בזן צוללת 8%: הערכות - תצא להנפקת זכויות של 170 מיליון דולר

להערכת האנליסטית ליאת גלזר מאקסלנס ברוקראז' האפשרות המתבקשת בסיטואציה הנוכחית הינה הנפקת זכויות שתצא לדרך בשבועות הקרובים ושתביא לשיפור מבנה ההון של החברה
יעל גרונטמן | (8)

מניית בזן החבוטה צוללת היום בעוד 8% למחיר של 93 אגורות המשקף לה שווי של 2.3 מיליארד שקל, לאחר שאיבדה מתחילת השנה מחצית משוויה. כל זאת יום לאחר שהחברה הודיעה כי בכוונתה לפטר 240 עובדים וספגה הורדת דירוג מ-S&P מעלות ל"-BBB". היום התפרסמה הערכה של אקסלנס ברוקראז' ולפיה "בזן תצא בשבועות הקרובים להנפקת זכויות של לפחות 170 מיליון דולר",מה שמכביד עוד יותר.

האנליסטית ליאת גלזר מאקסלנס ברוקראז' מסבירה כי "בעיית המינוף הגבוה של בזן נמשכת תקופה ארוכה, כאשר עד כה המזל לא היה לצידה של החברה - פיצוץ בצינור הגז המצרי ב- 2011, נפילת מרווחי הפטרוכימיה ב- 2012, עיכוב בהפעלת המיד"ן לתחילת 2013 ותחילת פעילות מלאה על גז רק באפריל 2013 ואז צניחה במרווח הזיקוק ל- 1$ ברבעון השלישי ובינתיים המרווח באוקטובר עומד על ממוצע של 0.7$ עם רמה שלילית בימים האחרונים".

"המינוף הגבוה בשילוב עם הריביות הגבוהות אותן משלמת החברה כתוצאה מאי עמידה באמות מידה הפיננסיות וסביבת המרווחים שאינה משתפרת הביאו לשפל במניה ולהורדת דירוג של אג"ח אתמול, כאשר כעת האפשרות של המשך "התגלגלות" עד שתהיה סביבת מרווחים יותר נוחה הינה פחות סבירה".

לדברי גלזר, "האפשרות המתבקשת בסיטואציה הנוכחית הינה הנפקת זכויות אשר תביא לשיפור מבנה ההון של החברה שתוביל לעמידה בהתניות הפיננסיות ולירידה בריביות המשולמות לבנקים, מה שאפשר המשך יכולת ניצול מסגרות האשראי מהבנקים".

"כביכול הפיתרון הנ"ל הינו פשוט אך הקושי נובע ממבנה הבעלות של בזן"

"כאשר פטרוכימיים נמצאת בעצמה במהלכו של הסדר חוב מול בעלי אג"ח החוב והבנקים ועל כן סביר להניח כי בסיטואציה של הנפקת זכויות הנ"ל לא תוכל לשים את חלקה בהנפקה ועל כן תדולל. אין לנו ספק שהקושי הנ"ל מעלה לא מעט דיונים בדירקטוריון בז"ן לגבי הצעד הבא כאשר גודל הנפקת הזכויות יקבע את היקף הדילול של פטרוכימיים (וכנגזרת, הדילול בדיבידנדים בעתיד), ואולי אף את השינוי במבנה גרעין השליטה (40% ממניות בזן הן בגרעין השליטה 22.25% חברה לישראל ו- 17.75% פטרוכימיים)".

"בז"ן צריכה לפרוע קרן וריבית בהיקף של כ- 700 מיליון דולר מיוני 2013 עד סוף 2014, ההון למאזן שלה נכון לסוף רבעון שני עומד על 16.9% כאשר היא הייתה אמורה לעמוד באמת מידה של הון למאזן של 17% ברבעון השלישי וכבר הודיעה שככל הנראה כי לא תעמוד בו כנגזרת מכך שה-EBITDA שלה תהיה נמוכה מהרף המינימאלי של 58 מיליון דולר".

המשמעות הינה כי יש צורך בגיוס משמעותי של מזומנים על מנת ש:

(1) החברה תעמוד באמות המידה שלה וכתוצאה מכך נראה ירידה בריביות אותן משלמת החברה לבנקים.

(2) הבנקים ימשיכו לאפשר לה לנצל את מסגרות האשראי שיש לה.

באקסלנס רואים גיוס של כ- 170-200 מיליון דולר כרף מינימאלי של הנפקה אשר "יאפשר לחברה להרים את הראש מעל המים ולא רק להוציא אותו לשנייה ללקיחת אוויר, או במילים פשוטות יקל את תשלום האג"ח ביוני 2014 עם תלות נמוכה יותר במרווחים".

"בסיטואציה כזו ההון למאזן (על פי נתוני רבעון שני בתוספת גיוס החוב של 111 מיליון דולר שביצעה החברה) יעלה את ההון לרמה של כ- 19.4%-19.9% והמזומן של החברה יעמוד על כ- 400 מיליון דולר אשר יספיקו לפירעונות החברה בתקופה הקרובה. במקרה כזה, אחזקתה של פטרוכימיים תדולל מכ-30% לכ- 24% בהנחה של מכירת מלוא הזכויות".

"אנו מעריכים כי מהלך כזה יבוא בשילוב עם הסכמה של הבנקים על המשך מתן מסגרות אשראי וריביות ז"ק יותר נוחות לשם כך ובכך נראה בשנה הבאה את תשלומי הריבית של החברה יורדים בניגוד למגמה של השנה האחרונה".

האם ישנם פתרונות נוספים עבור החברה?

"כן, הנפקת זכויות בקנה מידה קטן יותר, להתפלל לאלוהי המרווחים ולקוות שהבנקים ימשיכו להעמיד מסגרות אשראי ולנסות לבצע עוד מכירות מלאי כפי שראינו ב- 2012. במקרה כזה הדילול יהיה פחות אך הסיכון ימשיך לרחף מעל החברה, המניה ולפי מה שאמר בדוח הדירוג, גיוס נמוך אשר יכלול שינוי בפריסת החוב עשוי להביא להורדת דירוג אג"ח".

אז מה עכשיו?

"מן השיחות שערכו באקסלנס עם החברה, דוח הדירוג של מעלות אמש והעיתונות מעריכה האנליסטית שנראה כי החברה תבצעה הנפקת זכויות בחודש-חודש וחצי הקרובים".

"תחת הנחה של גיוס לפחות ברמה המינימאלית שציינו אנו מעריכים כי אג"ח של החברה תצאנה מ- credit watch וכי הלחץ על המניה אשר נובע מהחשש מהסדר חוב וסביבת המרווחים הנמוכים יפחת משמעותית. השאלה העיקרית הינה האם ח"ל תנצל את ההזדמנות ותגדיל את חלקה בבז"ן על חשבון פטרוכימיים או שמע מלוא הזכויות הנובעות מן המניות של פטרוכימיים (30.72% מן הזכויות) ימכרו בשוק".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    mi 15/10/2013 17:00
    הגב לתגובה זו
    למכור את המניה או להחזיק ?
  • 6.
    חנוך 15/10/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    האם בגלל הירידות החדות במניה יש חובה של החברה להקצות תוספת מניות במחיר המופחת על מנת לסגור את הפער בין שווי הבטוחה לחוב האג"ח? ואם התשובה היא כן אזי איך זה מתבצע?כל רבעון?פעם בשנה ?כל מועד פדיון של הקרן או תשלום הריבית?אנא תשובתכם בהקדם תודה מראש
  • 5.
    orenw78 15/10/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    האם להתחיל לקנות מנית בזן?,או למכור את מב שכבר נאסף?
  • 4.
    בזן 15/10/2013 15:51
    הגב לתגובה זו
    למה היא לא מדברת היא שותפה רק שיש רווחים? עוד אשת מדנים עם פה גדול את הנזקים שהיא עשתה עם כל הטמבלים ששמעו לה נאכל הרבה זמן וגם לפיד בדיוק כמוה ע
  • 3.
    בועז 15/10/2013 15:19
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להתחיל ולאסוף מניות?
  • 2.
    co007 15/10/2013 15:02
    הגב לתגובה זו
    האג"חים שומרים על יציבות. בבוקר צללו ,לאחר פרק זמן קצר תקנו לצד הירוק.....
  • 1.
    אנשים בהיסטריה כאילו הולכים לסגור מחר את המפעל (ל"ת)
    בועז 15/10/2013 14:51
    הגב לתגובה זו
  • או פעולות ספקולטיביות (ל"ת)
    אאא 15/10/2013 15:26
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.