לאחר התקלה הגדולה, לאיזה פיצוי יכולים לצפות לקוחות פלאפון?

אורי ליכט מ-IBI: "התקלה אמש היא הרבה פחות משמעותית מאחר והיא קרתה מחוץ לשעות העבודה, בנוסף לעובדה שחלק מהגישה למערכת פעלה, לרבות הגישה לאינטרנט"
סהר אביב | (4)

לאחר תקלה בת 4 שעות ששיתקה אמש את רשת פלאפון, במסגרתה לא יכלו הלקוחות להוציא או לקבל שיחות, וגם לא לקבל או לשלוח מסרונים, כעת עולה השאלה המתבקשת - האם פלאפון תפצה את לקוחותיה? ובמידה וכן, מה עשוי להיות הפיצוי שתציע?

מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, שהתראיין הבוקר לערוצי התקשורת ונשאל לגבי הפיצוי האפשרי אמר כי קודם מתכוונים בפלאפון "לבדוק את מקור הבעיה", ולאחר מכן ישקלו פיצוי במידת הצורך.

Bizportal שוחח עם אורי ליכט, אנליסט התקשורת והטכנולוגיה ב-IBI על הערכותיו לגבי הסיכוי לקבל פיצוי. "על פי העבר, התקלה שהכי רלוונטית היא זו של סלקום ב-2010, במהלכה הושבתה 60% מהפעילות ואורכה נמשך כ-12 שעות. בשונה מהתקלה שנראתה אתמול אצל פלאפון, אז נוצרה התקלה בשעות העומס, שעות העבודה, ובנוסף נמשכה יותר זמן. בזמנו סלקום פיצתה את לקוחותיה בשבוע של שיחות ומסרונים חינם, פיצוי שהוערך בעשרות מיליוני שקלים".

ליכט הוסיף כי "התקלה אמש היא הרבה פחות משמעותית מאחר והיא קרתה מחוץ לשעות העבודה, בנוסף לעובדה שחלק מהגישה למערכת פעלה, לרבות הגישה לאינטרנט. פיצוי של דקות שיחה חינם ומסרונים הוא פחות רלוונטי עקב השינויים בשוק וחבילות 'הכל כלול' שמציעות החברות השונות".

ליכט העריך מה עשוי להיות הפיצוי שתעניק פלאפון, ולטענתו החברה "תחשוב על דרך לפצות את הלקוחות בצורה קצת יותר יצירתית. קשה עדיין לדעת, אך ייתכן וינתנו פיצויים 'מפנקים' כדוגמת כרטיסים להופעות או סרט מתנה. גם רינגטונים חינם והורדות חינם היא דרך אפשרית לעניק פיצוי".

תקלות מסוג אלה עלולות לעתים לגרום לפגיעה בתדמית החברות שעלולה להימשך גם בטווח הארוך. להערכתו של ליכט במקרה הזה הפגיעה עבור החברה לא צפויה להיות גדולה במיוחד.

"פלאפון תצליח לסיים את הפרשה ללא פגיעה מהותית אך התקלה הנוכחית צריכה להדליק תמרור אזהרה אצל חברות התקשורת, כיוון שהנטייה הטבעית היא לטעון (חלקית גם בצדק) שבעקבות התחרות העזה והפגיעה בהכנסות וברווח החברות מקצצות בתקנים של מהנדסים, טכנאים ופקחים ומורידים את היקף ההשקעות ברשת, מה שעשוי לגרום להישנות המקרים" אמר ליכט.

לסיום ציין כי "מוטל הספק אם הציבור או הרגולטור יהיו סלחניים שוב לתקלה נוספת בסדר גודל שכזה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נראה אתכם מבקשים פיצוי מחברת חשמל מכביש 6 או מהנמלים.. (ל"ת)
    רגולטור עאלק 04/02/2013 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי בכלל נשאר שם??? (ל"ת)
    אחרי שעשקו אותנו 04/02/2013 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אשף השוק 04/02/2013 13:34
    הגב לתגובה זו
    התקלה לא הייתה בשעות העומס ולכן לצערי הפיצוי יהיה קטן
  • 1.
    אלי 04/02/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    גם ככה זה הכל כלול בשיחות
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


בעוד בשוק המניות נרשמות עליות, בשוק האג"ח ה"בוגר" יותר ישנה אדישות. אין שינוי מהותי בשערי אגרות החוב הממשלתיות השקליות כשאג"ח במח"מ ברוטו של 10.4 שנים נסחרת בריבית של 4%. מהעקום ניתן גם ללמוד כי השוק לא מתמחר תוואי הורדות ריבית מהיר.