המשק מקרטע: מדד מאי עלה בשיעור של 0.1% בלבד - הלחץ על פלוג גובר
אינפלציה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי . המדד רשם עלייה מינורית של 0.1%, זאת לעומת קונצנזוס התחזיות שעמד על עלייה של 0.2%. נזכיר כי בחודש אפריל התחזית הייתה לעלייה של 0.6% במדד כאשר בפועל העלייה הסתכמה ב-0.1% בלבד. משמעות הדבר היא שהמשק הישראלי לא מראה סימנים של צמיחה וכעת הלחץ הוא על קרנית פלוג - לקראת החלטת הריבית הקרובה.
מתחילת השנה (5 חודשים) רשם מדד המחירים לצרכן ירידה של 0.3%. בהסתכלות של 12 חודשים אחרונים, המדד רשם עלייה של 1%. בלבד. המדדים הנמוכים כ"כ מעידים על המשך ההאטה במשק בישראל
עליות בולטות: שירותי דיור בבעלות הדיירים עם עלייה של 0.4% . סעיף תרבות ובידור רשם עלייה של 0.8%. מנגד, סעיף ההלבשה רשם ירידה של 1% וסעיף הוצאות על נסיעות לחו"ל רשם ירידה של 1.1%.
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות לפרסום המדד: "מדד מאי מלמד שסביבת האינפלציה בישראל תמשיך להיות נמוכה עוד זמן רב בשל הביקוש הנמוך והתגברות התחרות במשק. מכיוון שהשקל התחזק ב-1.2% מול סל המטבעות מאז החלטת בנק ישראל בחודש שעבר ולאור התוכנית המוניטארית החדשה של ה-ECB והציפיות להרחבה כמותית נוספת בגוש האירו, אנו מעריכים כי בנק ישראל יפחית את הריבית פעם נוספת באחת משתי ההחלטות הקרובות."
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 15.מרדכי 16/06/2014 08:56הגב לתגובה זוכאשר פרצה המחאה, העלו את המס על שוק ההון בכדי להשתיק אותה, אבל לא סיפרו לנו שזה יפגע דווקא בשכבת מעמד הביניים. העשירים פשוט הוציאו את כספם מהבורסה והתחילו לקנות דירות כמו משוגעים, דבר שפגע בחסרי דיור ובכל שכבת מעמד הביניים. יתרה מכך הופסקה ההזרמה לבורסה אשר בעיקרון יש בה מידה של סיכון ופסקה הצמיחה הכלכלית. מכאן שהטלת המס על הבורסה הייתה לכאורה בכדי לפגוע בעשירים אבל פגעה במעמד הביניים ובמגזרים החלשים. העשירים רק העשירו ואנחנו רק ירדנו.
- 14.יוני 16/06/2014 02:58הגב לתגובה זואתם חושבים שאנחנו מטומטמים?!
- 13.דיפלציה (ל"ת)משבר פיננסי 15/06/2014 23:42הגב לתגובה זו
- 12.מעמד ביניים קורס 15/06/2014 21:21הגב לתגובה זואם אני נופל אז לפחות הטייקונים החזירים והממשלה העושקת תיפול איתי! אמן מיתון! אמן הכל יפול! שלא יראו שקל מסים! שכל הטייקונים יפשטו גם הם את הרגל אמן! מחאה לא עזרה, בחירות לא עזרו - מעמד הביניים הקורס צריך פשוט לקחת איתו את כל המשק לנפילה! זאת הדרך היחידה כנראה... לאפס ולהתחיל מחדש.. אמן!
- 11.רופוס 15/06/2014 19:31הגב לתגובה זומשיהו בכלל ציפה שאחרי כל הורדות הריבית שהיו (ואולי עוד יהיו) משהו ישתנה לטובה? הפטנט השחוק של להגיד שהיה יכול להיות רוע יותר לא תופס..
- 10.מתן קראוס 15/06/2014 19:20הגב לתגובה זוירדו ב-10% השנה, והם בירידות כבר 4 שנים רצוף, לרבות בערים גדולות כמו סלוניקי ואתונה. אז אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לגור בחו"ל, תחשבו על זה. מוטיבציה נוספת - המדינה תיתן תושבות אירופאית ל-5 שנים לכל מי שיקנה דירה ב-€250,000 ומעלה במדינה.
- 9.מתן קראוס 15/06/2014 19:18הגב לתגובה זוהבוקר הוא כתב משהו הפוך, והם עדכנו את הכתבה
- 8.שושו 15/06/2014 19:01הגב לתגובה זולא ברור מאיפה הלמ"ס מביא את הסקרים שלו. מה שבטוח שחייבים למצוא דרך לנתק את השפעת הריבית על מחירי הדיור בטווח הקצר על מנת לאפשר הורדת ריבית לכיוון 0 ללא השפעה על מחירי הנדל"ן
- שמוליק אלקלעי 15/06/2014 19:28הגב לתגובה זוכמו כל המדדים האלה, הם דוגמים אלפי נקודות, הניסיון שלך לא מייצג, אלא אם שכרת מאות אנשים לבדוק.
- 7.רמי 15/06/2014 18:54הגב לתגובה זומתאים להם דולר נמוך נמוך הרי הם צרכים לשלם למשקעים בהרצות הרית כסף עוד שנה שנתיים ישלמו לא לפי שער גבוהה? ועוד המדינה הזאות? הצחקת אותי הם חושבים כולם מטומטמים אותה תמונה מלפני שבוע רק מחלפים את המאמר
- שמוליק אלקלעי 15/06/2014 19:29הגב לתגובה זוולמה זה יותר משמעותי מההתחייבויות הפנימיות שלהם?
- 6.דוד 15/06/2014 18:46הגב לתגובה זותייצר דינמיקה חיובית של צמיחה וירידת מחירי הדירות אפילו שהריבית נמוכה. הסיבה לעליית מחירי הדירות הבלתי נגמרת היא המשקיעים, אם הם יחושו ששוק ההון יותצר אטרקטיבי תפסק עליית מחירי הדירות ובאופן טבעי יהיה גיוס של כסף לצמיחה דרך הבורסה שזה תפקדה במהות. לכן הפחתת מס ל שוק ההון היא התרופה לחוליים של המשק היום.
- 5.מתן קראוס 15/06/2014 16:51הגב לתגובה זועלייה בינונית באג"ח השקלי - מצפים למדד נמוך, אבל לא נמוך דיו כדי להוריד עוד את הריבית. נגיד, 0.2.
- 4.איפה התחזית של שלמה מעוז?? (ל"ת)HAKY1 15/06/2014 13:39הגב לתגובה זו
- 3.siryusgo 15/06/2014 13:23הגב לתגובה זומי רוצה שזה יקרה לאחר שהבורסה נסגרת, רק לא מזמן פרסמו שיודיעו על הריבית ב 4 , נראה, שזה הולך להיות נתון משמעותי!
- אלי כלפון 15/06/2014 19:29הגב לתגובה זולא ירוויחו על חשבון אנשים עובדים, שמזינים פקודות בערב.
- 2.יורם דירות"א 15/06/2014 12:57הגב לתגובה זועקב ירידה בהכנסה ממיסים מענף במיוחד מענף הבנייה ושחיקה בכיס הצרכן נוסיף את המגמה באירופה ונקבל הודעה במיתון מתפשט
- 1.יוסי 15/06/2014 12:54הגב לתגובה זועוד חבורה של מבינים בעיניי עצמם, אבל תכל'ס לא מבינים מימינם ומשמאלם. העיקר מרוויחים בוחטות.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
