רוסאריו נותנים אפסייד של 41% לביקום, מחיר היעד 8.05 שקלים
בי קומיוניקיישנס חברת הייעוץ רוסאריו מעניקה יעד של 8.05 שקלים למניית בי קומיוניקיישנס 0.24% , ומסבירה כי על פי מודל ה-NAV הכלכלי של החברה, קיים אפסייד של 41% על מחיר המניה.
"ביקום סיימה את הסדר החוב בתחילת חודש דצמבר 2019 ולמעשה עברה לשליטת הגרעין החדש בראשות דארן גלאט כיו"ר ועמי ברלב אשר עמד בשנה האחרונה מאחורי הסדר החוב שהסתיים כאמור, בהצלחה בדצמבר הנוכחי. החברה זכתה להזרמות של כ- 640 מיליון שקל בחוב ובהון על ידי גרעין השליטה החדש", מציין ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר.
לדברי חברת הייעוץ, "ביקום נושאת על גבה חוב בהיקף של כ-2.04 מיליארד שקל בשלוש סדרות אג"ח אשר אמורות להיפרע בתשלום אחד בסוף שנת 2024 (עם תשלומי ריבית שנתיים של כ-78 מיליון שקל לשנה עד אז). מנגד, החברה מחזיקה במזומנים ושווה מזומנים בהיקף של כ- 500 מיליון שקל, כך שהחוב נטו עומד על כ-1.537 מיליארד שקל. מול החוב, הנכס בדמות בזק שווה עבור ביקום נכון להיום כ-2 מיליארד שקל".
- בי-קום ממשיכה לממש מניות, מה זה מעיד על בזק?
- מממשת רווחים - בי קום מוכרת מניות בזק בכ-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על ניתוח מודל ה-NAV של ביקום, ברוסאריו מסבירים כי "תחת הנחות של מכפיל 7 על הוצאות הנהלה וכלליות, סעיף זה עומד ב-NAV על 45 מיליון שקל ואפס תשלומי מס ל- 7 השנים הקרובות. מודל ה- NAV הנאיבי גוזר פרמיה סחירה של כ- 40%, כלומר מניית ביקום צריכה לרדת בכ- 40% על מנת שהמודל יתאפס. מודל NAV כלכלי עם שווי כלכלי של 3.6 שקלים למניית בזק, גוזר דיסקאונט של כ- 57%, כלומר מניית ביקום צריכה לעלות בכ-57% על מנת שהמודל הכלכלי יתאפס. לאור ההנחות, מודל ה- NAV של ביקום, יתאפס כאשר מניית בזק תגיע לשווי של 3.08 שקלים (13% מעל שוויה של בזק).
"כאן נשאלת השאלה: האם מניית ביקום יקרה וצריכה לרדת בכמעט 40% - או במילים אחרות האם קיימת כאן אנומליית שוק לא סבירה?התשובה ההגיונית לטעמנו: משקיעי ביקום רואים בחברה אופציה ממונפת על נכס מאד זול, כאשר בשווי הנוכחי של בזק, כל 1% עלייה בבזק אמור לייצג עליה של כ-4.2% במניית ביקום (או 3% אם בזק תגיע לשווי הוגן של 3.6 שקלים). כלומר, בהתייחס לכל הכתוב אודות ביקום החדשה, בעלי השליטה שלה ונכס הבסיס בזק, אנו חושבים שהאנומליה קיימת בתמחור מניית בזק, למרות היותה סחירה יותר ולפיכך, האופציה הממונפת בדמות ביקום, אמורה להוכיח עצמה בעתיד.
"אנו מבקשים 10% "הנחה" על מודל ה-NAV הכלכלי של ביקום, כלומר מפעילים עוד שמרנות על השמרנות שבתמחור בזק. לפיכך השווי ההוגן הנגזר למניית ביקום, עומד על 8.05 שקלים למניה – אפסייד של כ-41% על השווי הנוכחי".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
ברוסאריו סיכמו ואמרו כי "ביקום יוצאת לדרך חדשה כאשר אין מעליה איומים כמו חוק הריכוזיות, מינוף יתר במעלה הפירמידה וכדומה. אנו מאמינים כי כעת החברה תוכל להתרכז ביצירת ערך לבעלי המניות, תוך שירות בעלי החוב ולמעשה תהווה בשנים הקרובות כאופציה ממונפת על נכס בסיס איכותי כאשר מי שמחזיק בשליטה בה צפוי לתרום לה ערכים משלו לאור הנסיון והידע בתחומי הטלקום והתוכן".
- 2.איפה הרשות כשרוסאריו מעליםאפסייד כדי להיות חתם בהנפקה (ל"ת)משקיע 22/12/2019 14:20הגב לתגובה זו
- 1.ירון 22/12/2019 13:16הגב לתגובה זולהמליץ על בזק?
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
