3.3%, זה המספר שצריך לקחת בחשבון בעניין ההנפקה המתוכננת של 'שלנו גרופ'
בדיוק לפני שבוע פרסמה 'שלנו גרופ' תשקיף לקראת הנפקה בבורסה בת"א. לציבור הרחב מוכרת החברה בעיקר בשל שלטי הענק באיילון לאפליקציית 'בליינדספוט' שלה והסערה התקשורתית סביב הלגיטימיות של אותה אפליקציה. כעת מנסה שלנו גרופ להיכנס לבורסה בת"א וזאת לפי שווי של כמעט 700 מיליון שקל. במצגת שפרסה 'שלנו' כעבור מספר ימים הדגש היה ללא ספק על חלום האקזיט, או יותר - האקזיטים.
אחרי עמוד קצרצר של 'הקדמה' ועוד עמוד עם כמה מילים 'על החברה', מגיע עמוד תחת הכותרת 'שוק הטכנולוגיה בישראל' ובו נתונים נוצצים על היקף האקזיטים של חברות ישראליות בשנים האחרונות. זה כנראה המקום בו אמור המשקיע הקטן להזיל ריר בתקווה ל'אקזיט' נחמד מצידו. והנה בתשקיף שפרסמה החברה מצוין שחור על גבי תשקיף כי במסגרת התכנית האסטרטגית מתכננת החברה לפעול למכירת מוצר אחד או יותר מתוך הפורטפוליו במחיר של 40-80 מיליון דולר כל 3-4 שנים. כלומר כל כמה שנים 'אקזיט'. הכיוון הוא השקת אפליקציה, צבירת מאסה של משתמשים ואז אקזיט, ובדרך אולי גם לראות הכנסות על אותם משתמשים. כמה קל.
לבקשת Bizportal בחברת המחקר IVC בדקו מה שיעור הסטארט-אפים בישראל בתחום האפליקציות שהצליחו ב-5 השנים האחרונות לעשות אקזיט של מעל 20 מיליון דולר. המספר הוא 3.3%. כלומר זה הסיכוי של סטארט-אפ הישראלי בתחום האפליצקיות להצליח. אבל זה לא מפריע לעודד קובו, מייסד ומנכ"ל 'שלנו גרופ' לפזר אופטימיות גדולה ובחשבון הפייסבוק האישי שלו כבר להכריז על כך שהחודש הוא עושה את האקזיט השביעי שלו - הנפקת 'שלנו גרופ'. אז רגע לפני האקזיט, שאלנו גורמים בשוק ההון מה הם חושבים והאם ישימו כסף.
אנליסט שנתבקש להתייחס אמר בשיחה עם Bizportal כי מעבר למצגת היפה, לתחזיות הוורדות ולאיש המאוד צבעוני שמוביל את החברה, הוא מתקשה להבין איך בכלל מתמחרים את הפעילות שכרגע היא ללא שום הכנסות ולכן כמובן גם בלי רווחים. "המצב הוא שהשקעה בחברה הזו היא למעשה השקעה בבן אדם, ובשיקול דעתו. לכן מבחינתי זה בלתי אפשרי להמליץ לשים כסף בסיטואציה הזו". באופן כללי גורמים איתם שוחחנו חזרו שוב ושוב על המנטרה - "זה לא יעבור". כלומר ההנחה בשוק היא שההנפקה תיכשל. בימים אלו מקיימת 'שלנו גרופ' סבב פגישות עם כל המוסדיים בשוק המקומי, ולאחריו נדע האם באמת ההנפקה הזו אכן תיזכר כקוריוז ולא יותר, או שאולי תפתיע.
ועוד מילה בעניין שיקולי המוסדיים. הבאזז הגדול סביב 'שלנו גרופ' היה כאשר האפליקציה בליינד-ספוט של החברה צבעה את כל איילון. אלא שהבאזז הזה הלך למקומות שליליים מאוד כרבים ראו באפליקציה שתכליתה שליחת מסרים אנונימיים כמוצר לא לגיטימי עם יכולת פוגענית. המוסדיים בארץ נוטים להישמר מחשיפה לצרות. אני מתקשה לראות גוף מוסדי שירצה להיות חתום על אפליקציה שהלגיטימיות שלה מוטלת בספק ובעניין זה בתשקיף מצוין כי כבר הוגשה כנגד החברה תביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקלים בטענה כי האפליקציה מעודדת בריונות והטרדה והיא מפרה את החוק להגנת הצרכן.
- 10.חיימיקו 08/09/2016 09:44הגב לתגובה זועיתונאים יקרים תודה שאתם שומרים עלינו מכל " הקוסמים " הללו
- 9.dw 07/09/2016 14:50הגב לתגובה זובפחות מ 600 מלש"ח אפשר לקנות היום את אלרון, שזו קרן הון סיכון ותיקה מאד, עם רקורד מוכח ואקזיטים לאורך השנים. חלקם טובים יותר (גיוון אימג'ינג) חלקם טובים פחות. בכסף הזה מקבלים גם כמה סטארט-אפים, גם חברת ביוטק חלומית בשם בריינסגייט בשלב ניסויים מתקדם מאד, לטיפול בשבץ מוחי וגם קופת מזומנים ענקית. אם נוריד את הקופה מהשווי נקבל תמחור נמוך מאד לסטארט-אפים. אז מדוע למען השם שמשקיע פיננסי אובייקטיבי יסכים לשלם כזה תמחור מטורף על שלנו? מילא השווי היה 70 מיליון, כעשירית ממה שהם מבקשים.
- 8.שימי 07/09/2016 14:42הגב לתגובה זומקוה שהמוסדיים ישמרו על האינטרס של הציבור ולש להתפתות ולא להעשיר את המנפיקים ולאחר מיכן הניר יפול אחרי ההנפקה ןמי המפסידים כמובן הציבור
- 7.זהירות ! הלך הכסף (ל"ת)אדדא 07/09/2016 14:25הגב לתגובה זו
- 6.אחד שמכיר 07/09/2016 14:06הגב לתגובה זומביאים משקיע שלא מבין מהחיים שלו, לוקחים לו את הכסף ושמים אותו בחברה שמנסה להצטייר כחברה מצליחה שהמוצר המוביל שלהם הוא האפליקציה בלינדספוט, אפליקציה שהיא כישלון בפני עצמה...אבל מה? הבעלים טוען שיש להם 12 מיליון משתמשים, שאני מאוד מאוד מפקפק בזה, אולי הורדות של פעם אחת ואף אחד לא באמת משתמש בזה. אולי האסטרטגיה של המשקיעים היא לקבל חשיפה לקרן שלהם, אבל חוץ מזה שום דבר טוב לא יצא מההשקעה בדבר הקיקיוני הזה שנקרא "שלנו" ממש ממש לא שלנו.
- 5.אזרח 07/09/2016 14:04הגב לתגובה זושלא תעיזו להוליך את כספי הציבור לשווא, ואני מבקש באופן אישי תשמרו זה חסכונות לזיקנה
- 4.למה לא מדברים על BDO ש״הכשירה״ את השרץ (ל"ת)שרון תיכון 07/09/2016 13:52הגב לתגובה זו
- 3.שלנו...האויר 07/09/2016 13:47הגב לתגובה זומילא היה אגח מגובה עי בעל העיניין הצבעוני...שק אויר שלנו
- 2.אבי 07/09/2016 13:32הגב לתגובה זוהרי ברור שאנשים ישקיעו בשטות הזאת. ועוד חצי שנה - שנה נשמע על הבכיין תורן שעוד יתראיין בחברת חדשות כלשהיא ויספר שכל החסכונות שלו ירדו לטמיון והוא לא יודע אם הוא יראה אי פעם את הכסף.. חפרו על זה כל כך הרבה!! יש רק תוצאה אחת להשקעה בבן אדם והיא כשלון חברה טובה לא תלויה בבן אדם! תשקיעו בחברות אמיתיות
- 1.שי 07/09/2016 13:03הגב לתגובה זוהבנקים והמוסדיים יתנו לו את הכסף שלנו. איכשהו כמו תמיד רק הציבור שלא ידע על זה אפילו יפסיד את הכסף, כמו על פישמן והקרקעות של לבייב באוקראינה וכל הסיפורים.
טריוויה (צ'אט)בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח
שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד -
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון
טריוויה שבועית. ככה תדעו אם אתם בעניינים.
20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).
הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם. לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .מי
המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס
וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל
כמה מקבלת
המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר
- בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי
הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
