אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב מבהירה: הסכם הפשרה עם מקורות עדיין לא נחתם

זאת בניגוד לנטען בפרסומים בעיתונות הכלכלית. הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית ובמנרב מעריכים כי ההסכם יחתם בקרוב
ערן סוקול |

חברת הנדל"ן מנרב העוסקת ביזום וביצוע פרויקטים בתחום הבניה והקבלנות, נדל"ן מניב ושולטת (72.4%) בחברת מנרב פרויקטים, מבהירה הבוקר (ב') כי בניגוד לדיווחים בעיתונות הכלכלית, אודות חתימת הסכם פשרה עם מקורות, בקשר עם מתקן ההתפלה באשדוד, הצדדים אמנם הגיעו להסכמה עקרונית לגבי נוסח סופי של הסכם, אולם ההסכם טרם אושר על ידי הבוררים וטרם נחתם,  והחברה מעריכה כי ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים. נזכיר כי לפני כשבוע, השיקו דיסקונט ברוקראז' סיקור ראשוני לגבי מנרב, בו העריך האנליסט ישי ששון כי "חתימה על הסכם פשרה והעדר תשלומים מהותיים נוספים, תפיג את החששות הקיימים בשוק, ותהווה גורם משמעותי לעליית מחיר המניה" (לכתבה המלאה). בדיסקונט העניקו למניה המלצת תשואת יתר עם מחיר יעד של 505 שקל, אפסייד של כ-11% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.  מדובר בפרויקט לתכנון, עיצוב, בנייה ואחזקת מתקן התפלת מי-ים באשדוד המבוצע על ידי שותפות IVM, שותפות של מנרב הנדסה ובנין, חברה בת של מנרב שחלקה בשותפות הינו כ-33.3% וחברת Sadyt שהינה חברה בת של מקורות. הצדדים פנו להליך בוררות נוכח טענות הדדיות בעניין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מעבודות נוספות שנדרשו לביצוע, עיכובים בביצוע הפרויקט וליקויים בעבודות. על פי הדיווח, הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בנוגע לנוסח סופי של הסכם פשרה, אשר טרם אושר על ידי הבוררים בבוררות וטרם נחתם על ידי הצדדים, לפיו בתמורה לוויתור הדדי על כל טענות ותביעות, שחרור כל הערבויות וסיום הקשר בין הצדדים בנוגע להקמת הפרויקט, תשלם השותפות למקורות סכום כולל של 190 מיליון שקל, כמחצית במזומן, כאשר חלקה של מנרב הינו כ-32.5 מיליון שקל.  החברה מציינת כי לחתימת הסכם הפשרה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאות פעילות החברה שכן הסכומים כבר הופרשו בדו"חות הכספיים. בנוסף, הצדדים צפויים להגיש תביעה משותפת לשיפוי מחברת הביטוח, כאשר כל תשלום שיתקבל מחברת הביטוח בקשר עם הליכים כאמור, בניכוי הוצאות ניהול ההליכים, עד לרף מוסכם יתחלק שווה בשווה בין הצדדים, וכל סכום שיתקבל מעל לרף זה יתחלק בין הצדדים כך שהשותפות תקבל 80% ואילו מקורות תקבל 20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.