טכנופלס קופצת ב-12% בעקבות הצעת המכר בקומפיולאב
טכנופלס ונצרס מניית טכנופלס ונצרס מזנקת ב-12% בבורסה על רקע פרסום הרווח הנקי של קומפיולאב אותה היא מחזיקה בשיעור של כ-15%. קומפיולאב, שמתכוננת להנפקה בבורסה המקומית, פרסמה את ההכנסות והרווחים שלה במסגרת תשקיף להשלמה לצד פרטים נוספים על החברה.
השווי ההוגן של קומפיולאב נאמד ב-6.4 מיליון דולר, אבל זה נעשה בשנה שעברה וצפוי להיות גדול יותר. שווי החזקות הציבור בחברה, לאחר השלמת הרישום למסחר, יעמוד על 40 מיליון שקל ומעלה.
תעשיית השבבים צומחת בקצב אדיר והיא רווחית מאוד. קומפיולאב מייצרת מודולים ומחשבים זעירים ומציגה רווחים של יותר מ-10 מיליון שקל והכנסות של 62 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020. עוד מעדכנת החברה כי היא מחזיקה בצבר הזמנות של 24 מיליון שקל למחצית הראשונה.
לפני קצת יותר משבוע הגישה טכנופלס בקשה לבית משפט המחוזי בתל-אביב, לאשר לה לבצע את חלוקת אחזקתה בקומפיולאב. המניה של חברת ההחזקות הבורסאית רוצה לחלק את הרווחים בשווי של עד 30 מיליון שקל למרות שחלוקה זו אינה מקיימת את מבחן הרווח.
- החברה הביטחונית החדשה בבורסה: "מירוץ החימוש הגלובלי יתרום לצמיחה"
- טכנופלס ונ'צרס מחליפה בעלים: מואנד ריאן ממלרן במקום יו"ר מגוריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות קומפיולאב
ביולי 2020 חזינו כי החברה אכן תמכור את אחזקתה. זאת משום שהנפקת קומפיולאב מוגדרת על ידי הבורסה בתור "פיצול חברה" ועל כן טכנופלס צריכה לעמוד בתנאי חברה חדשה. טכנופלס לא עומדת בתנאים הן מבחינת שווי החברה המבוקש והן מבחינת החזקות הציבור ולכן אם ההנפקה הייתה מתבצעת טכנופלס הייתה נכנסת מידית לרשימת השימור. הבורסה בשנה האחרונה שינתה את הכללים, ובמידה שהחברה אשר ממנה מתפצלת החברה החדשה היא חברת שמתעסקת בהשקעות אז היא לא צריכה לעמוד בתנאים של חברה חדשה.
אחזקות טכנופלס
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
