חברת פוד-טק נוספת בדרך לבורסה - מור ומיטב-דש נערכים להנפקת סייבור-איט
חברת פוד-טק נוספת בדרך לבורסה. לביזפורטל נודע כי חברת סייבור-איט (SavorEat) שבבעלות מילניום פוד יהש -10.01% שהונפקה השנה בבורסה ובתי ההשקעות מור השקעות -0.13% ו מיטב דש נערכים להנפקת החברה בבורסה לפי שווי חברה מבוקש של כ-100-140 מיליון שקל (לפני הכסף). החברה כבר החלה לעבוד על ההנפקה וזאת כדי לנצל את הבום בשוק הראשוני והתיאבון של המשקיעים לחברות מסוגה של סייבור-איט.
בקליפת אגוז, סייבור איט עוסקת בייצור תחליפי בשר מהצומח (תאית) שמודפסים באמצעות מדפסת תלת מימד. בתי ההשקעות מור ומיטב-דש ביצעו השקעה משמעותית בחברה בחודש יולי האחרון. במסגרת ההשקעה הזרימו בתי ההשקעות 3 מיליון דולר וקיבלו אופציה להשקעה של מיליון דולר נוספים.
ההשקעה הראשונה של בתי ההשקעות, בהיקף של מיליון דולר, בוצעה לפי שווי חברה של 13 מיליון דולר כשהשקעה של 2 מיליון דולר נוספים יושקעו בחברה, בהתאם לעמידה באבני דרך, לפי שווי חברה של עד 35 מיליון דולר. כעת, כאמור השווי המבוקש עומד על כ-140 מיליון שקל (כ-40 מיליון דולר).
סייבור איט הוקמה על-ידי רחלי ויזמן והיא עושה שימוש בטכנולוגיה שפותחה על-ידי פרופ' עודד שוסיוב שמשמש גם כמדען הראשי של החברה.
החברה ביצעה השנה שני סבבי גיוס הון כשהראשון כלל השקעה של מילניום פודטק בהיקף של 1.75 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 7 מיליון דולר, ושבועיים לאחר מיכן ביצעה סבב גיוס נוסף מבתי ההשקעות מור ומיטב-דש.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- סטייקהולדר פודס רוכשת את טוויין סולושנס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.מנחם 25/10/2020 12:15הגב לתגובה זומחזיקים 22 אחוז מחברת סייבר שתונפק ישר ההחזקות שלהם שוות 30 מיליון שח בנוסף בקופה עוד 34 מיליון שח ועל זה אחזקה בפיתוליו בשווי 10 מיליון שח המנייה ליפני פיצוץ
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
