סיכום 2013

מעלות S&P: עלייה של 35.7% במספר החברות בעלות תחזית דירוג שלילית

במהלך 2012 הסתכם גיוס ההון באמצעות אג"ח בסכום של כ- 32 מיליארד שקלים, בהשוואה לכ- 38 מיליארד שקל בשנת 2011, ירידה של כ-16%. מה היו המגמות הבולטות בשוק החוב?
רקפת סלע |

חברת הדירוג מעלות S&P מפרסמת היום (ד') סקירה מקיפה ומסכמת לפעילות בשוק החוב ב-2012. השנה החולפת התאפיינה בעיקר בירידה חדה בהיקף ההנפקות, זאת בהשוואה לשנים קודמות, ברמת תשואות לפדיון גבוהה יחסית של אגרות החוב הנסחרות במשך רוב חודשי השנה וריבוי הסדרי חוב והתמודדות עם קשיי מיחזור חוב מצד החברות.

"איכות האשראי של חברות ההחזקה הידרדרה משמעותית ומספר פעולות הדירוג השליליות הגבוה ביותר יוחס לחברות בענף זה. גם בסקטור הקמעונאות נרשמה הרעה באיכות האשראי, שהתבטאה במספר לא מבוטל של פעולות דירוג שליליות. ביציבות באיכות האשראי בלטו הבנקים, חברות בתחום התשתיות וחברות הנדל"ן המניב", כותבים במעלות S&P.

מבחינת תחזית הדירוג, מהסקירה עולה ש-38% מהחברות הינן בעלות תחזית דירוג שלילית לעומת 28% בסוף השנה שעברה. מדובר בעלייה של 35.7% בשנה. עם זאת בקרב קבוצת החברות בעלות דירוגים גבוהים יחסית ,קבוצת ה-ilA ומעלה, שיעור החברות בעלות תחזית דירוג יציבה הינו 69%.

התאוששות בחודשיים האחרונים

"שוק הנפקות האג"ח קם לתחיה בחודשיים האחרונים של השנה, לאחר תרדמה של מספר חודשים ובסיכום שנתי לפנינו שנה דלת פעילות המסתיימת באקורד חיובי", נכתב. צפי חברת הדירוג הוא שהמגמה תימשך היות ו"הפחתת הריבית הרביעית השנה, בסוף דצמבר, תומכת בהמשך מגמה זו וניתן להעריך כי הפעילות הערה בשוק האג"ח תמשך גם בתחילת 2013".

ולמספרים היבשים: במהלך 2012 הסתכם גיוס ההון באמצעות אג"ח בסכום של כ- 32 מיליארד שקלים, בהשוואה לכ- 38 מיליארד שקל בשנת 2011, ירידה של כ-16%, וזאת לאחר ירידה של כ-5% בשנה הקודמת. כ- 70% מהגיוס הכולל באג"ח בוצע במחצית הראשונה של 2012. לקראת סוף 2012 חל גידול משמעותי בקצב ההנפקות, כאמור, ובחודשיים האחרונים של השנה גוייסו כ- 5.5 מיליארד שקל.

חברות הנדל"ן והסקטור הפיננסי הובילו את היקף ההנפקות

במבט סקטוריאלי חברות הנדל"ן והסקטור הפיננסי הובילו את היקף ההנפקות. חברות הנדל"ן גייסו כ-10 מיליארד שקל השנה בהשוואה לכ- 7.5 מיליארד שקל אשתקד וחלקן בסך ההנפקות עלה לכ- 35% מסך הגיוס הכולל באג"ח ולכ- 50% מהנפקות הקורפורייט. במהלך השנה גייס הסקטור הפיננסי כ- 10 מיליארד שקל, כ- 33% מהיקף הגיוס הכולל. מרבית הגיוס על ידי הסקטור הפיננסי בוצע במחצית הראשונה.

לגבי ביטחונות ושיעבודים כ-50% מהסדרות החדשות שהונפקו ב- 2012 כללו שעבודים או שעבוד שלילי, בעקבות כללי חודק. על פי הנתונים שהוצגו בדו"ח, ניכר גידול משמעותי בשיעור הסדרות החדשות המגובות בביטחונות בהשוואה לנתונים טרום המשבר בשנת 2008. כ- 38% מהסדרות החדשות שהונפקו במהלך שנת 2012 מגובות בביטחונות בהשוואה לכ-3% בלבד בשנת 2008. עם זאת כ- 75% מהסדרות הן סדרות ללא ביטחונות (וללא שיעבוד שלילי).

"במבט ל- 2013 אנו צופים כי המגמה של הנפקת אגרות חוב מגובות בשעבוד על נכסים ומתן ביטחונות תתרחב במקביל לגידול בהנפקת סדרות חדשות העומדות בכללי חודק", סבורים בחברת הדירוג.

נציין כי חמשת המנפיקים הגדולים בשנת 2012 היו בנק הפועלים (ilAA+/Stable), בנק לאומי (ilAA+/Stable), מזרחי טפחות (ilAA+/Stable), מליסרון (ilAA-/Negative) ומכתשים אגן (ilA+/Stable).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?