דוחות חלשים לאל על: הרווח הנקי צנח ב-Q3 ב-82% ל-10 מיליון דולר
חברה נוספת שנפגעה קשה ממבצע "צוק איתן" היא אל על: הכנסות חברת התעופה ירדו ברבעון השלישי ב-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-601 מיליון דולר ובשורה התחתונה הרווח הנקי צנח ב-82% ל-10 מיליון דולר.
גורם נוסף שהשפיע לרעה על התוצאות של אל על מעבר למלחמה בעזה - הוצאות מימון בגובה של 15.5 מיליון דולר - פי 3 לעומת הרבעון השלישי של 2013.
במהלך הרבעון השלישי של השנה נרשמו 1.7 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל דרך האוויר - בדומה לרבעון המקביל אשתקד וכניסה של 470 אלף תיירים - ירידה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אל על: "בעקבות מבצע 'צוק איתן', אשר החל בתחילת חודש יולי ונמשך 50 ימים נרשמו ביטולי טיסות רבים על ידי נוסעים זרים וישראלים, הן בטיסות יוצאות והן בטיסות נכנסות וזאת בנוסף לירידה משמעותית בהזמנות לטיסות החברה".
מנכ"ל אל על, דוד מימון:
"תוצאות הרבעון השלישי משקפות את השפעת 'צוק איתן', שגרם פגיעה משמעותית בהכנסות שבעקבותיה ביקשה אל על סיוע ממשלתי. זו הפעם הראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 בה אל על מציגה ירידה כה משמעותית ברווח ברבעון השלישי שנחשב מסורתית לרבעון החזק ביותר. בנוסף, התאפיין הרבעון בשחיקת מחירים שהביאה לירידה בהכנסות מנוסעים".
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחרות קשה - שהולכת וגוברת
תנועת הנוסעים במרבית חברות ה-Low Cost הזרות המשיכה לצמוח, זאת על רקע העמקת פעילותן בקווים לישראל, הן על ידי תוספת תדירויות והן על ידי הרחבת היעדים שלהן.
בין החברות שנוגסות עוד ועוד הכנסות מאל על ניתן למנות את: WizzAir, Easy Jet, Pegasus, Norwegian Air Shuttle, Jetair Fly, Vueling, Transavia.
חלקן של חברות ה-Low Cost הזרות (ללא טיסות UP של אל על) הגיע ל-11% מהתנועה בנתב"ג. זאת לעומת 8% ברבעון השלישי של 2013.
אל על מדווחת בשקיפות מלאה על התחרות הקשה שהיא נמצאת בה וגם על זאת שתגיע. חברות שצפויות להרחיב את פעילותן בישראל הן: בריטיש איירוויס, רוסיה איירליינס, אתיופיאן איירליינס, לופטהנזה, אליטליה, בריסל איירליינס וגם חברות Low Cost נוספות: ג'רמן ווינגס, אייר ברלין, גרמניה איירליינס, אייר אירופה, טראנסאוויה ופגסוס.
דגנית פלטי, סמנכ"ל הכספים של אל על:
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
