איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור
TV

"חברה שעלתה 5,000% בזמן קצר - אני לא רוצה במדדים"

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, בהתייחסות להחלטה למנוע את כניסתן של מניות הבלוקצ'יין למדדים: "אין דרך לתמחר את עולם המטבעות הדיגיטליים"
גיא בן סימון | (11)

מניות  הבלוקצ'יין בבורסה בתל אביב ממשיכות לרכז עניין עם ירידות בשיעור דו ספרתי במחזורים שבהחלט נחשבו לחריגים אם נדגום את המחזורים של אותן מניות מספר חודשים אחרונה. אחרי שהבורסה החריגה ביום חמישי האחרון את האפשרות שאותן חברות שנהנו מהטרנד (עד לשווי מנותק מהמציאות) ייכנסו למדדים, מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב מספק התייחסות לעניין.

בן זאב: "על ההחלטה שלנו למנוע את כניסתן למדדים צריך להסתכל בנפרד מהחלטת רשות ניירות ערך. אם אני מסתכל על חברה שעלתה 5,000% בפרק זמן קצר - זו תנודתיות חריגה שאני לא רוצה במדדים. אין איש מקצוע שלא מתייחס ברצינות לטכנולוגיית הבלוקצ'יין ומנגד, אין דרך לתמחר את עולם המטבעות הדיגיטליים, ולכן הדיון מחולק בין אלו שאומרים כי מדובר בפירמידה לבין אלו שאומרים שזה הדבר שיחליף את המערכת הפיננסית. אף אחד לא יודע באמת איך ייגמר הסיפור של הביטקוין. יו"ר הרשות האוזר מינה צוות למשימה שיגדיר מה הגבולות גזרה של הדבר הזה. גם אנחנו נלמד את התייחסות הרשות לנושא אחרי שצוות הבדיקה ייסכם את הנושא".

 

ובינתיים בבורסה מניית פנטזי נטוורק צונחת 25%, אפליי נופלת ב-22%, אפולו פאוור 4.72% נופלת 10% ומשאבי טבע (בלוקצ'יין כריה) ב-8%.

 

בנוגע למצב הבורסה בשנה הבאה, בן זאב אמר: "פוטנציאל הצמיחה של הבורסה עדיין מאד גדול. שר האוצר כחלון בוחן הפרטה של אחוז מסוים מהחברות הממשלתיות כאשר שווי ההנפקות הצפוי של 15 מיליארד שקל יגיע לבורסה. בכל מקרה המדינה תישאר הבעלים והציבור יכול להיות משותף באותה הנפקת הון. אני מאד מעודד שכחלון בוחן את הנושא בחיוב".

 

בן זאב הדגיש בנוסף את הפוטנציאל מבחינת היקפי המסחר: "מחזור המסחר הממוצע בבורסה צריך להיות מיליארדי שקלים. בשנה האחרונה מחזור המסחר עלה ב 19% אבל היעד של הבורסה הוא הרבה יותר רחוק מזה".

 

נזכיר כי הבורסה עברה להיות חברה למטרת רווח בחודשים האחרונים. במקביל, קיבלו חברי הבורסה מניות של הבורסה, שהוערכה בספרים בשווי של 414 מיליון שקל. המטרה של יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר ושל מנכ"ל הבורסה בן זאב היא להביא בורסה גדולה כמשקיעה אסטרטגית בבורסה המקומית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    המדדים 21/12/2017 15:15
    הגב לתגובה זו
    אם אתה רוצה תשנה את הקירטריונים לעתיד, תלמד מהנסיון, התנהלות שכונה,
  • 7.
    אדם לאדם זאב 21/12/2017 10:34
    הגב לתגובה זו
    מי שואל אותך מה אתה רוצה ומה לא? קבעתם חוקים קבעתם תקנות נגמר הסיפור. אני בטוח שאתה סה''כ פועל על ידי גופים שונים שמנהלים אותך אתה סתם צינור. עצוב מאוד שזה מה שקורה.
  • 6.
    רונן 20/12/2017 20:42
    הגב לתגובה זו
    מה הרוע הזה. האיש ממלא תפקידו נאמנה. קיימים חוליים הוא מכיר אותם ומנסה לתקן. אז קצת כבוד
  • 5.
    בני 20/12/2017 15:39
    הגב לתגובה זו
    מדדים ומניות אלו יעלו חזק. אתה זה שמושחת ברמות. אתה לא בתפקיד הנכון. תתפטר. בגלך הפסדתי את כל הכסף. שהילדים שלך ידעו שאת הרסת את הכל. תאפשר כניסה מדדים ואנשים יבחרו אותך...
  • dw 20/12/2017 17:08
    הגב לתגובה זו
    אם הפסדת כסף אז זה קרה בגלל החלטות השקעה שגויות מצידך (כגון השקעה בבועה). למד מהניסיון ובחן יותר טוב כל נייר ונייר בו אתה שוקל להשקיע כסף. מי שמשקיע בבועה שלא יתבכיין אם יפסיד את כל כספו. אגב - אפשר גם להרוויח ממסחר בבועות - לשרטט אותן! כלומר למכור בחסר ני"ע מנופחים ולהרוויח מקריסתן. כן כן. יש סוחרים שעושים כסף מכך שהבועה בה בחרת להשקיע מתפוצצת! אם אתה, משקיע לונג, מעוניין להמנע מכך שישרטטו אותך אז בפעם הבאה בחר השקעה יותר בתבונה. בארה"ב קל יותר לבצע שורט מאשר בישראל, ונקווה שיקלו על ביצוע שורט גם בישראל, כך שיותר ויותר אנשים יוכלו לשרטט ני"ע.
  • 4.
    אבי 20/12/2017 15:10
    הגב לתגובה זו
    בוודאי שאתה לא רוצה חברה שעולה הרבה בזמן קצר גם אם זה מוצדק , וזאת משום ששחקני המעוף שלך בבורסה והשורטיסטים לא יוכלו לנהל ולהריץ את שוק המניות שזוחל מטה באמצעות מניפולציות של של שחקנים אלו . תעשה איסור על מסחר בשורט כמו שעשו בסין עד אשר מחזורי המסחר יהיו מספיק גבוהים , בכדי שהם לא יוכלו בהציע מזערי להפיל מניות ששוות מיליארדים . חבל שאתה לא רואה את זה
  • dw 20/12/2017 17:02
    הגב לתגובה זו
    יש להקל על ביצוע מכירה בחסר, כך שכל גב' כהן תוכל לשרטט ניירות מנופחים. ומי שחושב שהנייר המשורטט איננו יקר? בבקשה, שיתכבד וישים הוראת קנייה, ויהנה מקנייה זולה (כביכול) על חשבון השורטיסט. השורט הוא כלי לגיטימי בדיוק כמו לונג, ומי שלא יכול להפנים שני"ע שלו יכול גם לרדת כדאי שלא ישקיע בני"ע מסוכנים.
  • שלום 20/12/2017 19:00
    אם בכמה מאות אלפים אתה מזיז מניה מה ההיגיון בשורט. יהיו אנשים שיזיזו את המניה לגרוף רווחים קלים.
  • 3.
    להוריד מס מיד יגביר את הפעילות (ל"ת)
    אחד 20/12/2017 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תמים 20/12/2017 14:21
    הגב לתגובה זו
    גונבים כסף מהציבור בחסות החוק, מקווה מאוד שכל אחד שם ישלם באופן אישי, אם לא פה אז למעלה.
  • 1.
    משקיע 20/12/2017 13:04
    הגב לתגובה זו
    יש מניות רבות אשר הסחירות בהן אפסית קשה מאוד לקנות ולמכור מניות אין נזילות ומניות של חברות רבות יורדות ויורדות ללא הרף הרסתם את הבורסה יש לפעול להגברת הנזילות על באמת במניות הקיימות ולהוריד את המס ההזוי על רווחי הון. עובדי הבורסה והמנכל לוקחים שכר עתק של עשרות אלפי שח לעובד על חשבון ציבור המשקיעים האומלל בבורסה במקום שמנכל הבורסה יצעק בכל רוחו שחייבים להוריד את המס על הבורסה הוא בקושי מצייץ
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?