מנכ"ל מזרחי טפחות, משה לארי
צילום: יחצ

יש מחליף לפרשר: משה לארי נבחר למנכ"ל מזרחי טפחות

דירקטוריון החברה אימץ את החלטת ועדת האיתור בראשות יו"ר הבנק משה וידמן, אך המינוי עדיין טעון אישור רגולטורי. לארי צפוי להיכנס לתפקיד עוד 3 חודשים, זאת לאחר שפרשר הודיע על רצונו לעזוב
ארז ליבנה |

דירקטוריון של בנק מזרחי טפחות 0% קיבל את המלצת ועדת האיתור בראשות יו"ר דירקטוריון הבנק, משה וידמן, למנות את סמנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית משה לארי, לתפקיד מנכ"ל הבנק השלישי בגודלו במדינה. לארי יחליף את אלדד פרשר, שהיה מנכ"ל מוערך מאוד ושבחודש פברואר האחרון הודיע על רצונו לפרוש מהבנק.

 

לפי הודעת הבנק "ועדת האיתור פעלה באופן מעמיק, יסודי ודיסקרטי ופגשה מספר מועמדים ראויים לתפקיד המנכ"ל. בסופו של תהליך החליטה הוועדה להמליץ על משה לארי לתפקיד המנכ"ל הבא, הודות לכישוריו, היותו שותף מרכזי בהצלחת הבנק בשנים האחרונות, מגוון התפקידים שמילא במזרחי-טפחות לאורך השנים ומעורבותו בשורה של נושאים אסטרטגיים ותחומי פעילות חוצי-ארגון".

 

משה לארי החל את עבודתו בקבוצת מזרחי-טפחות לפני למעלה מ-20 שנה, תחילה בבנק טפחות והחל מ-2005 בבנק הממוזג. לארי בן 49, תושב ירושלים ואבא לשלושה. בהשכלתו לארי הוא רואה חשבון, בוגר האונ' העברית ובעל תואר שני במינהל עסקים מאוני׳ תל אביב.

בשנת 2009 התמנה לסמנכ"ל ולחבר הנהלה במזרחי-טפחות וכיהן, בין השאר, כ-CRO ומנהל החטיבה לחשבות; כמנהל החטיבה לתכנון, תפעול, נכסי לקוחות ויעוץ, ובשנים האחרונות כמנהל החטיבה הפיננסית.

 

יו"ר מזרחי-טפחות, משה וידמן ציין כי "חברי ועדת האיתור התרשמו מאוד מיכולותיו הרבות של משה לארי, מניסיונו העשיר ומתרומתו המשמעותית להישגי הבנק עד היום, כמו-גם מתפיסת עולמו באשר לאתגרי העתיד ולכיווני הפעולה של מזרחי-טפחות במעלה הדרך. אנו בטוחים ביכולתו להוביל את הבנק, יחד עם אלפי העובדים והמנהלים המצוינים שלנו, להצלחות ניכרות גם בשנים הבאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?