היועצת המשפטית של החקירות ברשות ני"ע: "עכשיו יהיה קשה להגיד לא ידענו"

רשות ניירות ערך פרסמה היום עמדת סגל בעניין תרמית בניירות ערך. עו"ד ציפי גז, היועצת המשפטית של מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, בראיון מיוחד ל-Bizportal מסבירה על אימת הפעילים בשוק ההון הישראלי, מה הן דרכי הפעולה ומה נחשב כעברה על החוק. עו"ד ציפי גז מכהנת בתפקיד משנת 2007. לפני כן עבדה בפרקליטות מיסוי וכלכלה במחלקת ניירות ערך. היא ממעטת להתבטא בפומבי, אך מוכרת היטב בשוק ההון, תשאלו את נוחי דנקנר, ג'קי בן זקן ועוד רבים אחרים. מה מבנה מחלקת החקירות? "אנחנו מחלקה שיש לה 3 יחידות מרכזיות: יחידת בקרת מסחר שמפקחת על המסחר (יחידה רגולטורית), יחידת מודיעין ויחידת חקירות. תפקידה של יחידת החקירות לחקור עברות בשוק ההון שעבירות הליבה הן: מידע פנים, תרמית, דיווח ועברות נוספות. היום פרסמה רשות ניירות ערך עמדת סגל שעוסקת בדפוסי מסחר, אשר לדעת סגל הרשות מצביעים על חשד לביצוע תרמית במסחר בניירות ערך, בניגוד לאיסור הקבוע בחוק ניירות ערך. המחלקה כוללת כמה עשרות עובדים והיא נעזרת בתוכנות מחשב שמזהות פעילות חריגה. היום בחרתם להתמקד בעברות מסוג תרמית "נייר העמדה ייחודי - עמדת סגל של מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר בנושא תרמית. ניייר מתבסס על מסמכים קיימים של רשויות ערך בחו"ל ובעיקר באירופה. המטרה העיקרית היא לפשט את מושג דרכי התרמית שמופיע בחוק ניירות ערך בסעיף 54. המושג כללי וכאן אנו מסבירים מה לדעת רשות ניירות ערך הם דפוסים תרמיתיים במסחר". מדוע אתם רוצים לפרסם זאת? "זה כלי עזר לפעילים בשוק ההון, לקציני ציות בבתי השקעות, לאנשי אכיפה פנימית. כאשר הם רואים אירוע חריג במסחר הם יבינו האם הוא נחשב תרמית לפי רשות ניירות ערך. יתרה מזאת הם יבינו ממה יש להימנע וזאת מטרתנו - למנוע עבירות בשוק ההון. כעת ברורים המקרים שיש לדווח עליהם". מה לגבי השיקול המשפטי? "מטרה נוספת היא לחזק את הוודאות המשפטית בכל מה שקשור לתרמית בניירות ערך. זה היה מושג 'שסתום' שבתי המשפט באמצעות הפסיקה יצקו לתוכו תוכן. המסמך מהיום מאגד את הדפוסים העיקריים שהרשות רואה בהם תרמית. אנו אומרים לפעילים: 'תקשיבו הדפוס הזה מעלה חשד או מהווה אינדיקציה או פרמטר לכך שמדובר בפרמטר', אך כמובן שכל מקרה לגופו". יש תיקים שהבאת עם הפרקליטות לבית המשפט והנאשמים זוכו תחת סעיף שלא הייתה להם כוונת זדון. "בתיקי תרמית רבים, בעיקר בדפוס של עסקאות אמיתיות, כלומר לא עסקאות שהן על פניהן מהוות מצג שווא (כמו עסקאות מתואמות או עסקאות עצמיות), מה שקובע האם מדובר בתרמית בניירות ערך לפי החוק זאת הכוונה הפלילית, מה שנקרא היסוד הנפשי". מסחר תקין והוגן - תנאי בסיסי לקיומו של שוק הון משגשג רשות ניירות ערך מבהירה היבטים שונים הנוגעים לפעילות במסחר בניירות ערך אשר בהתקיימם עשויים להצביע על חשד לפגיעה בתקינות והגינות המסחר בשווקים. תנאי בסיסי לקיומו של שוק הון משגשג הינו מסחר תקין והוגן במוצרים השונים הנסחרים במסגרתו. פרסום זה נועד לסייע לגורמים השונים הפועלים בשוק ההון ובכלל זה לגורמי הציות והאכיפה פנימית, יועצים משפטיים, מתווכים וסוחרים, לאתר או להימנע מביצוע פעילות אסורה במסחר. עמדת סגל זו נועדה להגביר את מידת הוודאות ביחס לאיסור זה וכן לסייע לאותם גורמים לצמצם את אפשרות חשיפתם לפעילות אכיפתית של הרשות. חוק ניירות ערך אוסר על השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. הרציונל בבסיס הוראה זו הוא הבטחת קיומו של מסחר תקין והוגן בשוק הון יעיל ומשוכלל. מטרת ההוראה היא לשפר את יכולתו של המשקיע הסביר לקבל החלטות על בסיס כל המידע הרלבנטי, תוך נטרול עיוותים ופערי מידע הקיימים בשוק, העלולים להשפיע על קבלת ההחלטות שלו. עיוותים אלה עלולים לגרום נזק כלכלי ישיר ומיידי לציבור הסוחרים, נזק לציבור כלל המשקיעים באמצעות פגיעה בהשקעותיו הישירות או המנוהלות בידי גופים מוסדיים, ולפגיעה באמון הציבור בשוק ההון. הביטוי "דרכי תרמית" אינו מפורט בחוק ואינו כולל רשימה סגורה של מקרים. מושג זה פורש, במשך השנים, על ידי בתי המשפט בערכאות השונות, אשר קבעו כי דרכי התרמית הן רבות. דפוס התרמית מאופיין בהצבת שער נייר הערך כתכלית של הפעולה תוך הסתרת המגמה של הפעולה, אי גילוי מידע רלוונטי ויצירת מראית עין של פעולה המושפעת מכוחות השוק בלבד. עמדת סגל הרשות מציגה רשימה לא סגורה של דפוסי התנהגות, דוגמאות לדפוסים אלה במסחר, וכן סימנים מעידים הנבחנים לצורך קביעה אם ישנו חשד להפרת החוק. פרסומים דומים קיימים באירופה. רשויות ניירות ערך שונות פרסמו רשימת דוגמאות להתנהגויות במסחר המהוות לדעת הרשויות תרמית בניירות ערך, וכן פרמטרים וגורמים אותם יבחנו הרשויות בבואן לקבוע אם מדובר בתרמית בניירות ערך. פעולות במסחר שאסורות לביצוע לפי סעיף 54 לחוק ניירות ערך: 1 - עסקאות עצמיות. 2 - עסקאות מתואמות. 3 - ביצוע עסקאות כמצג שווא. 4 - מתן הוראות ללא כוונת ביצוע. 5 - השפעה על שער נעילה. 6 - השתלטות על נייר ערך לצורך השפעה על השער. 7 - שמירה על שער מינימום של נייר ערך. 8 - השפעה על השער לצורך שערוך. 9 - פעילות במסחר במטרה להשפיע על תוצאות אירוע משמעותי. 10 - השפעה על שער נייר ערך במטרה להשפיע על נייר ערך קשור.