לאחר התקלה הגדולה, לאיזה פיצוי יכולים לצפות לקוחות פלאפון?
לאחר
מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, שהתראיין הבוקר לערוצי התקשורת ונשאל לגבי הפיצוי האפשרי אמר כי קודם מתכוונים בפלאפון "לבדוק את מקור הבעיה", ולאחר מכן ישקלו פיצוי במידת הצורך.
Bizportal שוחח עם אורי ליכט, אנליסט התקשורת והטכנולוגיה ב-IBI על הערכותיו לגבי הסיכוי לקבל פיצוי. "על פי העבר, התקלה שהכי רלוונטית היא זו של סלקום ב-2010, במהלכה הושבתה 60% מהפעילות ואורכה נמשך כ-12 שעות. בשונה מהתקלה שנראתה אתמול אצל פלאפון, אז נוצרה התקלה בשעות העומס, שעות העבודה, ובנוסף נמשכה יותר זמן. בזמנו סלקום פיצתה את לקוחותיה בשבוע של שיחות ומסרונים חינם, פיצוי שהוערך בעשרות מיליוני שקלים".
ליכט הוסיף כי "התקלה אמש היא הרבה פחות משמעותית מאחר והיא קרתה מחוץ לשעות העבודה, בנוסף לעובדה שחלק מהגישה למערכת פעלה, לרבות הגישה לאינטרנט. פיצוי של דקות שיחה חינם ומסרונים הוא פחות רלוונטי עקב השינויים בשוק וחבילות 'הכל כלול' שמציעות החברות השונות".
ליכט העריך מה עשוי להיות הפיצוי שתעניק פלאפון, ולטענתו החברה "תחשוב על דרך לפצות את הלקוחות בצורה קצת יותר יצירתית. קשה עדיין לדעת, אך ייתכן וינתנו פיצויים 'מפנקים' כדוגמת כרטיסים להופעות או סרט מתנה. גם רינגטונים חינם והורדות חינם היא דרך אפשרית לעניק פיצוי".
תקלות מסוג אלה עלולות לעתים לגרום לפגיעה בתדמית החברות שעלולה להימשך גם בטווח הארוך. להערכתו של ליכט במקרה הזה הפגיעה עבור החברה לא צפויה להיות גדולה במיוחד.
"פלאפון תצליח לסיים את הפרשה ללא פגיעה מהותית אך התקלה הנוכחית צריכה להדליק תמרור אזהרה אצל חברות התקשורת, כיוון שהנטייה הטבעית היא לטעון (חלקית גם בצדק) שבעקבות התחרות העזה והפגיעה בהכנסות וברווח החברות מקצצות בתקנים של מהנדסים, טכנאים ופקחים ומורידים את היקף ההשקעות ברשת, מה שעשוי לגרום להישנות המקרים" אמר ליכט.
לסיום ציין כי "מוטל הספק אם הציבור או הרגולטור יהיו סלחניים שוב לתקלה נוספת בסדר גודל שכזה".
- 4.נראה אתכם מבקשים פיצוי מחברת חשמל מכביש 6 או מהנמלים.. (ל"ת)רגולטור עאלק 04/02/2013 16:35הגב לתגובה זו
- 3.מי בכלל נשאר שם??? (ל"ת)אחרי שעשקו אותנו 04/02/2013 13:40הגב לתגובה זו
- 2.אשף השוק 04/02/2013 13:34הגב לתגובה זוהתקלה לא הייתה בשעות העומס ולכן לצערי הפיצוי יהיה קטן
- 1.אלי 04/02/2013 13:32הגב לתגובה זוגם ככה זה הכל כלול בשיחות
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
