3.3%, זה המספר שצריך לקחת בחשבון בעניין ההנפקה המתוכננת של 'שלנו גרופ'
בדיוק לפני שבוע פרסמה 'שלנו גרופ' תשקיף לקראת הנפקה בבורסה בת"א. לציבור הרחב מוכרת החברה בעיקר בשל שלטי הענק באיילון לאפליקציית 'בליינדספוט' שלה והסערה התקשורתית סביב הלגיטימיות של אותה אפליקציה. כעת מנסה שלנו גרופ להיכנס לבורסה בת"א וזאת לפי שווי של כמעט 700 מיליון שקל. במצגת שפרסה 'שלנו' כעבור מספר ימים הדגש היה ללא ספק על חלום האקזיט, או יותר - האקזיטים.
אחרי עמוד קצרצר של 'הקדמה' ועוד עמוד עם כמה מילים 'על החברה', מגיע עמוד תחת הכותרת 'שוק הטכנולוגיה בישראל' ובו נתונים נוצצים על היקף האקזיטים של חברות ישראליות בשנים האחרונות. זה כנראה המקום בו אמור המשקיע הקטן להזיל ריר בתקווה ל'אקזיט' נחמד מצידו. והנה בתשקיף שפרסמה החברה מצוין שחור על גבי תשקיף כי במסגרת התכנית האסטרטגית מתכננת החברה לפעול למכירת מוצר אחד או יותר מתוך הפורטפוליו במחיר של 40-80 מיליון דולר כל 3-4 שנים. כלומר כל כמה שנים 'אקזיט'. הכיוון הוא השקת אפליקציה, צבירת מאסה של משתמשים ואז אקזיט, ובדרך אולי גם לראות הכנסות על אותם משתמשים. כמה קל.
לבקשת Bizportal בחברת המחקר IVC בדקו מה שיעור הסטארט-אפים בישראל בתחום האפליקציות שהצליחו ב-5 השנים האחרונות לעשות אקזיט של מעל 20 מיליון דולר. המספר הוא 3.3%. כלומר זה הסיכוי של סטארט-אפ הישראלי בתחום האפליצקיות להצליח. אבל זה לא מפריע לעודד קובו, מייסד ומנכ"ל 'שלנו גרופ' לפזר אופטימיות גדולה ובחשבון הפייסבוק האישי שלו כבר להכריז על כך שהחודש הוא עושה את האקזיט השביעי שלו - הנפקת 'שלנו גרופ'. אז רגע לפני האקזיט, שאלנו גורמים בשוק ההון מה הם חושבים והאם ישימו כסף.
אנליסט שנתבקש להתייחס אמר בשיחה עם Bizportal כי מעבר למצגת היפה, לתחזיות הוורדות ולאיש המאוד צבעוני שמוביל את החברה, הוא מתקשה להבין איך בכלל מתמחרים את הפעילות שכרגע היא ללא שום הכנסות ולכן כמובן גם בלי רווחים. "המצב הוא שהשקעה בחברה הזו היא למעשה השקעה בבן אדם, ובשיקול דעתו. לכן מבחינתי זה בלתי אפשרי להמליץ לשים כסף בסיטואציה הזו". באופן כללי גורמים איתם שוחחנו חזרו שוב ושוב על המנטרה - "זה לא יעבור". כלומר ההנחה בשוק היא שההנפקה תיכשל. בימים אלו מקיימת 'שלנו גרופ' סבב פגישות עם כל המוסדיים בשוק המקומי, ולאחריו נדע האם באמת ההנפקה הזו אכן תיזכר כקוריוז ולא יותר, או שאולי תפתיע.
ועוד מילה בעניין שיקולי המוסדיים. הבאזז הגדול סביב 'שלנו גרופ' היה כאשר האפליקציה בליינד-ספוט של החברה צבעה את כל איילון. אלא שהבאזז הזה הלך למקומות שליליים מאוד כרבים ראו באפליקציה שתכליתה שליחת מסרים אנונימיים כמוצר לא לגיטימי עם יכולת פוגענית. המוסדיים בארץ נוטים להישמר מחשיפה לצרות. אני מתקשה לראות גוף מוסדי שירצה להיות חתום על אפליקציה שהלגיטימיות שלה מוטלת בספק ובעניין זה בתשקיף מצוין כי כבר הוגשה כנגד החברה תביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקלים בטענה כי האפליקציה מעודדת בריונות והטרדה והיא מפרה את החוק להגנת הצרכן.
- 10.חיימיקו 08/09/2016 09:44הגב לתגובה זועיתונאים יקרים תודה שאתם שומרים עלינו מכל " הקוסמים " הללו
- 9.dw 07/09/2016 14:50הגב לתגובה זובפחות מ 600 מלש"ח אפשר לקנות היום את אלרון, שזו קרן הון סיכון ותיקה מאד, עם רקורד מוכח ואקזיטים לאורך השנים. חלקם טובים יותר (גיוון אימג'ינג) חלקם טובים פחות. בכסף הזה מקבלים גם כמה סטארט-אפים, גם חברת ביוטק חלומית בשם בריינסגייט בשלב ניסויים מתקדם מאד, לטיפול בשבץ מוחי וגם קופת מזומנים ענקית. אם נוריד את הקופה מהשווי נקבל תמחור נמוך מאד לסטארט-אפים. אז מדוע למען השם שמשקיע פיננסי אובייקטיבי יסכים לשלם כזה תמחור מטורף על שלנו? מילא השווי היה 70 מיליון, כעשירית ממה שהם מבקשים.
- 8.שימי 07/09/2016 14:42הגב לתגובה זומקוה שהמוסדיים ישמרו על האינטרס של הציבור ולש להתפתות ולא להעשיר את המנפיקים ולאחר מיכן הניר יפול אחרי ההנפקה ןמי המפסידים כמובן הציבור
- 7.זהירות ! הלך הכסף (ל"ת)אדדא 07/09/2016 14:25הגב לתגובה זו
- 6.אחד שמכיר 07/09/2016 14:06הגב לתגובה זומביאים משקיע שלא מבין מהחיים שלו, לוקחים לו את הכסף ושמים אותו בחברה שמנסה להצטייר כחברה מצליחה שהמוצר המוביל שלהם הוא האפליקציה בלינדספוט, אפליקציה שהיא כישלון בפני עצמה...אבל מה? הבעלים טוען שיש להם 12 מיליון משתמשים, שאני מאוד מאוד מפקפק בזה, אולי הורדות של פעם אחת ואף אחד לא באמת משתמש בזה. אולי האסטרטגיה של המשקיעים היא לקבל חשיפה לקרן שלהם, אבל חוץ מזה שום דבר טוב לא יצא מההשקעה בדבר הקיקיוני הזה שנקרא "שלנו" ממש ממש לא שלנו.
- 5.אזרח 07/09/2016 14:04הגב לתגובה זושלא תעיזו להוליך את כספי הציבור לשווא, ואני מבקש באופן אישי תשמרו זה חסכונות לזיקנה
- 4.למה לא מדברים על BDO ש״הכשירה״ את השרץ (ל"ת)שרון תיכון 07/09/2016 13:52הגב לתגובה זו
- 3.שלנו...האויר 07/09/2016 13:47הגב לתגובה זומילא היה אגח מגובה עי בעל העיניין הצבעוני...שק אויר שלנו
- 2.אבי 07/09/2016 13:32הגב לתגובה זוהרי ברור שאנשים ישקיעו בשטות הזאת. ועוד חצי שנה - שנה נשמע על הבכיין תורן שעוד יתראיין בחברת חדשות כלשהיא ויספר שכל החסכונות שלו ירדו לטמיון והוא לא יודע אם הוא יראה אי פעם את הכסף.. חפרו על זה כל כך הרבה!! יש רק תוצאה אחת להשקעה בבן אדם והיא כשלון חברה טובה לא תלויה בבן אדם! תשקיעו בחברות אמיתיות
- 1.שי 07/09/2016 13:03הגב לתגובה זוהבנקים והמוסדיים יתנו לו את הכסף שלנו. איכשהו כמו תמיד רק הציבור שלא ידע על זה אפילו יפסיד את הכסף, כמו על פישמן והקרקעות של לבייב באוקראינה וכל הסיפורים.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?