יהונתן שוחט
צילום: יח"צ

מגמות הביקוש לגז הטבעי - וההשפעה על ישראל

יהונתן שוחט, אנליסט אנרגיה בלידר שוק הון, מתייחס למגמות הביקוש לגז הטבעי בעולם
יהונתן שוחט | (8)
נושאים בכתבה גז

לראשונה, Royal Dutch Shell אחת מחברות הענק בתחום האנרגיה בעולם, מספקת תחזיות בנוגע לשוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. במסמך, נציג את עיקרי הדברים וננסה להבהיר את הקשר למאגרי הגז בישראל.

גז טבעי לעומת מקורות אחרים

צפויה צמיחה משמעותית בביקוש לאנרגיה. הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול ב-30% בין השנים 2016-2040 לאור הגידול באוכלוסייה ושיפור ברמת החיים.

גז טבעי צפוי להיות מקור האנרגיה בצומח ביותר, אשר יתרום כ-45% לתוספת בביקוש לאנרגיה, לעומת 18% אנרגיות מתחדשות, 15% נפט ותזקיקיו ו-13% אנרגיה גרעינית.

הגידול בביקוש לאנרגיה בחלוקה לסוג הדלק (BCM)

סקטור ייצור החשמל יוביל את הגידול בביקוש לגז טבעי

כ-45% מהגידול בביקוש לגז טבעי יגיע מסקטור ייצור החשמל, לעומת 26% שיגיעו מסקטור התעשייה וכ-22% מהסקטור הפרטי/מסחרי וחקלאי ו-7% מסקטור התחבורה.

הגידול בביקוש לגז טבעי בחלוקה לסקטורים (BCM)

גיאוגרפית, אסיה תוביל את הגידול בביקוש לאנרגיה בכלל ולגז טבעי בפרט, ותהווה כ-39% מסך הגידול בביקוש לגז טבעי בעולם. הביקוש לגז טבעי במזרח התיכון צפוי להוות חלק נכבד מסך הגידול עם כ-15%.

מדיניות הקטנת הזיהום בעולם תומכת בגידול בשימוש בגז הטבעי. להלן מספר דוגמאות:

בסין, קיימת תכנית חמש שנתית במטרה להגדיל את השימוש בגז טבעי בכ-45 BCM עד שנת 2020. בשנים האחרונות, עצרה סין את פעילות ייצור החשמל בלמעלה מ-100 תחנות כוח מבוססות פחם. מגמה זו צפויה להימשך.

בהודו, התבטא ראש הממשלה מודי ואמר כי המעבר לכלכלה המבוססת שימוש בגז טבעי הוא בחשיבות עליונה למדינה. בנוסף, אמר כי יפתחו תשתיות מתאימות לייבוא גז טבעי.

באיחוד האירופי, קיימת ההכרה באסטרטגיית יבוא גז טבעי נוזלי ליבשת, בכדי לתמוך בגידול בשימוש בגז טבעי ולגוון את מקורות הגז, תוך הפחתת פליטת גזי חממה. 

מגמת הגידול במשלוחי ה-LNG צפויה להימשך

בשנת 2016, הייבוא נטו של LNG עלה ב-17 מיליון טון ביחס למאזן בשנת 2015

בשנים 2015-2016 החלו 6 מדינות חדשות לייבא LNG: קולומביה, מצרים, ג'מייקה, ירדן, פקיסטן ופולין.

מעניין לראות כי 2 מבין חמש המדינות שהגדילו את ייבוא הגז הטבעי הנוזלי ב-2016 הן מצרים וירדן, שווקי יעד פוטנציאלים לגז ממאגרי תמר ולוויתן.

הגידול בייבוא ה-LNG בחלוקה למדינות

המגמות של השנים האחרונות בשוק ה-LNG מלמדות אותנו על שינוי בטעמי הצרכן הסופי.

משך חוזה ממוצע קטן ביחס לעבר. בשנת 2016 משך חוזה ממוצע בין קונה למוכר עמד על 8 שנים, לעומת 12 שנים בשנת 2009. הסיבה לקיטון במשך השנים הממוצע לחוזה LNG נובע ככל הנראה מחוסר הוודאות ששרר במשק האנרגיה בשנים האחרונות.

משך חוזה ממוצע (שנים)

קיטון נרשם גם בהיקף חוזה ממוצע, ככל הנראה לאור אי הוודאות ולאור הצורך של הלקוח הסופי לגוון את מקור הגז הטבעי.

ממאזני ביקוש והיצע, קיים צורך בהשקעות נוספות בתשתיות LNG עד שנת 2020, על מנת לעמוד בביקוש הצפוי של כ-4%-5% בשנה ל-LNG.

ואיך כל זה צפוי להשפיע על מאגרי הגז בישראל?

ברור שגידול בביקוש לגז טבעי בעולם, ובפרט באירופה ובמדינות השכנות שלנו הוא נתון חיובי ומעודד למאגרים.

מתוך 5 המדינות המובילות בגידול ביבוא LNG ב-2016, אפשר למצוא את מצרים וירדן. לדבר חשיבות גבוהה בהסתכלות על מאגרי הגז הישראלים, שכן נתון זה מאשש את הצורך העז והמחסור בגז טבעי אשר קיים במדינות אלו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יריב 01/03/2017 16:31
    הגב לתגובה זו
    חברות כמו GLNG שמתעסקות בהנזלה ובפלטפורמות ימיות (גילוי נאות: מחזיק)
  • 6.
    Hadshen 01/03/2017 12:36
    הגב לתגובה זו
    סליחה, אבל זה לא מאמר אוביקטיווי כי אם יח"צנות. האם שדה הגז הענק שנתגלה לאחרונה במצרים לא ישפיע על הביקוש של מדינה זו ושל ירדן, אשר יש לה מסורת וצנרת לאספקה ממצרים?
  • תקרא 06/03/2017 12:18
    הגב לתגובה זו
    שהביקוש לגז במצרים כה גבוה, שגם התגלית מאוגוסט 2015, מאגר Zohr, אינה צפויה לענות על הביקוש. יתרה מזאת, קיים ביקוש אדיר של מתקני ההנזלה.
  • 5.
    יהונתן התותח (ל"ת)
    בפ 28/02/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יאש 27/02/2017 17:01
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת כמו תמיד... אלוף
  • 3.
    דן תכול העיניים 27/02/2017 16:58
    הגב לתגובה זו
    רוצים לראות עוד עבודות מעמיקות
  • 2.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    אנליסט 27/02/2017 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמית 27/02/2017 16:07
    הגב לתגובה זו
    יונתן היקר. כתבה מעולה שפותחת את העיניים.תמשיך להיות מקצוען מספר 1
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.