פרופ' בראזיס: "אז 100 ימים שאין נגיד קבוע בבנק ישראל, אני לא רואה פה איזו קטסטרופה" - מי לדעתה יבחר לבסוף?
100 ימים חלפו מאז שפרופ' סטנלי פישר עזב את תפקידו כנגדי בנק ישראל ולישראל עדיין לא נבחר נגיד חדש. לעומת זאת בארה"ב צפוי יו"ר הפדרל ריזרב, ברננקי, לסיים את הקדנציה הכפולה בסוף השנה האזרחית, וכבר היום צפוי הנשיא אובמה להכריז על בחירתו בסגנית, ג'נט יילן, כיו"ר הבאה של הפדראל ריזרב. Bizportal שוחח על שני עניינים אלה עם פרופ' אליס בראזיס, ראש מרכז אהרון מאיר לבנקאות במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, שבעבר גם שימשה כיועצת בבנק ישראל.
לדברי פרופ' בראזיס, "זה לא באמת קטסטרופלי שאין לבנק ישראל נגיד כבר 100 ימים. בנק ישראל לא צריך לקחת כרגע החלטות קרדינליות על מנת לייצב את הכלכלה של מדינת ישראל. ברור שזה שאין לנו נגיד נבחר זה לא דבר תקין, אבל זה גם לא נורא. אפשר להבין את נתניהו שמפחד להחליט ומתעכב בבחירת הנגיד לאחר ששני שמות מצויינים שהעלה - הסתבכו וירדו מהפרק".
"אני משערת שיש לנתניהו כרגע שתי אפשרויות ראליות. האחת היא שמכוח האנרציה, אם ד"ר קרנית פלוג לא עושה טעויות - הוא יקח אותה בסופו של דבר לתפקיד הנגידה הקבועה. למרות שזו לא ההעדפה שלו הוא יודע שזה מה שמצפה ממנו רוב העם. מבחינתו זה יהיה מאוד נוח בתור החלטה שהתקבלה מכוח האנרציה".
פרופ' בראזיס מבקשת להדגיש פרט נוסף, "רוב האנשים לא יודעים שד"ר פלוג רגילה להיות ממלאת מקום במשך תקופה ארוכה ושרק אח"כ ממנים אותה לתפקיד. היא היתה ממלאת מקום ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל ורק לאחר תקופה ארוכה היא התמנתה להיות ראש המחלקה בפועל."
"האופציה השניה היא, שנתניהו בינתיים באמת מחפש איזשהו כוכב והוא מרגיש שהוא יכול לחכות עוד עד שימצא האדם הנכון בלי לחץ, כי אין פה נושא שממש בוער. בישראל הבעיות הבוערות לא נמצאות במגרש המוניטרי אלא במגרש הפיסקאלי וזה הרי לא תפקידו של בנק ישראל אלא של האוצר. לכן חסרונו של נגיד נבחר ומכהן זה לא דבר שנראה טוב, אבל זה לא נורא".
"אני לא יודעת למה, אבל ברור שנתניהו מתקשה לבחור את אחד משלושת המועמדים שאישרה ועדת טירקל (בלכר, אקשטיין ומדינה, י.ג.) לתפקיד הנגיד. לדעתי אם הוא היה רוצה אחד מהם - הוא כבר היה מודיע על זה. לי זה נראה מוזר שהוא מתעכב עם ההודעה על הבחירה ולכן אני סבורה שיש סבירות גבוהה יותר שתתרחש אחת משתי האופציות שעליהן דיברתי".
על ד"ר קרנית פלוג אומרת פרופ' בראזיס, "היא פשוט ממשיכה את מדיניותו של פישר. פישר עשה ממש בחוכמה כשהקים את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ולכן לא כל ההחלטות יהיו על הכתפיים של פלוג. כלומר לא מחכה לה, או למי שלא יבחר כנגיד בנק ישראל, תפקיד של רגולטור שמצפים ממנו לשינויים גדולים. פישר כבר עשה את השינויים הגדולים שהיו צריכים להעשות על ידי בנק ישראל. ועכשיו על הנגיד הבא רק להמשיך באותו הקו".
"המצב בישראל מנוגד לגמרי למה שקורה כיום בארה"ב שבה המדיניות המוניטרית היא ב'פרונט' של השאלות הקרדינליות של המדינה - האם להמשיך במדיניות הזרמת הכסף, או לא".
"אם הבחירה של הנשיא אובמה לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב היתה בין לארי סאמרס לבין ג'נט יילן, אני מצטרפת להצהרה של כ-250 מרצים בכירים לכלכלה בארה"ב שפירסמו דרישה מהנשיא שלא לבחור את סאמרס לתפקיד במקום היו"ר המכהן, ברננקי. ההתנגדות ללארי סאמרס נובעת מכך שבתקופת הנשיאות של קלינטון הוא זה שהיה אחראי לדה-רגולציה שהובילה למשבר הפיננסי האדיר ב-2008".
- 3.אורן 10/10/2013 10:07הגב לתגובה זומה זו השטות הזו ? זו היתה הערה ממש לא במקום. וכן, אני מקווה שראש הממשלה ימנה אותה בסופו של דבר לתפקיד, לא בגלל כוח ההתמדה (אינרציה) אלא בגלל שהיא פשוט הכי מתאימה.
- 2.בן שלום! (ל"ת)מלטף ממצמים 09/10/2013 23:55הגב לתגובה זו
- 1.יחזקאל 09/10/2013 15:21הגב לתגובה זוהעלאת הריבית האחרונה פשוט מיותרת ומעמיסה את העול על רוכשי הדירות הצעירים שהיום הם פה ומחר הם שם - אז מי יממן את הפנסיה התקציבית
- warren_buffet 09/10/2013 16:32הגב לתגובה זואתה בכלל מבין מה כתבת, אני לא הצלחתי , סתם אוסף של מילים נבובות, לידיעתך היא הורידה את הריבית לאחרונה, ואיך הגעת לעניין הפנסיה התקציבית ?
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIהעולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?
אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.
למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.העולות
נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.סי-לאב - סי-לאב 7.57% תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי
של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע
בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית
בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.67% מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
