ליאור שילה
צילום: אילן בשור

הורדת יחס המינוף לא תעודד את הבנקים לחלק יותר אשראי

לדברי ליאור שילה, אנליסט הבנקים של IBI בית השקעות המהלך עליו הכריז הפיקוח על הבנקים אתמול הינו חסר השפעה מהותית; בינתיים, צפו לצמיחת אשראי איטית, ניסיון להגדיל עמלות ולהמשך התייעלות במערכת הבנקאית לצמצום ההוצאות
ליאור שילה | (1)
נושאים בכתבה בנקים

בנק ישראל דיווח אתמול כי הוא מעניק לבנקים הקלה נוספת בדמות הפחתת דרישת שיעור המינוף המינימלי בחצי אחוז לכל הבנקים – לבנקים הגדולים פועלים ולאומי שיעור המינוף המינימלי ירד מ-6% ל-5.5% ועבור שאר הבנקים - מזרחי, דיסקונט ובינלאומי מ-5% ל-4.5%. הקלה זו מצטרפת לשורת הקלות שניתנו לבנקים מאז פרוץ המשבר כמו הפחתת הדרישה לשיעור הלימות הון, מתן אשראי בתנאים נוחים למען העסקים בינוניים וקטנים, אי סיווג אשראי נדחה כפגום ועוד. ככל שהמשבר מתקדם נראה כי בנק ישראל ימשיך וישתמש בכל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו להזרים אשראי למשק – וזו באמת פעולה חשובה ונחוצה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם באמת כלים אלו דרושים בשביל לשמור על אשראי זמין? כן ולא.

מתחילת המחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לעסקים קטנים בשיעור של 1.6% ולעסקים בינוניים ב-3.3%, כאשר האשראי לדיור ולעסקים גדולים צמחו בשיעור של 4% ו-4.9% בהתאמה. נתונים המעידים על החולשה בסקטורים אלו לצד הסקטורים היותר יציבים כביכול. בנק ישראל מעוניין שהבנקים ימשיכו לתמוך בסקטורים החלשים יותר – הבינוניים והקטנים – על מנת שיוכלו לצלוח את תקופת המשבר ולכן המשיך להעניק הלוואות המיועדות לסקטורים אלו.

יחד עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה הקשה שחוו העסקים בשני הסגרים האחרונים ומחוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של מספר לא מבוטל של עסקים ובעיקר קטנים. לכן, סביר להניח כי פרמיית הסיכון שלהם עלתה והפיצוי שהבנקים ידרשו יהיה גבוה יותר בשל כך. אז נכון שדרישת הלימות ההון הופחתה ונכון שהמדינה העניקה קרנות בערבות המדינה לבנקים, אך על אף כל אלו עדיין נתוני צמיחת האשראי עבור הסקטורים הללו נמוכים. אז בנק ישראל החליט להפחית את המינוף המינימלי – האם זה היה באמת דרוש?

בחינת יחס המינוף של הבנקים נרשמה ירידה ביחס זה לאורך המחצית הראשונה, דבר שנבע, בין היתר, מעלייה מהירה בהיקף הפקדונות של הציבור כאשר אלו מושקעים בדר"כ בנכסי סיכון המגדילים את שורת המכנה. יתרה מזאת, נראה כי גם עם הדרישה הקודמת של יחס המינוף לבנקים ישנו מספיק מרווח להתמודד עם התקופה הנוכחית, אם כי בבנקים בינלאומי ומזרחי נראה כי המרווח יותר קטן, אך עדיין סביר.

משכך המסקנה היא שלא יחס המינוף הוא זה שידחוף את הבנקים לחלק יותר אשראי. אז מה כן? ככל הנראה אשראי עם ערבות של המדינה ייצור פיתרון אמיתי עבור אותם עסקים שבקשתם ממשיכה להידחות. כך, גם הבנקים יוכלו להעניק אשראי בריבית יותר אטרקטיבית וגם שיעור ההפרשות עבור אותו אשראי יהיה נמוך יותר. בתקציב של הממשלה לחודש ספטמבר נמצאת תכנית הרחבה לקרנות בערבות המדינה בהיקף של 8 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלה. אנו סבורים שתכנית האשראי שהשיק בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה מכוונת לשילוב בין ערבות המדינה לבין ההלוואה שניתנה לבנקים.

עד שתכנית זו תצבור תאוצה, נצפה לצמיחת אשראי איטית יותר מהממוצע, ניסיון להגדיל את ההכנסות מצד העמלות ולהשיא רווחים בתיקי המסחר וכן המשך התייעלות במערכת לצמצום ההוצאות.

הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הורדת יחס המינוף נועד לתאר מצב קיים (ל"ת)
    רועה חשבון 02/11/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.