פלוג: נתניהו הביא לשיפור בכלכלה - "עשינו דיאטה חריפה"
נגידת בנק ישראל לא חוסכת ביקורת על הממשלה הנוכחית וטוענת שהביטקוין הוא לא באמת מטבע
רגע לפני אישור התקציב בממשלה, אמרה היום (ה') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כי "הגישה שהציג ראש הממשלה הניבה שיפור בלכלכה. עשינו דיאטה חריפה. היום ההוצאה היא נמוכה מבין המדינות המפותחות". מאידך, טענה פלוג: "כשיש ממשלה שיש בה הרבה מפלגות שלכל אחת יש את הכוח להשפיע על יציבות הממשלה, זה מקצר את אופק ההסתכלות של הפוליטיקאים".
ב"וועידת ישראל לעסקים" התייחסה פלוג גם לתחום החינוך וציינה קושי במענה לסוגיות חברתיות ולתחומים בתחום הפריון שחשובים לצמיחה העתידית. לדבריה, "כשמסתכלים על תוצאות מערכת החינוך, ההישגים לא מספקים. אפילו היכולת של הישראלים לתפקד בסביבה דיגיטלית לא מספקת. יש הרבה מה לעשות במערכת החינוך שגם הפערים בה מאוד גדולים. זה גם מקורות מימון וגם יעילות של המערכת".
לגבי מדיניות התערבות בשוק המט"ח, אמרה הנגידה: "זה נכון שהשקל חזק, מצוי להערכתנו בייסוף יתר. השקל חזק גם בגלל השפעות בסיסיות. הביצועים טובים: ישראל חזקה, צמיחה חזקה, תעסוקה מלאה, יש השפעה של בנקים מרכזיים שאנחנו מנסים לקזז ע"י התערבות המטבע. זה עשוי לדחות חזרה לאינפלציה שאמורה להיות ביעד. חזרנו להתערב בשוק בהיקפים לא מבוטלים. איתרנו פעילות של שחקנים והתערבנו גם בהקשר הזה. לאורך זמן צריך לפעול להגדלת הפריון".
- 8.קוקו 21/01/2018 17:42הגב לתגובה זוכל הרגולציה של הריביות , חיזוק הבנקים , וחברות הביטוח חוסר שקיפות , כלכלת טייקונים והדאגה לגוב הבא בבנקים קרנית כלום
- 7.חיים 20/01/2018 11:47הגב לתגובה זובכתבה ככול הנראה נכתב במזיד לכלכלה ולא כלכלה וזה מאחר שמייחס שיפור בכלכלה לזכות הממשלה
- 6.חיים ברו 19/01/2018 17:43הגב לתגובה זואר מגרדים את הוובוס ,זה כלכלה שנשענת על קנה רצוץ ותרגילים חשבונאיים של בנק מרכזי,הדרך הטובה והנכונה לבחון את ביצועי הכלכלה יהיה בהצטרפות ישראל לגוש היורו.
- 5.אנונימי 18/01/2018 20:30הגב לתגובה זוחזקה בלספור 70000 ש.ח כל חודש . על מה ? על כלום
- 4.פלוג = כשלון 18/01/2018 20:28הגב לתגובה זו3. התשואה על תיק ההשקעות היא 1 אחוז בלבד מסקנה נדרשת להחליפה בנגיד|ה ראוי|ה ויפה שעה אחת קודם !!!!
- 3.מנדל 11/01/2018 22:29הגב לתגובה זוהכי חשוב דיור בר השגה,500 אלף שקל הנחה ממחיר השוק ,זו הצלחה חסרת תקדים.
- 2.משה 11/01/2018 15:29הגב לתגובה זואחרי שנכשלה לחלוטין בדולר =שקל מתחנפת לבוס לפני גל י הפיטורים שיבואו בגלל הדולר החלש
- תגובה מעולה ולצערינו אמיתית (ל"ת)חזק 18/01/2018 20:32הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 11/01/2018 14:04הגב לתגובה זווזו עובדה ובכל הפרמטרים הכלכליים.
- עושה מה ש ביבי רוצה ...דאוגת לשקל חזק לטובת החברהעשרים (ל"ת)אזרח 11/01/2018 15:30הגב לתגובה זו
- אדון כלכלן 11/01/2018 14:55הגב לתגובה זומדבר עליהם? לומר כל הפרמטרים כלכליים זה ממש לא רציני. כנראה הפרמטרים שלך הם לא כמו הפרמטרים של אלו שלא חושבים כמוך.\
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.
מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65% (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12% (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.
אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.
- כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11% הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
