רשות ההגבלים: מונופול שמרוויח מעל 20% על מוצר עשוי לעבור על החוק

רשות ההגבלים העסקיים פירסמה טיוטת גילוי דעת להערות הציבור במסגרתו היא מתווה לראשונה את גבולות המחיר המופרז שמונופול יכול לגבות עבור מוצריו - רווח של מעל ל-20% על מוצר - עשוי להוות עבירה על החוק.

במסגרת גילוי הדעת, ניתנים המבחנים המשפטיים והכלכליים שנועדו להעניק יותר וודאות בעתיד למונופולים לכלכל את צעדיהם, באילו מקרים רשות ההגבלים עשויה לפעול נגד מונופול שגבה מכרז מופרז עבור המוצר או השירות שבו הוא מונופול.

בגילוי הדעת נכתב, כי מעבר לחוסר היעילות שבהקטנת הכמות הנגרמת ממחיר מופרז, "כתוצאה מן העובדה שהצרכנים משלמים מחיר גבוה מן המחיר התחרותי, נוצרת העברת עושר מידי ציבור הצרכנים לבעל המונופולין. גביית מחיר מופרז מלבה באופן חד ביותר את בעיית יוקר המחיה, וטמונה בה פגיעה ישירה ומיידית בציבור הצרכנים".

גילוי הדעת מתייחס בין היתר להבדלים בין הגישות בעולם. המדיניות של הדין בארה"ב היא לא לאסור כלל מצב של מחיר מופרז, ואילו הגישה האירופית (שהדין הישראלי מבוסס עליו) הפוכה לה.

• המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?
• מהפכה בכלכלת המשפחה: האיש שעוזר למשפחות לחסוך אלפי שקלים בחודש

במסגרת גילוי הדעת נכתב, כי "בכלכלה הישראלית, המתאפיינת בשווקים קטנים וריכוזיים ובמקרים רבים בחסמי כניסה גבוהים, קיימת הצדקה מיוחדת ליתן בידי רשות ההגבלים העסקיים והאזרח כלי אכיפה אפקטיבי כנגד תופעה זו. גישה השוללת באופן קטגורי נקיטת צעדים נגד בעל מונופולין הגובה מחיר מופרז אינה תואמת את הדין הישראלי ומנוגדת לצורך להילחם בבעיית יוקר המחיה בישראל".

נייר העמדה פורסם לקראת פורום "שולחנות עגולים" שיתקיים בנושא ביום ג' הקרוב, במסגרתו יתקיים שיח פתוח ובלתי פורמלי בנושא גילוי הדעת, בין אנשי הרשות למשפטנים ודמויות מובילות בתחום ההגבלים העסקיים. בראשות הפורום עומדים פרופ' דיויד גילה, הממונה על הגבלים עסקיים, ועו"ד תמר בן-דוד, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

איך בודקים האם המחיר הוא מופרז?

גילוי הדעת כולל בתוכו שלוש דרכים עיקריות בהן תנקוט הרשות כדי לבחון האם מונופול גבה מחיר מופרז:

1. הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור : הנחת העבודה של המבחן הזה הוא שקיים גבול נורמטיווי לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון לקוחותיו. כאשר הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו, המחושבת על פי אמות מידה שנקובות בגילוי הדעת, אינו עולה על שיעור של 20%, ישמש הדבר כ"נמל מבטחים" מבחינת בעל המונופולין ורשות ההגבלים העסקיים לא תנקוט בצעדי אכיפה.

• מניית שמיים בשמיים, מזנקת ב-75%; מה מנכ"ל החברה אומר על זה?
• תמורת 430 מ' שקל - דניה תקים פרויקט בתל אביב עבור אפריקה מגורים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

2. מבחן הרווחיות : בבדיקה הזאת רשות ההגבלים תשווה בין הרווחיות של המונופול בפועל אל מול מדדים חיצוניים ואובייקטיביים של החברה (המשקללים בין היתר את הסיכון של התעשיה שבו פועלת החברה). המדד שהרשות במקרה מתאים תשתמש בו (הנקרא TIRR) מאופיין בכך שהוא אינו מוטה ואינו תלוי בשיטה החשבונאית המשמשת את החברה.

3. מבחן ההשוואה : השוואת המחיר שגובה המונופול או המרווח שהוא מפיק למחיר או למרווח שיותר חשוף לתחרות, כגון במוצרים מתחרים, במכירה ללקוחות שונים, במכירה של המוצר בשוק אחר, או במכירה על ידי המונופול בתקופה אחרת.