יאיר לפידות
צילום: יח"צ

זאת חברת הנדל"ן שילין-לפידות רכש 4.98% ממניותיה - צפו בפרטים

בית ההשקעות רכש 1 מיליון ממניות נתנאל גרופ תמורת 5.1 מיליון שקל. צפו ברשימת החברות שילין-לפידות הפך לבעל עניין בהן
אבי שאולי | (2)

בית ההשקעות ילין-לפידות רכש 4.98% ממניות חברת הנדל"ן נתנאל גרופ. כך הצטרף לבית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש לאחרונה 5.1% ממניות חברת הנדל"ן והפך לבעל עניין בה.

משפחת נתנאל העבירה אופציה שהייתה לה לרכוש מניות (האופציה היא לרכישת מניות בהיקף של 3.3% מחברת לפידות), לידי צד ג', וזה החליט לממש את האופציה ורכש מהם את המניות.

הגוף שרכש את המניות הוא כאמור ילין-לפידות שרכש כמיליון מניות של נתנאל גרופ, בהיקף כספי של כ-5.1 מיליון שקל.

כל העסקאות בוצעו במחיר של 5.1 שקל, מחיר הזהה לזה לפיו נכנס לפני כשבועיים אלטשולר-שחם כבעל עניין בחברה. מחיר הבסיס של המניה הבוקר - 5.7 שקלים.

בעסקה נוספת רכש ילין לפידות כ-1.6% משני בעלי מניות נוספים בעסקה מחוץ לבורסה, כך שבסוף התהליך הוא מחזיק ב-4.98% מהון המניות של נתנאל.

אלטשולר-שחם רכש לאחרונה 5.02% ממניות נתנאל גרופ

ביחד עם אלטשולר-שחם מחזיקים שני בתי ההשקעות ב-10% מהון המניות של נתנאל גרופ. משפחת נתנאל לא הייתה צד לעסקאות הללו - שיעור ההחזקה של החברה המשפחתית, רישן השקעות לא השתנה ועומד על כ-80%.

בחודש יוני האחרון הצליחה חברת נתנאל גרופ לגייס אג"ח (סדרה 3 הניתנת להמרה למניות החברה) בהיקף של 61 מיליון שקל.

נתנאל גרופ סיימה את המחצית הראשונה של השנה סיימה עם הכנסות של 10.6 מיליון שקל ובשורה התחתונה נרשם הפסד 2.8 מיליון שקל.

חברת הנדל"ן צופה הכנסות של 967 מיליון שקל ב-4 השנים הקרובות

נתנאל גרופ נמצאת בשליטת משפחת נתנאל ופועלת למעלה מ-50 שנה בענף הנדל"ן. החברה מעורבת כיום בהקמה ובתכנון של פרויקטים בהיקף של למעלה מ-800 יחידות דיור בישראל ובנוסף שטחי מסחר ובנייני משרדים.

אחת הסיבות להחלטה של אלטשולר-שחם לפתוח פוזיציה שורית היא צפי ההכנסות של נתנאל גרופ ל-4 השנים הקרובות: 967 מיליון שקל ורווח גולמי של 248 מיליון שקל.

הפרויקטים הנבחרים של נתנאל גרופ: דרך שלמה בת"א, שחמון באילת, אלנבי בת"א, ברחובות (בנין למסחר ומשרדים), בח'-300 בחולון (רחוב פנחס אילון), עין הים בחדרה ורמת אביב בת"א (רחוב שרגא פרידמן).

מניות שבהן ילין-לפידות בעל עניין - מחזיק 5% ומעלה

אלגומייזר

רדהיל - מחזיק במניות, אך לא בעלי עניין

בית שמש

רבד

סאפיינס

קסניה

איסתא

אפליי

ישראל קנדה

ויקטורי

סקופ

שלאג

אלרון

שנפ

וואן טכנולוגיות

פיסיבי טכנ

פולירם

ראלקו

מגה אור

נטו מלינדה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מיקי מאוס 11/11/2014 11:12
    הגב לתגובה זו
    נוראית!!! אם הוא יביא 5% של שוקולדים במקום 30% אני אשתגע!!!!!!!! שטויות במיץ
  • 1.
    עוף החול 11/11/2014 10:22
    הגב לתגובה זו
    ושווי שוק כפול משוויה המוצהר בדוחות האופטימיים שלה ועם חלוקת אופציות כמו מים היא בלון שמחכה להתפוצץ. השורט על סאפיינס מתחיל לעלות והוא ימשיך עד שתרד לשוויה האמיתי בשער 1100
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.