שר האוצר, יאיר לפיד יכול לחייך לאחר שמשרד האוצר פירסם הבוקר (ג') את האומדן הראשון לביצוע התקציב ולגרעון הממשלה ומימונו לשנת 2013, שהצביע על שיפור ניכר ביחס לתכנון המקורי. עיקר השיפור הגיע מגידול מעל לתכנון בגביית המסים ומהוצאות פחותות מהמתוכנן של משרדי הממשלה. גביית המסים משוק ההון גדלה בשיעור חד.

הגירעון בתקציב המדינה צנח ל-33.2 מיליארד שקלים בלבד והיווה רק 3.15% מהתמ"ג, לעומת התכנון המקורי שהיה לכך שהגירעון יגדל ל-45.65 מיליארד שקלים שהם 4.33% מהתמ"ג השנתי.

באוצר מסבירים את הסטייה של הגירעון בפועל ביחס לתכנון בתקציב המקורי בהכנסות שהיו גבוהות מהחזוי בסך 5.7 מיליארד שקלים ומנגד בהוצאות נמוכות מהתכנון בתקציב המקורי בסך 6.7 מיליארד שקלים.

עוד עולה מנתוני האוצר כי סך ההוצאה הממשלתית עלה פחות מהמתוכנן בשנת 2013 והסתכמה ב-302.3 מיליארד שקל לעומת 309 מיליארד שקל שחשבה הממשלה שתוציא בשנה החולפת. זאת בשל הוצאות נמוכות יותר מהתכנון במשרדי הממשלה. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו בפועל ב-254.4 מיליארד שקל לעומת תכנון להוצאות של 259.7 מיליארד שקל. בחינת נתון זה באחוזים מראה כי סך הוצאות משרדי הממשלה בשנת 2013 היו גבוהות ב- 6.6% בהשוואה לשנת 2012, זאת לעומת עלייה שנתית מתוכננת של 8.8% בתקציב המאושר לשנת 2013 בהשוואה לביצוע בשנת 2012.

• האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
• התשובה לגל הפשיעה? המשטרה עיקלה 13 רכבים בשווי 10 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלוקה פנימית של מרכיבי ההוצאה הממשלתית מראה כי הוצאות המשרדים האזרחיים היו גבוהות ב-7.2% בהשוואה לשנת 2012 ואילו הוצאות מערכת הביטחון היו גבוהות ב-4.8% בהשוואה לשנת 2012. שיעור הביצוע של הוצאות משרדי הממשלה מהתקציב המקורי היה 98.0%.

נגבו מסים ב-5.8 מיליארד שקל מעל למתוכנן

מנגד, סך הכנסות המדינה בשנת 2013 גדלו והסתכמו ב-269.1 מיליארד שקל בהשוואה ל-263.4 מיליארד שקל שציפתה המדינה להכניס בשנה החולפת, על פי התכנון המקורי. עיקר ההכנסות הגיעו מגביית מסים שהסתכמה ב-240.3 מיליארד שקל והיתה גבוהה ב-5.8 מיליארד שקל מהחזוי בתקציב המקורי.סך גביית המסים עלתה נומינלית ב- 9.9% בשנת 2013 בהשוואה לשנת 2012.

הגבייה משוק ההון בשנת 2013 הסתכמה ב-3.5 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 32.7%. בחלוקה לפי סוגי מס, נרשמה עליה של 20% בגביה מריבית, לעומת עלייה של 59% בגביה מני"ע המשקפת את העלייה בשערי המניות בשנה החולפת.

• ר.ג.א בדרך לרכישת פעילות תברואה בכ-72 מיליון שקל
• גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה יחסית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

ההכנסות ממיסוי מקרקעין בשנת 2013 הסתכמו ב-7.8 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 17.1% לעומת 2012. גביית מס שבח הסתכמה ב-3.0 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 15% בהשוואה לשנת 2012. עלייה זו הושפעה בין היתר מגידול חד בגביה באזור ת"א ובאזור השרון, אשר ריכזו כ-43% מסך גביית מס שבח בשנת 2013 (גידול של 7 נקודות אחוז לעומת 2012). גביית מס רכישה הסתכמה בכ-4.7 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 19% בהשוואה לשנת 2012. גידול זה הושפע בין היתר מגידול של 8% בסך העסקאות בדירות.

הביקורת על לפיד אינה בהכרח מוצדקת

תגובתו של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו של פסגות, לנתוני הגרעון ולביקורת על האוצר: "הביקורת כלפי שר האוצר על כך ששיעור הגרעון המסתמן ל-2013 הוא נמוך משמעותית מהיעד שנקבע אינה בהכרח מוצדקת".

"ראשית, חלק משמעותי מהעובדה שהגרעון הוא נמוך מהיעד שנקבע נובע מהכנסות גדולות משמעותית ולא צפויות הן מהרווחים הכלואים (כמעט 5 מיליארד לעומת כ-3 מיליארד צפויים) והן מהכנסות חד פעמיות מעסקת מכירת וויז לגוגל וישקר לבאפט שתרמו להכנסות המדינה עוד יותר ממיליארד שקל".

"סיבה נוספת לכך שיחס הגירעון לתוצר נמוך מהיעד שנקבע הוא עדכון נתוני התוצר של הלמ"ס, מדובר אמנם בעדכון שהלמ"ס מתכננן זה זמן רב אך באוצר לא בהכרח ידעו בעת כתיבת התקציב מתי הוא יתבצע באופן סופי עדכון זה הוא שינוי של שיטת החישוב של התוצר וכך לפי החישוב החדש התוצר גבוה משמעותית מהתוצר הצפוי ל-2013 בכ-2%".

"יתרה מכך, הביקורת על כך שהאוצר העלה מיסים בכדי לעמוד ביעד החדש הן בבחינת סיבה ומסובב כלומר אותן העלאות מיסים וכמובן הקיצוצים בתקציב הם אלו שתרמו לא מעט לכך שהגירעון הגיע לרמה שאליה הגיע. ודאי שהעלאות מיסים אינן רצויות ונראה כי לפחות את העלייה במס ההכנסה שהייתה אמורה להתחיל בשנת 2014 שר האוצר כבר ביטל וייתכן שיהיו ביטולים נוספים של העלאות שכבר בוצעו במהלך 2014".

בכל אופן המטרה העיקרית של האוצר צריכה להקטין את הגירעון ואת החוב הממשלתי, דבר שיפחית את ההוצאה על תשלומי הריבית של הממשלה וזאת במטרה שיוכלו להפנות את המשאבים לתקציבים חשובים יותר כמו חינוך, בריאות ועוד.