שבתאי אדלרסברג - אודיוקודס
צילום: תמר מצפי
ראיון

אודיוקודס מעלה תחזיות - ההכנסות השנה יסתכמו ב-198-201 מיליון דולר, לעומת 194-198 מיליון דולר

שבתאי אדלרסברג, מנכ"ל החברה: "מיקרוסופט מהווה כ-40% מהעבודה שלנו. בתחום שלנו כמעט ולא נשארו שחקנים; אנחנו מעורבים ב-80%-90% מהפרויקטים של מיקרוסופט מכיוון שכמעט אין לנו תחרות. בגלל שהיא שולטת בשוק ביד רמה, היא ואנחנו נמשיך לצמוח"

איתן גרסטנפלד | (6)
נושאים בכתבה שבתאי אדלרסברג

חברת אודיוקודס -1.92% הדואלית (סימול: AUDC) ספקית רשתות קול מתקדמות, פרסמה הבוקר תוצאות טובות ברבעון השלישי של 2019 - עקפה את צפי האנליסטים, עם עליה של כ-15.5% בהכנסות ושל כ-28% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד (הרחבה כאן). "אני מרוצה מהתוצאות", אמר שבתאי אדלרסברג, מנכ"ל החברה והוסיף - "התכנון השנתי שלנו היה לגדול ב-10% אל מול שנה שעברה, בפועל, גדלנו ברבעון הנוכחי ב-15.5%. מבחינתי זה אומר שאנחנו עושים משהו טוב. צריך להבין שזאת שנה רביעית של גידול אצלנו, והגידול מתעצם משנה לשנה, ב-2016-17 עלינו בפחות מ-10% ב-2018 גדלנו ב-12.3% והשנה אני מעריך שהגידול יתעצם". התחזית לשנה הנוכחית היתה בין 194-198 מליון דולר והחברה העלתה אותה ל-198-201 מיליון דולר. הרווח בתחזית הקודמת היה 82-86 סנט למניה והועלה ל-86-89 סנט למניה.  "הכל נובע מדבר בסיסי - אנחנו פועלים בתעשייה מאוד חמה, והיא גדלה בצורה עקבית. הצמיחה שלנו צמודה לצמיחה של השוק - השוק צומח ויצמח ואנחנו יחד איתו. "אנחנו פונים למשתמש הארגוני. חל שינוי מעולם של טלפוניה, לפני 15 שנה בו הייתה הרמת טלפון או במקרה הטוב שלחת פקס, לא היו צ'טים, ובטח שלא שיחות ועידה. היום העולם גדול ויש הרבה יותר אופני התקשרות. לכן בעל עסק צריך תקשורת יעילה, ואת זה אנחנו מספקים לו. לדוגמא, אם אני צריך אותך באמצע הלילה אני שלח לך מעין הודעה כמו ווטסאפ. ככה, אני אבדוק אם אפשר לחזור אליך ואתה יכול לדבר מכל מקום בעולם. בנוסף, אני יכול לשתף אותך בטבלאות, נתונים, מסמכים ופרזנטציות והכל דרך מערכת התקשורת. "חברות האפליקציה כמו מיקרוסופט נותנות את התוכנה ואת כל הפיצ'רים, אבל להרים מעכת בארגון גלובלי, צריך גם תשתית תקשורת שיכולה לייצר ולנתב שיחות, פרזנטציות, ווידאו ואת זה אנחנו מספקים. למעשה אנחנו מעין ספקי נשק לכל הצבאות. אנחנו עובדים עם החברות הגדולות בתחום".   איך מתנהלת העבודה עם מיקרוסופט? "מיקרוסופט מהווה כ-40% מהעבודה שלנו. אבל חשוב להדגיש שהיא לא קונה ישירות, אלא שאנחנו מגיעים כקבלני משנה יחד איתם. בתחום התשתיות כמעט ולא נשארו שחקנים, מעורבים ומיקרוסופט שולטת על מרבית הפרויקטים. מבחינתנו, אנחנו מעורבים במרבית הפרויקטים שלהם מכיוון שכמעט אין לנו תחרות. ב-80%-90% מהפרויקטים של מיקרוסופוט בתחום אנחנו שותפים. בגלל שהיא שולטת בשוק ביד רמה וכנראה תמשיך , אנחנו נצמח במקביל".  מה התחומים החדשים שיהיו מנועי צמיחה? "ראשית, בתחום המסורתי שלנו לפני חודש הכרזנו על כניסה לעולם שאותי באופן אישי מאוד מלהיב - עולם הפגישות. כיום מה שמקבלים מישיבה זה מעט מאד, כי הרבה פעמים מה שנאמר מתמסמס, במיוחד אם אתה יושב בשלוש חמש ישיבות ביום. מכיוון שכולם מבינים שיש מקום לשיפור בעולם של הישיבות. הנושא של שיחות ועידה תופס תאוצה". "המוצר שלנו עושה הקלטה מסונכרנת של הקול ושל הוידאו, ככה הישבות מוקלטות ועוברות תמלול אוטומטי. תמלול ברמה של 70%-80%, וככה מי שלא היה בפגישה יכול לצפות במצגת ולשמוע מה שנאמר ומי אמר מה. אחרי זה הוא יכול להפיץ לאנשים ספציפיים דברים רלוונטיים. העולם הזה קיבל עדיפות מטורפת בחברות הגדולות. אנחנו הכרזנו על שותפות בתחום עם דולבי שזה 'היי קווליטי' בעולם של אודיו. בתחום הזה אני מעריך שוודאי נגדל". איך אתה צופה את ההתפתחות בתחום מבחינתכם? "ייקח לנו כמה שנים טובות, אני מעריך שעוד שנתיים אולי התחום יהווה 5% מההכנסות, אבל זה שוק בהחלט ענק. "המוצר השני הוא VoiceAi, זה להביא את העולם של הצ'ט בוטים לעולם הקול, שזה למעשה לקחת טכנולוגיות מעולם הבינה המלאכותית וה-Machine Learning (למידת מכונה- א.ג). קח לדוגמא את מוקדי השירות, המענה במוקדים הוא 'על הפנים'. במוקד של בנקים יש קבוצות שונות של מוקדנים כאלו שמתמחים בעו"ש, כאלו שמתמחים במט"ח וכו'. עם המוצר שלנו, אתה תוכל להתקשר ולדבר בשפה חופשית והטכנולוגיה תדע לזהות את הכוונה והפריט שאליו התכוונת וככה תפנה אותך למוקד הספציפי שמטפל בנושא". "זה יביא לשיפור גדול בשירות, ראשית, כי המענה מיידי, שנית, אתה חוסך המון כסף. זה עושה את אותה עבודה של צ'ט בוטים רק בעולם של הקול. הטכנולוגיה במצב שתוך שנה שנתיים לא תדע שאתה מדבר עם רובוט והוא יענה לשאלות. אתה תוכל להזמין ולקבל גם שירותים ללא מענה אדם כמו לשלוח צ'קים לכתובת שלך ועוד. אנחנו רוצים להנגיש את היכולות של צ'ט בוטים גם למבוגרים שפחות מסתדרים עם טקסט".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 29/10/2019 18:49
    הגב לתגובה זו
    נשמע הגיוני לאור קשרי העבודה בין שתי החברות.
  • 4.
    אברי 29/10/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
    מחיר מניה מנופח
  • 3.
    אחת החברות הטובות ביורת בשוק (ל"ת)
    אחת החברות 29/10/2019 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד (ל"ת)
    מזנקת 8% 29/10/2019 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תמשיכו ככה (ל"ת)
    סחתיין אני בפנים 29/10/2019 16:04
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    Fghy 29/10/2019 16:35
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.27%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.