הורדת יחס המינוף לא תעודד את הבנקים לחלק יותר אשראי
בנקים בנק ישראל דיווח אתמול כי הוא מעניק לבנקים הקלה נוספת בדמות הפחתת דרישת שיעור המינוף המינימלי בחצי אחוז לכל הבנקים – לבנקים הגדולים פועלים ולאומי שיעור המינוף המינימלי ירד מ-6% ל-5.5% ועבור שאר הבנקים - מזרחי, דיסקונט ובינלאומי מ-5% ל-4.5%. הקלה זו מצטרפת לשורת הקלות שניתנו לבנקים מאז פרוץ המשבר כמו הפחתת הדרישה לשיעור הלימות הון, מתן אשראי בתנאים נוחים למען העסקים בינוניים וקטנים, אי סיווג אשראי נדחה כפגום ועוד. ככל שהמשבר מתקדם נראה כי בנק ישראל ימשיך וישתמש בכל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו להזרים אשראי למשק – וזו באמת פעולה חשובה ונחוצה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם באמת כלים אלו דרושים בשביל לשמור על אשראי זמין? כן ולא.
מתחילת המחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לעסקים קטנים בשיעור של 1.6% ולעסקים בינוניים ב-3.3%, כאשר האשראי לדיור ולעסקים גדולים צמחו בשיעור של 4% ו-4.9% בהתאמה. נתונים המעידים על החולשה בסקטורים אלו לצד הסקטורים היותר יציבים כביכול. בנק ישראל מעוניין שהבנקים ימשיכו לתמוך בסקטורים החלשים יותר – הבינוניים והקטנים – על מנת שיוכלו לצלוח את תקופת המשבר ולכן המשיך להעניק הלוואות המיועדות לסקטורים אלו.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה הקשה שחוו העסקים בשני הסגרים האחרונים ומחוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של מספר לא מבוטל של עסקים ובעיקר קטנים. לכן, סביר להניח כי פרמיית הסיכון שלהם עלתה והפיצוי שהבנקים ידרשו יהיה גבוה יותר בשל כך. אז נכון שדרישת הלימות ההון הופחתה ונכון שהמדינה העניקה קרנות בערבות המדינה לבנקים, אך על אף כל אלו עדיין נתוני צמיחת האשראי עבור הסקטורים הללו נמוכים. אז בנק ישראל החליט להפחית את המינוף המינימלי – האם זה היה באמת דרוש?
בחינת יחס המינוף של הבנקים נרשמה ירידה ביחס זה לאורך המחצית הראשונה, דבר שנבע, בין היתר, מעלייה מהירה בהיקף הפקדונות של הציבור כאשר אלו מושקעים בדר"כ בנכסי סיכון המגדילים את שורת המכנה. יתרה מזאת, נראה כי גם עם הדרישה הקודמת של יחס המינוף לבנקים ישנו מספיק מרווח להתמודד עם התקופה הנוכחית, אם כי בבנקים בינלאומי ומזרחי נראה כי המרווח יותר קטן, אך עדיין סביר.
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משכך המסקנה היא שלא יחס המינוף הוא זה שידחוף את הבנקים לחלק יותר אשראי. אז מה כן? ככל הנראה אשראי עם ערבות של המדינה ייצור פיתרון אמיתי עבור אותם עסקים שבקשתם ממשיכה להידחות. כך, גם הבנקים יוכלו להעניק אשראי בריבית יותר אטרקטיבית וגם שיעור ההפרשות עבור אותו אשראי יהיה נמוך יותר. בתקציב של הממשלה לחודש ספטמבר נמצאת תכנית הרחבה לקרנות בערבות המדינה בהיקף של 8 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלה. אנו סבורים שתכנית האשראי שהשיק בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה מכוונת לשילוב בין ערבות המדינה לבין ההלוואה שניתנה לבנקים.
עד שתכנית זו תצבור תאוצה, נצפה לצמיחת אשראי איטית יותר מהממוצע, ניסיון להגדיל את ההכנסות מצד העמלות ולהשיא רווחים בתיקי המסחר וכן המשך התייעלות במערכת לצמצום ההוצאות.
הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.
- 1.הורדת יחס המינוף נועד לתאר מצב קיים (ל"ת)רועה חשבון 02/11/2020 14:26הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
ג'נריישן קפיטל קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")