מורי קסלר, מנכ"ל פריגו
צילום: יח"צ

פריגו בדוחות מעורבים, פספסה את הצפי בשורה העליונה

הכנסות פריגו צמחו ב-6% ברבעון השני והסתכמו בכ-1.22 מיליארד דולר - הצפי בשוק היה להכנסות של 1.23 מיליארד דולר; הרווח המתואם למניה היה גבוה ב-17 סנט ביחס לצפי והחברה אך החברה מאשררת את תחזיות הרווח לשנת 2020
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה פריגו

חברת התרופות פריגו מדווחת על תוצאות הרבעון השני עם צמיחה של 6.1% בהכנסות. החברה פיספסה את הצפי בשורה העליונה והכתה את הצפי בשורה התחתונה, אך מאשררת את התחזיות הרווח לשנת 2020. קסלר: "תוצאות חזקות למרות השפעות משבר הקורונה". הכנסות פריגו ברבעון השני הסתכמו בכ-1.22 מיליארד דולר, צמיחה של כ-6.1% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד ולעומת צפי האנליסטים להכנסות של כ-1.23 מיליארד דולר. ההכנסות האורגניות צמחו בכ-2.6%. בשורה התחתונה דיווחה פריגו על רווח נקי (Non-GAAP) של כ-1.03 דולרים למניה, לעומת כ-86 סנט למניה למניה ברבעון המקביל ולעומת צפי האנליסטים לרווח של 88 סנט למניה. תחזית לשנת 2020 החברה מאשררת את תחזיותיה לגבי שנת 2020 (הפיסקלית) עם צמיחה צפויה בטווח של 6%-7% בהכנסות, וצמיחה אורגנית צפויה של כ-3%. הרווח המתואם למניה צפוי לעמוד בטווח של 3.95-4.15 דולרים למניה. בחברה רומזים כי אשרור התחזיות הינו הישג נוכח הפגיעה הצפויה כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה אשר נאמדו בהשפעה שלילית של 12-15 סנט על הרווח המתואם למניה והשפעה שלילית של כ-6 סנט למניה כתוצאה ממכירת עסקי ה-Rosemont Rx בסוף הרבעון השני.  עם זאת, בשוק חושבים אחרת. המניה מאבדת כעת כ-4% מערכה, כאשר נוכח הרווח הגבוה ביחס לצפי ברבעון הנוכחי ואי עדכון תחזיות הרווח כלפי מעלה, בשוק ככל הנראה צופים תוצאות חלשות יחסית ברבעון השלישי. מורי קסלר, מנכ"ל פריגו "תוצאות חזקות ברבעון השני ובמחצית הראשונה למרות השפעות משבר הקורונה, מדגימות עד כמה פריגו התפתחה בשנתיים האחרונות, בבחינת המעבר למיקוד בעסקי ה-self-care ומדגישה את תרומתם העצומה של עובדי החברה המסורים ברחבי העולם". "אמנם אי הוודאות שקשורה למגיפה עדיין קיימת, אך אנו מאמינים שיש לנו כעת יכולת מספקת כדי לאשרר את תחזיות הרווח ל-2020. אנו מבססים זאת על העובדה שהצוות שלנו הצליח להחזיק 27 מתקני ייצור ברחבי העולם, שרובם פועלים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, מבלי לפספס משמרת אחת בגלל הקורונה. הביקוש למוצרים שלנו אשר נחשבים כחיוניים נותר חזק, קטגוריות המוצרים הלא חיוניים מתאוששות לאט אך בטוח מההשפעה של התנועה המופחתת בחנויות ושל ביקורי החולים, עסקי המסחר האלקטרוני שלנו יותר מהוכפלו, מלאי הסיטונאות והקמעונאות שוחזר ברובו, ואנו מאמינים שיש לנו הערכה טובה לגבי העלויות הנוגעות למשבר הקורונה על הפעילות שלנו", סיכם קסלר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חבל 05/08/2020 17:16
    הגב לתגובה זו
    איזה חולשה איזה חברה של פחי אשפה.מתבאס שקניתי אותה היא פשוט לא זזה ויורדת עושה לי נזקים בתיק.מתי תעלה כבר הפח אשפה הזו
  • תמכור במקום ליבב כמו איזה אפס (ל"ת)
    חח 05/08/2020 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוח מצוין. (ל"ת)
    יצחק 05/08/2020 17:06
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?