הורדת יחס המינוף לא תעודד את הבנקים לחלק יותר אשראי
בנקים בנק ישראל דיווח אתמול כי הוא מעניק לבנקים הקלה נוספת בדמות הפחתת דרישת שיעור המינוף המינימלי בחצי אחוז לכל הבנקים – לבנקים הגדולים פועלים ולאומי שיעור המינוף המינימלי ירד מ-6% ל-5.5% ועבור שאר הבנקים - מזרחי, דיסקונט ובינלאומי מ-5% ל-4.5%. הקלה זו מצטרפת לשורת הקלות שניתנו לבנקים מאז פרוץ המשבר כמו הפחתת הדרישה לשיעור הלימות הון, מתן אשראי בתנאים נוחים למען העסקים בינוניים וקטנים, אי סיווג אשראי נדחה כפגום ועוד. ככל שהמשבר מתקדם נראה כי בנק ישראל ימשיך וישתמש בכל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו להזרים אשראי למשק – וזו באמת פעולה חשובה ונחוצה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם באמת כלים אלו דרושים בשביל לשמור על אשראי זמין? כן ולא.
מתחילת המחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לעסקים קטנים בשיעור של 1.6% ולעסקים בינוניים ב-3.3%, כאשר האשראי לדיור ולעסקים גדולים צמחו בשיעור של 4% ו-4.9% בהתאמה. נתונים המעידים על החולשה בסקטורים אלו לצד הסקטורים היותר יציבים כביכול. בנק ישראל מעוניין שהבנקים ימשיכו לתמוך בסקטורים החלשים יותר – הבינוניים והקטנים – על מנת שיוכלו לצלוח את תקופת המשבר ולכן המשיך להעניק הלוואות המיועדות לסקטורים אלו.
יחד עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה הקשה שחוו העסקים בשני הסגרים האחרונים ומחוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של מספר לא מבוטל של עסקים ובעיקר קטנים. לכן, סביר להניח כי פרמיית הסיכון שלהם עלתה והפיצוי שהבנקים ידרשו יהיה גבוה יותר בשל כך. אז נכון שדרישת הלימות ההון הופחתה ונכון שהמדינה העניקה קרנות בערבות המדינה לבנקים, אך על אף כל אלו עדיין נתוני צמיחת האשראי עבור הסקטורים הללו נמוכים. אז בנק ישראל החליט להפחית את המינוף המינימלי – האם זה היה באמת דרוש?
בחינת יחס המינוף של הבנקים נרשמה ירידה ביחס זה לאורך המחצית הראשונה, דבר שנבע, בין היתר, מעלייה מהירה בהיקף הפקדונות של הציבור כאשר אלו מושקעים בדר"כ בנכסי סיכון המגדילים את שורת המכנה. יתרה מזאת, נראה כי גם עם הדרישה הקודמת של יחס המינוף לבנקים ישנו מספיק מרווח להתמודד עם התקופה הנוכחית, אם כי בבנקים בינלאומי ומזרחי נראה כי המרווח יותר קטן, אך עדיין סביר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משכך המסקנה היא שלא יחס המינוף הוא זה שידחוף את הבנקים לחלק יותר אשראי. אז מה כן? ככל הנראה אשראי עם ערבות של המדינה ייצור פיתרון אמיתי עבור אותם עסקים שבקשתם ממשיכה להידחות. כך, גם הבנקים יוכלו להעניק אשראי בריבית יותר אטרקטיבית וגם שיעור ההפרשות עבור אותו אשראי יהיה נמוך יותר. בתקציב של הממשלה לחודש ספטמבר נמצאת תכנית הרחבה לקרנות בערבות המדינה בהיקף של 8 מיליארד שקל שעדיין לא נוצלה. אנו סבורים שתכנית האשראי שהשיק בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה מכוונת לשילוב בין ערבות המדינה לבין ההלוואה שניתנה לבנקים.
עד שתכנית זו תצבור תאוצה, נצפה לצמיחת אשראי איטית יותר מהממוצע, ניסיון להגדיל את ההכנסות מצד העמלות ולהשיא רווחים בתיקי המסחר וכן המשך התייעלות במערכת לצמצום ההוצאות.
הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.
- 1.הורדת יחס המינוף נועד לתאר מצב קיים (ל"ת)רועה חשבון 02/11/2020 14:26הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנייס נופלת 11.5%, טבע מאבדת 3%; פתיחה שלילית בבורסה
המדדים פתחו בירידות ברקע פער ארביטרז' שלילי שמכביד על הפתיחה הבוקר שדחה את הפתיחה
מגמה שלילית בבורסה ברקע הירידות מעבר לים, כאשר מדד ת"א 35 מוביל את הירידות עם ירידה של כ-1%, ומדד ת"א 90 מאבד 0.9%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים שומר על יציבות אחרי דוחות לאומי ומזרחי טפחות, מדד הביטוח מאבד 1.3%, ומדד הנדל"ן יורד 0.7%.
הדולר מתחזק הבוקר, ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור.
מבול הדוחות ממשיך גם הבוקר, עם שני בנקים נוספים, לאומי לאומי 0.29% ומזרחי טפחות מזרחי טפחות . לאומי מציג רווח של 2.7 מיליארד שקל, עלייה משמעותית לעומת הרבעון המקביל עם תשואה של 16.3 על ההון, מתוכו יחלק 2 מיליארד שקל דיבידנד (1.5 מיליארד במזומן ועוד 500 מיליון ברכישה עצמית), ובסה"כ 75% מהרווח הנקי. מנגד, מזרחי מציג ירידה בתשואה להון ל-17.6%, ובוחר לחלק "רק" 50% מהרווח הנקי כדיבידנד.
קריאה מעניינת - התשואות של החסכונות שלכם בחודש האחרון היו טובות, התשואות מתחילת השנה היו טובות וכך גם התשואות ב-3 ו-5 השנים האחרונות. התשואות בפנסיה היו כפולות ומשולשות מהממוצע ארוך הטווח, וזה מספק לכם הפתעה חיובית להמשך - עלייה משמעותית בקצבה התיאורטית. בפועל, למרות כל מה שאומרים לכם, לחלק גדול מכם יש פנסיה טובה שתספיק לתקופת הפנסיה. דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
המסחר צפוי להיפתח היום במגמה שלילית ברקע הירידות בוול סטריט, שמחזירים את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי של כ-0.8%. לפני התמונה הכוללת, אי אפשר שלא לדבר על נייס נייס -11.14% שחוזרת עם פער שלילי של כ-10%, אחרי שנפלה אתמול בוול סטריט ברקע פרסום תחזיות מאכזבות, ורשמה שפל נוסף. רק כדי להמחיש את הירידה, המניה ירדה משיא של כ-320$ בשנת 2021, והיום קרובה מתמיד ל-120$ למניה, רמות שהמניה ביקרה בהן רק בתקופת הקורונה, אחרי איבוד של יותר מ-60% מערכה מהשיא. נייס סיפקה תחזית שממחישה למה המניה נראית "זולה" על הנייר: החברה עצמה מעריכה שחיקה ברווחיות בשנים הקרובות, הרווח התפעולי אמור לרדת מ-31% ב-2025 לכ-25%–26% ב-2026, ורק ב-2028 להתייצב סביב 27%, הרבה מתחת לציפיות השוק המוקדמות ל-30%. גם שיעור תזרים המזומנים החופשי יישאר נמוך יותר מהצפי המוקדם. במקביל נייס מעלה הילוך בהשקעות ב-AI וצופה שהכנסות התחום יכפילו את עצמן למיליארד דולר, אך המשקיעים רואים את המחיר שהוא שחיקה בשורה התפעולית. זה בדיוק מה שהדגשנו בחודשים האחרונים, שהירידות החדות במניה לא מקריות ושמכפיל נמוך לא בהכרח הופך אותה להזדמנות אוטומטית; השוק לרוב מתמחר במדויק את הסיכון שבשנים של רווחיות נמוכה יותר ואת אי-הוודאות לגבי היכולת של נייס להפוך את מהפכת ה-AI ממנוע איום למנוע צמיחה אמיתי. נייס נופלת ב-9% - צופה ירידה ברווחיות
- הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה לא משהו ששייך לנייס בלבד, חברות נוספות עשויות להיפגע ממהפכת ה-AI, הן בשורת הרווחים והן בשורת ההכנסות, ועל המשקיעים להבין מי מובילה את המגמה, ומי תנסה להדביק את הפער.
