יובל צוק, יחידת המחקר של הבורסה
צילום: יח"צ

הפכו את הלימון ללימונדה - שיא במספר החברות שביצעו רכישות עצמיות

לפי נתונים של יחידת המחקר של הבורסה, במהלך שיא הבהלה של משבר הקורונה, 31 חברות הודיעו על מדיניות הרכש בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל, כשעד כה, 25 חברות ביצעו רכישות עצמיות ב-812 מיליון שקל. ומי השיאנית?
ארז ליבנה |

חודש מארס האחרון היה אחד מהחודשים הקשים בהיסטוריה של הכלכלה הפיננסית המודרנית. מדדי ה-VIX בעולם ובישראל הרקיעו שחקים לרמות היסטוריות, השווקים נפלו בעוצמה, כשאין כמעט מניה שלא נפגעה בדרך.

 

אבל מסתבר שחלק ניכר מהחברות ראו בירידות דווקא הזדמנות להתחיל לבצע מדיניות של רכישות עצמיות (Buyback), כי ראו בכך הזדמנות. בשיא המשבר בחודש מארס, נשברו שיאים עם למעלה מ-450 מיליון שקל ברכישות עצמיות.

 

לפי נתונים שפרסמו היום מתוך עבודתו של יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה, "חברות בורסאיות רבות ניצלו את הפדיונות הכבדים בשוק קרנות הנאמנות וקרנות הסל בחודשים פברואר-מרץ, בסך של כ-40 מיליארד שקל, כדי לרכוש את מניותיהן במחיר המהווה הזדמנות עסקית ראויה, צעד שעשוי להגדיל את התשואה למניה לטובת בעלי המניות, וכן מהווה הבעת אמון בחברה".

 

מה הנתונים מראים?

בפני חברה, הבוחרת לחלק את רווחיה לבעלי המניות שלה, עומדות שתי אפשרויות עיקריות לשימוש במזומנים שבידיה: חלוקת דיבידנד במזומן או רכישה עצמית של מניותיה. בישראל, להבדיל מארה"ב, ישנה העדפה ברורה לאורך השנים לחלוקת דיבידנדים על פני רכישה עצמית של מניות.

 

על פניו זה גם הגיוני, שכן בעוד דיבידנד זה כסף בבנק, יש כאלה הסבורים שרכישה עצמית היא בעצם סוג של "ניפוח" של מחיר המניה, מאחר וחברות מבזבזות מזומנים – מקטינות נזילות – בתמורה לעליית מחיר המניה.

 

צוק מציין ש-31 חברות פרסמו תכניות לרכישה עצמית, כשמתוכן 25 חברות ביצעו רכישה עצמית של מניות בסך כ-812 מיליון שקל. "בתקופות משבר, החברות נוטות לצמצם חלוקת דיבידנדים במזומן עקב אי-הוודאות, ואכן בחודשי המשבר – מרץ-מאי – ניכרת ירידה של עשרות אחוזים במספר החברות שהכריזו על חלוקת דיבידנד, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019", כותב צוק.

תכניות רכישה עצמית - מההון העצמי של החברות

מתחילת מרץ ועד סוף מאי אימצו 31 חברות תכנית לרכישה עצמית של מניותיהן (או הגדילו את המסגרת של תכנית קיימת). בסוף אפריל נעצר גל ההכרזות, ובסוף חודש מאי הוכרזו 4 תכניות חדשות נוספות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העלות הכוללת המשוערת של תכניות אלו מסתכמת בכ-1.7 מיליארד שקל וכ-80% מהחברות מתכוונות להשתמש ביתרות המזומנים שלהן ולבצע את הרכישות ממקורות עצמיים בלבד, ללא סיוע ממקור חיצוני.

 

"לשם השוואה, בחודשיים הראשונים של השנה הכריזו 3 חברות בלבד על תכניות רכישה, ובכל שנת 2019 אימצו 31 חברות תכניות רכישה עצמית בעלות כוללת של כ-2 מיליארד שקל", כתב.

 

עם זאת, מתחילת מרץ עד סוף מאי, 25 חברות ביצעו רכישות עצמיות של מניותיהן בסך כולל של כ-812 מיליון שקל. גל הרכישות הגיע לשיא בחודש מרץ, במהלכו הסתכמו הרכישות העצמיות בכ-483 מיליון שקל.

 

כמחצית מהחברות רכשו מניות מתוקף תכנית חדשה שהוכרזה במהלך התקופה, והשאר רכשו את מניותיהן מתוקף תכנית שאומצה עוד קודם לכן. לשם השוואה, בחודשיים הראשונים של שנת 2020 ביצעו 11 חברות רכישות עצמיות בסך של כ-89 מיליון שקל, עיקרן ע"י קבוצת דלק (כ-60 מיליון שקל) ואלרוב נדל"ן (כ-19 מיליון שקל) שחדלו לרכוש חזרה את מניותיהן בסוף פברואר.

רק לשם השוואה, בכל שנת 2019 רכשו 27 חברות בחזרה את מניותיהן תמורת כ-1.25 מיליארד שקל, מתוכם כ-700 מיליון שקל ע"י בנק לאומי. ראוי לציין גם שהנתונים לא כוללים חברות דואליות, שאינן מדווחות על תוכניות רכישה שכאלה לבורסה בישראל.

 

הרכישות העצמיות הבולטות

אז מי באמת ממשות את האסטרטגיה? בנק לאומי -1.3% , אשר אימץ בפברואר 2020 תכנית לרכישת מניות בהיקף של 700 מיליון שקל, רכש במרץ-אפריל מניות בסך כ-250 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה.

 

הבנק, אשר אימץ תכניות רכישה בהיקף זהה גם בשנים 2018 ו-2019, הודיע על החלטתו להפסיק בשלב זה את המשך ביצוע תכנית הרכישה העצמית בעקבות הודעה מהפיקוח על הבנקים בה נתבקשו הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד והרכישה העצמית על רקע משבר הקורונה.

 

ארפורט סיטי -0.66% השלימה שתי תכניות רכישה כמעט במלואן כאשר רכשה בחודשים אפריל ומאי מניות בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל. אלביט מדיקל השלימה במרץ רכישה של 58% מהון מניותיה, בשווי 137 מיליון שקל בדרך של הצעת רכש, באמצעות שימוש במזומנים שבידיה ממימוש רוב אחזקותיה בחברת אינסייטק.

 

גזית גלוב רכשה את מניותיה בסך כ-120 מיליון שקל, רובם לפי תכנית מנובמבר 2019, ומקצתן לפי תכנית חדשה שאימצה בחודש מאי 2020 בסך 400 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות השבבים מתחזקות, הבנקים והביטוח יורדים עד 1.8% - יציבות במדדים

ראלי סנטה בוול סטריט וסגירה מוקדמת היום. רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |

מניות השבבים מתחזקות על רקע “ראלי סנטה” בוול סטריט, כשהסנטימנט החיובי ממשיך לחלחל גם לסקטור הטכנולוגיה. היום המסחר בניו יורק יינעל מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ומחר הבורסות יישארו סגורות לרגל חג המולד, מה שעשוי להשאיר את התנודות בעיקר על מחזורים דקים יותר. טאואר 0.26%  , קמטק 2.39%  ו-נובה 1.13%  בעלייה ומושכות עניין כחלק מהתנועה בסקטור.


קרסו נדלן 3.58%   בעלייה על רקע עניין מחודש במניה אחרי תקופה חלשה יותר במבט שנתי. למרות שהתשואה בשנה וב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית, המניה מציגה התאוששות בחודש האחרון, מה שעבור חלק מהמשקיעים נתפס כניסיון לייצוב וחזרה הדרגתית לעניין בסקטור הנדל״ן היזמי.


פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -5.36%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומיםצה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות  באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקלבפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -2.71%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.