לא לשימוש
צילום: דוברות בנק ישראל

פלוג: נתניהו הביא לשיפור בכלכלה - "עשינו דיאטה חריפה"

נגידת בנק ישראל לא חוסכת ביקורת על הממשלה הנוכחית וטוענת שהביטקוין הוא לא באמת מטבע

מורן ישעיהו | (11)

רגע לפני אישור התקציב בממשלה, אמרה היום (ה') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כי "הגישה שהציג ראש הממשלה הניבה שיפור בלכלכה. עשינו דיאטה חריפה. היום ההוצאה היא נמוכה מבין המדינות המפותחות". מאידך, טענה פלוג: "כשיש ממשלה שיש בה הרבה מפלגות שלכל אחת יש את הכוח להשפיע על יציבות הממשלה, זה מקצר את אופק ההסתכלות של הפוליטיקאים".

ב"וועידת ישראל לעסקים" התייחסה פלוג גם לתחום החינוך וציינה קושי במענה לסוגיות חברתיות ולתחומים בתחום הפריון שחשובים לצמיחה העתידית. לדבריה, "כשמסתכלים על תוצאות מערכת החינוך, ההישגים לא מספקים. אפילו היכולת של הישראלים לתפקד בסביבה דיגיטלית לא מספקת. יש הרבה מה לעשות במערכת החינוך שגם הפערים בה מאוד גדולים. זה גם מקורות מימון וגם יעילות של המערכת".

לגבי מדיניות התערבות בשוק המט"ח, אמרה הנגידה: "זה נכון שהשקל חזק, מצוי להערכתנו בייסוף יתר. השקל חזק גם בגלל השפעות בסיסיות. הביצועים טובים: ישראל חזקה, צמיחה חזקה, תעסוקה מלאה, יש השפעה של בנקים מרכזיים שאנחנו מנסים לקזז ע"י התערבות המטבע. זה עשוי לדחות חזרה לאינפלציה שאמורה להיות ביעד. חזרנו להתערב בשוק בהיקפים לא מבוטלים. איתרנו פעילות של שחקנים והתערבנו גם בהקשר הזה. לאורך זמן צריך לפעול להגדלת הפריון".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קוקו 21/01/2018 17:42
    הגב לתגובה זו
    כל הרגולציה של הריביות , חיזוק הבנקים , וחברות הביטוח חוסר שקיפות , כלכלת טייקונים והדאגה לגוב הבא בבנקים קרנית כלום
  • 7.
    חיים 20/01/2018 11:47
    הגב לתגובה זו
    בכתבה ככול הנראה נכתב במזיד לכלכלה ולא כלכלה וזה מאחר שמייחס שיפור בכלכלה לזכות הממשלה
  • 6.
    חיים ברו 19/01/2018 17:43
    הגב לתגובה זו
    אר מגרדים את הוובוס ,זה כלכלה שנשענת על קנה רצוץ ותרגילים חשבונאיים של בנק מרכזי,הדרך הטובה והנכונה לבחון את ביצועי הכלכלה יהיה בהצטרפות ישראל לגוש היורו.
  • 5.
    אנונימי 18/01/2018 20:30
    הגב לתגובה זו
    חזקה בלספור 70000 ש.ח כל חודש . על מה ? על כלום
  • 4.
    פלוג = כשלון 18/01/2018 20:28
    הגב לתגובה זו
    3. התשואה על תיק ההשקעות היא 1 אחוז בלבד מסקנה נדרשת להחליפה בנגיד|ה ראוי|ה ויפה שעה אחת קודם !!!!
  • 3.
    מנדל 11/01/2018 22:29
    הגב לתגובה זו
    הכי חשוב דיור בר השגה,500 אלף שקל הנחה ממחיר השוק ,זו הצלחה חסרת תקדים.
  • 2.
    משה 11/01/2018 15:29
    הגב לתגובה זו
    אחרי שנכשלה לחלוטין בדולר =שקל מתחנפת לבוס לפני גל י הפיטורים שיבואו בגלל הדולר החלש
  • תגובה מעולה ולצערינו אמיתית (ל"ת)
    חזק 18/01/2018 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 11/01/2018 14:04
    הגב לתגובה זו
    וזו עובדה ובכל הפרמטרים הכלכליים.
  • עושה מה ש ביבי רוצה ...דאוגת לשקל חזק לטובת החברהעשרים (ל"ת)
    אזרח 11/01/2018 15:30
    הגב לתגובה זו
  • אדון כלכלן 11/01/2018 14:55
    הגב לתגובה זו
    מדבר עליהם? לומר כל הפרמטרים כלכליים זה ממש לא רציני. כנראה הפרמטרים שלך הם לא כמו הפרמטרים של אלו שלא חושבים כמוך.\
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מאבדות 1.2%; הייפר גלובל עולה 5.5%, נקסט ויז'ן ב-3.3% - ירידות קלות במדדים

יום המסחר האחרון של 2025 נפתח במגמה מעורבת; נקסט ויז'ן עם הזמנה של 9.5 מיליון דולר ובשבוע הבא נקבל יעדים חדשים ל-2026; הייפר גלובל עדכנה על רכישת חברה גרמנית - ניתחנו את העסקה

מערכת ביזפורטל |


נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 2.17%  , קפצה אתמול, חשבנו שזה קשור בעיקר ליעדים החדשים שתפרסם ל-2026, אבל הבוקר היא מעדכנת על קבלת הזמנה חדשה בהיקף כולל של כ-9.5 מיליון דולר, מלקוח קיים. ההזמנה תסופק במלואה עד תום הרבעון השלישי של 2026. מבנה העסקה כולל מקדמה ראשונית של 15% שכבר שולמה, תשלום נוסף של 15% באפריל 2026 מתוך היתרה שטרם שולמה, והעברת יתרת הסכום טרם אספקת המוצרים, בהתאם ללוחות הזמנים שסוכמו בין הצדדים - נקסט ויז’ן מדוווחת על הזמנה נוספת, בהיקף של כ-9.5 מיליון דולר


הסכם אספקת חשמל ל-15 שנה ובהיקף של 1.5 מיליארד שקל בין שתי הענקיות - מבנה ואנלייט. מבנה מבנה 1.93%   העוסקת בנדל"ן מניב, מדווחת על הסכם משולב עם אנלייט אנלייט אנרגיה -1.25%   , לאספקת חשמל ירוק עבור נכסיה, ולפיתוח, הקמה ותפעול של מתקני אגירת אנרגיה בנכסים של החברה. ההתקשרות כוללת שני חלקים משלימים, שמחברים בין אספקת חשמל ארוכת טווח לבין פיתוח מתקני אגירת אנרגיה במוקדי הצריכה עצמם. הסכם אספקת החשמל הירוק נחתם לתקופה של 15 שנים, בהיקף מוערך של יותר מ-1.5 מיליארד שקל לכל תקופת ההתקשרות. ההסכם כולל זכות למבנה לרכישת תעודות ירוקות (IRECs) בהנחה על מחיר השוק אשר יאפשרו למבנה להפחית הוצאות בגין צריכת חשמל ולשפר את התוצאות התפעוליות וכן הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של החברה ולספק לשוכרים באתריה חשמל אשר מקורו במתקני אנרגיה מתחדשת - מבנה חתמה על הסכם בהיקף 1.5 מיליארד שקלים עם חברת אנלייט


זאת לא היתה השנה של הדולר. שער הדולר נפל ב-13%. מה הגורמים לנפילתו ומה צפוי בהמשך? שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית? הנפילה הזו הורידה את התשואה על ההשקעה ב-S&P 500 ובמניות בחו"ל דרמטית - רווחים של כ-19% ב-S&P הפכו ל-6%. אז אומרים לכם עכשיו - "מה הבעיה? תגדרו, תקנו קרנות בלי חשיפה דולרית". זה נכון, אבל שלא תחשבו שהגידור לא עולה כסף. בסוף אנחנו בשוק משוכלל, הגידור הוא ביטוח ואם עושים ביטוח זה עולה כסף - האמת שלאורך זמן זה עולה בדיוק כמו תוחלת ההפסד. אז חשוב לדעת - כן, יש מנטרלי חשיפה דולרית, אף אחד לא מבטיח שאם תפעלו דרכם - תרוויחו. למרות שעכשיו כמעט כולם מדברים על ירידה נוספת בשער הדולר, אף אחד לא יודע להעריך ולנבות את הכיוון של המטבע האמריקאי, זה בגלל שבבסיס אף אחד לא נביא, וגם מכות הגורמים המשפיעים על הדולר היא אינסופית. 

לנתח ולהעריך דוח של חברת טבע זה אולי אפשרי כי אנשים משתמשים בתרופות ולא יפסיקו, כי יש קו מגמה, כי יודעים מה קורה בתעשייה, מה ההוצאות וכו'. להעריך מה יקרה לדולר זה לנסות ולהבין מה יקרה בוונצואלה, האם סין תאיים שוב במבצע רחב היקף בטייוואן, מה יקרה לריבית בגוש האירו, מה עובר במוחו של טראמפ, מה יעשה הפד' עם הריבית, כמה שיטפונות יהיו השנה באירופה, וזאת רק "טעימה", יש אלפי אלפים של גורמים משפיעים שכל אחד מהם יכול בנקודת זמן מסוימת להיות דרמטי. 

ולכן, זה סוג של הימור. אפשר לעבור למסלול מנטרל דולר, אף אחד לא יבטיח לכם שאחרי שנה לא תגידו - איזה פספוס, הדולר זינק ואנחנו הפסדנו. 

  

זאת היתה שנה של מניות. בעיקר מניות הפיננסים. כשמנתחים את המניות האלו באופן קר מקבלים מכפילי רווח של כ-12 לבנקים וכ-14-18 לחברות הביטוח, אבל הבעיה בניתוחים היא שהם נשענים על הערכות, וכל אחד מעריך אחרת - אנחנו יכולים להעריך שזו תהיה שנה שבה הרגולטור ייכנס לבורות השומן של הגופים הפיננסיים ויאכל להם מהרווחים לטובת רווחת הציבור, ואז - ביטוחי הרכב יירדו, ביטוחי הבריאות יירדו, רווחי הבנקים יירדו. יש סיכון רגולטורי במערכת הפיננסית בישראל שמצדיק מכפילי רווח נמוכים - והם כיום לא נמוכים.