שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

רוסאריו נותנים אפסייד של 41% לביקום, מחיר היעד 8.05 שקלים

בחברת היעוץ טוענים כי ביקום יוצאת לדרך חדשה כאשר אין מעליה איומים כמו חוק הריכוזיות, מינוף יתר במעלה הפירמידה וכדומה, ומאמינים כי כעת תוכל להתרכז ביצירת ערך לבעלי המניות
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה בי קומיוניקיישנס

חברת הייעוץ רוסאריו מעניקה יעד של 8.05 שקלים למניית בי קומיוניקיישנס 0% , ומסבירה כי על פי מודל ה-NAV הכלכלי של החברה, קיים אפסייד של 41% על מחיר המניה.

"ביקום סיימה את הסדר החוב בתחילת חודש דצמבר 2019 ולמעשה עברה לשליטת הגרעין החדש בראשות דארן גלאט כיו"ר ועמי ברלב אשר עמד בשנה האחרונה מאחורי הסדר החוב שהסתיים כאמור, בהצלחה בדצמבר הנוכחי. החברה זכתה להזרמות של כ- 640 מיליון שקל בחוב ובהון על ידי גרעין השליטה החדש", מציין ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר.

לדברי חברת הייעוץ, "ביקום נושאת על גבה חוב בהיקף של כ-2.04 מיליארד שקל בשלוש סדרות אג"ח אשר אמורות להיפרע בתשלום אחד בסוף שנת 2024 (עם תשלומי ריבית שנתיים של כ-78 מיליון שקל לשנה עד אז). מנגד, החברה מחזיקה במזומנים ושווה מזומנים בהיקף של כ- 500 מיליון שקל, כך שהחוב נטו עומד על כ-1.537 מיליארד שקל. מול החוב, הנכס בדמות בזק שווה עבור ביקום נכון להיום כ-2 מיליארד שקל".

 

על ניתוח מודל ה-NAV של ביקום, ברוסאריו מסבירים כי "תחת הנחות של מכפיל 7 על הוצאות הנהלה וכלליות, סעיף זה עומד ב-NAV על 45 מיליון שקל ואפס תשלומי מס ל- 7 השנים הקרובות. מודל ה- NAV הנאיבי גוזר פרמיה סחירה של כ- 40%, כלומר מניית ביקום צריכה לרדת בכ- 40% על מנת שהמודל יתאפס. מודל NAV כלכלי עם שווי כלכלי של 3.6 שקלים למניית בזק, גוזר דיסקאונט של כ- 57%, כלומר מניית ביקום צריכה לעלות בכ-57% על מנת שהמודל הכלכלי יתאפס. לאור ההנחות, מודל ה- NAV של ביקום, יתאפס כאשר מניית בזק תגיע לשווי של 3.08 שקלים (13% מעל שוויה של בזק).

"כאן נשאלת השאלה: האם מניית ביקום יקרה וצריכה לרדת בכמעט 40% - או במילים אחרות האם קיימת כאן אנומליית שוק לא סבירה?התשובה ההגיונית לטעמנו: משקיעי ביקום רואים בחברה אופציה ממונפת על נכס מאד זול, כאשר בשווי הנוכחי של בזק, כל 1% עלייה בבזק אמור לייצג עליה של כ-4.2% במניית ביקום (או 3% אם בזק תגיע לשווי הוגן של 3.6 שקלים). כלומר, בהתייחס לכל הכתוב אודות ביקום החדשה, בעלי השליטה שלה ונכס הבסיס בזק, אנו חושבים שהאנומליה קיימת בתמחור מניית בזק, למרות היותה סחירה יותר ולפיכך, האופציה הממונפת בדמות ביקום, אמורה להוכיח עצמה בעתיד.

"אנו מבקשים 10% "הנחה" על מודל ה-NAV הכלכלי של ביקום, כלומר מפעילים עוד שמרנות על השמרנות שבתמחור בזק. לפיכך השווי ההוגן הנגזר למניית ביקום, עומד על 8.05 שקלים למניה – אפסייד של כ-41% על השווי הנוכחי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברוסאריו סיכמו ואמרו כי "ביקום יוצאת לדרך חדשה כאשר אין מעליה איומים כמו חוק הריכוזיות, מינוף יתר במעלה הפירמידה וכדומה. אנו מאמינים כי כעת החברה תוכל להתרכז ביצירת ערך לבעלי המניות, תוך שירות בעלי החוב ולמעשה תהווה בשנים הקרובות כאופציה ממונפת על נכס בסיס איכותי כאשר מי שמחזיק בשליטה בה צפוי לתרום לה ערכים משלו לאור הנסיון והידע בתחומי הטלקום והתוכן".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איפה הרשות כשרוסאריו מעליםאפסייד כדי להיות חתם בהנפקה (ל"ת)
    משקיע 22/12/2019 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 22/12/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
    להמליץ על בזק?
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.