אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב מבהירה: הסכם הפשרה עם מקורות עדיין לא נחתם

זאת בניגוד לנטען בפרסומים בעיתונות הכלכלית. הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית ובמנרב מעריכים כי ההסכם יחתם בקרוב
ערן סוקול |

חברת הנדל"ן מנרב העוסקת ביזום וביצוע פרויקטים בתחום הבניה והקבלנות, נדל"ן מניב ושולטת (72.4%) בחברת מנרב פרויקטים, מבהירה הבוקר (ב') כי בניגוד לדיווחים בעיתונות הכלכלית, אודות חתימת הסכם פשרה עם מקורות, בקשר עם מתקן ההתפלה באשדוד, הצדדים אמנם הגיעו להסכמה עקרונית לגבי נוסח סופי של הסכם, אולם ההסכם טרם אושר על ידי הבוררים וטרם נחתם,  והחברה מעריכה כי ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים. נזכיר כי לפני כשבוע, השיקו דיסקונט ברוקראז' סיקור ראשוני לגבי מנרב, בו העריך האנליסט ישי ששון כי "חתימה על הסכם פשרה והעדר תשלומים מהותיים נוספים, תפיג את החששות הקיימים בשוק, ותהווה גורם משמעותי לעליית מחיר המניה" (לכתבה המלאה). בדיסקונט העניקו למניה המלצת תשואת יתר עם מחיר יעד של 505 שקל, אפסייד של כ-11% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.  מדובר בפרויקט לתכנון, עיצוב, בנייה ואחזקת מתקן התפלת מי-ים באשדוד המבוצע על ידי שותפות IVM, שותפות של מנרב הנדסה ובנין, חברה בת של מנרב שחלקה בשותפות הינו כ-33.3% וחברת Sadyt שהינה חברה בת של מקורות. הצדדים פנו להליך בוררות נוכח טענות הדדיות בעניין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מעבודות נוספות שנדרשו לביצוע, עיכובים בביצוע הפרויקט וליקויים בעבודות. על פי הדיווח, הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בנוגע לנוסח סופי של הסכם פשרה, אשר טרם אושר על ידי הבוררים בבוררות וטרם נחתם על ידי הצדדים, לפיו בתמורה לוויתור הדדי על כל טענות ותביעות, שחרור כל הערבויות וסיום הקשר בין הצדדים בנוגע להקמת הפרויקט, תשלם השותפות למקורות סכום כולל של 190 מיליון שקל, כמחצית במזומן, כאשר חלקה של מנרב הינו כ-32.5 מיליון שקל.  החברה מציינת כי לחתימת הסכם הפשרה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאות פעילות החברה שכן הסכומים כבר הופרשו בדו"חות הכספיים. בנוסף, הצדדים צפויים להגיש תביעה משותפת לשיפוי מחברת הביטוח, כאשר כל תשלום שיתקבל מחברת הביטוח בקשר עם הליכים כאמור, בניכוי הוצאות ניהול ההליכים, עד לרף מוסכם יתחלק שווה בשווה בין הצדדים, וכל סכום שיתקבל מעל לרף זה יתחלק בין הצדדים כך שהשותפות תקבל 80% ואילו מקורות תקבל 20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.19%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלקטריאון מזנקת 12%, מלם-תים 7%, חלל תקשורת צונחת 11% - עליות מתונות בת"א

אלקטריאון מדווחת על הצלחת פיילוט בצרפת ומזנקת; קול קורא לביטול ההפרדה המבנית מרים את בזק אבל צו מניעה שהוצא נגד בזק אונליין מצנן את ההתלהבות

מערכת ביזפורטל |

אחרי תנודתיות גבוהה לאורך רוב שעות המסחר היום המדדים נסחרים בעליות. ת"א 35 עולה 0.4% ת"א 90 עולה 0.7%.

במבט ענפי - ת"א בנקים עולה 0.5% בעוד מדד ת"א ביטוח עולה גם הוא 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1%, ת"א נפט וגז מזנק 1.5%.


בשוק האגח נרשמת היום יציבות כשהירידות בתשואות שראינו מתחילת החודש נעצרות לעת עתה, כשהאגרות לכל אורך העקום נסחרות סביב שערי הפתיחה - איגרת ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ של 10.5 שנים ללא שינוי ניכר ונסחרת בריבית ברוטו של 4% -



במקביל השקל נחלש קצת מול הדולר ששערו הרציף עולה ב-0.3% ונסחר סביב שער של 3.30 שקלים לדולר - לעמוד שער הדולר 


מה עשו קרנות ההשתלמות שלכם בספטמבר? בדקנו. ספטמבר, שבאופן מסורתי נחשב לחודש חלש בשווקים וסטטיסטית נוטה להסתיים בירידות, הצליח השנה להפתיע ולשבור את הנתונים. אחרי שפתח בצורה מהוססת הוא סגר את החודש בעליות חדות, בהמשך ישיר לראלי בקיץ שנמשך מאז ההכרעה מול איראן ביוני. הסגירה החיובית של החודש הגיעה בעיקר בימים האחרונים של החודש, עם פרסום תכנית טראמפ וכך ספטמבר חתם רבעון של עליות רצופות והחזיר את מדדי המניות לרמות שיא שנתיות. ת"א 35 זינק ב-4.7%, ת"א 90 הוסיף כ-3.9%, ובארה"ב מדד ה-S&P 500 עלה ב־2.8%.

עם עליות כאלה, גם קרנות ההשתלמות נהנו ממומנטום חיובי במיוחד. עם זאת, כדאי לעצור רגע ולשים לב לנקודה מהותית. נכון, התשואות שמציגות קרנות והמוסדיים באפיקים השונים, מרשימות, אבל תשואה גבוהה בפני עצמה לא בהכרח אומרת שזו תשואה טובה אבסולוטית. למעשה, אפילו אם משקיע מן השורה היה בונה תיק השקעות כללי עם מכשירים פאסיביים למשל, 60% אג"ח ו-40% מניות, בחלוקה בין ישראל לחו"ל ייתכן שהוא היה משיג תשואה אפילו גבוהה יותר. בכל זאת וכמידי חודש עשינו השוואה בין הקרנות הגדולות - במסלול הכללי ובמסלול המנייתי - כדי לבדוק איך נראה ספטמבר בקרנות ההשתלמות שלכם - קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים