שרי אריסון
צילום: יח"צ

הבור האפריקני של שרי אריסון

פשיטת המשטרה על שיכון ובינוי והביקורת של הבנק העולמי על פרויקטים באפריקה יכולים להעיב על מצבה של החברה, שעוד טרם ההסתבכות הנוכחית היה מאתגר

אלי שמעוני | (4)

חקירת עובדי קבוצת שיכון ובינוי 2.02% היא רק עוד חוליה אחת בשרשרת ההסתבכויות של שיכון ובינוי באפריקה. הבוקר עוכבו לחקירה ארבעה עובדים של חברת SBI - חברה נכדה של שיכון ובינוי הפועלת באפריקה.

חוקרי משטרה הגיעו למשרדי חברת היזמות והנדל"ן שבשליטת שרי אריסון בישראל לצורך קבלת מסמכים על פי צו שעילתו חשד לשוחד. כפי שהדברים נראים כעת, מדובר במידע שהוצף כתוצאה מעובד לשעבר שהחליט "לפתוח את הפה" על שיטות הפעולה באפריקה. 

ביקורת של הבנק העולמי

הנזק המיידי לשמה של שיכון ובנוי כבר נעשה. אולם מעבר לחוסר הנעימות הראשוני לפרשה זו עלולה להיות השלכות רחבות. במקביל לחקירה של משטרת ישראל, החל הבנק המרכזי לבצע ביקורת בפרויקטים של החברה. זו נקודה מהותית. ביבשת אפריקה בה רוב הממשלות במצב של פשיטת רגל מי שמממן את הפרויקטים הגדולים הם גופים בינלאומים דוגמאת הבנק המרכזי. אם שיכוי ובינוי מאבדת את אמינותה בפני מוסדות אלה מדובר על עליית מדרגה משמעותית.

נפח גדול, סיכון ענק

לשיכון ובינוי יש הרבה מה להפסיד באפריקה. לחברה צבר הזמנות של כ-13 מיליארד שקל, מתוכו כ-28% שייכת להזמנות ביבשת - 5% במזרח אפריקה ו-23% בניגריה. עוד לפני ההסתבכות הנכחית העסקים באפריקה לא הסבו לשיכון ובינוי נחת רב.

בשנים האחרונות סבלה החברה מפיחות במטבע הניגרי, הניירה ביחס לדולר. הפיחות במטבע הניגרי וגרם לשחיקה בהתחייבות של הממשלה הניגרית לשיכון ובינוי, מה שגרר פגיעה בתוצאות מגזר זה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בר 20/02/2018 20:11
    הגב לתגובה זו
    כבר זרמו הרבה מים בירדן מאז הפיחות של המטבע .הפרשה הסתיימה לפניי שנה וזה לא מפריע לכם לאכול את הראש שוב ושוב על דברים שהסתיימו . שו"ב חברה חזקה היא תשרוד את השטות הזאת
  • 3.
    למכור את המניות ולברוח (ל"ת)
    אחד שיודע 20/02/2018 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבורסה הישראלית...אוי ואבוי... (ל"ת)
    ' 20/02/2018 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 20/02/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    אם חושדים בשיכון ובינוי אז צריכים גם לחשוד בסינים שיש להם יד ורגל באפריקה, בחברות אירופיות ובקיצור בכולם. ידוע שיש שוחד באפריקה אבל הם נטפלו דווקא לשיכון ובינוי כי זה חברה ישראלית. הם בעצמם לוקחים שוחד באו"ם. בהצלחה לאריסון. לא ימצאו כלום בגלל עובד מדומיין ומלשין ימח שמו!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליקרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתלי

אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה

הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים


צלי אהרון |
נושאים בכתבה אלומה דיסקונט

קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.

ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.

מה מתוכנן בחברת אסקו?

במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.

אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו. 

דן בר משיח, היזם שמוביל את פעילות החברה בשנים האחרונות, מחזיר לידיו את השליטה כדי להוביל תוכנית פיתוח רחבה לעשור הקרוב. אחרי השקעות של כ-200 מיליון שקל שכבר בוצעו בפרויקט ״שמיים כחולים״, החברה מתכננת תוכנית השקעות של עד כמיליארד שקל עד שנת 2030 - עם יעד לצמיחה משמעותית בהכנסות, ברווחיות ובפעילות המסחרית. לפי התחזיות שהוצגו למשקיעים, ב-2026 אסקו צפויה להגיע ל-EBITDA של כ-50 מיליון שקל, רווח נקי של כ-30 מיליון שקל ומחזור פעילות של כ-250 מיליון שקל.