הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

סמנכ"לית מדרוג: "השקעת מוסדיים בפרויקטי תשתיות תניב תשואה טובה"

מירב בן כנען הלר, סמנכ"לית בחברת הדירוג מדרוג, אמרה היום כי "צרכי המימון של פרויקטי תשתית בישראל ב-7 השנים הקרובות עומד על כ-110 מיליארד שקל... השתתפות מצד המוסדיים בהשקעות בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה"
ידידיה אפק | (1)

רו"ח מירב בן כנען הלר, סמנכ"לית בחברת הדירוג מידרוג, נאמה היום במסגרת פורום שוק החוב של חברת מידרוג בנושא מימון גז ותשתיות ואמרה כי "מדינת ישראל היא אי בודד בכל הנוגע לתשתיות הליבה שלה. הבעיה המרכזית היא שמדינת ישראל לא באמת יכולה לסחור בתשתיות הליבה עם שכנותיה, זאת בניגוד למדינות אחרות באירופה למשל שעושות כן". את הבעיה היסודית בתשתיות של המשק הישראלי מדגימה בן כנען הלר דרך בעיית הנמלים: "מעבר סחורות מתבצע רובו ככולו דרך הים, בשל בידודה הפוליטי של מדינת ישראל משכנותיה לא ניתן להעביר סחורות לאירופה דרך היבשה, כלומר, דרך סוריה (לא בטוח שאם היה לנו שלום עם סוריה אפשר היה להעביר מסוריה לאירופה משהו בימים אלה), או לאפריקה דרך מצרים", הסבירה בן כנען הלר. "לא שמדובר בחשמל, אין אפשרות למכור עודפים או לרכוש חוסרים (פרט כמובן להתחייבות של מדינת ישראל בהתאם לאוסלו). ולא ניתן לאחסן חשמל זול המיוצר בלילה, כך שישראל צריכה לדאוג לאספקה עצמית מלאה, ולדאוג לאספקת ביקושים בשעות השיא", ציינה. לדבריה, "מקרה המים הוא מקרה מעניין, לאחר מספר שנים של בצורת החלו בישראל לבחון את החלופות לאספקת מים לתושבים ובין החלופות שנבחנו, הייתה חלופה של ייבוא מים מטורקיה. רק דמיינו לעצמכם, איך היה נראה משק המים אילו היו בוחרים בחלופה זו". "הגז הטבעי הוא לקח חשוב של המשק הישראלי" גם הפתרון שבחרה מדינת ישראל לטענתה לא חף כלל מביקורת: "כפי שידוע לכולנו, החלופה שנבחרה כפתרון למצוקת משק המים הייתה מתקני ההתפלה, היום לאחר שנה שנתיים שבהם יש גשם מתחילים לדון בשאלת כדאיותם. בדיון בסוגיה זו צריך לזכור שבסוף מדינת ישראל הינה מדינת מדבר עם כמות משקעים שנעה בין משהו למשהו, בשל הצורך לספק את הביקושים גם בשנים שחונות וחמות יש צורך לדאוג לכמות מים שתספיק לביקושי השיא ולמערכת מים תקינה ומתפקדת. בניגוד לחשמל, מים ניתן לאחסן במידה מסוימת". סמנכ"לית מידרוג מסבירה את אחד המחירים של מחסור בתשתיות במשק הישראלי: "גם הגז הטבעי הוא לקח חשוב של המשק הישראלי. רובנו כאזרחים עדיין משלמים את מחיר הניסיון הרע עם הגז המצרי, עם EMG, לגבי ייבוא הגז ממצרים. לגבי ייצוא זוהי כבר שאלה פוליטית שוודאי שמעורבים בה גם שיקולים כלכליים, ומוכרעת בימים אלה". "השקעת מוסדיים בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה" בשורה התחתונה אומרת בן כנען הלר כי "המסקנה המתבקשת מבעיות תשתית שהתעוררו היא שישראל צריכה לבנות את תשתיות הליבה לפי תפוקות השיא, מה שעולה כסף רב ודורש השקעות הוניות בהיקפים גדולים. הסיבה העיקרית היא שהמדינה לא יכולה, וגם לא רוצה, למממן את כל פיתוח התשתיות בעצמה, היא פונה לשוק הפרטי לביצוע התשתיות ובכדי שהשוק הפרטי יוכל לממנם בקלות מתבצעת חלוקת סיכונים בין היזמים או המממנים לבין המדינה, למקרה של עודפי ביקושים או מחירים שעדיין אינם כלכליים כגון תעשיית ה-PV. קיימים מנגנונים שונים למתן הגנה לממנים כגון: תעריף הזנה, תשלום עבור זמינות, תעריף בהתאם ליחס כיסוי, רשת ביטחון ברמה כזו או אחרת שהמדינה מעניקה. מטרתם של הגנות אלו למזער את הסיכונים בצד ההכנסות: ביקושים, הצמדות ועוד". "אחת הסיבות לכך שיש פערי דירוגים בין הדירוגים הבינלאומיים לדירוגים המקומיים הינה ההגנות שמספקת המדינה לפרויקטים בתשתיות הליבה ברמה גבוהה מזו הקיימת בעולם שבו התחרות בין הפרויקטים יותר גדולה". מבחינת סדרי הגודל, מספקת בן כנען הלר את האומדנים של צרכי המשק: "צרכי המימון של פרויקטי תשתית במשק הישראלי ב-7 השנים הקרובות עומד על כ-110 מיליארד שקל. בחישוב שנתי מדובר בין 15-16 מיליארד שקל בשנה (בהנחה שתוכניות הממשלה ימומשו במלואם), השתתפות מצד המוסדיים בהשקעות בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה ומעניקה תשואה טובה במיוחד בסביבת ריבית נמוכה כמו היום"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אינני רואה למשל שום 26/06/2013 22:46
    הגב לתגובה זו
    ויתר המגדים הנבחנים עתה. מדוע?
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס 3.04%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
ניר שטרן
צילום: תמר מצפי
דוחות

פז: רווח נקי של 135 מיליון שקל ברבעון וחלוקת דיבידנדנים של 120 מיליון שקל

בדוח הרבעון השני הציגה פז שיפור תפעולי בכל מגזרי הפעילות, והכתה את התחזיות שלנו בכלל מגזרי הפעילות עם צמיחה ברווחים

רן קידר |
נושאים בכתבה פז אנרגיה וקמעונאות

קבוצת פז קמעונאות ואנרגיה פז אנרגיה 5.43%  מדווחת על הרבעון השני של 2025, הכתה את התחזיות שלנו בכלל מגזרי הפעילות והציגה צמיחה ברווחים, בנטרול אחרות. הרווח התפעולי של החברה, לפני אחרות ובנטרול השפעת הפסדי מלאי, צמח בכ-25% YOY לאור גידול בכלל מגזרי הפעילות, ובפרט עליה בפעילות התדלוק החשמלי, התאוששות במכירות הדס"ל ועלייה במכירות הדלקים בתחנות, על אף ההסלמה הביטחונית, המשך התרחבות של מגזר קמעונאות המזון. 

החברה דיווחה על הכנסות של 2.67 מיליארד שקל, ירידה של כ-12.5% לעומת כ־3.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מוסברת בעיקר בירידת מחירי הדלקים ובכך שברבעון המקביל נרשמה הכנסה חד פעמית בגין מימוש פזקר בסך של כ-162 מיליון שקל. ה־EBITDA הכולל של הקבוצה הסתכם ב-351 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-139 מיליון ₪, גידול של כ-50% ביחס לרווח נקי מנוטרל הכנסות אחרות ב-Q2.25 בגין הפעילות השוטפת. העלייה החדה ברווח בתקופה מיוחסת הן למומנטום החיובי בכלל מגזרי הפעילות, והן לקיטון בהוצאות המימון, בעיקר על רקע צמצום החוב.

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון שקל בגין הרבעון, כשהיום הקובע ה-08.09.25, ובכך השלימה חלוקות בהיקף כולל של 250 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. מדובר בהמשך יישום של מדיניות חלוקה לפיה 70% מהרווח הנקי מחולק לבעלי המניות, כשבמקרים של רווחי הון ממומשים שיעור החלוקה עולה ל-100%.

בנוסף, במסגרת תכנית ההתייעלות של פז, דיווחה החברה על מימוש נדל"ן שהניב רווח הון של 41 מיליון שקל במחצית השנה, מתוכם 9 מיליון שקל ברבעון השני. 

מבט רוחבי על המגזרים המרכזיים 

במגזר אנרגיה לתחבורה, הכולל את תחנות הדלק, שיווק ישיר, תדלוק תעופתי ותחום השמנים -  סך המכירות היה בכ-1.65 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי, לעומת 2.04 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 19.2% אשר נובע בעיקרו מירידה במחיר הדלקים. הרווח הגולמי הסתכם ב-273 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 262 מיליון שקל אשתקד, גדילה של 4.1%. ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-118 מיליון שקל לעומת 106 מיליון שקל אשתקד גידול של 11.3%. בתחום הטעינה החשמלית, פז הרחיבה את רשת העמדות הציבוריות שלה ליותר מ-100 אתרים, עם מכירת שיא של 6.4 מיליון קוט"ש ברבעון, זינוק של פי שניים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

להמשך הכתבה לחץ כאן