רשות התחרות לא תערער על החלטת ביהמ"ש בנוגע למיזוג מזרחי-אגוד
רשות התחרות מודיעה כי לא תערער על החלטת בית הדין בנוגע למיזוג מזרחי טפחות עם בנק אגוד. עקב ההודעה, הסבירות להשלמת המיזוג עולה, כאשר שווי השוק הנוכחי של מניות הבנקים משקף אפסייד של כ-20% למחזיקי מניות בנק אגוד כתוצאה מהשלמת המיזוג.
ביום 28 לנובמבר 2019 בית הדין לתחרות קיבל את ערעורי בנק מזרחי, בנק אגוד ובעלי השליטה בבנק אגוד על החלטת הממונה להתנגד למיזוג בניהם (לכתבה המלאה). במסגרת החלטתו בית המשפט הורה לממלא המקום של הממונה להשיב עד ה-31.12.2019.
הבוקר הודיעה הממונה לצדדים למיזוג כי לאחר דיון פנימי שנערך ברשות הוחלט שלא להגיש ערעור על החלטת בית הדין לתחרות.
ברשות התחרות מצייינים כי הם עומדים בקשר עם הצדדים בנוגע לסוגיות שבית הדין החזיר לפתחם בהם אשראי בתחום היהלומים ונושא הלימות ההון.
נזכיר, כי השופט עודד שחם קיבל את העתירות וציין בהחלטתו כי "בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד, בדרכי פעילותו, בקשיים העומדים בפניו, לרבות במישור היעילות, ובהעדר אינדיקציה משמעותית בדבר השפעה של הבנק על השחקנים האחרים בשוק, אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק צפויה לפגוע באופן משמעותי בתחרות".
"מסקנה זו עומדת בעינה גם לנוכח רפורמות בענף הבנקאות, המצויות בשלבי התהוות שונים. נוכח כל אלה, עמדת מ"מ הממונה, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, בכל הנוגע לסל השירותים הבנקאי, אינה יכולה לעמוד, על פי התשתית הנרחבת שהוצגה".
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפסייד של כ-20% למחזיקי מניות בנק אגוד
עקב הודעת רשות התחרות הסבירות להשלמת המיזוג עולה. התמורה לבעלי מניות בנק אגוד תתקבל במניות בנק מזרחי לפי מחיר מניה לבנק מזרחי של 8,200 אגורות, כאשר מי שיחזיק במניות בנק אגוד במועד הצעת הרכש יקבל כ-0.269 מניות של בנק מזרחי.
שווי 0.269 ממניית בנק מזרחי בהתאם לשער הבסיס של המניה הבוקר משקף שווי של כ-2,582 אגורות למניית בנק אגוד, כאשר מניית בנק אגוד נסחרת הבוקר ב-2,127 אגורות המשמעות היא פער של כ-20% בין מחיר המניה הנוכחי של בנק אגוד לתמורה הצפויה במידה והמיזוג ייצא לדרך ולפני ההפחתה בגין התשלום לעובדי אגוד.
לקריאה נוספת:
- 3.יום עצוב - לאיגוד (ל"ת)הרצל 10/12/2019 13:51הגב לתגובה זו
- 2.למזג בנק עם יחס אישי ותנאים טובים עם בנק אפליקציות יקר (ל"ת)איזה טימטום 10/12/2019 11:57הגב לתגובה זו
- 1.לא רוצה 10/12/2019 10:21הגב לתגובה זומילא כתיבת טיעונים חלשים ומצוצים מהאצבע. ושאיזה שופט בודד מקבל החלטה לשמר קרטל ועוד בתחום הבנקאות. משהו רע מתחולל בישראל. רצוי להגיש ערעור אתמול בבוקר. למה חסמתם את הצעת בצלאל? איש עסקים שמוביל קו תחרותי גאוני בשוק התקשורת, היה מחולל מהפכה בתחום הבנקאות בישראל. פחדתם. אהה מיכל הלפרין, פחדת אז החלטת לסכל את הצעת הרכישה.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת
פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת
אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.
בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.
ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.
נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.68% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי,
אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר
בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- הבורסה ננעלה בשיא; דוראל זינקה 7.7%, מיטב איבדה 5.5%; המדדים עלו עד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים
עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה
הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.
