אלי ברמלי ברם
צילום: פייסבוק

מדרוג מאשררת דירוג לברם, צופה צמיחה של עד 3% - אך שחיקה ב-EBITDA

בחברת הדירוג מאשררים ליצרנית ומשווקת אריזות וכלי הפלסטיק דירוג ברמה של ilBBB ואופק "יציב", וצופים הכנסות של 135-140 מ' ש' השנה וב-2022. עם זאת, עליית מחירי הנפט וחומרי הגלם וכן הוצאות השכר ישחקו את ה-EBITDA מכ-17.5% לעד 11.5%
איתי פת-יה |

מדרוג מאשררת ל ברם תעשיות 0% , המייצרת ומשווקת אריזות פלסטיק לתעשיית המזון, כלים חד פעמיים וכלי מטבח מפלסטיק, דירוג ברמה של ilBBB באופק דירוג "יציב", ומתייחסת לתוצאותיה בשנה הקרובה. במדרוג צופים עלייה קלה בהכנסות ומנגד פגיעה בשיעור ה-EBITDA.

במדרוג מעריכים הכנסות שנתיות של 135-140 מיליון שקל בשנים 2021-2022, המשקפות צמיחה של %1%-3, "וזאת בהתאם להערכות המאקרו של S&P להתאוששות כלכלית באזורי הפעילות של ברם ועלייה בצריכה הפרטית בעקבות היציאה ממשבר הקורונה", נכתב. בחברה מעריכים כי התוצר בישראל יצמח בכ-4.5% בישראל ו"יתמוך בגידול בהכנסות במגזר אריזות המזון", וזה האמריקאי יצמח בכ-6.5% ו"יתמוך בגידול בהכנסות במגזר המוצרים הייחודיים לבית, וזאת בין היתר הודות לנוכחות המוצרים של ברם ברשתות כמו וולמארט ופמילי דולר.

עם זאת במדרוג צופים שחיקה ב-EBITDA וברווחיות החברה. לעומת שיעור EBITDA של 17.4% מההכנסות ב-2020, השנה וכן ב-2022 זה צפוי להיות בטווח שבין 11.5-14.5%. הדבר מוסבר בעלייה החדה במחיר חומרי הגלם בהם עושה ברם שימוש, בין היתר כתוצאה מעלייה במחיר הנפט הגולמי ועלייה בביקוש לפלסטיק, זאת החל במחצית 2020. "אנו מעריכים כי מחיר הנפט, ובעקבותיו מחיר המוצרים הפטרוכימיים, לא ירדו בשנה הקרובה", כותבים במדרוג.

בהקשר זה מדגישים בחברת הדירוג כי "המתאם בין מחיר הנפט לבין מחיר חומרי הגלם של החברה אינו מלא, ומחירם תלוי גם במחיר הגז הטבעי, בכושר הייצור ובעלויות לוגיסטיות, שגם הם תנודתיים". כמו כן קיימת השפעה של שערי החליפין, וזאת משום שמחירי חומרי הגלם הנרכשים בישראל צמודים לשער הדולר. עוד גורם שנוסף למשוואה הוא הוצאות השכר הגבוהות יותר השנה לעומת 2020 בה היו הפחתות חד-פעמיות. "אנו סבורים שיכולת החברה לגלגל עלויות אל לקוחותיה מצומצמת בשל העדר יתרונות לגודל וריבוי שחקנים בענפי הפעילות שלה", מוסיפים במדרוג.

לפי תרחיש הבסיס במסמך, יחס החוב ל-EBITDA יעלה מ-2.8 לכדי 3.5-4.5 השנה, וב-2022 ירד ל-3-4, ויחס החוב ל-FFO ירד מ-30.1% ב-2020 ל-18-23% השנה ושנה לאחר מכן יעלה ל-20-25%. בצד זאת צוין כי מדרוג ישקלו להוריד את הדירוג אם יחס החוב לEBITDA יעלה על 7 או אם "עלייה חדה ומתמשכת במחירי חומרי הגלם ובעלויות ההובלה ישחקו את תזרימי המזומנים של החברה". התרחיש ההפוך ושמירה על יחס חוב ל-EBITDA של 3.5-4.5 לאורך זמן יביאו להעלאת הדירוג.

כמו כן תרחיש הבסיס מניח השקעות הוניות בהיקף של 10-12 מיליון שקל להגדלת כושר הייצור והרחבת סל המוצרים וכן דיבידנדים מהחברה הכלולה (50%) פריפורם משקאות בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2021-2022.

את 2020 סגרה ברם עם ירידה קלה בהכנסות לכ-135 מיליון דולר לעומת 136 מיליון דולר ב-2019. עיקר הירידה במרץ-מאי וזו נבעה מקיטון במכירות במגזר האריזות לתעשיית המזון, כשמנגד מרביתו קוזז על ידי גידול מהותי בהיקפי הפעילות מול רשתות קמעונאיות במגזר המוצרים הייחודיים לבית. "החברה הציגה שיפור משמעותי ב-EBITDA המתואם ל-23.4 מיליון שקל בהשוואה ל-16.5 מיליון שקל ב-2019", מזכירים במדרוג, וזאת "כתוצאה מצעדי התייעלות תפעולית וירידה במחיר חומרי הגלם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.