הורדת יחס המינוף לא תעודד את הבנקים לחלק יותר אשראי
בנק ישראל דיווח אתמול כי הוא מעניק לבנקים הקלה נוספת בדמות הפחתת דרישת שיעור המינוף המינימלי בחצי אחוז לכל הבנקים – לבנקים הגדולים פועלים ולאומי שיעור המינוף המינימלי ירד מ-6% ל-5.5% ועבור שאר הבנקים - מזרחי, דיסקונט ובינלאומי מ-5% ל-4.5%. הקלה זו מצטרפת לשורת הקלות שניתנו לבנקים מאז פרוץ המשבר כמו הפחתת הדרישה לשיעור הלימות הון, מתן אשראי בתנאים נוחים למען העסקים בינוניים וקטנים, אי סיווג אשראי נדחה כפגום ועוד. ככל שהמשבר מתקדם נראה כי בנק ישראל ימשיך וישתמש בכל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו להזרים אשראי למשק – וזו באמת פעולה חשובה ונחוצה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם באמת כלים אלו דרושים בשביל לשמור על אשראי זמין? כן ולא.
מתחילת המחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לעסקים קטנים בשיעור של 1.6% ולעסקים בינוניים ב-3.3%, כאשר האשראי לדיור ולעסקים גדולים צמחו בשיעור של 4% ו-4.9% בהתאמה. נתונים המעידים על החולשה בסקטורים אלו לצד הסקטורים היותר יציבים כביכול. בנק ישראל מעוניין שהבנקים ימשיכו לתמוך בסקטורים החלשים יותר – הבינוניים והקטנים – על מנת שיוכלו לצלוח את תקופת המשבר ולכן המשיך להעניק הלוואות המיועדות לסקטורים אלו.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה הקשה שחוו העסקים בשני הסגרים האחרונים ומחוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של מספר לא מבוטל של עסקים ובעיקר קטנים. לכן, סביר להניח כי פרמיית הסיכון שלהם עלתה והפיצוי שהבנקים ידרשו יהיה גבוה יותר בשל כך. אז נכון שדרישת הלימות ההון הופחתה ונכון שהמדינה העניקה קרנות בערבות המדינה לבנקים, אך על אף כל אלו עדיין נתוני צמיחת האשראי עבור הסקטורים הללו נמוכים. אז בנק ישראל החליט להפחית את המינוף המינימלי – האם זה היה באמת דרוש?
בחינת יחס המינוף של הבנקים נרשמה ירידה ביחס זה לאורך המחצית הראשונה, דבר שנבע, בין היתר, מעלייה מהירה בהיקף הפקדונות של הציבור כאשר אלו מושקעים בדר"כ בנכסי סיכון המגדילים את שורת המכנה. יתרה מזאת, נראה כי גם עם הדרישה הקודמת של יחס המינוף לבנקים ישנו מספיק מרווח להתמודד עם התקופה הנוכחית, אם כי בבנקים בינלאומי ומזרחי נראה כי המרווח יותר קטן, אך עדיין סביר.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משכך המסקנה היא שלא יחס המינוף הוא זה שידחוף את הבנקים לחלק יותר אשראי. אז מה כן? ככל הנראה אשראי עם ערבות של המדינה ייצור פיתרון אמיתי עבור אותם עסקים שבקשתם ממשיכה להידחות. כך, גם הבנקים יוכלו להעניק אשראי בריבית יותר אטרקטיבית וגם שיעור ההפרשות עבור אותו אשראי יהיה נמוך יותר. בתקציב של הממשלה לחודש ספטמבר נמצאת תכנית הרחבה לקרנות בערבות המדינה בהיקף של 8 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלה. אנו סבורים שתכנית האשראי שהשיק בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה מכוונת לשילוב בין ערבות המדינה לבין ההלוואה שניתנה לבנקים.
עד שתכנית זו תצבור תאוצה, נצפה לצמיחת אשראי איטית יותר מהממוצע, ניסיון להגדיל את ההכנסות מצד העמלות ולהשיא רווחים בתיקי המסחר וכן המשך התייעלות במערכת לצמצום ההוצאות.
הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.
- 1.הורדת יחס המינוף נועד לתאר מצב קיים (ל"ת)רועה חשבון 02/11/2020 14:26הגב לתגובה זו

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגסוגרים שנה - מה צפוי היום בבורסה?
זאת לא היתה השנה של הדולר. שער הדולר נפל ב-13%. מה הגורמים לנפילתו ומה צפוי בהמשך? שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית? הנפילה הזו הורידה את התשואה על ההשקעה ב-S&P 500 ובמניות בחו"ל דרמטית - רווחים של כ-19% ב-S&P הפכו ל-6%. אז אומרים לכם עכשיו - "מה הבעיה? תגדרו, תקנו קרנות בלי חשיפה דולרית". זה נכון, אבל שלא תחשבו שהגידור לא עולה כסף. בסוף אנחנו בשוק משוכלל, הגידור הוא ביטוח ואם עושים ביטוח זה עולה כסף - האמת שלאורך זמן זה עולה בדיוק כמו תוחלת ההפסד. אז חשוב לדעת - כן, יש מנטרלי חשיפה דולרית, אף אחד לא מבטיח שאם תפעלו דרכם - תרוויחו. למרות שעכשיו כמעט כולם מדברים על ירידה נוספת בשער הדולר, אף אחד לא יודע להעריך ולנבות את הכיוון של המטבע האמריקאי, זה בגלל שבבסיס אף אחד לא נביא, וגם מכות הגורמים המשפיעים על הדולר היא אינסופית.
לנתח ולהעריך דוח של חברת טבע זה אולי אפשרי כי אנשים משתמשים בתרופות ולא יפסיקו, כי יש קו מגמה, כי יודעם מה קורה בתעשייה, מה ההוצאות וכו'. להעריך מה יקרה לדולר זה לנסות ולהבין מה יקרה בוונצואלה, האם סין תאיים שוב במבצע רחב היקף בטייוואן, מה יקרה לריבית בגוש האירו, מה עובר במוחו של טראמפ, מה יעשה הפד' עם הריבית, כמה שיטפונות יהיו השנה באירופה, וזה רק "טעימה", יש אלפי אלפים של גורמים משפיעים שכל אחד מהם יכול בנקודת זמן מסוימת להיות דרמטי.
ולכן, זה סוג של הימור. אפשר לעבור למסלול מנטרל דולר, אף אחד לא יבטיח לכם שאחרי שנה לא תגידו - איזה פספוס, הדולר זינק ואנחנו הפסדנו.
זאת היתה שנה של מניות. בעיקר מניות הפיננסים. כשמנתחים את המניות האלו באופן קר מקבלים מכפילי רווח של כ-12 לבנקים וכ-14-18 לחברות הביטוח, אבל הבעיה בניתוחים שהם נשענים על הערכות, וכל אחד מעריך אחרת - אנחנו יכולים להעריך שזו תהיה שנה שבה הרגולטור ייכנס לבורות השומן של הגופים הפיננסים ויאכל להם מהרווחים לטובת רווחת הציבור, ואז - ביטוחי הרכב ירדו, ביטוחי הבריאות ירדו, רווחי הבנקים ירדו. יש סיכון רגולטורי במערכת הפיננסית בישראל שמצדיק מכפילי רווח נמוכים - והם כיום לא נמוכים.
ובחזרה להיום - המניות הדואליות ירדו היום בפתיחה. פערי הארביטראז' עומדים על קרוב ל-0.5%. טאואר תבלוט בירידה, כשהיא היתה גם הבולטת בעליות בתקופה האחרונה, הנה הטבלה:
- ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
