מגמות הביקוש לגז הטבעי - וההשפעה על ישראל
לראשונה, Royal Dutch Shell אחת מחברות הענק בתחום האנרגיה בעולם, מספקת תחזיות בנוגע לשוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. במסמך, נציג את עיקרי הדברים וננסה להבהיר את הקשר למאגרי הגז בישראל.
גז טבעי לעומת מקורות אחרים
צפויה צמיחה משמעותית בביקוש לאנרגיה. הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול ב-30% בין השנים 2016-2040 לאור הגידול באוכלוסייה ושיפור ברמת החיים.
גז טבעי צפוי להיות מקור האנרגיה בצומח ביותר, אשר יתרום כ-45% לתוספת בביקוש לאנרגיה, לעומת 18% אנרגיות מתחדשות, 15% נפט ותזקיקיו ו-13% אנרגיה גרעינית.
הגידול בביקוש לאנרגיה בחלוקה לסוג הדלק (BCM)
סקטור ייצור החשמל יוביל את הגידול בביקוש לגז טבעי
כ-45% מהגידול בביקוש לגז טבעי יגיע מסקטור ייצור החשמל, לעומת 26% שיגיעו מסקטור התעשייה וכ-22% מהסקטור הפרטי/מסחרי וחקלאי ו-7% מסקטור התחבורה.
הגידול בביקוש לגז טבעי בחלוקה לסקטורים (BCM)
גיאוגרפית, אסיה תוביל את הגידול בביקוש לאנרגיה בכלל ולגז טבעי בפרט, ותהווה כ-39% מסך הגידול בביקוש לגז טבעי בעולם. הביקוש לגז טבעי במזרח התיכון צפוי להוות חלק נכבד מסך הגידול עם כ-15%.
מדיניות הקטנת הזיהום בעולם תומכת בגידול בשימוש בגז הטבעי. להלן מספר דוגמאות:
בסין, קיימת תכנית חמש שנתית במטרה להגדיל את השימוש בגז טבעי בכ-45 BCM עד שנת 2020. בשנים האחרונות, עצרה סין את פעילות ייצור החשמל בלמעלה מ-100 תחנות כוח מבוססות פחם. מגמה זו צפויה להימשך.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהודו, התבטא ראש הממשלה מודי ואמר כי המעבר לכלכלה המבוססת שימוש בגז טבעי הוא בחשיבות עליונה למדינה. בנוסף, אמר כי יפתחו תשתיות מתאימות לייבוא גז טבעי.
באיחוד האירופי, קיימת ההכרה באסטרטגיית יבוא גז טבעי נוזלי ליבשת, בכדי לתמוך בגידול בשימוש בגז טבעי ולגוון את מקורות הגז, תוך הפחתת פליטת גזי חממה.
מגמת הגידול במשלוחי ה-LNG צפויה להימשך
בשנת 2016, הייבוא נטו של LNG עלה ב-17 מיליון טון ביחס למאזן בשנת 2015
בשנים 2015-2016 החלו 6 מדינות חדשות לייבא LNG: קולומביה, מצרים, ג'מייקה, ירדן, פקיסטן ופולין.
מעניין לראות כי 2 מבין חמש המדינות שהגדילו את ייבוא הגז הטבעי הנוזלי ב-2016 הן מצרים וירדן, שווקי יעד פוטנציאלים לגז ממאגרי תמר ולוויתן.
הגידול בייבוא ה-LNG בחלוקה למדינות
המגמות של השנים האחרונות בשוק ה-LNG מלמדות אותנו על שינוי בטעמי הצרכן הסופי.
משך חוזה ממוצע קטן ביחס לעבר. בשנת 2016 משך חוזה ממוצע בין קונה למוכר עמד על 8 שנים, לעומת 12 שנים בשנת 2009. הסיבה לקיטון במשך השנים הממוצע לחוזה LNG נובע ככל הנראה מחוסר הוודאות ששרר במשק האנרגיה בשנים האחרונות.
משך חוזה ממוצע (שנים)
קיטון נרשם גם בהיקף חוזה ממוצע, ככל הנראה לאור אי הוודאות ולאור הצורך של הלקוח הסופי לגוון את מקור הגז הטבעי.
ממאזני ביקוש והיצע, קיים צורך בהשקעות נוספות בתשתיות LNG עד שנת 2020, על מנת לעמוד בביקוש הצפוי של כ-4%-5% בשנה ל-LNG.
ואיך כל זה צפוי להשפיע על מאגרי הגז בישראל?
ברור שגידול בביקוש לגז טבעי בעולם, ובפרט באירופה ובמדינות השכנות שלנו הוא נתון חיובי ומעודד למאגרים.
מתוך 5 המדינות המובילות בגידול ביבוא LNG ב-2016, אפשר למצוא את מצרים וירדן. לדבר חשיבות גבוהה בהסתכלות על מאגרי הגז הישראלים, שכן נתון זה מאשש את הצורך העז והמחסור בגז טבעי אשר קיים במדינות אלו.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
- 7.יריב 01/03/2017 16:31הגב לתגובה זוחברות כמו GLNG שמתעסקות בהנזלה ובפלטפורמות ימיות (גילוי נאות: מחזיק)
- 6.Hadshen 01/03/2017 12:36הגב לתגובה זוסליחה, אבל זה לא מאמר אוביקטיווי כי אם יח"צנות. האם שדה הגז הענק שנתגלה לאחרונה במצרים לא ישפיע על הביקוש של מדינה זו ושל ירדן, אשר יש לה מסורת וצנרת לאספקה ממצרים?
- תקרא 06/03/2017 12:18הגב לתגובה זושהביקוש לגז במצרים כה גבוה, שגם התגלית מאוגוסט 2015, מאגר Zohr, אינה צפויה לענות על הביקוש. יתרה מזאת, קיים ביקוש אדיר של מתקני ההנזלה.
- 5.יהונתן התותח (ל"ת)בפ 28/02/2017 10:13הגב לתגובה זו
- 4.יאש 27/02/2017 17:01הגב לתגובה זוסקירה מעניינת כמו תמיד... אלוף
- 3.דן תכול העיניים 27/02/2017 16:58הגב לתגובה זורוצים לראות עוד עבודות מעמיקות
- 2.ניתוח מעניין (ל"ת)אנליסט 27/02/2017 16:27הגב לתגובה זו
- 1.עמית 27/02/2017 16:07הגב לתגובה זויונתן היקר. כתבה מעולה שפותחת את העיניים.תמשיך להיות מקצוען מספר 1

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
