליון דולר. אקווה מספקת פתרונות לגידול דגים (בעיקר סלמון) בים וביבשה. חברה לישראל תרכוש את את המניות בשיעור של 15%, בתמורה לסכום כולל אשר ישולם בקרונות נורווגיות, בערך של 65 מיליון דולר. הצדדים יקימו גוף ההשקעה בבעלות שווה שיגייס בין 50 מיליון דולר ל-100 מיליון דולר, מתוכם 30-90 מיליון מצדדי ג'.
במועד השלמת העסקה, החברה תשלם כ-322 מיליון קרונות (שווה ערך בקירוב ל-24-28 מיליון דולר). הסכום ישולם לבעלי מניות אקווה במסגרת הצעת רכש. ככל שהיענות בהצעת הרכש תהיה גדולה, תוכל החברה לרכוש מניות נוספות - בכל מקרה שיעור ההחזקה בחברה לא יעלה על 19.99%.
במסגרת ההסכם, נקבע כי החברה תהיה זכאית למנות דירקטור אחד לדיריקטריון אקווה, ככל שתרכוש 15% או יותר מהון המניות של החברה - זכות זו תעמוד גם במקרה של ירידה בשיעור אחזקה ל-12%.
אקווה קיימת כבר ארבע עשורים ונרשמה למסחר באוסלו ב-2006, ונכון להיום היא מחזיקה פעילות מקומית ב-10 מדינות ומוכרת ב-65 מדינות. כ-1,450 עובדים מועסקים בה בסך הכל. ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף יוני האחרון, מכרה החברה בהיקף של 360 מיליון דולר וה-EBITDA המתואם לתקופה היה בסך כ-37 מיליון דולר; עם שוליים של 10-11% מהמכירות. לפי החברה לישראל, החוב של אקווה נקוב גם הוא בקרונות נורבגיות, והיקפו פי שלושה מה-EBITDA, עם ריביות של קצת מעל 2% - וניתן לייעל את מבנה החוב הזה.
- סטלה קורין ליבר מסכמת שבוע: ככה לא בונים גדר
- ותודה לאקדמיה: כיצד הצליח פוטין למחוק את הרובל בכמה צעדים קלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לפתרונות גידול יבשתיים (אקווה התקשרה באחרונה עם הסכם מול לקוח סיני להקמת מתקן - העבודות החלו באוגוסט), החברה מספקת גם טכנולוגיה לגידול דגים בכלובים (מספקת את הכלובים עצמם, רשתות, מצלמות, מערכות האכלה, רובוטים לניקוי רשתות ועוד) וכן עמלה על פיתוח פתרונות דיגיטליים "להתמודדות עם אתגרים סביבתיים ותפעוליים הממוקדים בשיפור הרווחה והפרמטרים הביולוגיים של הדג", מסבירה החברה לישראל בדיווח שלה. בין היתר מדובר בטכנולוגיה שמטרתה "להפחית את כמויות המזון המשמשות בתהליך גידול הדגים, ובכך לתרום להפחתת ההשפעה של חוות הדגים על הסביבה הימית בה הן פועלות".
גידול יבשתי של דגים מסייע לטריטוריות שלא מגדלים בהן דגים בים, ואלה תלויות ביבוא ממדינות אחרות (בעיקר נורווגיה וצ'ילה, לפי אקווה). התנועות הגדולות ביותר בסחר הסלמון הבינלאומי נעשה מאירופה לאסיה (ב-2019: 224 אלף טון טרי ו-29 אלף טון קפוא), ומאמריקה הלטינית לצפון אמריקה (214 אלף טון טרי ו-87 אלף טון קפוא). גידול מקומי יבשתי אמור לחסוך את היבוא לרבות עלויות השינוע, וכך גם להביא להפחתה של הזיהום (פליטות הפחמן ביבוא סלמון גדולות פי שלושה פר ק"ג ביחס לגידול מקומי). בהקשר זה, אומרים בחברה לישראל כי ההשקעה תואמת את מדיניות התמיכה שלה בהיבטי ESG.
בעוד ההיצע בארה"ב של דגי סלמון עלה בין 2008-2019 ב-1%, הוא לא תאם את עליית הביקושים בשיעור של 4% בתקופה. באירופה המצב היה טוב יותר, עם ביקושים שעלו ב-4% גם כן, אך היצע שעלה ב-3% וגם כן לא הדביק את הקצב.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- המיזוג הושלם: אבו פמילי ריט בדרך לבורסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל (צילום: יח"צ)
הבעיה היא שכדי להגדיל את כלובי הגידול בים (95% מדגי הסלמון למאכל גדלים בשיטה זו), החקלאים זקוקים לרישיונות, המדינות, בין אם תהיה זו נורבגיה או צ'ילה, מעניקות רשיונות כאלה - אך במחיר גבוה למדי. על כן מגדלים רבים מעדיפים לייעל את הפעילות שלהם בשטח הרשיון הקיים - או לגדל על היבשה. בחברה לישראל אומרים כי שטחי הגידול הנוכחיים לא יספקו את הצמיחה בביקוש לדגי סלמון: תוספת של 2 מיליון טון כל שנה עד 2030. שוק הגידול היבשתי, שהיום מספק 7,000 טון, אמור לספק עד 0.2-0.8 מיליון טון ב-2030 לפי תחזיות.
לפי נתונים שמציגים בחברה לישראל, צרכנים בעולם מוכנים לשלם יותר על דגי סלמון בהשוואה למזון חלבוני אחר מן החי - 5.8 יורו לק"ג ב-2019, מול 4.1 יורו לבשר בקר, 2.3 יורו לעוף ו-1.3 יורו לבשר חזיר.
את הרכישה תממן החברה לישראל ממקורותיה העצמיים, וזו למעשה העסקה הראשונה מאז הכריזה לפני כשנתיים על אסטרטגיית ההשקעה שלה בחברות חקלאות ומזון, בהיקף כולל של כ-350-500 מיליון דולר, שאמורים להתחלק על פני 5-7 חברות, שבכל אחת מהן תשקיע 70-100 מיליון דולר.
הפוטנציאל הגדול בחברת החזקות הוא החשיפה שהיא מספקת למשקיעים למספר חברות - ואולם הסיפור המרכזי, ואולי היחיד במקרה של החברה לישראל הוא איי.סי.אל. עם היקף ההשקעה הנוכחי באקווה, הדבר לא צפוי להשתנות, ובחברה גם לא מעוניינים להגדיל את החזקותיהם מעבר לאותה מגבלת 19.9% עליה סוכם.
מדוע מלכתחילה לא רכשו נתח גדול יותר? מנכ"ל החברה לישראל, יואב דופלט, הסביר בשיחה עם המשקיעים: "אקווה היא לא חברה שצריכה כסף, היא חברה שמייצרת כסף ויכלה להמשיך לגדול במקורות עצמיים. ביחד עשינו תכנית כמה כסף יצטרכו כדי להאיץ את הפיתוחים שלהם – בגידול היבשתי ובדיגיטל והגענו לסכום שהוא היה הנכון מבחינתם. רצינו לארגן את ההשקעה שלנו והגענו להסכמה עם בעל מניות שיסכים למכור לנו ולאחרים באוסלו במסגרת הצעת המכר".
השוק מגיב בחיוב לרכישה, ככל הנראה בעקבות המסר שעולה ממנה - שבחברה לישראל מתחילים ליישם את האסטרטגיה. לחברה נכס מס אדיר בדמות הפסדיה הצבורים של איי.סי.אל - את אלה יכלו לקזז עם רווחי חברות מטרה - לו היו משקיעים בכאלה קודם לכן.
ואולם, בחברה לא מעוניינים בהשקעה רק כדי לסמן וי על מימוש האסטרטגיה, ומה שמנע עד כה עסקאות מעין זו הן מיעוט הזדמנויות בשווקים שמעניינים אותה ושוויים גבוהים מדי בשוק, ועל אף שבחברה לישראל מחפשים כל העת - ייתכן שייקח עוד זמן עד העסקה הבאה ("נמשיך לעשות את זה בזהירות ולחפש עסקאות נכונות תחת ניהול נכון של החוב שלנו לאורך זמן. זה לא יהיה ב'וואן-שוט'", אומר דופלט). החברה לישראל מעוניינת בחברות יציבות, הקשורות בפעילות סביבתית ופונות למגה-טרנדים - וכאלה בינלאומיות.
בחברה לישראל החלו לפני כ-9 חודשים לבחון את ההשקעות בתחום תעשיית הדגים וכך הגיעו לאקווה. בין היתר, הפעילות הבינלאומית של צים , גם כן של איש העסקים עידן עופר, סייעה לקישור בין שני הצדדים. מעבר לכך העובדה שהחברה לישראל, כשמה כן היא, ישראלית גם כן הייתה בעלת חשיבות, וזאת בשל הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המזון בארץ. אקווה תרצה לרכוש טכנולוגיות ישראליות מבוססות AI בתחום פעילותה, ושותף ישראלי יכול לעזור לה בכך.
ואגב ESG, אמנם דגים צורכים פחות מזון מאשר בקר, ועל כן חתימתם הסביבתית פחותה יותר, אך ניתן לטעון כי קידום של גידול יבשתי של דגים צורך גם הוא משאבים נחוצים של אדמה - כמו שטחי מרעה לבקר. מדוע אם כן לא השקיעה החברה לישראל בחברת פוד טק כזו או אחרת שתפתח בשר דגים מתורבת? מסביבת החברה אנו למדים שבשלב זה האמונה שלהם בפיתוחים שכאלה אינה גבוהה.
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.92% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -11.25% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
