הורדת יחס המינוף לא תעודד את הבנקים לחלק יותר אשראי
בנקים בנק ישראל דיווח אתמול כי הוא מעניק לבנקים הקלה נוספת בדמות הפחתת דרישת שיעור המינוף המינימלי בחצי אחוז לכל הבנקים – לבנקים הגדולים פועלים ולאומי שיעור המינוף המינימלי ירד מ-6% ל-5.5% ועבור שאר הבנקים - מזרחי, דיסקונט ובינלאומי מ-5% ל-4.5%. הקלה זו מצטרפת לשורת הקלות שניתנו לבנקים מאז פרוץ המשבר כמו הפחתת הדרישה לשיעור הלימות הון, מתן אשראי בתנאים נוחים למען העסקים בינוניים וקטנים, אי סיווג אשראי נדחה כפגום ועוד. ככל שהמשבר מתקדם נראה כי בנק ישראל ימשיך וישתמש בכל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו להזרים אשראי למשק – וזו באמת פעולה חשובה ונחוצה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם באמת כלים אלו דרושים בשביל לשמור על אשראי זמין? כן ולא.
מתחילת המחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לעסקים קטנים בשיעור של 1.6% ולעסקים בינוניים ב-3.3%, כאשר האשראי לדיור ולעסקים גדולים צמחו בשיעור של 4% ו-4.9% בהתאמה. נתונים המעידים על החולשה בסקטורים אלו לצד הסקטורים היותר יציבים כביכול. בנק ישראל מעוניין שהבנקים ימשיכו לתמוך בסקטורים החלשים יותר – הבינוניים והקטנים – על מנת שיוכלו לצלוח את תקופת המשבר ולכן המשיך להעניק הלוואות המיועדות לסקטורים אלו.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה הקשה שחוו העסקים בשני הסגרים האחרונים ומחוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של מספר לא מבוטל של עסקים ובעיקר קטנים. לכן, סביר להניח כי פרמיית הסיכון שלהם עלתה והפיצוי שהבנקים ידרשו יהיה גבוה יותר בשל כך. אז נכון שדרישת הלימות ההון הופחתה ונכון שהמדינה העניקה קרנות בערבות המדינה לבנקים, אך על אף כל אלו עדיין נתוני צמיחת האשראי עבור הסקטורים הללו נמוכים. אז בנק ישראל החליט להפחית את המינוף המינימלי – האם זה היה באמת דרוש?
בחינת יחס המינוף של הבנקים נרשמה ירידה ביחס זה לאורך המחצית הראשונה, דבר שנבע, בין היתר, מעלייה מהירה בהיקף הפקדונות של הציבור כאשר אלו מושקעים בדר"כ בנכסי סיכון המגדילים את שורת המכנה. יתרה מזאת, נראה כי גם עם הדרישה הקודמת של יחס המינוף לבנקים ישנו מספיק מרווח להתמודד עם התקופה הנוכחית, אם כי בבנקים בינלאומי ומזרחי נראה כי המרווח יותר קטן, אך עדיין סביר.
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משכך המסקנה היא שלא יחס המינוף הוא זה שידחוף את הבנקים לחלק יותר אשראי. אז מה כן? ככל הנראה אשראי עם ערבות של המדינה ייצור פיתרון אמיתי עבור אותם עסקים שבקשתם ממשיכה להידחות. כך, גם הבנקים יוכלו להעניק אשראי בריבית יותר אטרקטיבית וגם שיעור ההפרשות עבור אותו אשראי יהיה נמוך יותר. בתקציב של הממשלה לחודש ספטמבר נמצאת תכנית הרחבה לקרנות בערבות המדינה בהיקף של 8 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלה. אנו סבורים שתכנית האשראי שהשיק בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה מכוונת לשילוב בין ערבות המדינה לבין ההלוואה שניתנה לבנקים.
עד שתכנית זו תצבור תאוצה, נצפה לצמיחת אשראי איטית יותר מהממוצע, ניסיון להגדיל את ההכנסות מצד העמלות ולהשיא רווחים בתיקי המסחר וכן המשך התייעלות במערכת לצמצום ההוצאות.
הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.
- 1.הורדת יחס המינוף נועד לתאר מצב קיים (ל"ת)רועה חשבון 02/11/2020 14:26הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
משקיע בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה: בכמה תעלה טאואר ומה יקרה בטבע?
פתיחת שנה חיובית בת"א, היום אין מסחר; על החלטת הריבית והתחזית שהשוק מצפה לה; מחר צפויות עליות בזכות העליות בוול סטריט - הנה המניות הבולטות
עידן חדש באחוזת בית. היום לא מתקיים מסחר לקראת המעבר ההיסטורי למתכונת של שני-שישי שיחל מחר. השינוי הופך את ימי ראשון לימי מנוחה קבועים בשוק ההון, בדומה למקובל בעולם. אגב, הפעם הבאה שנזכה לרצף ימי פגרה כאלו תהיה רק בסוף חודש מאי, סביב חופשת חג השבועות שחל בשישי.
הדרך לשינוי הזה לא הייתה חפה מספקות וטענות. לאורך הדרך נשמעו פרשנויות רבות בעד ונגד המהלך, הרבה הטילו ספק ביכולת להוציא את זה בכלל לפועל נוכח המורכבות התפעולית האדירה. המעבר דרש התארגנות מקיפה מקצה-לקצה. מהמסלקות והמערכת הבנקאית, דרך הברוקרים
ועד בתי ההשקעות. עם זאת, נראה שמרגע שהתקבלה ההחלטה, השוק "כינס כוחות" והוכיח יכולת ביצוע מרשימה. משיחות שקיימנו עם גורמים בענף עולה כי ההיערכות הייתה משמעותית, וכללה התאמות טכנולוגיות מורכבות לצד שינויים תפעוליים וכוח אדם, בדגש על המעבר לעבודה בימי שישי. עכשיו,
נשאר לראות איך יהיו מחזורי המסחר והנזילות שהם היו בעיקרן ההצדקה והטריגר לכל המעבר הזה.
נראה שלמעט כמה הודעות "מתפרצות" לא מהותיות, החברות ממתינות עם החדשות למחר. אפולו פאוור אפולו פאוור דיווחה כי חברת הבת סולארפיינט קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לייצור ואספקה של מערכות סולאריות ניידות לטעינת סוללות בשטח, בהיקף כספי של כ-1.67 מיליון שקל בתוספת מע"מ. לפי הדיווח, האספקה מתוכננת להתבצע לקראת סוף הרבעון הראשון של 2026, והתמורה תשולם בתוך 60 יום ממועד השלמת האספקה. זה אומר שהחברות מניחות כי ה"קשב" של המשקיעים יעבור לשני-שישי, אבל לא בטוח שיתאפשר למשקיעים באמת לשבת ולקרוא דוח כספי ביום שישי בצהריים ככה שהטריק הידוע עליו כתבנו לא מעט של פרסום חדשות או אירועים שליליים בחמישי בערב יעבור לשישי והחברות הפחות זוהרות יכולו לנצל את החלון זמן הזה.
שמיר אנרגיה שבשליטת חברת ההחזקות מבטח שמיר 4.07% קיבלה היום הסמכה רשמית מהממשלה לקידום תכנון תחנת כוח חדשה בעמק חפר, שתיקרא "תחנת אבשלום". התחנה המתוכננת צפויה לקום בסמוך למכון טיהור השפכים של נתניה, באזור שמוגדר כאזור תשתיות, ובקרבה למסילת רכבת ולתחנת משנה חשמלית, תוך ריחוק מאזורי מגורים. מיקום התחנה נבחר כחלק מהתכנית האסטרטגית לתשתיות הנדסיות במטרופולין תל אביב, מתוך מטרה לרכז תשתיות חיוניות באזור ייעודי ולהפחית פגיעה בשטחים פתוחים. ההסמכה ניתנה בהתאם להחלטת ממשלה 2282 העוסקת בביטחון האנרגטי של משק החשמל, והתחנה מיועדת לחזק את אספקת החשמל לגוש דן ולאזורי הביקוש המרכזיים במדינה - ששמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שכן יתפוס מחר את הקשב תהיה החלטת הריבית ב-16:00, או ליתר דיוק התחזית שתפורסם לאחריה. למרות שיש לא מעט סיבות להוריד ריבית, רוב מוחץ של הכלכלנים חושב שבהחלטת הריבית שתפורסם מחר בשעה 16:00 הריבית תשאר על כנה, היינו 4.25%. כזכור, בהחלטה האחרונה, ב-24 לנובמבר 2025 לאחר 14 ישיבות רצופות שבהן הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה, בהחלטה הקודמת, הריבית המוניטרית ירדה ב-0.25% ל-4.25%. אבל למרות שהנתונים אפילו השתפרו מאז, הקונצנזוס בשוק הוא שבנק ישראל ימתין לפברואר לפני שיוריד שוב ריבית וידבוק בגישה הזהירה אותה אימץ לאורך השנתיים האחרונות. כך גם עלה בשיחות ובתדרוכים עם בנק ישראל בחודשים האחרונים - לא ממהרים לשום מקום. עדיף להיות שמרן מאשר לטעות. העלות של טעות והורדה מהירה מדי היא טעות שיהיה קשה לתקן אותה.
