פלוג: נתניהו הביא לשיפור בכלכלה - "עשינו דיאטה חריפה"
נגידת בנק ישראל לא חוסכת ביקורת על הממשלה הנוכחית וטוענת שהביטקוין הוא לא באמת מטבע
רגע לפני אישור התקציב בממשלה, אמרה היום (ה') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כי "הגישה שהציג ראש הממשלה הניבה שיפור בלכלכה. עשינו דיאטה חריפה. היום ההוצאה היא נמוכה מבין המדינות המפותחות". מאידך, טענה פלוג: "כשיש ממשלה שיש בה הרבה מפלגות שלכל אחת יש את הכוח להשפיע על יציבות הממשלה, זה מקצר את אופק ההסתכלות של הפוליטיקאים".
ב"וועידת ישראל לעסקים" התייחסה פלוג גם לתחום החינוך וציינה קושי במענה לסוגיות חברתיות ולתחומים בתחום הפריון שחשובים לצמיחה העתידית. לדבריה, "כשמסתכלים על תוצאות מערכת החינוך, ההישגים לא מספקים. אפילו היכולת של הישראלים לתפקד בסביבה דיגיטלית לא מספקת. יש הרבה מה לעשות במערכת החינוך שגם הפערים בה מאוד גדולים. זה גם מקורות מימון וגם יעילות של המערכת".
לגבי מדיניות התערבות בשוק המט"ח, אמרה הנגידה: "זה נכון שהשקל חזק, מצוי להערכתנו בייסוף יתר. השקל חזק גם בגלל השפעות בסיסיות. הביצועים טובים: ישראל חזקה, צמיחה חזקה, תעסוקה מלאה, יש השפעה של בנקים מרכזיים שאנחנו מנסים לקזז ע"י התערבות המטבע. זה עשוי לדחות חזרה לאינפלציה שאמורה להיות ביעד. חזרנו להתערב בשוק בהיקפים לא מבוטלים. איתרנו פעילות של שחקנים והתערבנו גם בהקשר הזה. לאורך זמן צריך לפעול להגדלת הפריון".
- 8.קוקו 21/01/2018 17:42הגב לתגובה זוכל הרגולציה של הריביות , חיזוק הבנקים , וחברות הביטוח חוסר שקיפות , כלכלת טייקונים והדאגה לגוב הבא בבנקים קרנית כלום
- 7.חיים 20/01/2018 11:47הגב לתגובה זובכתבה ככול הנראה נכתב במזיד לכלכלה ולא כלכלה וזה מאחר שמייחס שיפור בכלכלה לזכות הממשלה
- 6.חיים ברו 19/01/2018 17:43הגב לתגובה זואר מגרדים את הוובוס ,זה כלכלה שנשענת על קנה רצוץ ותרגילים חשבונאיים של בנק מרכזי,הדרך הטובה והנכונה לבחון את ביצועי הכלכלה יהיה בהצטרפות ישראל לגוש היורו.
- 5.אנונימי 18/01/2018 20:30הגב לתגובה זוחזקה בלספור 70000 ש.ח כל חודש . על מה ? על כלום
- 4.פלוג = כשלון 18/01/2018 20:28הגב לתגובה זו3. התשואה על תיק ההשקעות היא 1 אחוז בלבד מסקנה נדרשת להחליפה בנגיד|ה ראוי|ה ויפה שעה אחת קודם !!!!
- 3.מנדל 11/01/2018 22:29הגב לתגובה זוהכי חשוב דיור בר השגה,500 אלף שקל הנחה ממחיר השוק ,זו הצלחה חסרת תקדים.
- 2.משה 11/01/2018 15:29הגב לתגובה זואחרי שנכשלה לחלוטין בדולר =שקל מתחנפת לבוס לפני גל י הפיטורים שיבואו בגלל הדולר החלש
- תגובה מעולה ולצערינו אמיתית (ל"ת)חזק 18/01/2018 20:32הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 11/01/2018 14:04הגב לתגובה זווזו עובדה ובכל הפרמטרים הכלכליים.
- עושה מה ש ביבי רוצה ...דאוגת לשקל חזק לטובת החברהעשרים (ל"ת)אזרח 11/01/2018 15:30הגב לתגובה זו
- אדון כלכלן 11/01/2018 14:55הגב לתגובה זומדבר עליהם? לומר כל הפרמטרים כלכליים זה ממש לא רציני. כנראה הפרמטרים שלך הם לא כמו הפרמטרים של אלו שלא חושבים כמוך.\
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
