עם פרסום דו"חות מצוינים - מנכ"ל גזית גלוב רוני סופר הודיע על פרישה

החברה דיווחה בשבוע שעבר על עסקת ענק לרכישת חברת Sektor הנורבגית. מי תכנס לנעליו של סופר?
לירן סהר |
נושאים בכתבה גזית גלוב

חברת גזית גלוב מסכמת את הרבעון הראשון של 2015 עם הכנסות מהשכרה של כ-1.527 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-1.227 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-24% הנובע מאיחוד לראשונה של דוחות אטריום בסך של כ-311 מיליון שקל.

 

עם זאת, לאחר 19 שנים בקבוצה, הודיע היום רוני סופר, מנכ"ל הקבוצה, כי יסיים את תפקידו לקראת סוף השנה, אחרי כשש שנים וחצי בתפקיד המנכ"ל. את סופר תחליף רחל (רוחה) לוין, ששימשה בשש השנים האחרונות כמנכ"ל החברה הבת האירופית אטריום, וכיום משמשת כיו"ר גזית ישראל, כסגן יו"ר דירקטוריון אטריום וכדירקטורית בגזית גלוב ובסיטיקון.

סופר (44) הצטרף לקבוצת גזית גלוב ב-1997 כאנליסט ומאז מילא בה שורה של תפקידי ניהול בכירים. במהלך כהונתו היה מעורב בפעילות המיזוגים והרכישות ובפיתוח הבינלאומי של הקבוצה. ב- 2001 מונה לסמנכ"ל הקבוצה, ושנה לאחר מכן מונה לנשיא ומנכ"ל גזית גלוב ארה"ב ועבר להתגורר במיאמי, פלורידה, שם הקים וניהל את פיתוח פעילות הנדל"ן הרפואי (Healthcare Real Estate) - פלטפורמה פרטית בבעלות גזית גלוב, במקביל לעבודתו בתחום המיזוגים והרכישות בקבוצה ומול שוקי ההון בארץ ובעולם.

ב-2009 מונה סופר למנכ"ל קבוצת גזית גלוב, במקביל לתפקידיו כנשיא וכמנכ"ל Gazit Group USA חברת בת פרטית של גזית-גלוב בארה"ב, כיו"ר פעיל של ProMed Properties וכדירקטור בחברה הבת האירופית אטריום, בגזית ברזיל ובחברות בת פרטיות נוספות של הקבוצה בעולם. במהלך כהונתו כמנכ"ל קב' גזית גלוב הוביל סופר את הנפקת החברה למסחר בבורסת ניו-יורק (NYSE) ורישום למסחר בבורסת טורונטו. לפני כמה חודשים נענה סופר לבקשת דירקטוריון החברה לשמש כמנכ"ל זמני של קבוצת דורי, על מנת לסייע במאמצי שיקומה. 

חיים כצמן ודורי סגל מסרו: "אנו גאים במסלול הקריירה של רוני ששזור היטב בסיפור הצמיחה הגלובלי של גזית גלוב. רוני הוא מאבני היסוד של הקבוצה ושותף מלא בהפיכתה לקבוצה גלובלית שפועלת ביותר מ-20 מדינות עם היקף נכסים מנוהל של כ-  21 מיליארד דולר. לרוני נכונו עוד שנים ארוכות של תפקידי ניהול בכירים בכל תחום שיבחר, וכל חברה תתברך בכישוריו".

סופר מסר היום: "אחרי 19 שנים אינטנסיביות בקבוצת גזית גלוב, שלמעשה שימשה עד היום כמקום העבודה היחיד שלי, החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל ולפנות לאתגרים אישיים ומקצועיים חדשים. היתה לי הזכות לעבוד באחת הקבוצות המובילות בתחומן בעולם ולהיות שותף להפיכתה של חברה ישראלית לחברה גלובלית משמעותית. אני אסיר תודה לחיים כצמן ודורי סגל על הרגשת השותפות המקצועית והחברות שהעניקו לי במשך שנים ארוכות, כמו להנהלת הקבוצה, ההנהלות המקומיות ועובדי הקבוצה בארץ ובעולם".

עסקת ענק בנורבגיה

נזכיר כי בשבוע שעבר דיווחה החברה, לאחר תאריך המאזן, שחברת הבת, סיטיקון (42.8%), התקשרה בהסכם לרכישת מלוא מניותיה של חברת Sektor Gruppen, החברה השנייה בגודלה בתחום מרכזי המסחר מעוגני הסופרמרקטים בנורבגיה בתמורה כוללת בסך

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כ- 1.47 מיליארד אירו (כ-6.3 מיליארד שקל), זאת בכפוף להתאמות מקובלות במועד השלמת העסקה. התמורה תשולם במזומן (כ-541 מיליוני אירו) ובדרך של נטילת חוב.

 

הרווח המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם בכ- 376 מיליון שקל (2.10 שקל למניה) לעומת רווח של  כ-157 מיליון שקל (0.89 שקל למניה) ברבעון המקביל אשתקד. ה- FFO גדל ברבעון בכ-6% והסתכם בכ-160 מיליון שקל (0.90 שקל למניה) לעומת כ-151 מיליון שקל (0.86 שקל למניה) ברבעון המקביל אשתקד. כמות המניות גדלה בכ- 1% בין התקופות.

 

ה-NOI ברבעון הסתכם בכ- 1.028 מיליארד שקל לעומת כ-817 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ- 26%. הגידול נובע מאיחוד לראשונה של דוחות אטריום בסך של כ-218 מיליון שקל. ה- NOI מנכסים זהים ברמת הקבוצה, בנטרול השפעות שערי מט"ח, קטן ברבעון בכ- 0.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ונבע מגידול של כ- 4.6% ב- NOI מנכסים זהים בקנדה, מגידול של כ- 2.8% ב- NOI מנכסים זהים בארה"ב, מגידול של כ- 2.4% ב- NOI מנכסים זהים בצפון אירופה וקיטון של כ- 12.8% ב- NOI מנכסים זהים במרכז ומזרח אירופה.

 

שיעור התפוסה - 95.6%

שיעור התפוסה ליום 31 במרץ 2015 עמד על כ- 95.6% זאת לעומת שיעור תפוסה של כ- 95.3% ליום 31 במרץ 2014. שיעור התפוסה ליום 31 במרץ 2015 עמד על כ- 95.6% בקנדה, כ- 95.2% בארה"ב, כ- 95.9% בצפון אירופה וכ- 96.7% במרכז ומזרח אירופה.

 

ההשקעות ברכישה, הקמה ופיתוח של נדל"ן להשקעה הסתכמו הרבעון בכ-861 מיליון שקל. בנוסף, במהלך הרבעון מחזרה הקבוצה הון באמצעות מכירה של נכסים שאינם נכסי ליבה בהיקף של כ- 665 מיליון שקל. עליית ערך נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח הסתכמה ברבעון בכ-107 מיליון שקל לעומת כ- 25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

החברה רשמה ירידה בשיעור המינוף עם יחס חוב נטו (LTV) שהסתכם ב-31 במארס בכ-49.3% לעומת כ-55.5% ב-31 במארס 2014.

 

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד רבעוני בסך של 0.46 שקל למניה (המשקף דיבידנד שנתי של 1.84 שקל למניה) הצפוי להיות משולם ביום 6 ביולי 2015 לבעלי מניות רשומים נכון ליום 22 ביוני 2015.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.