הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

הגירעון ירד ל-3.15% מהתמ"ג; גביית המסים משוק ההון זינקה ב-32.7%

הגירעון בתקציב המדינה צנח ל-33.2 מיליארד שקלים בלבד לעומת התכנון המקורי שהיה ל-45.65 מיליארד שקל. הגבייה משוק ההון: 3.5 מיליארד שקל
יעל גרונטמן | (13)
נושאים בכתבה גביית מסים גירעון תקציב המדינה

שר האוצר, יאיר לפיד יכול לחייך לאחר שמשרד האוצר פירסם הבוקר (ג') את האומדן הראשון לביצוע התקציב ולגרעון הממשלה ומימונו לשנת 2013, שהצביע על שיפור ניכר ביחס לתכנון המקורי. עיקר השיפור הגיע מגידול מעל לתכנון בגביית המסים ומהוצאות פחותות מהמתוכנן של משרדי הממשלה. גביית המסים משוק ההון גדלה בשיעור חד.

הגירעון בתקציב המדינה צנח ל-33.2 מיליארד שקלים בלבד והיווה רק 3.15% מהתמ"ג, לעומת התכנון המקורי שהיה לכך שהגירעון יגדל ל-45.65 מיליארד שקלים שהם 4.33% מהתמ"ג השנתי.

באוצר מסבירים את הסטייה של הגירעון בפועל ביחס לתכנון בתקציב המקורי בהכנסות שהיו גבוהות מהחזוי בסך 5.7 מיליארד שקלים ומנגד בהוצאות נמוכות מהתכנון בתקציב המקורי בסך 6.7 מיליארד שקלים.

עוד עולה מנתוני האוצר כי סך ההוצאה הממשלתית עלה פחות מהמתוכנן בשנת 2013 והסתכמה ב-302.3 מיליארד שקל לעומת 309 מיליארד שקל שחשבה הממשלה שתוציא בשנה החולפת. זאת בשל הוצאות נמוכות יותר מהתכנון במשרדי הממשלה. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו בפועל ב-254.4 מיליארד שקל לעומת תכנון להוצאות של 259.7 מיליארד שקל. בחינת נתון זה באחוזים מראה כי סך הוצאות משרדי הממשלה בשנת 2013 היו גבוהות ב- 6.6% בהשוואה לשנת 2012, זאת לעומת עלייה שנתית מתוכננת של 8.8% בתקציב המאושר לשנת 2013 בהשוואה לביצוע בשנת 2012.

חלוקה פנימית של מרכיבי ההוצאה הממשלתית מראה כי הוצאות המשרדים האזרחיים היו גבוהות ב-7.2% בהשוואה לשנת 2012 ואילו הוצאות מערכת הביטחון היו גבוהות ב-4.8% בהשוואה לשנת 2012. שיעור הביצוע של הוצאות משרדי הממשלה מהתקציב המקורי היה 98.0%.

נגבו מסים ב-5.8 מיליארד שקל מעל למתוכנן

מנגד, סך הכנסות המדינה בשנת 2013 גדלו והסתכמו ב-269.1 מיליארד שקל בהשוואה ל-263.4 מיליארד שקל שציפתה המדינה להכניס בשנה החולפת, על פי התכנון המקורי. עיקר ההכנסות הגיעו מגביית מסים שהסתכמה ב-240.3 מיליארד שקל והיתה גבוהה ב-5.8 מיליארד שקל מהחזוי בתקציב המקורי.סך גביית המסים עלתה נומינלית ב- 9.9% בשנת 2013 בהשוואה לשנת 2012.

הגבייה משוק ההון בשנת 2013 הסתכמה ב-3.5 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 32.7%. בחלוקה לפי סוגי מס, נרשמה עליה של 20% בגביה מריבית, לעומת עלייה של 59% בגביה מני"ע המשקפת את העלייה בשערי המניות בשנה החולפת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות ממיסוי מקרקעין בשנת 2013 הסתכמו ב-7.8 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 17.1% לעומת 2012. גביית מס שבח הסתכמה ב-3.0 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 15% בהשוואה לשנת 2012. עלייה זו הושפעה בין היתר מגידול חד בגביה באזור ת"א ובאזור השרון, אשר ריכזו כ-43% מסך גביית מס שבח בשנת 2013 (גידול של 7 נקודות אחוז לעומת 2012). גביית מס רכישה הסתכמה בכ-4.7 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 19% בהשוואה לשנת 2012. גידול זה הושפע בין היתר מגידול של 8% בסך העסקאות בדירות.

הביקורת על לפיד אינה בהכרח מוצדקת

תגובתו של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו של פסגות, לנתוני הגרעון ולביקורת על האוצר: "הביקורת כלפי שר האוצר על כך ששיעור הגרעון המסתמן ל-2013 הוא נמוך משמעותית מהיעד שנקבע אינה בהכרח מוצדקת".

"ראשית, חלק משמעותי מהעובדה שהגרעון הוא נמוך מהיעד שנקבע נובע מהכנסות גדולות משמעותית ולא צפויות הן מהרווחים הכלואים (כמעט 5 מיליארד לעומת כ-3 מיליארד צפויים) והן מהכנסות חד פעמיות מעסקת מכירת וויז לגוגל וישקר לבאפט שתרמו להכנסות המדינה עוד יותר ממיליארד שקל".

"סיבה נוספת לכך שיחס הגירעון לתוצר נמוך מהיעד שנקבע הוא עדכון נתוני התוצר של הלמ"ס, מדובר אמנם בעדכון שהלמ"ס מתכננן זה זמן רב אך באוצר לא בהכרח ידעו בעת כתיבת התקציב מתי הוא יתבצע באופן סופי עדכון זה הוא שינוי של שיטת החישוב של התוצר וכך לפי החישוב החדש התוצר גבוה משמעותית מהתוצר הצפוי ל-2013 בכ-2%".

"יתרה מכך, הביקורת על כך שהאוצר העלה מיסים בכדי לעמוד ביעד החדש הן בבחינת סיבה ומסובב כלומר אותן העלאות מיסים וכמובן הקיצוצים בתקציב הם אלו שתרמו לא מעט לכך שהגירעון הגיע לרמה שאליה הגיע. ודאי שהעלאות מיסים אינן רצויות ונראה כי לפחות את העלייה במס ההכנסה שהייתה אמורה להתחיל בשנת 2014 שר האוצר כבר ביטל וייתכן שיהיו ביטולים נוספים של העלאות שכבר בוצעו במהלך 2014".

בכל אופן המטרה העיקרית של האוצר צריכה להקטין את הגירעון ואת החוב הממשלתי, דבר שיפחית את ההוצאה על תשלומי הריבית של הממשלה וזאת במטרה שיוכלו להפנות את המשאבים לתקציבים חשובים יותר כמו חינוך, בריאות ועוד.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יובל 14/01/2014 13:41
    הגב לתגובה זו
    בתחילה לא קניתי את ההבטחות של לפיד, ככל שהזמן עובר, אני נוכח שההבטחות מגובות במעשים ובתוצאות. הוא ייצא גדול אם עכשיו יתחיל להוריד את נטל המס על שכבות הביניים כפי שהבטיח, משום שאני נאנק תחת העול.
  • 10.
    אחלה שר אוצר 14/01/2014 12:28
    הגב לתגובה זו
    באמת לא צוחק
  • אחד מהעם. 14/01/2014 13:12
    הגב לתגובה זו
    מוקיון.
  • 9.
    פאנקי 14/01/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
    ידוע לכל כלכלן שהורדת מסים מביאה להגדלת הכנסות ע"י גידול צריכה!!! על תארגו את הכלכלה!!! תורידו מסים תנו לחיות תנו לבזבז!
  • 8.
    מתי הרכבים יסעו בעצמם? (ל"ת)
    אין לי כוח לנהוג 14/01/2014 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    i bought BCOM (ל"ת)
    upeter capital marke 14/01/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חי 14/01/2014 12:20
    הגב לתגובה זו
    תראו רק המס שהרוויחו בנושא הדיור.. חבל שמפלגה זו שהבטיחה .. מתבזה.. ובשלבי מחיכה.. חבל 0 תוצאות במחירי הנדלן דור שלם הולך לעיבוד במחירי הדיור שיעבוד למשכנתא לעשות שנים על גב הילדים.. בושה ..ומנהלים באוצר שמפספסים תחזיות לא נותנים הדין.. במקום פרטי היו עפים.
  • 5.
    upeter capital marke 14/01/2014 11:53
    הגב לתגובה זו
    GOD BLESS USA
  • 4.
    החוב עבר למשקי הבית - מיליון משכנתא לכל פועל (ל"ת)
    זה יכאב 14/01/2014 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שגיא טובי. 14/01/2014 11:32
    הגב לתגובה זו
    גביית מס הבורסה זינקה ב-59% מהמקום הנמוך ביותר שהייתה בו מאז הנהיגו את המס ב-2003.ירון בתגובה 2-אל תוותר וגש למס הכנסה לקחת את המגיע לך.אל תשאירו להם שקל מיותר ואל תפחדו שיגדירו אתכם כ"סוחר",הפחד כולו בראש.מה גם שעל רווחים של עד 200,000 ₪ בשנה העדיפות היא להחשב סוחר אך מס הכנסה מיוזמתו לא יערים כל קושי-להיפך.אני מכיר כאלו שרצו שמ"ה יגדירם כסוחרים אך הוא סירב....המאבק להפחתת המס יימשך.
  • 2.
    ירון 14/01/2014 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם אני מרוויח- לוקחים ממני במיידי. במידה ואני מפסיד לא באותה השנה- אני נדרש למלא טפסים במס הכנסה- ולרוץ ולחכות בתור ולהפסיד ימי עבודה. אני מתייאש מכל התהליך הזה. האוצר- חוגג על זה!
  • אחת שמבינה א 14/01/2014 12:59
    הגב לתגובה זו
    אתן דוגמה, אנחנו כעת בתחילת שנה, אם יש לך החודש רווח של 400 שקל, אז מורידים מס 100 שקלים ואם בחודש הבא אתה תפסיד 500 שקל, אז המס שגבו ממך יוחזר לך כעבור חודש, רק במקרים מיוחדים צריך למלא טפסים למס הכנסה.
  • 1.
    גיל 14/01/2014 10:39
    הגב לתגובה זו
    נקווה שזה לא יפורסם בחו"ל...... תוסיפו על זה את הגז וקניית השקל בעיצומה...לא נעים להיות יצואן בימים כאלה...
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0%   ומג'יק מג'יק 0%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ארית תעשיות רשף טכנולוגיות

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

להמשך הכתבה לחץ כאן