אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב מבהירה: הסכם הפשרה עם מקורות עדיין לא נחתם

זאת בניגוד לנטען בפרסומים בעיתונות הכלכלית. הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית ובמנרב מעריכים כי ההסכם יחתם בקרוב
ערן סוקול |

חברת הנדל"ן מנרב העוסקת ביזום וביצוע פרויקטים בתחום הבניה והקבלנות, נדל"ן מניב ושולטת (72.4%) בחברת מנרב פרויקטים, מבהירה הבוקר (ב') כי בניגוד לדיווחים בעיתונות הכלכלית, אודות חתימת הסכם פשרה עם מקורות, בקשר עם מתקן ההתפלה באשדוד, הצדדים אמנם הגיעו להסכמה עקרונית לגבי נוסח סופי של הסכם, אולם ההסכם טרם אושר על ידי הבוררים וטרם נחתם,  והחברה מעריכה כי ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים. נזכיר כי לפני כשבוע, השיקו דיסקונט ברוקראז' סיקור ראשוני לגבי מנרב, בו העריך האנליסט ישי ששון כי "חתימה על הסכם פשרה והעדר תשלומים מהותיים נוספים, תפיג את החששות הקיימים בשוק, ותהווה גורם משמעותי לעליית מחיר המניה" (לכתבה המלאה). בדיסקונט העניקו למניה המלצת תשואת יתר עם מחיר יעד של 505 שקל, אפסייד של כ-11% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.  מדובר בפרויקט לתכנון, עיצוב, בנייה ואחזקת מתקן התפלת מי-ים באשדוד המבוצע על ידי שותפות IVM, שותפות של מנרב הנדסה ובנין, חברה בת של מנרב שחלקה בשותפות הינו כ-33.3% וחברת Sadyt שהינה חברה בת של מקורות. הצדדים פנו להליך בוררות נוכח טענות הדדיות בעניין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מעבודות נוספות שנדרשו לביצוע, עיכובים בביצוע הפרויקט וליקויים בעבודות. על פי הדיווח, הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בנוגע לנוסח סופי של הסכם פשרה, אשר טרם אושר על ידי הבוררים בבוררות וטרם נחתם על ידי הצדדים, לפיו בתמורה לוויתור הדדי על כל טענות ותביעות, שחרור כל הערבויות וסיום הקשר בין הצדדים בנוגע להקמת הפרויקט, תשלם השותפות למקורות סכום כולל של 190 מיליון שקל, כמחצית במזומן, כאשר חלקה של מנרב הינו כ-32.5 מיליון שקל.  החברה מציינת כי לחתימת הסכם הפשרה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאות פעילות החברה שכן הסכומים כבר הופרשו בדו"חות הכספיים. בנוסף, הצדדים צפויים להגיש תביעה משותפת לשיפוי מחברת הביטוח, כאשר כל תשלום שיתקבל מחברת הביטוח בקשר עם הליכים כאמור, בניכוי הוצאות ניהול ההליכים, עד לרף מוסכם יתחלק שווה בשווה בין הצדדים, וכל סכום שיתקבל מעל לרף זה יתחלק בין הצדדים כך שהשותפות תקבל 80% ואילו מקורות תקבל 20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".