אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב מבהירה: הסכם הפשרה עם מקורות עדיין לא נחתם

זאת בניגוד לנטען בפרסומים בעיתונות הכלכלית. הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית ובמנרב מעריכים כי ההסכם יחתם בקרוב
ערן סוקול |

חברת הנדל"ן מנרב העוסקת ביזום וביצוע פרויקטים בתחום הבניה והקבלנות, נדל"ן מניב ושולטת (72.4%) בחברת מנרב פרויקטים, מבהירה הבוקר (ב') כי בניגוד לדיווחים בעיתונות הכלכלית, אודות חתימת הסכם פשרה עם מקורות, בקשר עם מתקן ההתפלה באשדוד, הצדדים אמנם הגיעו להסכמה עקרונית לגבי נוסח סופי של הסכם, אולם ההסכם טרם אושר על ידי הבוררים וטרם נחתם,  והחברה מעריכה כי ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים. נזכיר כי לפני כשבוע, השיקו דיסקונט ברוקראז' סיקור ראשוני לגבי מנרב, בו העריך האנליסט ישי ששון כי "חתימה על הסכם פשרה והעדר תשלומים מהותיים נוספים, תפיג את החששות הקיימים בשוק, ותהווה גורם משמעותי לעליית מחיר המניה" (לכתבה המלאה). בדיסקונט העניקו למניה המלצת תשואת יתר עם מחיר יעד של 505 שקל, אפסייד של כ-11% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.  מדובר בפרויקט לתכנון, עיצוב, בנייה ואחזקת מתקן התפלת מי-ים באשדוד המבוצע על ידי שותפות IVM, שותפות של מנרב הנדסה ובנין, חברה בת של מנרב שחלקה בשותפות הינו כ-33.3% וחברת Sadyt שהינה חברה בת של מקורות. הצדדים פנו להליך בוררות נוכח טענות הדדיות בעניין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מעבודות נוספות שנדרשו לביצוע, עיכובים בביצוע הפרויקט וליקויים בעבודות. על פי הדיווח, הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בנוגע לנוסח סופי של הסכם פשרה, אשר טרם אושר על ידי הבוררים בבוררות וטרם נחתם על ידי הצדדים, לפיו בתמורה לוויתור הדדי על כל טענות ותביעות, שחרור כל הערבויות וסיום הקשר בין הצדדים בנוגע להקמת הפרויקט, תשלם השותפות למקורות סכום כולל של 190 מיליון שקל, כמחצית במזומן, כאשר חלקה של מנרב הינו כ-32.5 מיליון שקל.  החברה מציינת כי לחתימת הסכם הפשרה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאות פעילות החברה שכן הסכומים כבר הופרשו בדו"חות הכספיים. בנוסף, הצדדים צפויים להגיש תביעה משותפת לשיפוי מחברת הביטוח, כאשר כל תשלום שיתקבל מחברת הביטוח בקשר עם הליכים כאמור, בניכוי הוצאות ניהול ההליכים, עד לרף מוסכם יתחלק שווה בשווה בין הצדדים, וכל סכום שיתקבל מעל לרף זה יתחלק בין הצדדים כך שהשותפות תקבל 80% ואילו מקורות תקבל 20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.