אקשטיין: "פישר הנהיג שינויים מרחיקי לכת, בנק ישראל נחשב למשפיע בעולם"

בשיחה עם Bizportal מסכם המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר את כהונתו של פישר. במה הצליח? אילו טעויות עשה?
יעל גרונטמן | (7)

פרופ' צבי אקשטיין, שהיה המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ב-5 מתוך 8 שנות הקדנציה שתסתיים בתום חודש יוני, שוחח עם כתבת Bizportal על הנגיד הפורש, פועלו, מדיניותו ועל המהלכים שהנהיג וההשלכות שהיו להם על השוק והמשק הישראלי. וגם קיבלה תשובה ביחס למה הוא חושב על האפשרות לרשת את התפקיד המכובד.

ראשית ביקש פרופ' אקשטיין להכניס את דבריו לפרופורציה ואמר, פרופ' פישר הגיע לתפקיד הנגיד הישראלי לאחר שבנק ישראל כבר עבר תהליך ארוך מאוד של התכנסות של המדיניות המוניטרית לכיוון מה שמקובל במשקים המערביים. למשל, עם יעד אינפלציה של 2% כפי שמקובל בעולם המפותח התחיל הנגיד פרופ' פרנקל, שהנהיג גם רפורמות נרחבות בשוק ההון ובשוק המט"ח".

מהו הדבר החשוב ביותר שעשה הנגיד פישר ב-8 השנים האחרונות? "הדבר הכי חשוב שעשה פישר היה אימוץ והעברת חוק בנק ישראל. לפי חוק בנק ישראל השמירה על יעד האינפלציה ועל יציבות המחירים הם היעד המרכזי, היעד המשני הוא תמיכה בתעסוקה ובצמיחה והיעד השלישי הוא תמיכה ביציבות הפיננסית. סטן פעל בנימרצות להעברת החוק ואימץ את היעדים האלה עוד לפני שהחוק אושר בכנסת".

"ההישג החשוב ביותר בקדנציה השניה של פישר היה יישום החוק החדש והפעלתה של הוועדה המוניטרית. את החשיבות של הוועדה המוניטרית ראינו בהחלטת הריבית האחרונה, שבה נוצר תיקו של 3 חברים שהיו בעד הפחתת ריבית של 0.25% ו-3 חברים שהיו בעד הפחתה חדה יותר בשיעור של 0.5%. בסופו של דבר הנגיד הכריע לטובת אלו שבחרו להפחית את הריבית ב-0.25%, אבל הליך קבלת ההחלטות כולו הוא בהחלט ראוי יותר כיום".

איך נתפשים כיום פרופ' פישר ובנק ישראל בעולם? "בתקופת כהונתו של פרופ' פישר נעשו שינויים מרחיקי לכת גם במבנה הפנימי של חטיבות בנק ישראל, מה שגרם לכך שבנק ישראל הפך להיות בנק מרכזי מוביל בעולם, מבחינת מידת השפעת המדיניות המוניטרית על הכלכלה והמשק".

פרופ' אקשטיין ציין כי בכך לא מסתיימת התרומה של הנגיד הפורש והוסיף, "לא רק שפישר יישם את החוק החדש, אלא הוא גם זה שהתווה את המדיניות שנתפשת כיום כמאוד מצליחה גם בעולם של שימוש במגוון כלים מוניטריים ולא רק בכלי הריבית, על מנת להתמודד עם בעיות כגון אלה שמתמודד איתן משק קטן ופתוח על רקע המשבר הפיננסי העולמי".

"פישר שבר מוסכמה מקומית חזקה"

מה דעתך על מדיניותו של הנגיד פישר בתחום המט"ח? "בנק ישראל מנהל מדיניות של מניעת התחזקות מהירה מדי של השקל ובעניין זה פישר למעשה שבר מוסכמה מקומית חזקה שנשמרה במשך שנים - מוסכמה של אי התערבות בשוק המט"ח. פישר מתאפיין כאקטיביסט בתחום המט"ח לאחר שהגדיל בצורה דרמטית את יתרות המט"ח של הבנק המרכזי מרמות של כ-30 מיליארד דולר בתחילת הקדנציה לקרוב ל-80 מיליארד דולר כיום, תוך התערבות בשוק המטח בצורות שונות.

דוגמא לאקטיביזם של פישר ראינו בהחלטה האחרונה, כשבנק ישראל לקח על עצמו לנטרל את השפעות של העודף בחשבון השוטף על ידי ההתחייבות לרכוש מדי שנה מט"ח בהיקף של 2.1 מיליארד דולר".

מהו לדעתך השער בו ניתן לומר ששער החליפין של הדולר/ שקל מאוזן כיום? " מהמחקרים שנעשו עולה כי שער החליפין של בין 3.6 ל-4 שקלים זה פחות או יותר התחום שתואם את שיווי המשקל במאזן התשלומים, ללא ההשפעה הנוספת של הגז. אבל צריך לזכור כי שוק המט"ח הוא שוק מאוד תנודתי ותנועות ההון יכולות לשנות אותו בצורה מהירה מאוד. זה שוק שעובד על פערי ריביות ועל ציפיות לטווח קצר, לכן מדיניות הבנק המרכזי מאוד משפיעה על שניהם".

איזו ביקורת היית מעביר על המדיניות של הנגיד? "אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל בדיעבד לדעתי ניתן היה להוריד את הריבית במשק עוד לפני שהשקל התחזק כל כך. אבל בסופו של דבר נראה לי שבנק ישראל נקט בצעד נכון כשהוריד את הריבית במשק".

"ההפחתה של הריבית היתה נדרשת, במיוחד על רקע הפער בין הריבית בישראל לריביות הנמוכות בעולם המפותח והצורך בניטרול של הסיכון הנובע מהזרמות הון זרות אל תוך המשק הישראלי תוך זמן קצר. הזרמות שכאלה גורמות להשפעות ארוכת טווח בצד הריאלי - עתה אנחנו רואים אותן נמנעות בזכות הורדת הריבית".

איך אתה מסביר את שלוות הנפש בו התקבלה בשוק ההודעה על פרישתו המוקדמת של פרופ' פישר מתפקיד הנגיד? "אין ספק שהתווית כלי המדיניות ודרך הפעלתם - זה הישג אדיר למדיניות המוניטרית. זה שומר על היעדים שנקבעו בחוק בנק ישראל ושומר על היציבות במשק. השוק לא הזדעדע מהדיווח על פרישתו המוקדמת של פישר מתוך הערכה שקווי המדיניות שאומצו בחוק ואומצו בפועל וגם הצליחו - ימשיכו להוביל את המדינוות המוניטרית של ישראל עוד הרבה שנים. המשמעות היא שגם חבר הועדה המוניטרית הבא וגם הנגיד הבא ימשיכו בעקרנות המדינות שאיפיינו את תקופתו של הנגיד פרופ' פישר".

חודש לפני שפישר עולה על מטוס ועוזב אותנו, עדיין לא ידועה זהותו/ה של המחליף/פה. האם יש סיכוי שנראה אותך כנגדי הבא של ישראל? "אני לא רואה את עצמי מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל הבא. אני מאוד נהנה ממה שאני עושה כיום כדיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי. אנחנו מפתחים פה תוכנית לימודים יחודית שמתמקדת ללמד איך מעצבים ומיישמים מדיניות כלכלית למשק ולעסקים. וזאת בנוסף על כך שאני מלמד בביה"ס לכלכלה וורטון שבפנסילבניה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יעקג 25/05/2013 19:55
    הגב לתגובה זו
    פישר הרס את המשק הישראלי מישכן את כל המשק למכנתאותֱ!!!!!! הפסיד 10 מילירד דולר !!! העלה את מחירי הדירות ב200% עזר לסקולנטים במטבע זר במקום למסות קניה ומכירה במטבע זר !!! פגע ביצוא ובמשק !!!!
  • 5.
    דעתי! 25/05/2013 18:01
    הגב לתגובה זו
    לקבר אחים שבנה שר האוצר 2003. בסוף משרתיו ומכשפתו יישארו עם סודנים ואריתראים
  • 4.
    שטויות 25/05/2013 14:16
    הגב לתגובה זו
    הוריד העלה והוריד ריבית
  • 3.
    אברום בדבכט 25/05/2013 11:05
    הגב לתגובה זו
    את בריטניה וצרפת .ברור והסוסיתא שבזמנו היה רכב הכי טוב בעולם וכולם למדו מאיתנו כציד לבנות מכוניות .ברור. עכשיו יש עוד פנטזיונר שחושב שהשמש זורחת מהתחת של הישראלים
  • 2.
    ילקקן מה פישר עשה ? מה?לך מכאן (ל"ת)
    תחת נקי 24/05/2013 15:55
    הגב לתגובה זו
  • למגיב 2 אתה דפ"ר (ל"ת)
    שלמה 24/05/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואצ'ר 24/05/2013 14:49
    הגב לתגובה זו
    לא של בני אדם
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פרטנר ודמרי יורדות עד 4%, אאורה 3%; הפועלים מוביל בעליות הבנקים

מרכז טאוב מזהיר שהוצאות המלחמה דוחפות את הגירעון והחוב למעלה ומכבידות על הצמיחה. מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 מוביל את הירידה ומאבד באזור ה-1%. הבנקים מציגים התאוששות עם עלייה באזור ה-0.6%, לצד תנועה חיובית גם בסקטורים דפנסיביים נוספים, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.7%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.