האם זה הנתון שיגרום למניית אל על להמריא?
אל על לאחר דשדוש מתחילת השנה - האם זה הנתון שיגרום למניית אל על -0.6% להמריא? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (ב') את נתוני יציאות הישארלים לחו"ל, כמו גם את כניסתם של התיירים לישראל. מעבר לגידול המרשים בכמות הישראלים שטסים לחו"ל, ולקיטון המדאיג בכמות התיירים הטסים לישראל - הנתונים עשויים להוות איתות חיובי עבור חברת התעופה אל על, וכמובן גם למניה שלה.
על פי הלמ"ס, חל גידול מרשים במספר הישראלים שטסו לחו"ל בחודש אפריל האחרון, וזה עמד על 510 אלף, לעומת 409 אלף בלבד בחודש המקביל אשתקד (גידול של 25%). אחת הסיבות לכך היא עיתויו של חג פסח, שחל בשנה שעברה בתחילת חודש אפריל (ולכן ישראלים רבים טסו כבר בסוף מארס).
אך גם אם ניקח את החודשים מארס ואפריל יחד, נבחין בכך שחל גידול של מעל ל-16% בכמות הטסים מישראל. באותו אופן, מתחילת 2016 יצאו מישראל 1.517 מיליון ישראלים, 16.4% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, אז טסו 1.304 מיליון - כאמור, בחודשים ינואר עד אפריל.
מדובר בגידול יוצא דופן ביחס לעולם, כשבארה"ב נרשם גידול מתון של 3% בלבד בכמות הטסים, ובעולם כולו גידול של כ-5%, כשבמקרה הישראלי, אחת הסיבות לעלייה בכמות הטסים הינה רפורמת 'שמיים פתוחים', ובאופן כללי - מחירי הנפט הזולים שמוזילים את עלויות הטיסה - ומכאן גם את מחירי הכרטיסים.
הקשר לאל על: בשיחה עם האנליסט נעם פינקו מ'פסגות', סיפר פינקו כי חברת התעופה הישראלית צפויה להרוויח מהגידול החד בכמות הטסים מישראל: "לאל על נתח שוק של כ-30% מכמות הנוסעים בנתב"ג - וסביר שהגידול במספר הטסים בחברה היה בשיעור דומה". נזכיר כי גם מבחינת טיסות ה'לואו-קוסט' לחברת התעופה הישראלית יש דריסת רגל, כשהמותג שלה "UP" מהווה נתח נאה משוק זה.
כמובן שיש להתחשב בכך שמחירי הכרטיסים הוזלו, ולכן פינקו מעריך כי החברה תשמור על כמות הכנסות דומה, אך כאן נכנס המשתנה הנוסף - והוא הרווחיות, שסביר מאוד שגדלה עבור אל על, כשהוצאות הטיסה שלה ירדו גם כן (בשל מחירי דלק הסילונים הנמוך, שמושפע ישירות ממחיר הנפט).
מניית אל על, שללא ספק הייתה המניה החמה בת"א בשנת 2015 ונהנתה מצניחת מחירי הנפט (מה שהביא את המניה לטיסה של מאות אחוזים), מדשדשת מתחילת השנה, ונחלשה עד כה בכ-3%. המניה רחוקה כעת כ-14% מהשיא אותו רשמה בתחילת ינואר 2016.
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
כמובן שהקשר ההפוך בין מניית החברה למחיר הנפט עדיין קיים, אם כי נראה שסביב רמות מחירים אלו של הזהב השחור - המשקיעים פחות מודאגים: מאז ה-11 בפברואר, עם השינוי המהותי שביצע מחירו של הנפט, ומאז טס בכ-70%, מניית החברה עלתה גם כן - יחד עם האווירה החיובית בשוקי ההון בעולם. מאז אותו יום זינקה המניה במעל ל-21%, וזאת לאחר שהתרסקה בתחילת השנה.
התיירות הנכנסת - סיבה לדאגה?
מבחינת התיירות הנכנסת המצב שונה, ומצביע על ירידה בכמות התיירים שבאים לישראל: בחודש אפריל חלה ירידה של כמעט 11% ל-227 אלף תיירים שנכנסו לארץ דרך האוויר, לעומת 256 אלף בשנה שעברה. מדובר בשינוי מגמה, כשבחודשים ינואר עד אפריל חלה ירידה של 2% בלבד במספר התיירים שנכנסו לישראל דרך האוויר. סה"כ מבחינת תנועה אווירית בישראל חל גידול של 11% בחודש אפריל לעומת אפריל אשתקד, ובארבעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של 9.5%.
- 5.כשמיחרי הדלק יעלו אל על תהיה בקשיים והפסדים (ל"ת)אל על מרוויחה מדלק 10/05/2016 18:39הגב לתגובה זו
- 4.החברות הזרות נהנות מגידול בכמות הטסים (ל"ת)אל על מרוויחה מדלק 10/05/2016 18:39הגב לתגובה זו
- 3.א.מ 10/05/2016 11:00הגב לתגובה זולבכות ולהחרים מוצרים בגלל 10 א"ג ?חופשי.כל אחד שמשתעמם עולה על מטוס ונוסע.
- 2.חביב 10/05/2016 09:29הגב לתגובה זוהזמנתי כרטיסי טיסה באל על וכעת לפני הטיסה קיבלנו הודעה שהטיסה תבוצע במטוס ספרדי עם צוות ספרדי ובמטוס מאד מאד מאד ישן. המחיר? לא השתנה. פשוט חוצפה. אם היינו יודעים לא היינו מזמינים אל על.
- כמובן בגלל חוסר בטייסים וכן עיצומים, הם מתחלים לעיתים. (ל"ת)יש ראלי 10/05/2016 10:30הגב לתגובה זו
- 1.מחירי הנפט הם המשפיע הגדול על רווחיות אל על והמחיר עלה. (ל"ת)יש ראלי 10/05/2016 08:54הגב לתגובה זו
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
תפוגן אתר החברהקרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.
