מדרוג מאשררת דירוג לברם, צופה צמיחה של עד 3% - אך שחיקה ב-EBITDA
מדרוג מאשררת ל ברם תעשיות 0% , המייצרת ומשווקת אריזות פלסטיק לתעשיית המזון, כלים חד פעמיים וכלי מטבח מפלסטיק, דירוג ברמה של ilBBB באופק דירוג "יציב", ומתייחסת לתוצאותיה בשנה הקרובה. במדרוג צופים עלייה קלה בהכנסות ומנגד פגיעה בשיעור ה-EBITDA.
במדרוג מעריכים הכנסות שנתיות של 135-140 מיליון שקל בשנים 2021-2022, המשקפות צמיחה של %1%-3, "וזאת בהתאם להערכות המאקרו של S&P להתאוששות כלכלית באזורי הפעילות של ברם ועלייה בצריכה הפרטית בעקבות היציאה ממשבר הקורונה", נכתב. בחברה מעריכים כי התוצר בישראל יצמח בכ-4.5% בישראל ו"יתמוך בגידול בהכנסות במגזר אריזות המזון", וזה האמריקאי יצמח בכ-6.5% ו"יתמוך בגידול בהכנסות במגזר המוצרים הייחודיים לבית, וזאת בין היתר הודות לנוכחות המוצרים של ברם ברשתות כמו וולמארט ופמילי דולר.
עם זאת במדרוג צופים שחיקה ב-EBITDA וברווחיות החברה. לעומת שיעור EBITDA של 17.4% מההכנסות ב-2020, השנה וכן ב-2022 זה צפוי להיות בטווח שבין 11.5-14.5%. הדבר מוסבר בעלייה החדה במחיר חומרי הגלם בהם עושה ברם שימוש, בין היתר כתוצאה מעלייה במחיר הנפט הגולמי ועלייה בביקוש לפלסטיק, זאת החל במחצית 2020. "אנו מעריכים כי מחיר הנפט, ובעקבותיו מחיר המוצרים הפטרוכימיים, לא ירדו בשנה הקרובה", כותבים במדרוג.
בהקשר זה מדגישים בחברת הדירוג כי "המתאם בין מחיר הנפט לבין מחיר חומרי הגלם של החברה אינו מלא, ומחירם תלוי גם במחיר הגז הטבעי, בכושר הייצור ובעלויות לוגיסטיות, שגם הם תנודתיים". כמו כן קיימת השפעה של שערי החליפין, וזאת משום שמחירי חומרי הגלם הנרכשים בישראל צמודים לשער הדולר. עוד גורם שנוסף למשוואה הוא הוצאות השכר הגבוהות יותר השנה לעומת 2020 בה היו הפחתות חד-פעמיות. "אנו סבורים שיכולת החברה לגלגל עלויות אל לקוחותיה מצומצמת בשל העדר יתרונות לגודל וריבוי שחקנים בענפי הפעילות שלה", מוסיפים במדרוג.
- תמורת 5.5 מיליון דולר: ברם תעשיות מוכרת את הפעילות בארה"ב
- "הפעילות של ברם תצמח בשיעור דו ספרתי ב-2022"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי תרחיש הבסיס במסמך, יחס החוב ל-EBITDA יעלה מ-2.8 לכדי 3.5-4.5 השנה, וב-2022 ירד ל-3-4, ויחס החוב ל-FFO ירד מ-30.1% ב-2020 ל-18-23% השנה ושנה לאחר מכן יעלה ל-20-25%. בצד זאת צוין כי מדרוג ישקלו להוריד את הדירוג אם יחס החוב לEBITDA יעלה על 7 או אם "עלייה חדה ומתמשכת במחירי חומרי הגלם ובעלויות ההובלה ישחקו את תזרימי המזומנים של החברה". התרחיש ההפוך ושמירה על יחס חוב ל-EBITDA של 3.5-4.5 לאורך זמן יביאו להעלאת הדירוג.
כמו כן תרחיש הבסיס מניח השקעות הוניות בהיקף של 10-12 מיליון שקל להגדלת כושר הייצור והרחבת סל המוצרים וכן דיבידנדים מהחברה הכלולה (50%) פריפורם משקאות בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2021-2022.
את 2020 סגרה ברם עם ירידה קלה בהכנסות לכ-135 מיליון דולר לעומת 136 מיליון דולר ב-2019. עיקר הירידה במרץ-מאי וזו נבעה מקיטון במכירות במגזר האריזות לתעשיית המזון, כשמנגד מרביתו קוזז על ידי גידול מהותי בהיקפי הפעילות מול רשתות קמעונאיות במגזר המוצרים הייחודיים לבית. "החברה הציגה שיפור משמעותי ב-EBITDA המתואם ל-23.4 מיליון שקל בהשוואה ל-16.5 מיליון שקל ב-2019", מזכירים במדרוג, וזאת "כתוצאה מצעדי התייעלות תפעולית וירידה במחיר חומרי הגלם".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
