מישהו מפרק סחורה - המדד בת"א שצלל עד 3.3% בלחץ רוחבי

מערכת Bizportal | (3)

בבורסה בת"א מדד ת"א 35 נסחר היום בירידות שערים וזאת במנותק מהמתרחש בחו"ל, אבל המדד שבלט לשלילה מצוי בשורה הרביעית של הבורסה בת"א. מדד ת"א צמיחה (לשעבר 'יתר מאגר') צלל 2.4% אחרי שכבר נסחר בירידות של 3.3%, הירידה היומית החדה במדד בשנים האחרונות וזאת ללא סיבה ברורה. מדד ת"א צמיחה

במדד ת"א צמיחה נסחרות המניות שכלולות במאגר תמר אבל לא נכללות במדד ת"א 125 וגם לא במדד SME60. יש במדד 133 מניות ונכון לכתיבת שורות אלו רק 8 מתוכן נסחרות בירוק. מנגד, 33 מניות במדד נסחרות בירידות של מעל 5%. במדד ת"א צמיחה יש מגוון רחב של מניות, החל מדלק אנרגיה או סנו שנסחרות בשווי של מיליארדים אבל לא עומדות בתנאי הסף של החזקות ציבור כדי להיסחר במדדים המובילים ועד אנליסט או מישורים שלא מספיק גדולות מבחינת שווי שוק כדי להיכנס ל-SME60. 

אחרי המדד עוקבות תעודות סל בסכום מצטבר של כ-285 מיליון שקלים. מדובר בסכום לא גדול, אבל כיוון שהסחירות במניות מדד ת"א צמיחה היא נמוכה מאוד, רק 34 מיליון שקלים, כל פעולה במניות המדד יוצרת תנודות משמעותיות. 

נציין כי לחץ מורגש בתקופה האחרונה גם במדד מניות השורה השלישית, ה-SME60. המדד שמאבד כעת 0.3% משלים יום 8 רצוף של ירידות לשפל של 11 חודשים ומתרחק כבר כ-12% מהשיא שנקבע בסוף מאי האחרון. מדד ת"א SME60

ונציין גם את מדד ת"א 90 שנסחר היום בנטייה לירידות ובצמוד לשפל של 3.5 חודשים לאחר שאיבד כ-8.5% מאז השיא שנקבע בסוף מאי. מדד ת"א 90

גרף מדד ת"א צמיחה ב-12 החודשים האחרונים, והנפילה היום:

20 המניות הגרועות היום במדד ת"א צמיחה:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    666 09/08/2017 10:25
    הגב לתגובה זו
    פותחים שורטים על מניות דלות סחירות תוך כדי יצירת מומנטום פניקה . רק חמור יקנה בתרבות מסחר זו
  • 1.
    פורק סחורה, לא מפרק סחורה (ל"ת)
    ב.י. 08/08/2017 15:26
    הגב לתגובה זו
  • יפה. עיתונאים דה לה שמאטע. לא יודעים עברית בסיסית. (ל"ת)
    א 08/08/2017 16:20
    הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?