לאחר התקלה הגדולה, לאיזה פיצוי יכולים לצפות לקוחות פלאפון?
לאחר
מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, שהתראיין הבוקר לערוצי התקשורת ונשאל לגבי הפיצוי האפשרי אמר כי קודם מתכוונים בפלאפון "לבדוק את מקור הבעיה", ולאחר מכן ישקלו פיצוי במידת הצורך.
Bizportal שוחח עם אורי ליכט, אנליסט התקשורת והטכנולוגיה ב-IBI על הערכותיו לגבי הסיכוי לקבל פיצוי. "על פי העבר, התקלה שהכי רלוונטית היא זו של סלקום ב-2010, במהלכה הושבתה 60% מהפעילות ואורכה נמשך כ-12 שעות. בשונה מהתקלה שנראתה אתמול אצל פלאפון, אז נוצרה התקלה בשעות העומס, שעות העבודה, ובנוסף נמשכה יותר זמן. בזמנו סלקום פיצתה את לקוחותיה בשבוע של שיחות ומסרונים חינם, פיצוי שהוערך בעשרות מיליוני שקלים".
ליכט הוסיף כי "התקלה אמש היא הרבה פחות משמעותית מאחר והיא קרתה מחוץ לשעות העבודה, בנוסף לעובדה שחלק מהגישה למערכת פעלה, לרבות הגישה לאינטרנט. פיצוי של דקות שיחה חינם ומסרונים הוא פחות רלוונטי עקב השינויים בשוק וחבילות 'הכל כלול' שמציעות החברות השונות".
ליכט העריך מה עשוי להיות הפיצוי שתעניק פלאפון, ולטענתו החברה "תחשוב על דרך לפצות את הלקוחות בצורה קצת יותר יצירתית. קשה עדיין לדעת, אך ייתכן וינתנו פיצויים 'מפנקים' כדוגמת כרטיסים להופעות או סרט מתנה. גם רינגטונים חינם והורדות חינם היא דרך אפשרית לעניק פיצוי".
תקלות מסוג אלה עלולות לעתים לגרום לפגיעה בתדמית החברות שעלולה להימשך גם בטווח הארוך. להערכתו של ליכט במקרה הזה הפגיעה עבור החברה לא צפויה להיות גדולה במיוחד.
"פלאפון תצליח לסיים את הפרשה ללא פגיעה מהותית אך התקלה הנוכחית צריכה להדליק תמרור אזהרה אצל חברות התקשורת, כיוון שהנטייה הטבעית היא לטעון (חלקית גם בצדק) שבעקבות התחרות העזה והפגיעה בהכנסות וברווח החברות מקצצות בתקנים של מהנדסים, טכנאים ופקחים ומורידים את היקף ההשקעות ברשת, מה שעשוי לגרום להישנות המקרים" אמר ליכט.
לסיום ציין כי "מוטל הספק אם הציבור או הרגולטור יהיו סלחניים שוב לתקלה נוספת בסדר גודל שכזה".
- 4.נראה אתכם מבקשים פיצוי מחברת חשמל מכביש 6 או מהנמלים.. (ל"ת)רגולטור עאלק 04/02/2013 16:35הגב לתגובה זו
- 3.מי בכלל נשאר שם??? (ל"ת)אחרי שעשקו אותנו 04/02/2013 13:40הגב לתגובה זו
- 2.אשף השוק 04/02/2013 13:34הגב לתגובה זוהתקלה לא הייתה בשעות העומס ולכן לצערי הפיצוי יהיה קטן
- 1.אלי 04/02/2013 13:32הגב לתגובה זוגם ככה זה הכל כלול בשיחות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
