לאחר התקלה הגדולה, לאיזה פיצוי יכולים לצפות לקוחות פלאפון?
לאחר
מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, שהתראיין הבוקר לערוצי התקשורת ונשאל לגבי הפיצוי האפשרי אמר כי קודם מתכוונים בפלאפון "לבדוק את מקור הבעיה", ולאחר מכן ישקלו פיצוי במידת הצורך.
Bizportal שוחח עם אורי ליכט, אנליסט התקשורת והטכנולוגיה ב-IBI על הערכותיו לגבי הסיכוי לקבל פיצוי. "על פי העבר, התקלה שהכי רלוונטית היא זו של סלקום ב-2010, במהלכה הושבתה 60% מהפעילות ואורכה נמשך כ-12 שעות. בשונה מהתקלה שנראתה אתמול אצל פלאפון, אז נוצרה התקלה בשעות העומס, שעות העבודה, ובנוסף נמשכה יותר זמן. בזמנו סלקום פיצתה את לקוחותיה בשבוע של שיחות ומסרונים חינם, פיצוי שהוערך בעשרות מיליוני שקלים".
ליכט הוסיף כי "התקלה אמש היא הרבה פחות משמעותית מאחר והיא קרתה מחוץ לשעות העבודה, בנוסף לעובדה שחלק מהגישה למערכת פעלה, לרבות הגישה לאינטרנט. פיצוי של דקות שיחה חינם ומסרונים הוא פחות רלוונטי עקב השינויים בשוק וחבילות 'הכל כלול' שמציעות החברות השונות".
ליכט העריך מה עשוי להיות הפיצוי שתעניק פלאפון, ולטענתו החברה "תחשוב על דרך לפצות את הלקוחות בצורה קצת יותר יצירתית. קשה עדיין לדעת, אך ייתכן וינתנו פיצויים 'מפנקים' כדוגמת כרטיסים להופעות או סרט מתנה. גם רינגטונים חינם והורדות חינם היא דרך אפשרית לעניק פיצוי".
תקלות מסוג אלה עלולות לעתים לגרום לפגיעה בתדמית החברות שעלולה להימשך גם בטווח הארוך. להערכתו של ליכט במקרה הזה הפגיעה עבור החברה לא צפויה להיות גדולה במיוחד.
"פלאפון תצליח לסיים את הפרשה ללא פגיעה מהותית אך התקלה הנוכחית צריכה להדליק תמרור אזהרה אצל חברות התקשורת, כיוון שהנטייה הטבעית היא לטעון (חלקית גם בצדק) שבעקבות התחרות העזה והפגיעה בהכנסות וברווח החברות מקצצות בתקנים של מהנדסים, טכנאים ופקחים ומורידים את היקף ההשקעות ברשת, מה שעשוי לגרום להישנות המקרים" אמר ליכט.
לסיום ציין כי "מוטל הספק אם הציבור או הרגולטור יהיו סלחניים שוב לתקלה נוספת בסדר גודל שכזה".
- 4.נראה אתכם מבקשים פיצוי מחברת חשמל מכביש 6 או מהנמלים.. (ל"ת)רגולטור עאלק 04/02/2013 16:35הגב לתגובה זו
- 3.מי בכלל נשאר שם??? (ל"ת)אחרי שעשקו אותנו 04/02/2013 13:40הגב לתגובה זו
- 2.אשף השוק 04/02/2013 13:34הגב לתגובה זוהתקלה לא הייתה בשעות העומס ולכן לצערי הפיצוי יהיה קטן
- 1.אלי 04/02/2013 13:32הגב לתגובה זוגם ככה זה הכל כלול בשיחות
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
