מגמות הביקוש לגז הטבעי - וההשפעה על ישראל
לראשונה, Royal Dutch Shell אחת מחברות הענק בתחום האנרגיה בעולם, מספקת תחזיות בנוגע לשוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. במסמך, נציג את עיקרי הדברים וננסה להבהיר את הקשר למאגרי הגז בישראל.
גז טבעי לעומת מקורות אחרים
צפויה צמיחה משמעותית בביקוש לאנרגיה. הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול ב-30% בין השנים 2016-2040 לאור הגידול באוכלוסייה ושיפור ברמת החיים.
גז טבעי צפוי להיות מקור האנרגיה בצומח ביותר, אשר יתרום כ-45% לתוספת בביקוש לאנרגיה, לעומת 18% אנרגיות מתחדשות, 15% נפט ותזקיקיו ו-13% אנרגיה גרעינית.
הגידול בביקוש לאנרגיה בחלוקה לסוג הדלק (BCM)
סקטור ייצור החשמל יוביל את הגידול בביקוש לגז טבעי
כ-45% מהגידול בביקוש לגז טבעי יגיע מסקטור ייצור החשמל, לעומת 26% שיגיעו מסקטור התעשייה וכ-22% מהסקטור הפרטי/מסחרי וחקלאי ו-7% מסקטור התחבורה.
הגידול בביקוש לגז טבעי בחלוקה לסקטורים (BCM)
גיאוגרפית, אסיה תוביל את הגידול בביקוש לאנרגיה בכלל ולגז טבעי בפרט, ותהווה כ-39% מסך הגידול בביקוש לגז טבעי בעולם. הביקוש לגז טבעי במזרח התיכון צפוי להוות חלק נכבד מסך הגידול עם כ-15%.
מדיניות הקטנת הזיהום בעולם תומכת בגידול בשימוש בגז הטבעי. להלן מספר דוגמאות:
בסין, קיימת תכנית חמש שנתית במטרה להגדיל את השימוש בגז טבעי בכ-45 BCM עד שנת 2020. בשנים האחרונות, עצרה סין את פעילות ייצור החשמל בלמעלה מ-100 תחנות כוח מבוססות פחם. מגמה זו צפויה להימשך.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהודו, התבטא ראש הממשלה מודי ואמר כי המעבר לכלכלה המבוססת שימוש בגז טבעי הוא בחשיבות עליונה למדינה. בנוסף, אמר כי יפתחו תשתיות מתאימות לייבוא גז טבעי.
באיחוד האירופי, קיימת ההכרה באסטרטגיית יבוא גז טבעי נוזלי ליבשת, בכדי לתמוך בגידול בשימוש בגז טבעי ולגוון את מקורות הגז, תוך הפחתת פליטת גזי חממה.
מגמת הגידול במשלוחי ה-LNG צפויה להימשך
בשנת 2016, הייבוא נטו של LNG עלה ב-17 מיליון טון ביחס למאזן בשנת 2015
בשנים 2015-2016 החלו 6 מדינות חדשות לייבא LNG: קולומביה, מצרים, ג'מייקה, ירדן, פקיסטן ופולין.
מעניין לראות כי 2 מבין חמש המדינות שהגדילו את ייבוא הגז הטבעי הנוזלי ב-2016 הן מצרים וירדן, שווקי יעד פוטנציאלים לגז ממאגרי תמר ולוויתן.
הגידול בייבוא ה-LNG בחלוקה למדינות
המגמות של השנים האחרונות בשוק ה-LNG מלמדות אותנו על שינוי בטעמי הצרכן הסופי.
משך חוזה ממוצע קטן ביחס לעבר. בשנת 2016 משך חוזה ממוצע בין קונה למוכר עמד על 8 שנים, לעומת 12 שנים בשנת 2009. הסיבה לקיטון במשך השנים הממוצע לחוזה LNG נובע ככל הנראה מחוסר הוודאות ששרר במשק האנרגיה בשנים האחרונות.
משך חוזה ממוצע (שנים)
קיטון נרשם גם בהיקף חוזה ממוצע, ככל הנראה לאור אי הוודאות ולאור הצורך של הלקוח הסופי לגוון את מקור הגז הטבעי.
ממאזני ביקוש והיצע, קיים צורך בהשקעות נוספות בתשתיות LNG עד שנת 2020, על מנת לעמוד בביקוש הצפוי של כ-4%-5% בשנה ל-LNG.
ואיך כל זה צפוי להשפיע על מאגרי הגז בישראל?
ברור שגידול בביקוש לגז טבעי בעולם, ובפרט באירופה ובמדינות השכנות שלנו הוא נתון חיובי ומעודד למאגרים.
מתוך 5 המדינות המובילות בגידול ביבוא LNG ב-2016, אפשר למצוא את מצרים וירדן. לדבר חשיבות גבוהה בהסתכלות על מאגרי הגז הישראלים, שכן נתון זה מאשש את הצורך העז והמחסור בגז טבעי אשר קיים במדינות אלו.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
- 7.יריב 01/03/2017 16:31הגב לתגובה זוחברות כמו GLNG שמתעסקות בהנזלה ובפלטפורמות ימיות (גילוי נאות: מחזיק)
- 6.Hadshen 01/03/2017 12:36הגב לתגובה זוסליחה, אבל זה לא מאמר אוביקטיווי כי אם יח"צנות. האם שדה הגז הענק שנתגלה לאחרונה במצרים לא ישפיע על הביקוש של מדינה זו ושל ירדן, אשר יש לה מסורת וצנרת לאספקה ממצרים?
- תקרא 06/03/2017 12:18הגב לתגובה זושהביקוש לגז במצרים כה גבוה, שגם התגלית מאוגוסט 2015, מאגר Zohr, אינה צפויה לענות על הביקוש. יתרה מזאת, קיים ביקוש אדיר של מתקני ההנזלה.
- 5.יהונתן התותח (ל"ת)בפ 28/02/2017 10:13הגב לתגובה זו
- 4.יאש 27/02/2017 17:01הגב לתגובה זוסקירה מעניינת כמו תמיד... אלוף
- 3.דן תכול העיניים 27/02/2017 16:58הגב לתגובה זורוצים לראות עוד עבודות מעמיקות
- 2.ניתוח מעניין (ל"ת)אנליסט 27/02/2017 16:27הגב לתגובה זו
- 1.עמית 27/02/2017 16:07הגב לתגובה זויונתן היקר. כתבה מעולה שפותחת את העיניים.תמשיך להיות מקצוען מספר 1

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
