סיכום שנה: עשר הכתבות הנצפות ביותר
כתבות על מניות מעניינות; כתבות על טכנולוגיה של חברות ישראליות שחלקן התגלגלו לוול סטריט; סיקור של גל ההנפקות לרבות ההנפקות המאכזבות; סימני אזהרה בשווקים; וגם – חשיפות ותחקירים בלעדיים
נתנאל אריאל ועדי ברזילי באולפן ביזפורטל מגישים את מצעד הכתבות הנצפות ביותר לשנה החולפת: במקום העשירי, טור דעה שכתב עבורנו הכלכלן הראשי של מיטב דש עוד במאי, והזהיר כבר אז מ"חזרתה של האינפלציה" מצב שבינתיים הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות. הטור מנה את הסיבות שאולי יגרמו לאותה עליית אינפלציה ולכך שהיא תישאר איתנו גם בטווח הארוך. הגולשים אהבו מאד את הניתוח המעמיק הזה, ובינתיים נראה שהתחזית הזאת מתממשת. במקום התשיעי התברגה כתבה מאפריל שסקרה את טבלת השכר של המנהלים הבכירים בארץ. אין מה לעשות, אלו תמיד הכתבות שמושכות אש. ומסתבר שבראש הטבלה, במקום הראשון, נמצא מנכל נייס, ברק עילם עם שכר של 43 מיליון שקל בשנה. נייס זו גם החברה הגדולה ביותר בבורסה שלנו אז סביר שהשכר יהיה גבוה, אבל פה מדובר בשכר אסטרונומי ממש שמגיע בחישוב שעשינו ל-18,000 שקל לשעת עבודה. מקנאים? עוד בצמרת מקבלי השכר תוכלו למצוא את מנהלי חברת האנרגיה הירוקה נופר, את אייל לפידות שהיה מנכ"ל שיכון ובינוי, ואיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה. למקום השמיני נכנסה כתבה מדצמבר שעוררה דיון סוער אצל הגולשים והיא על הר השקלים שככל הנראה יחלחל לבורסה, מה שכמובן יגרום לעליות מצד אחד, אך מצד שני מבול ההנפקות המנופחות עלול לפגוע בחגיגה. ומאיפה בעצם הכסף? בדקנו ומצאנו שיש לישראלים כאחד וחצי טריליון שקלים בעובר ושב ובפיקדונות, כסף מזומן שמחפש תשואה – כסף שככל הנראה יזלוג לבורסה במוקדם או במאוחר. מנגד כאמור מבול ההנפקות, מתוכן לא מעט הנפקות בלוף, עלול לקבע את התדמית השלילית של הבורסה כקזינו. וגם הזהרנו שמצב כזה, של גאות בהנפקות הוא בדכ סממן לאופוריה מוגזמת ובמקרים רבים לירידות בבורסה. כמו הנפילה בבורסה המקומית בשנת תשעים וארבע הגיעה אחרי מבול הנפקות בשנה שקדמה לה. המפולת של הדוט.קום, הגיעה אחרי מבול הנפקות בחברות הייטק בנאסד"ק. וגם הנפילה של 2008 היתה לאחר שנתיים של גאות בהנפקות. במקום השביעי עוד כתבה מדצמבר שתפשה כאש בשדה קוצים, שסקרה את עשרת הסטארט-אפים הישראלים המעניינים בשוק הרכב של העתיד. כן כן, ישראל היא מעצמה בתחום הרכבים החשמליים והאוטונומיים, והחברות המקומיות שלנו יכולות ליהנות מתג המחיר הגבוה שוול סטריט מעניקה לתחום הזה. בכתבה ניתחנו את הטכנולוגיה של כל אחד מהסטאטאפים, מספר העובדים והגיוסים והפוטנציאל על פי שיקול דעתנו. ומסתבר שכבר שלוש חברות שסימנו בכתבה, הגיעו לוול סטריט. למקום השישי הגיע הטור של סמנכ"ל קוואליטי, שבו הוא בדק מהי הדרך הטובה ביותר לחסוך - קרן פנסיה, תיק השקעות או דירה להשקעה? על פי החישוב שעשה, הקצבה הגבוהה ביותר שתקבלו על אותו סכום שתשקיעו כמובן, היא בקרן פנסיה, אחרי נמצא תיק השקעות ורק במקום השלישי דירה להשקעה. אבל כמובן שיתרונות של כל אחד מהאפיקים תלויים גם במצבו הבריאותי של החוסך, בגיל שלו ובאמונה שלו בשוק ההון או לחילופין בעליית מחירי הדיור. במקום חמישי, יצרנו זעם ציבורי בתחילת השנה העברית, עם כתבה שנשאה את הכותרת - הגופים שאמורים לשמור לכם על הכסף - גונבים לכם אותו. בכתבה הסברנו שכשלושים ושניים מיליארד שקלים של הציבור בישראל, נמצאים בקרנות נאמנות שמשקיעות בעיקר באגח ממשלתי. ולפחות שבעים וחמישה אחוז מהכספים המנוהלים בקרנות בקטגוריה הזו נמצאים באפיק שנותן תשואה שלילית במקרה הרע ותשואה של אפס במקרה הטוב בטווח הקצר. ולמרות שאתם מקבלים תשואה אפסית, בתי ההשקעות גובים מכם דמי ניהול. כשהגדילו לעשות פסגות מגדל והראל כשגבו דמי ניהול גבוהים של מעל אחוז בשנה. במקום הרביעי הכתבה שתקפה ראש בראש את שאלת השאלות עליה רבים כל הישראלים, והיא האם כלכלית, עדיף לשכור דירה או לקנות? הסברנו שאומנם הישראלים מעדיפים שתהיה להם דירה משלהם אבל זה לא בהכרח נכון כלכלית, שכן מחירי הדירות לא באמת תמיד עולים כמו שאולי נדמה לנו, אבל בעיקר כשלא משלמים ריביות עצומות לבנק על המשכנתא, אפשר לקחת את אותו סכום ולהשקיע אותו בשוק ההון. במקום שלישי נמצאת לא כתבה אחת, אלא סדרת כתבות בשם טופ ביז. מדי שבוע אנליסט או מנהל מחקר מאחד מבתי ההשקעות מסמן 3 מניות שיזנקו בשיעור דו ספרתי. לקראת סוף ינואר, למשל, הגיע לאולפן מנהל מחלקת מחקר ואנליזה בהראל פיננסים, והמליץ על 3 מניות מקומיות שעלו מאז משמעותית: מליסרון שנסחרה אז ב-175 שקל עלתה ב-30%; אס אר אקורד -שהמחיר שלה היה 57 שקל עלתה ב-26% ומניית רבל שנסחרה במחיר של 8 שקל עלתה ב-25%. הפינה הזאת הפכה לאחת הפינות האהובות עליכם המשקיעים, אפשר להבין למה. ומסתבר שהתשואה המשוקללת של האנליסטים שביקרו אותנו היא כ-20% - האמת, מעל הציפיות שלנו, מקווים שנהנתם מהתוצאות. למקום השני הגיעה כתבה ממש מלפני שבועיים, כתבה שמבטאת לצערנו את הונאת ההנפקות, עם הכותרת כך הפסידו המורים והגננות עשרות מיליוני שקלים בהנפקה של קוויק. כתבה בסדרה של כתבות שעשינו על ההנפקה המנופחת של קוויק. הזהרנו שוב ושוב את המוסדיים פן ישתתפו בהנפקה ובאמת הם החליטו להימנע. אבל דווקא קרן ההשתלמות של המורים והגננות נכנסה להנפקה והפסידה אנושות. כן, מישהו החליט שזה הגיוני ולגיטימי להמר דווקא דווקא בכספים של המורים והגננות. שהשקיעו במצטבר כ-30 מיליון שקל ע"י פסגות, סיפור עצוב אבל לצערנו לא מפתיע. ובמקום הראשון – כתבה מתגלגלת על שער הדולר, כתבה שהתחילה בדצמבר עם הסיבה להתרסקות הדולר לרמה של 3.25 שקלים, הוקפצה שוב בינואר כשבנק ישראל החליט להתערב ולרכוש שלושים מיליארד דולר, התעדכנה לאורך החודשים בהערכות של אנליסטים שונים לגבי הכיוון שלו, בעיקר הערכות שנראה את הדולר ממשיך להיחלש, ובפעם האחרונה השנה, לפני כחודש העלתה את השאלה האם נראה את הדולר יורד גם מתחת לרמה של 3.2 שקלים. אלו היו הכתבות הכי חזקות של השנה החולפת, אנחנו פה בביזפורטל נמשיך לעקוב אחרי הסיפורים החמים בשוק ההון ובנדלן ונפגש בשנה הבאה לגלות אלו סיפורים יכבשו את הבמה בשנה העברית החדשה. חג שמח לכולם.
Videos by:
Weldi MP @Pixabay Miguel Ángel Padriñá @vecteezy
diizlerza @vecteezy

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.