מגמות הביקוש לגז הטבעי - וההשפעה על ישראל
גז לראשונה, Royal Dutch Shell אחת מחברות הענק בתחום האנרגיה בעולם, מספקת תחזיות בנוגע לשוק הגז הטבעי הנוזלי בעולם. במסמך, נציג את עיקרי הדברים וננסה להבהיר את הקשר למאגרי הגז בישראל.
גז טבעי לעומת מקורות אחרים
צפויה צמיחה משמעותית בביקוש לאנרגיה. הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול ב-30% בין השנים 2016-2040 לאור הגידול באוכלוסייה ושיפור ברמת החיים.
גז טבעי צפוי להיות מקור האנרגיה בצומח ביותר, אשר יתרום כ-45% לתוספת בביקוש לאנרגיה, לעומת 18% אנרגיות מתחדשות, 15% נפט ותזקיקיו ו-13% אנרגיה גרעינית.
הגידול בביקוש לאנרגיה בחלוקה לסוג הדלק (BCM)
סקטור ייצור החשמל יוביל את הגידול בביקוש לגז טבעי
כ-45% מהגידול בביקוש לגז טבעי יגיע מסקטור ייצור החשמל, לעומת 26% שיגיעו מסקטור התעשייה וכ-22% מהסקטור הפרטי/מסחרי וחקלאי ו-7% מסקטור התחבורה.
הגידול בביקוש לגז טבעי בחלוקה לסקטורים (BCM)
גיאוגרפית, אסיה תוביל את הגידול בביקוש לאנרגיה בכלל ולגז טבעי בפרט, ותהווה כ-39% מסך הגידול בביקוש לגז טבעי בעולם. הביקוש לגז טבעי במזרח התיכון צפוי להוות חלק נכבד מסך הגידול עם כ-15%.
מדיניות הקטנת הזיהום בעולם תומכת בגידול בשימוש בגז הטבעי. להלן מספר דוגמאות:
בסין, קיימת תכנית חמש שנתית במטרה להגדיל את השימוש בגז טבעי בכ-45 BCM עד שנת 2020. בשנים האחרונות, עצרה סין את פעילות ייצור החשמל בלמעלה מ-100 תחנות כוח מבוססות פחם. מגמה זו צפויה להימשך.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהודו, התבטא ראש הממשלה מודי ואמר כי המעבר לכלכלה המבוססת שימוש בגז טבעי הוא בחשיבות עליונה למדינה. בנוסף, אמר כי יפתחו תשתיות מתאימות לייבוא גז טבעי.
באיחוד האירופי, קיימת ההכרה באסטרטגיית יבוא גז טבעי נוזלי ליבשת, בכדי לתמוך בגידול בשימוש בגז טבעי ולגוון את מקורות הגז, תוך הפחתת פליטת גזי חממה.
מגמת הגידול במשלוחי ה-LNG צפויה להימשך
בשנת 2016, הייבוא נטו של LNG עלה ב-17 מיליון טון ביחס למאזן בשנת 2015
בשנים 2015-2016 החלו 6 מדינות חדשות לייבא LNG: קולומביה, מצרים, ג'מייקה, ירדן, פקיסטן ופולין.
מעניין לראות כי 2 מבין חמש המדינות שהגדילו את ייבוא הגז הטבעי הנוזלי ב-2016 הן מצרים וירדן, שווקי יעד פוטנציאלים לגז ממאגרי תמר ולוויתן.
הגידול בייבוא ה-LNG בחלוקה למדינות
המגמות של השנים האחרונות בשוק ה-LNG מלמדות אותנו על שינוי בטעמי הצרכן הסופי.
משך חוזה ממוצע קטן ביחס לעבר. בשנת 2016 משך חוזה ממוצע בין קונה למוכר עמד על 8 שנים, לעומת 12 שנים בשנת 2009. הסיבה לקיטון במשך השנים הממוצע לחוזה LNG נובע ככל הנראה מחוסר הוודאות ששרר במשק האנרגיה בשנים האחרונות.
משך חוזה ממוצע (שנים)
קיטון נרשם גם בהיקף חוזה ממוצע, ככל הנראה לאור אי הוודאות ולאור הצורך של הלקוח הסופי לגוון את מקור הגז הטבעי.
ממאזני ביקוש והיצע, קיים צורך בהשקעות נוספות בתשתיות LNG עד שנת 2020, על מנת לעמוד בביקוש הצפוי של כ-4%-5% בשנה ל-LNG.
ואיך כל זה צפוי להשפיע על מאגרי הגז בישראל?
ברור שגידול בביקוש לגז טבעי בעולם, ובפרט באירופה ובמדינות השכנות שלנו הוא נתון חיובי ומעודד למאגרים.
מתוך 5 המדינות המובילות בגידול ביבוא LNG ב-2016, אפשר למצוא את מצרים וירדן. לדבר חשיבות גבוהה בהסתכלות על מאגרי הגז הישראלים, שכן נתון זה מאשש את הצורך העז והמחסור בגז טבעי אשר קיים במדינות אלו.
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
- 7.יריב 01/03/2017 16:31הגב לתגובה זוחברות כמו GLNG שמתעסקות בהנזלה ובפלטפורמות ימיות (גילוי נאות: מחזיק)
- 6.Hadshen 01/03/2017 12:36הגב לתגובה זוסליחה, אבל זה לא מאמר אוביקטיווי כי אם יח"צנות. האם שדה הגז הענק שנתגלה לאחרונה במצרים לא ישפיע על הביקוש של מדינה זו ושל ירדן, אשר יש לה מסורת וצנרת לאספקה ממצרים?
- תקרא 06/03/2017 12:18הגב לתגובה זושהביקוש לגז במצרים כה גבוה, שגם התגלית מאוגוסט 2015, מאגר Zohr, אינה צפויה לענות על הביקוש. יתרה מזאת, קיים ביקוש אדיר של מתקני ההנזלה.
- 5.יהונתן התותח (ל"ת)בפ 28/02/2017 10:13הגב לתגובה זו
- 4.יאש 27/02/2017 17:01הגב לתגובה זוסקירה מעניינת כמו תמיד... אלוף
- 3.דן תכול העיניים 27/02/2017 16:58הגב לתגובה זורוצים לראות עוד עבודות מעמיקות
- 2.ניתוח מעניין (ל"ת)אנליסט 27/02/2017 16:27הגב לתגובה זו
- 1.עמית 27/02/2017 16:07הגב לתגובה זויונתן היקר. כתבה מעולה שפותחת את העיניים.תמשיך להיות מקצוען מספר 1
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
