דוחות חלשים לאל על: הרווח הנקי צנח ב-Q3 ב-82% ל-10 מיליון דולר
חברה נוספת שנפגעה קשה ממבצע "צוק איתן" היא אל על: הכנסות חברת התעופה ירדו ברבעון השלישי ב-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-601 מיליון דולר ובשורה התחתונה הרווח הנקי צנח ב-82% ל-10 מיליון דולר.
גורם נוסף שהשפיע לרעה על התוצאות של אל על מעבר למלחמה בעזה - הוצאות מימון בגובה של 15.5 מיליון דולר - פי 3 לעומת הרבעון השלישי של 2013.
במהלך הרבעון השלישי של השנה נרשמו 1.7 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל דרך האוויר - בדומה לרבעון המקביל אשתקד וכניסה של 470 אלף תיירים - ירידה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אל על: "בעקבות מבצע 'צוק איתן', אשר החל בתחילת חודש יולי ונמשך 50 ימים נרשמו ביטולי טיסות רבים על ידי נוסעים זרים וישראלים, הן בטיסות יוצאות והן בטיסות נכנסות וזאת בנוסף לירידה משמעותית בהזמנות לטיסות החברה".
מנכ"ל אל על, דוד מימון:
"תוצאות הרבעון השלישי משקפות את השפעת 'צוק איתן', שגרם פגיעה משמעותית בהכנסות שבעקבותיה ביקשה אל על סיוע ממשלתי. זו הפעם הראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 בה אל על מציגה ירידה כה משמעותית ברווח ברבעון השלישי שנחשב מסורתית לרבעון החזק ביותר. בנוסף, התאפיין הרבעון בשחיקת מחירים שהביאה לירידה בהכנסות מנוסעים".
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחרות קשה - שהולכת וגוברת
תנועת הנוסעים במרבית חברות ה-Low Cost הזרות המשיכה לצמוח, זאת על רקע העמקת פעילותן בקווים לישראל, הן על ידי תוספת תדירויות והן על ידי הרחבת היעדים שלהן.
בין החברות שנוגסות עוד ועוד הכנסות מאל על ניתן למנות את: WizzAir, Easy Jet, Pegasus, Norwegian Air Shuttle, Jetair Fly, Vueling, Transavia.
חלקן של חברות ה-Low Cost הזרות (ללא טיסות UP של אל על) הגיע ל-11% מהתנועה בנתב"ג. זאת לעומת 8% ברבעון השלישי של 2013.
אל על מדווחת בשקיפות מלאה על התחרות הקשה שהיא נמצאת בה וגם על זאת שתגיע. חברות שצפויות להרחיב את פעילותן בישראל הן: בריטיש איירוויס, רוסיה איירליינס, אתיופיאן איירליינס, לופטהנזה, אליטליה, בריסל איירליינס וגם חברות Low Cost נוספות: ג'רמן ווינגס, אייר ברלין, גרמניה איירליינס, אייר אירופה, טראנסאוויה ופגסוס.
דגנית פלטי, סמנכ"ל הכספים של אל על:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
