עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב
צילום: ורדי כהנא

הכשרת הישוב גייסה 400 מ' שקל מהמוסדיים בריבית של 0.5% עד 1.4%

שבוע לאחר העלאת הדירוג של איגרות החוב שלה, השלימה אמש הכשרת הישוב הרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות; אג"ח במח"מ 4.2 שנים ללא בטוחה נסגר בריבית של כ-1.4%; אג"ח במח"מ 6.2 שנים עם בטוחה נסגר בריבית של כ-0.5%
נועם בראל | (2)

שבוע לאחר העלאת הדירוג של איגרות החוב שלה, השלימה אמש הכשרת הישוב -1.51% את הרחבת שתי סדרות אג"ח (סדרה 21 וסדרה 22) עם ביקושים בהיקף כולל של כ-880 מיליון שקל, ובחרה להגדיל את היקף הגיוס המתוכנן לכ-400 מיליון שקל. בחברה מציינים כי הגיוס יוזיל את עלויות המימון בחברה ויאריך באופן משמעותי את מח"מ החוב.

 

בשלב המוסדי של ההנפקה אמש, נרשמו לאג"ח הכשרת ישוב אגח 21 -0.34% , בעל מח"מ של 6.2 שנים (עם בטוחה), ביקושים בהיקף של כ-386 מיליון שקל, מתוכם בכוונת החברה להיענות להזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. המחיר המינימלי ל-1 שקל ע.נ. נקבע על 111 אגורות, לעומת מחיר מינימום במכרז שעמד על כ-109 אגורות ליחידה. המחיר שנקבע בשלב המוסדי משקף תשואה שנתית צמודה של 0.46%.

 

בהנפקת אג"ח הכשרת ישוב אגח 22 -0.31% , בעל מח"מ של 4.2 שנים וללא בטוחה, נרשמו ביקושים בהיקף של כ-495 מיליון שקל, מתוכם בכוונת החברה להיענות להזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל. המחיר המינימלי ל-1 שקל ע.נ. נקבע על 105.5 אגורות לעומת מחיר מינימום במכרז שעמד על כ-103.1 אגורות ליחידה. המחיר שנקבע בשלב המוסדי משקף תשואה שנתית צמודה של 1.41%. 

עודד סתר, סמנכ"ל מימון, השקעות ופיתוח עסקי של הכשרת הישוב: "תמורת ההנפקה תשמש בעיקרה למיחזור חוב, תוזיל את עלויות המימון ותתמוך בהמשך הפעילות. הנפקת אגרות החוב מתווספת לגיוסי הון בהיקף של כ-252 מיליון שקל שבוצעו לאחרונה. מהלכים אלו הובילו בשבוע שעבר להעלאת דירוג החברה וצפויים  לתמוך בתנופת הייזום והרחבת הפעילות בישראל ובפולין".

עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב: "אנו מודים לציבור המשקיעים על ההיענות הגבוהה בשלב המכרז המוסדי. הביקושים הגבוהים במכרזים, שהגיעו לפי 3.5 מיעד הגיוס המקורי ושיעור התשואה שנקבע, מבטאים שוב את הבעת האמון המלא של שוק ההון בהנהלת החברה ובפעילותה, בחוסנה הפיננסי ובמהלכיה העסקיים. אנו ממשיכים לפעול לקידום מוצלח של פרויקטי הנדל"ן שבייזום, בהתאם לאסטרטגיה עסקית ברורה ובמקביל לחיזוק הקשר והשותפויות עם שוק ההון".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חוסל 22/01/2020 23:04
    הגב לתגובה זו
    נתנו עת החסכונות לפנסיה שלי לריבית כזו נמוכה? היה עדיף לשים בבנק?
  • 1.
    משה 22/01/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
    יכפיל אותו פי 50 אחרי בנית בית מעריב
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.