מטבע רובל
צילום: Pixbay
מלחמה באוקראינה

ותודה לאקדמיה: כיצד הצליח פוטין למחוק את ערכו של הרובל בכמה צעדים קלים

מאז 2008 ניסה הנשיא הרוסי להפוך את המטבע הרוסי וביחד איתו - את הכלכלה הרוסית, למובילים בעולם. במקום זאת, לאחר פלישה לגיאורגיה, לחצי האי קרים ולאחרונה גם לאוקראינה, מוטט האחרון את הכלכלה הרוסית לשפל חסר תקדים 
תומר אמן | (1)

בעקבות הסנקציות המערביות הרבות שהוטלו על רוסיה, ובייחוד ניתוק הגופים הפיננסים של המדינה ממערכת הבנקאות העולמית, ה-SWIFT, אסר הנשיא ולדימיר פוטין על אזרחי המדינה לרכוש דולרים באמצעות מטבע הרובל המקומי, ובכך השלים באופן סופי את ניתוק הכלכלה הרוסית, אשר לה היו פעם שאיפות להצטרף להצטרף אל מערכת הכלכלה הריאלית העולמית. 

לקריאה נוספת:

>>>  כמה סביר שכלכלת רוסיה תדרדר למיתון בעקבות הסנקציות?

מאז משבר הסאב-פריים בשנה 2008, קרא פוטין באמצעות סגניו בשלטון לקדם את מעמדו של הרובל כאלטרנטיבה ממשית לדולר האמריקאי, זאת תחת הטענה שלמטבע צריך להיות מעמד אינטגרלי במערכת הפיננסית העולמית. 

פוטין קיווה בכך להפוך את רוסיה לאחת מחמש הכלכלות הגדולות בעולם, זאת במקום אחת מהמכהנות הנוכחיות, ארה"ב, סין, יפן, גרמניה והממלכה המאוחדת. על מנת לבצע זאת, החל פוטין להרחיב את השתלטותו אל עבר שכנותיה של רוסיה, תחילה אל גאורגיה בשנת 2008 ולאחר מכן אל חצי האי קרים בשנת 2014. 

המהלך האחרון אותו ביצע הנשיא היה הפלישה הרוסית לאוקראינה לקראת סוף החודש הקודם. פלישה זו, לדאבונו של פוטין, גרסה באופן סופי את חלומו הכלכלי של פוטין. 

בתחילת שנת 2008 נסחר הדולר האמריקאי בקרוב ל-25 רובל למטבע. מאז, הפיחות בערכו של הרובל היה חסר תקדים, כאשר הסנקציות האחרונות אותן הטיל המערב על המטבע הכניסו אותו לצניחה חופשית של ממש. 

כיום עומד ערכו של הרובל על כ-120 רובל לדולר, זאת לאחר נפילה משמעותית במהלך הימים האחרונים. חשוב לציין כי זה ערכו של הרובל בתוך רוסיה עצמה, כאשר מחוצה לה הוא נסחר בערך נמוך אף מכך, זאת לאחר שמנעה הממשלה הרוסית מאזרחיה לרכוש הילכים חוקיים נוספים שאינם הרובל באמצעות המטבע. 

קיראו עוד ב"גלובל"

צעד נוסף עליו הכריזה הממשלה הגדיר לבנקים למנוע מהאזרחים לפדות מעל לכ-10 אלף דולר במהלך ששת החודשים הקרובים, צעד אשר נועד לשמור על מאגרי המט"ח הרוסי על מנת לאפשר את התמיכה ברובל, ככל שכזו עוד קיימת. 

במאמר אותו כתב לעיתון סרגיי אלכסשנקו, לשעבר נציג במשרד האוצר הרוסי ובבנק המרכזי שבמוסקבה, ציין האחרון כי האסטרטגיה הינה בגדר "טמטום מוחלט", וצעד אשר עלול להוביל לפשיטת האזרחים על הבנקים הרוסיים. 

"ככל הנראה, פדיון המט"ח בבנקים הרוסיים עקף את תחזיות הבנק המרכזי והעמיד את יכולת הבנקים הרוסיים לעמוד בהתחייבויות שלהם בסימן שאלה", כתב אלכסשנקו. 

"הטעות המוניטרית הגדולה ביותר אותה ביצעה רוסיה היא לגעת בחסכונות פרטיים", הוסיף אלכסשנקו, שסיכם כי "אם עד כה לא פשטו האזרחים על הבנקים, כך הולך לקרות החל מעכשיו."

כאמור, רוסיה נאבקה על מנת להימנע מקריסה כלכלית עוד מאז שהכריזה ארצות הברית, האיחוד האירופי ובעלות ברית נוספות על סנקציות כבדות כנגד המערכת הבנקאית במדינה, כאשר אחת מהן נגעה אף להקפאת מיליארדי דולרים אותם אגר הממשל הרוסי במשך שנים על מנת לגדר את הכלכלה המקומית. 

כתגובה לכך יותר מהכפיל הבנק המרכזי את הריבית לכ-20%, ואסר באופן זמני על ברוקרים רוסים מלמכור מניות מקומיות שמוחזקות על ידי משקיעים זרים. בנוסף לכך הורתה הממשלה ליצאנים במדינה להמיר 80% מהמט"ח בו הם מחזיקים לרובל, וכן מתושבי המדינה להעביר כספים אל בנקים שנמצאים מחוץ לרוסיה. 

הרובל הונח תחת לחץ אדיר בימים האחרונים, וחוסר היכולת של מוסקבה להגן על ערך המטבע תתורגם ככל הנראה למיתון. אם בעבר נטען כי רוסיה נכנסת לתקופת הסנקציות עם מאזן איתן ורזרבות כספים מהותיות, הרי שרובן נשענות על ייצוא הנפט שלה. 

רוסיה היא אחת מיצאניות הגז והנפט הגדולות בעולם, אם כי סקטורים רבים בה נשענים דווקא על יבוא. ככל שערכו של הרובל יפול, כך יעלו מחירי הסחורות המיובאות לתוך רוסיה, דבר שיגביר את הלחץ האינפלציוני במדינה. 

בתוך כך חשוב לציין שארה"ב הודיעה כבר אתמול כי תטיל איסור על יבוא הנפט הרוסי, זאת לצד האיחוד האירופי שפרסם תוכנית מגרה על פיה ינתק את התלות שלו בגז הרוסי הרבה לפני סוף העשור, דבר שצפוי להעיב על הכלכלה המקומית אף יותר. 

בתגובה, חתך גוף היעוץ האמריקאי Fitch את דירוג האשראי הרוסי תחת הטענה כי המיתון הכלכלי במדינה קרב מאיי פעם. "ככל שהסנקציות על רוסיה מחמירות, גובר הסיכוי כי רוסיה תחליט בקרוב שלא להחזיק חלק מהחובות הריבוניות שלה", מסרה החברה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יורי 10/03/2022 07:50
    הגב לתגובה זו
    כמה זמן לוקח לכתוב גבב של שטויות?
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.