יהונתן שוחט
צילום: יח"צ

מגמות הביקוש לגז הטבעי - וההשפעה על ישראל

יהונתן שוחט, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, מתייחס למגמות הביקוש לגז הטבעי בעולם
יהונתן שוחט | (8)
נושאים בכתבה גז

לראשונה, Royal Dutch Shell אחת מחברות הענק בתחום האנרגיה בעולם, מספקת תחזיות בנוגע לשוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. במסמך, נציג את עיקרי הדברים וננסה להבהיר את הקשר למאגרי הגז בישראל.

גז טבעי לעומת מקורות אחרים

צפויה צמיחה משמעותית בביקוש לאנרגיה. הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול ב-30% בין השנים 2016-2040 לאור הגידול באוכלוסייה ושיפור ברמת החיים.

גז טבעי צפוי להיות מקור האנרגיה בצומח ביותר, אשר יתרום כ-45% לתוספת בביקוש לאנרגיה, לעומת 18% אנרגיות מתחדשות, 15% נפט ותזקיקיו ו-13% אנרגיה גרעינית.

הגידול בביקוש לאנרגיה בחלוקה לסוג הדלק (BCM)

סקטור ייצור החשמל יוביל את הגידול בביקוש לגז טבעי

כ-45% מהגידול בביקוש לגז טבעי יגיע מסקטור ייצור החשמל, לעומת 26% שיגיעו מסקטור התעשייה וכ-22% מהסקטור הפרטי/מסחרי וחקלאי ו-7% מסקטור התחבורה.

הגידול בביקוש לגז טבעי בחלוקה לסקטורים (BCM)

גיאוגרפית, אסיה תוביל את הגידול בביקוש לאנרגיה בכלל ולגז טבעי בפרט, ותהווה כ-39% מסך הגידול בביקוש לגז טבעי בעולם. הביקוש לגז טבעי במזרח התיכון צפוי להוות חלק נכבד מסך הגידול עם כ-15%.

מדיניות הקטנת הזיהום בעולם תומכת בגידול בשימוש בגז הטבעי. להלן מספר דוגמאות:

בסין, קיימת תכנית חמש שנתית במטרה להגדיל את השימוש בגז טבעי בכ-45 BCM עד שנת 2020. בשנים האחרונות, עצרה סין את פעילות ייצור החשמל בלמעלה מ-100 תחנות כוח מבוססות פחם. מגמה זו צפויה להימשך.

בהודו, התבטא ראש הממשלה מודי ואמר כי המעבר לכלכלה המבוססת שימוש בגז טבעי הוא בחשיבות עליונה למדינה. בנוסף, אמר כי יפתחו תשתיות מתאימות לייבוא גז טבעי.

באיחוד האירופי, קיימת ההכרה באסטרטגיית יבוא גז טבעי נוזלי ליבשת, בכדי לתמוך בגידול בשימוש בגז טבעי ולגוון את מקורות הגז, תוך הפחתת פליטת גזי חממה. 

מגמת הגידול במשלוחי ה-LNG צפויה להימשך

בשנת 2016, הייבוא נטו של LNG עלה ב-17 מיליון טון ביחס למאזן בשנת 2015

בשנים 2015-2016 החלו 6 מדינות חדשות לייבא LNG: קולומביה, מצרים, ג'מייקה, ירדן, פקיסטן ופולין.

מעניין לראות כי 2 מבין חמש המדינות שהגדילו את ייבוא הגז הטבעי הנוזלי ב-2016 הן מצרים וירדן, שווקי יעד פוטנציאלים לגז ממאגרי תמר ולוויתן.

הגידול בייבוא ה-LNG בחלוקה למדינות

המגמות של השנים האחרונות בשוק ה-LNG מלמדות אותנו על שינוי בטעמי הצרכן הסופי.

משך חוזה ממוצע קטן ביחס לעבר. בשנת 2016 משך חוזה ממוצע בין קונה למוכר עמד על 8 שנים, לעומת 12 שנים בשנת 2009. הסיבה לקיטון במשך השנים הממוצע לחוזה LNG נובע ככל הנראה מחוסר הוודאות ששרר במשק האנרגיה בשנים האחרונות.

משך חוזה ממוצע (שנים)

קיטון נרשם גם בהיקף חוזה ממוצע, ככל הנראה לאור אי הוודאות ולאור הצורך של הלקוח הסופי לגוון את מקור הגז הטבעי.

ממאזני ביקוש והיצע, קיים צורך בהשקעות נוספות בתשתיות LNG עד שנת 2020, על מנת לעמוד בביקוש הצפוי של כ-4%-5% בשנה ל-LNG.

ואיך כל זה צפוי להשפיע על מאגרי הגז בישראל?

ברור שגידול בביקוש לגז טבעי בעולם, ובפרט באירופה ובמדינות השכנות שלנו הוא נתון חיובי ומעודד למאגרים.

מתוך 5 המדינות המובילות בגידול ביבוא LNG ב-2016, אפשר למצוא את מצרים וירדן. לדבר חשיבות גבוהה בהסתכלות על מאגרי הגז הישראלים, שכן נתון זה מאשש את הצורך העז והמחסור בגז טבעי אשר קיים במדינות אלו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יריב 01/03/2017 16:31
    הגב לתגובה זו
    חברות כמו GLNG שמתעסקות בהנזלה ובפלטפורמות ימיות (גילוי נאות: מחזיק)
  • 6.
    Hadshen 01/03/2017 12:36
    הגב לתגובה זו
    סליחה, אבל זה לא מאמר אוביקטיווי כי אם יח"צנות. האם שדה הגז הענק שנתגלה לאחרונה במצרים לא ישפיע על הביקוש של מדינה זו ושל ירדן, אשר יש לה מסורת וצנרת לאספקה ממצרים?
  • תקרא 06/03/2017 12:18
    הגב לתגובה זו
    שהביקוש לגז במצרים כה גבוה, שגם התגלית מאוגוסט 2015, מאגר Zohr, אינה צפויה לענות על הביקוש. יתרה מזאת, קיים ביקוש אדיר של מתקני ההנזלה.
  • 5.
    יהונתן התותח (ל"ת)
    בפ 28/02/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יאש 27/02/2017 17:01
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת כמו תמיד... אלוף
  • 3.
    דן תכול העיניים 27/02/2017 16:58
    הגב לתגובה זו
    רוצים לראות עוד עבודות מעמיקות
  • 2.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    אנליסט 27/02/2017 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמית 27/02/2017 16:07
    הגב לתגובה זו
    יונתן היקר. כתבה מעולה שפותחת את העיניים.תמשיך להיות מקצוען מספר 1
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס מתרסקת 18%, אורבניקה וקסטרו 8%; נפילות במדדים

דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית מפילים את חברת האופנה וחברת האם; ירידות בוול סטריט מכבידות גם על הסנטימנט בתל אביב, הירידות במדדים מתחזקות; עונת הדוחות ממשיכה עם לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועו
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של מעל 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות"  


אורבניקה אורבניקה -7.49%   צונחת כ-7% ומושכת איתה גם את קסטרו קסטרו -11.17%   שיורדת בכ-7%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


תומר ראבד
צילום: אוראל כהן

בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל

המכירה שמגיעה בהמשך לאישור הממשלתי תסיים את גרעין השליטה בבזק; הפצת מניות הקרן ודוד פורר לוחצת על המניה

מנדי הניג |

בי-קום, בעלת השליטה בבזק עד היום, במהלך מימוש רחב-היקף של מרבית אחזקותיה בחברת התקשורת. הקרן האמריקאית סרצ'לייט ושותפה הישראלי דוד פורר מפיצים את רוב חלקם - כ-11% ממניות בזק בשלב הראשון, מתוך כ-15.9% שהם מחזיקים דרך בי-קום. אם הביקושים יאפשרו זאת, השניים שוקלים למכור גם את יתרת ההחזקה. המכירה מתבצעת בזמן שמניית בזק נסחרת סביב רמות שיא, ומהווה את הצעד שחותם הלכה למעשה את הפיכתה של בזק לחברה ללא גרעין שליטה. המכירה מגיעה אחרי שבשבוע שעבר התקבל האישור הנדרש מראש הממשלה, שאפשר למחזיקים לרדת מתחת לרף 15% ולסיים את תקופת השליטה. בבתי ההשקעות המקורבים לעסקה מספרים כי ההפצה מושכת ביקוש גבוה מצד משקיעים זרים, ולצדם גם גופים מוסדיים בישראל שבוחנים הגדלת חשיפה למניית בזק.

סרצ'לייט ופורר החזיקו בשליטה בבזק מאז 2019, אז רכשו את מניות בי-קום במסגרת הסדר החוב של קבוצת יורוקום. ההשקעה המקורית, כ-630 מיליון שקל, הפכה לאורך השנים לאחזקה שנושאת רווח ניכר על הנייר, בי-קום שנע כיום סביב 2.5 מיליארד שקל. בתוך כך, הקרן שקלה בחודשים האחרונים מספר הצעות למכירת שליטה לגורם בודד, אבל העדיפה לפזר את המניות בשוק ולפעול בתנאי סחירות מלאים, מבלי להמתין לתהליך אישור ארוך לרוכש אחד. מה שגורם ללחץ גדול על המניה וגורם לקרן להשיג שער ממוצע נמוך יותר ככל שהמימוש מתבצע.

מעבר למבנה הבעלות, המהלך עשוי להשפיע גם על 5,500 עובדי בזק. לפני שנתיים נחתם תיקון להסכם הקיבוצי שקובע כי במקרה של שינוי שליטה, החברה תעניק לעובדים מענק של 75 מיליון שקל - חלקו מותנה בעמידה באבני דרך ובירידה של בעלי השליטה מתחת לרף שנקבע בהסכם. כעת, לאחר שהגורם השולט יורד מהאחזקה והחברה עוברת למבנה של בעלות מפוזרת, התנאים במלואם או בחלקם עשויים להתממש.

מניית בזק -4.35%   מגיבה בינתיים בלחץ עם ירידה של יותר מ-4% במסחר, על רקע ההיצע שנכנס לשוק והמחזורים בה מטפסים ל-55 מיליון שקל. המכירה מגיעה בתקופה שבה בזק נתפסת יציבה ומבוססת ברמת הפעילות, מה שמקל על המימוש ומזמין קונים בצד השני של הבוק שבולמים במקצת את הירידות.

תוצאות בזק לרבעון השלישי

קבוצת בזק סיכמה את הרבעון השלישי עם צמיחה בכל הפרמטרים המרכזיים - בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית - הכנסות הקבוצה עלו ל-2.145 מיליארד שקל, גידול של 1.7% לעומת הרבעון המקביל, כשהעלייה נובעת בעיקר מהתרחבות הנוכחות בשוק הסיבים, מהתחזקות פעילות הענן בבזק בינלאומי ומהמשך הגידול במספר מנויי פלאפון. ה-EBITDA המתואם עלה ל-1.04 מיליארד שקל - צמיחה של 13.8% - ושיעור הרווחיות התפעולית הגיע ל-48.5%. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב-482 מיליון שקל, אולם חלק מהעלייה מיוחס לשיערוך חשבונאי של yes, שאינו תזריםי. על פי החברה, בנטרול השפעה זו הייתה הצמיחה התפעולית מתונה יותר: ה-EBITDA היה כמעט ללא שינוי והרווח הנקי המתואם היה מציג עלייה של כ-3.9%.