דוחות חלשים לאל על: הרווח הנקי צנח ב-Q3 ב-82% ל-10 מיליון דולר
חברה נוספת שנפגעה קשה ממבצע "צוק איתן" היא אל על: הכנסות חברת התעופה ירדו ברבעון השלישי ב-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-601 מיליון דולר ובשורה התחתונה הרווח הנקי צנח ב-82% ל-10 מיליון דולר.
גורם נוסף שהשפיע לרעה על התוצאות של אל על מעבר למלחמה בעזה - הוצאות מימון בגובה של 15.5 מיליון דולר - פי 3 לעומת הרבעון השלישי של 2013.
במהלך הרבעון השלישי של השנה נרשמו 1.7 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל דרך האוויר - בדומה לרבעון המקביל אשתקד וכניסה של 470 אלף תיירים - ירידה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אל על: "בעקבות מבצע 'צוק איתן', אשר החל בתחילת חודש יולי ונמשך 50 ימים נרשמו ביטולי טיסות רבים על ידי נוסעים זרים וישראלים, הן בטיסות יוצאות והן בטיסות נכנסות וזאת בנוסף לירידה משמעותית בהזמנות לטיסות החברה".
מנכ"ל אל על, דוד מימון:
"תוצאות הרבעון השלישי משקפות את השפעת 'צוק איתן', שגרם פגיעה משמעותית בהכנסות שבעקבותיה ביקשה אל על סיוע ממשלתי. זו הפעם הראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 בה אל על מציגה ירידה כה משמעותית ברווח ברבעון השלישי שנחשב מסורתית לרבעון החזק ביותר. בנוסף, התאפיין הרבעון בשחיקת מחירים שהביאה לירידה בהכנסות מנוסעים".
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחרות קשה - שהולכת וגוברת
תנועת הנוסעים במרבית חברות ה-Low Cost הזרות המשיכה לצמוח, זאת על רקע העמקת פעילותן בקווים לישראל, הן על ידי תוספת תדירויות והן על ידי הרחבת היעדים שלהן.
בין החברות שנוגסות עוד ועוד הכנסות מאל על ניתן למנות את: WizzAir, Easy Jet, Pegasus, Norwegian Air Shuttle, Jetair Fly, Vueling, Transavia.
חלקן של חברות ה-Low Cost הזרות (ללא טיסות UP של אל על) הגיע ל-11% מהתנועה בנתב"ג. זאת לעומת 8% ברבעון השלישי של 2013.
אל על מדווחת בשקיפות מלאה על התחרות הקשה שהיא נמצאת בה וגם על זאת שתגיע. חברות שצפויות להרחיב את פעילותן בישראל הן: בריטיש איירוויס, רוסיה איירליינס, אתיופיאן איירליינס, לופטהנזה, אליטליה, בריסל איירליינס וגם חברות Low Cost נוספות: ג'רמן ווינגס, אייר ברלין, גרמניה איירליינס, אייר אירופה, טראנסאוויה ופגסוס.
דגנית פלטי, סמנכ"ל הכספים של אל על:
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
