הורדת יחס המינוף לא תעודד את הבנקים לחלק יותר אשראי
בנקים בנק ישראל דיווח אתמול כי הוא מעניק לבנקים הקלה נוספת בדמות הפחתת דרישת שיעור המינוף המינימלי בחצי אחוז לכל הבנקים – לבנקים הגדולים פועלים ולאומי שיעור המינוף המינימלי ירד מ-6% ל-5.5% ועבור שאר הבנקים - מזרחי, דיסקונט ובינלאומי מ-5% ל-4.5%. הקלה זו מצטרפת לשורת הקלות שניתנו לבנקים מאז פרוץ המשבר כמו הפחתת הדרישה לשיעור הלימות הון, מתן אשראי בתנאים נוחים למען העסקים בינוניים וקטנים, אי סיווג אשראי נדחה כפגום ועוד. ככל שהמשבר מתקדם נראה כי בנק ישראל ימשיך וישתמש בכל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו להזרים אשראי למשק – וזו באמת פעולה חשובה ונחוצה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם באמת כלים אלו דרושים בשביל לשמור על אשראי זמין? כן ולא.
מתחילת המחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לעסקים קטנים בשיעור של 1.6% ולעסקים בינוניים ב-3.3%, כאשר האשראי לדיור ולעסקים גדולים צמחו בשיעור של 4% ו-4.9% בהתאמה. נתונים המעידים על החולשה בסקטורים אלו לצד הסקטורים היותר יציבים כביכול. בנק ישראל מעוניין שהבנקים ימשיכו לתמוך בסקטורים החלשים יותר – הבינוניים והקטנים – על מנת שיוכלו לצלוח את תקופת המשבר ולכן המשיך להעניק הלוואות המיועדות לסקטורים אלו.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה הקשה שחוו העסקים בשני הסגרים האחרונים ומחוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של מספר לא מבוטל של עסקים ובעיקר קטנים. לכן, סביר להניח כי פרמיית הסיכון שלהם עלתה והפיצוי שהבנקים ידרשו יהיה גבוה יותר בשל כך. אז נכון שדרישת הלימות ההון הופחתה ונכון שהמדינה העניקה קרנות בערבות המדינה לבנקים, אך על אף כל אלו עדיין נתוני צמיחת האשראי עבור הסקטורים הללו נמוכים. אז בנק ישראל החליט להפחית את המינוף המינימלי – האם זה היה באמת דרוש?
בחינת יחס המינוף של הבנקים נרשמה ירידה ביחס זה לאורך המחצית הראשונה, דבר שנבע, בין היתר, מעלייה מהירה בהיקף הפקדונות של הציבור כאשר אלו מושקעים בדר"כ בנכסי סיכון המגדילים את שורת המכנה. יתרה מזאת, נראה כי גם עם הדרישה הקודמת של יחס המינוף לבנקים ישנו מספיק מרווח להתמודד עם התקופה הנוכחית, אם כי בבנקים בינלאומי ומזרחי נראה כי המרווח יותר קטן, אך עדיין סביר.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משכך המסקנה היא שלא יחס המינוף הוא זה שידחוף את הבנקים לחלק יותר אשראי. אז מה כן? ככל הנראה אשראי עם ערבות של המדינה ייצור פיתרון אמיתי עבור אותם עסקים שבקשתם ממשיכה להידחות. כך, גם הבנקים יוכלו להעניק אשראי בריבית יותר אטרקטיבית וגם שיעור ההפרשות עבור אותו אשראי יהיה נמוך יותר. בתקציב של הממשלה לחודש ספטמבר נמצאת תכנית הרחבה לקרנות בערבות המדינה בהיקף של 8 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלה. אנו סבורים שתכנית האשראי שהשיק בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה מכוונת לשילוב בין ערבות המדינה לבין ההלוואה שניתנה לבנקים.
עד שתכנית זו תצבור תאוצה, נצפה לצמיחת אשראי איטית יותר מהממוצע, ניסיון להגדיל את ההכנסות מצד העמלות ולהשיא רווחים בתיקי המסחר וכן המשך התייעלות במערכת לצמצום ההוצאות.
הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.
- 1.הורדת יחס המינוף נועד לתאר מצב קיים (ל"ת)רועה חשבון 02/11/2020 14:26הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים
הרווח המיוחס לבעלים עלה ב-28% ל-611 מיליון שקל; כמו כן החברה צמחה בתזרים התפעולי לצד תרומה של פרויקטים חדשים ואכלוס נכסים שהושלמו בשנים 2024-2025
אפי נכסים אפי נכסים -1.53% , העוסקת בייזום,הקמה,תפעול והשכרה של מבנים לתעשיה,למשרדים ולמסחר בארץ ובחו"ל מפרסמת דוחות ונראה שהם מבטאים המשך מגמה של צמיחה תפעולית די יציבה. מהדוחות עולה כי החברה רשמה עלייה של 8.5% ב-NOI (הכנסה תפעולית נקייה) שהגיע לכ-803 מיליון שקל, לעומת כ-740 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לשיפור בתפוסות ובשכר הדירה בנכסים מניבים קיימים וכן לתרומה של פרויקטים שהסתיימו בשנים האחרונות והחלו לתרום להכנסות. מנגד, התחזקות השקל מול האירו במהלך התקופה קיזזה חלק מהשפעת העלייה התפעולית, בשל חשיפה של חלק מהנכסים להכנסות במטבע זר.
ה-NOI ברבעון השלישי עלה לכ-277 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. בחברה מציינים כי למרות שמדובר בגידול מתון יותר לעומת התקופה המצטברת, הוא ממשיך את המגמה של תרומת נכסים שהושלמו, לצד השפעות מט"ח הפועלות בכיוון ההפוך.
אחד הנתונים המרכזיים בדוח הוא ה-AFFO (תזרים תפעולי מתואם לפי גישת ההנהלה), שנחשב למדד מרכזי עבור משקיעים בחברות נדל"ן מניב, שכן הוא משקף את התזרים הזמין לאחר התאמות שונות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה ה-AFFO לכ-360 מיליון שקל. מדובר על צמיחה של כ-10.7% לעומת התקופה המקבילה. ברבעון השלישי עמד ה-AFFO על כ-119 מיליון שקל, רמה הדומה לזו שנרשמה ברבעונים קודמים השנה. גם כאן, גידול בתרומת פרויקטים חדשים וביצועי נכסים קיימים הושפע בחלקו משינויי מט"ח.
ומה לגבי הרווח?
לצד הנתונים התפעוליים, החברה הציגה עלייה משמעותית בשורה התחתונה. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתשעת החודשים הראשונים עלה ב-28% והסתכם בכ-611 מיליון שקל, לעומת כ-478 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לבדו הסתכם הרווח בכ-442 מיליון שקל, לעומת כ-347 מיליון שקל ברבעון המקביל. מה שמבטא עלייה של כ-27%. חלק מהרווח מיוחס לעדכוני שווי הוגן של נכסים, בין היתר על רקע ביצועי קניונים ברומניה ושינויי שיעורי היוון בחלק מהנכסים.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- וואן טכנולוגיות: ההכנסות בשיא של 1.15 מיליארד שקל; הרווח הנקי זינק 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי נתוני התפוסה העתידיים: קצב ה-NOI השנתי הנוכחי, לאחר השלמת ואכלוס פרויקטים שכבר הסתיימו, מוערך בכ-1.19 מיליארד שקל. לאחר שילוב פרויקטים נוספים הנמצאים בשלבי בנייה מתקדמים, הקצב צפוי להגיע לכ-1.38 מיליארד שקל. גם בקצב ה-AFFO מציינת החברה פוטנציאל גידול: כיום הוא מוערך בכ-477 מיליון שקל ברמה שנתית, לאחר אכלוס מלא של פרויקטים שהושלמו הוא צפוי לעלות לכ-535 מיליון שקל, ולאחר השלמת פרויקטים הנוכחיים בבנייה – לכ-671 מיליון שקל.
