רשות התחרות לא תערער על החלטת ביהמ"ש בנוגע למיזוג מזרחי-אגוד
רשות התחרות מודיעה כי לא תערער על החלטת בית הדין בנוגע למיזוג מזרחי טפחות עם בנק אגוד. עקב ההודעה, הסבירות להשלמת המיזוג עולה, כאשר שווי השוק הנוכחי של מניות הבנקים משקף אפסייד של כ-20% למחזיקי מניות בנק אגוד כתוצאה מהשלמת המיזוג.
ביום 28 לנובמבר 2019 בית הדין לתחרות קיבל את ערעורי בנק מזרחי, בנק אגוד ובעלי השליטה בבנק אגוד על החלטת הממונה להתנגד למיזוג בניהם (לכתבה המלאה). במסגרת החלטתו בית המשפט הורה לממלא המקום של הממונה להשיב עד ה-31.12.2019.
הבוקר הודיעה הממונה לצדדים למיזוג כי לאחר דיון פנימי שנערך ברשות הוחלט שלא להגיש ערעור על החלטת בית הדין לתחרות.
ברשות התחרות מצייינים כי הם עומדים בקשר עם הצדדים בנוגע לסוגיות שבית הדין החזיר לפתחם בהם אשראי בתחום היהלומים ונושא הלימות ההון.
נזכיר, כי השופט עודד שחם קיבל את העתירות וציין בהחלטתו כי "בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד, בדרכי פעילותו, בקשיים העומדים בפניו, לרבות במישור היעילות, ובהעדר אינדיקציה משמעותית בדבר השפעה של הבנק על השחקנים האחרים בשוק, אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק צפויה לפגוע באופן משמעותי בתחרות".
"מסקנה זו עומדת בעינה גם לנוכח רפורמות בענף הבנקאות, המצויות בשלבי התהוות שונים. נוכח כל אלה, עמדת מ"מ הממונה, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, בכל הנוגע לסל השירותים הבנקאי, אינה יכולה לעמוד, על פי התשתית הנרחבת שהוצגה".
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפסייד של כ-20% למחזיקי מניות בנק אגוד
עקב הודעת רשות התחרות הסבירות להשלמת המיזוג עולה. התמורה לבעלי מניות בנק אגוד תתקבל במניות בנק מזרחי לפי מחיר מניה לבנק מזרחי של 8,200 אגורות, כאשר מי שיחזיק במניות בנק אגוד במועד הצעת הרכש יקבל כ-0.269 מניות של בנק מזרחי.
שווי 0.269 ממניית בנק מזרחי בהתאם לשער הבסיס של המניה הבוקר משקף שווי של כ-2,582 אגורות למניית בנק אגוד, כאשר מניית בנק אגוד נסחרת הבוקר ב-2,127 אגורות המשמעות היא פער של כ-20% בין מחיר המניה הנוכחי של בנק אגוד לתמורה הצפויה במידה והמיזוג ייצא לדרך ולפני ההפחתה בגין התשלום לעובדי אגוד.
לקריאה נוספת:
- 3.יום עצוב - לאיגוד (ל"ת)הרצל 10/12/2019 13:51הגב לתגובה זו
- 2.למזג בנק עם יחס אישי ותנאים טובים עם בנק אפליקציות יקר (ל"ת)איזה טימטום 10/12/2019 11:57הגב לתגובה זו
- 1.לא רוצה 10/12/2019 10:21הגב לתגובה זומילא כתיבת טיעונים חלשים ומצוצים מהאצבע. ושאיזה שופט בודד מקבל החלטה לשמר קרטל ועוד בתחום הבנקאות. משהו רע מתחולל בישראל. רצוי להגיש ערעור אתמול בבוקר. למה חסמתם את הצעת בצלאל? איש עסקים שמוביל קו תחרותי גאוני בשוק התקשורת, היה מחולל מהפכה בתחום הבנקאות בישראל. פחדתם. אהה מיכל הלפרין, פחדת אז החלטת לסכל את הצעת הרכישה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
