סיכום שנה: עשר הכתבות הנצפות ביותר
כתבות על מניות מעניינות; כתבות על טכנולוגיה של חברות ישראליות שחלקן התגלגלו לוול סטריט; סיקור של גל ההנפקות לרבות ההנפקות המאכזבות; סימני אזהרה בשווקים; וגם – חשיפות ותחקירים בלעדיים
נתנאל אריאל ועדי ברזילי באולפן ביזפורטל מגישים את מצעד הכתבות הנצפות ביותר לשנה החולפת: במקום העשירי, טור דעה שכתב עבורנו הכלכלן הראשי של מיטב דש עוד במאי, והזהיר כבר אז מ"חזרתה של האינפלציה" מצב שבינתיים הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות. הטור מנה את הסיבות שאולי יגרמו לאותה עליית אינפלציה ולכך שהיא תישאר איתנו גם בטווח הארוך. הגולשים אהבו מאד את הניתוח המעמיק הזה, ובינתיים נראה שהתחזית הזאת מתממשת. במקום התשיעי התברגה כתבה מאפריל שסקרה את טבלת השכר של המנהלים הבכירים בארץ. אין מה לעשות, אלו תמיד הכתבות שמושכות אש. ומסתבר שבראש הטבלה, במקום הראשון, נמצא מנכל נייס, ברק עילם עם שכר של 43 מיליון שקל בשנה. נייס זו גם החברה הגדולה ביותר בבורסה שלנו אז סביר שהשכר יהיה גבוה, אבל פה מדובר בשכר אסטרונומי ממש שמגיע בחישוב שעשינו ל-18,000 שקל לשעת עבודה. מקנאים? עוד בצמרת מקבלי השכר תוכלו למצוא את מנהלי חברת האנרגיה הירוקה נופר, את אייל לפידות שהיה מנכ"ל שיכון ובינוי, ואיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה. למקום השמיני נכנסה כתבה מדצמבר שעוררה דיון סוער אצל הגולשים והיא על הר השקלים שככל הנראה יחלחל לבורסה, מה שכמובן יגרום לעליות מצד אחד, אך מצד שני מבול ההנפקות המנופחות עלול לפגוע בחגיגה. ומאיפה בעצם הכסף? בדקנו ומצאנו שיש לישראלים כאחד וחצי טריליון שקלים בעובר ושב ובפיקדונות, כסף מזומן שמחפש תשואה – כסף שככל הנראה יזלוג לבורסה במוקדם או במאוחר. מנגד כאמור מבול ההנפקות, מתוכן לא מעט הנפקות בלוף, עלול לקבע את התדמית השלילית של הבורסה כקזינו. וגם הזהרנו שמצב כזה, של גאות בהנפקות הוא בדכ סממן לאופוריה מוגזמת ובמקרים רבים לירידות בבורסה. כמו הנפילה בבורסה המקומית בשנת תשעים וארבע הגיעה אחרי מבול הנפקות בשנה שקדמה לה. המפולת של הדוט.קום, הגיעה אחרי מבול הנפקות בחברות הייטק בנאסד"ק. וגם הנפילה של 2008 היתה לאחר שנתיים של גאות בהנפקות. במקום השביעי עוד כתבה מדצמבר שתפשה כאש בשדה קוצים, שסקרה את עשרת הסטארט-אפים הישראלים המעניינים בשוק הרכב של העתיד. כן כן, ישראל היא מעצמה בתחום הרכבים החשמליים והאוטונומיים, והחברות המקומיות שלנו יכולות ליהנות מתג המחיר הגבוה שוול סטריט מעניקה לתחום הזה. בכתבה ניתחנו את הטכנולוגיה של כל אחד מהסטאטאפים, מספר העובדים והגיוסים והפוטנציאל על פי שיקול דעתנו. ומסתבר שכבר שלוש חברות שסימנו בכתבה, הגיעו לוול סטריט. למקום השישי הגיע הטור של סמנכ"ל קוואליטי, שבו הוא בדק מהי הדרך הטובה ביותר לחסוך - קרן פנסיה, תיק השקעות או דירה להשקעה? על פי החישוב שעשה, הקצבה הגבוהה ביותר שתקבלו על אותו סכום שתשקיעו כמובן, היא בקרן פנסיה, אחרי נמצא תיק השקעות ורק במקום השלישי דירה להשקעה. אבל כמובן שיתרונות של כל אחד מהאפיקים תלויים גם במצבו הבריאותי של החוסך, בגיל שלו ובאמונה שלו בשוק ההון או לחילופין בעליית מחירי הדיור. במקום חמישי, יצרנו זעם ציבורי בתחילת השנה העברית, עם כתבה שנשאה את הכותרת - הגופים שאמורים לשמור לכם על הכסף - גונבים לכם אותו. בכתבה הסברנו שכשלושים ושניים מיליארד שקלים של הציבור בישראל, נמצאים בקרנות נאמנות שמשקיעות בעיקר באגח ממשלתי. ולפחות שבעים וחמישה אחוז מהכספים המנוהלים בקרנות בקטגוריה הזו נמצאים באפיק שנותן תשואה שלילית במקרה הרע ותשואה של אפס במקרה הטוב בטווח הקצר. ולמרות שאתם מקבלים תשואה אפסית, בתי ההשקעות גובים מכם דמי ניהול. כשהגדילו לעשות פסגות מגדל והראל כשגבו דמי ניהול גבוהים של מעל אחוז בשנה. במקום הרביעי הכתבה שתקפה ראש בראש את שאלת השאלות עליה רבים כל הישראלים, והיא האם כלכלית, עדיף לשכור דירה או לקנות? הסברנו שאומנם הישראלים מעדיפים שתהיה להם דירה משלהם אבל זה לא בהכרח נכון כלכלית, שכן מחירי הדירות לא באמת תמיד עולים כמו שאולי נדמה לנו, אבל בעיקר כשלא משלמים ריביות עצומות לבנק על המשכנתא, אפשר לקחת את אותו סכום ולהשקיע אותו בשוק ההון. במקום שלישי נמצאת לא כתבה אחת, אלא סדרת כתבות בשם טופ ביז. מדי שבוע אנליסט או מנהל מחקר מאחד מבתי ההשקעות מסמן 3 מניות שיזנקו בשיעור דו ספרתי. לקראת סוף ינואר, למשל, הגיע לאולפן מנהל מחלקת מחקר ואנליזה בהראל פיננסים, והמליץ על 3 מניות מקומיות שעלו מאז משמעותית: מליסרון שנסחרה אז ב-175 שקל עלתה ב-30%; אס אר אקורד -שהמחיר שלה היה 57 שקל עלתה ב-26% ומניית רבל שנסחרה במחיר של 8 שקל עלתה ב-25%. הפינה הזאת הפכה לאחת הפינות האהובות עליכם המשקיעים, אפשר להבין למה. ומסתבר שהתשואה המשוקללת של האנליסטים שביקרו אותנו היא כ-20% - האמת, מעל הציפיות שלנו, מקווים שנהנתם מהתוצאות. למקום השני הגיעה כתבה ממש מלפני שבועיים, כתבה שמבטאת לצערנו את הונאת ההנפקות, עם הכותרת כך הפסידו המורים והגננות עשרות מיליוני שקלים בהנפקה של קוויק. כתבה בסדרה של כתבות שעשינו על ההנפקה המנופחת של קוויק. הזהרנו שוב ושוב את המוסדיים פן ישתתפו בהנפקה ובאמת הם החליטו להימנע. אבל דווקא קרן ההשתלמות של המורים והגננות נכנסה להנפקה והפסידה אנושות. כן, מישהו החליט שזה הגיוני ולגיטימי להמר דווקא דווקא בכספים של המורים והגננות. שהשקיעו במצטבר כ-30 מיליון שקל ע"י פסגות, סיפור עצוב אבל לצערנו לא מפתיע. ובמקום הראשון – כתבה מתגלגלת על שער הדולר, כתבה שהתחילה בדצמבר עם הסיבה להתרסקות הדולר לרמה של 3.25 שקלים, הוקפצה שוב בינואר כשבנק ישראל החליט להתערב ולרכוש שלושים מיליארד דולר, התעדכנה לאורך החודשים בהערכות של אנליסטים שונים לגבי הכיוון שלו, בעיקר הערכות שנראה את הדולר ממשיך להיחלש, ובפעם האחרונה השנה, לפני כחודש העלתה את השאלה האם נראה את הדולר יורד גם מתחת לרמה של 3.2 שקלים. אלו היו הכתבות הכי חזקות של השנה החולפת, אנחנו פה בביזפורטל נמשיך לעקוב אחרי הסיפורים החמים בשוק ההון ובנדלן ונפגש בשנה הבאה לגלות אלו סיפורים יכבשו את הבמה בשנה העברית החדשה. חג שמח לכולם.
Videos by:
Weldi MP @Pixabay Miguel Ángel Padriñá @vecteezy
diizlerza @vecteezy

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה
קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.89% הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.
מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה
בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגרמי לוי עלתה ב-8% מאז הדוח; ת"א יורדת, מיטרוניקס מזנקת
המלצה בפרמיה של 29% לשופרסל; דצמבר נפתח ב"רגל שמאל" כשהסנטימנט מעבר לים מעיב על המדדים; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח
הביטקוין צונח, האם זה יימשך? הביטקוין באדום: אחרי חודש קשה, מה הכיוון לדצמבר?
רמי לוי או שופרסל? הצגנו את הפוטנציאל ברמי לוי - רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת? הצגנו לאחרונה את השינוי הגדול ברבעון האחרון - לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח, והמניה אומנם זינקה. באי.בי.אי סבורים שמחיר היעד הראוי הוא 403 שקלים - פרמיה של 13%.
מנגד, שופרסל ירדה למחיר של 37.83 שקלים ובאי.בי.אי נותנים לה מחיר יעד של 47.7 שקל - כלומר, פרמיה של 29%! כן, למרות השינויים בשטח, הרי שבגלל השינויים במחירי המניות, שופרסל לטענתם אטרקטיבית יותר.
הנה השורה התחתונה שלהם: "למרות
התוצאות החלשות לרבעון, אנו סבורים כי שופרסל טרם מיצתה את צעדי ההתייעלות ומציגה עדיין מנועי צמיחה משמעותיים אשר צפויים להמשיך ולתמוך בשיפור ברווחיות, לצד פעולות אקטיביות לצמצום הנטישה של לקוחות. החברה ממשיכה ליישם את האסטרטגיה שלה בהסבת סניפים הפסדיים לפורמט
"יוניברס" (22 סניפים הוסבו עד כה וכ-30 צפויים עד סוף השנה), בהשקת פורמטים חדשים כדוגמת תכנית הטבות (מועדון לקוחות) SBOX אשר נראה את עיקר ההשפעה שלו בשנת 2026, השקעה ממוקדת במותג הפרטי ובשיפור חוויית הלקוח באונליין באמצעות השקת משלוח "מהיום להיום".
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אף שהשיפור ברווח הגולמי וירידה בהוצאות התפעוליות אינם תורגמו לשורה התחתונה ברבעון, אנו מעריכים כי המהלך המבני לשיפור היעילות התפעולית - הכולל אופטימיזציה לוגיסטית, רכישת משאיות, שיפוץ סניפים, מעבר להובלה עצמאית, צמצום פחת, חיסכון בהוצאות הוניות (חסכון של בין 150 ל-300 מיליון בשנה להערכתנו) והטמעת פתרונות טכנולוגיים - ימשיך לייצר רווחיות תפעולית גבוהה יותר ויתרום באופן מובהק ל־EBITDA בשנים הקרובות.
