שרודרס: "המצב מדאיג, נראה שהכלכלה האירופית הופכת ל'זומבי' - כמו יפן"
בשבוע שעבר, שחלקים שלמים של מדינת ישראל היו נתונים תחת התקפת טילים, בלונדון נמשכו העסקים כרגיל והייאוש באמת היה יותר נוח. במטה של חברת שרודרס (Schroders) הבריטית התכנסו עשרות עיתונאים מרחבי העולם לכנס המדיה הבינלאומי השנתי על מנת לשמוע מקרוב מה חושבים מנהליה וכלכלניה של אחת מחברות ניהול קרנות הנאמנות הגדולות בעולם, שהחלטותיהם משפיעות על נכסים מנוהלים בהיקף של כ-330 מיליארד דולר.
בכירי החברה ומנהלי הקרנות בתחומי ההשקעה השונים הציגו במשך יומיים את הישגיהם, דיברו על הזדמנויות ההשקעה השונות והציגו את תחזיותיהם לשנה הבאה, תחזיות שעל פיהן פועלים מנהלי הקרנות של החברה הגדולה הזו ולכן כדאי גם לכל משקיע להתוודע אליהן.
העיתוי של הכנס השנה היה מעניין על רקע ההצהרה הרשמית שהצהיר יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, רק לפני כשבועיים ולפיה "אחד הפרויקטים החשובים שהצבתי במסגרת נדבך 'פיתוח שוק' של מפת הדרכים של רשות ני"ע הוא פתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות נאמנות זרות". בנאום שנשא בכנס DC FINANCE אמר האוזר כי " בין היתרונות העיקריים לכניסת הקרנות הזרות לפעילות בישראל - הגברת התחרות בשוק הקרנות וגיוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הציבור בישראל", תוך שהוא מדגיש את ההכרח בהפחתת עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות. האוזר הדגיש את חשיבות העניין כשציין, "מנהלי הקרנות הזרות איתם דיברנו אמרו לנו בפירוש כי במצב הקיים אין היתכנות לכניסתם לשוק הישראלי".
למרות שעדיין לא הוסדרה באופן רשמי כניסת הקרנות הזרות לארץ, חברת שרודרס כבר פועלת בישראל מזה כ-6 שנים ומנהלת כיום מעל לחצי מיליארד שקל בעבור לקוחות מוסדיים ובנקים ישראליים. את כניסת הקרנות הזרות לפעילות מלאה בישראל באמצעות ערוצי ההפצה ומערכי הייעוץ, צפוי לאפשר אישורו של 'תיקון 15' לחוק השקעות משותפות בנאמנות, המונח כבר זמן רב על שולחן ועדת הכספים של הכנסת.
חברת ניהול הקרנות שרודרס הוקמה לפני מעל ל-200 שנה. ב-33 סניפיה הפרושים על פני 26 מדינות עובדים קרוב ל-3,000 מקצוענים בתחומי שוק ההון השונים. על לקוחותיה נמנים בנקים וגופים מוסדיים ופיננסים מובילים בעולם. מניית שרודרס נמנית על רשימת 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המרכזית של לונדון.
ממליצים להסיט השקעות לשווקים המתעוררים
בהרצאה של הכלכלן הראשי של שרודרס, קית' וויד, בנושא 'חיים עם חוב - תחזית כלכלית גלובלית' הוא הציג את ההתאוששות הכלכלה העולמית באמצעות תאוריית ה-BBB שמורכבת מהמילים: Bumpy, Brittle & Below par, כלומר התאוששות תהיה מרובת מהמורות, שברירית וחלשה מהממוצע.
לדבריו, "ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב, במדינות ה-BRIC ובגוש האירו נותרה חלשה, כאשר רמות מדד ה-PMI סובבות סביב רמת 50 הנקודות המעידה על נקודת איזון בין צמיחה להתכווצות כלכלית, וקצב צמיחת ה-GDP העולמי נמוך מהממוצע ההיסטורי. אולם בעוד שבארה"ב ובגרמניה קצב ההתאוששות הוא סביר, ובסין לא חוותה הכלכלה נחיתה קשה, הרי שבמדינות הנתונות במשבר חובות באירופה, ובראשן ספרד ואיטליה, ההתאוששות חלשה בהרבה ולמעשה המדינות האלו מצויות במיתון שמשפיע על הגוש כולו ועלול אף להחריף".
"אני חיובי יותר ביחס להשקעות במדינות ה-BRIC" אמר הכלכלן הראשי והציג את השווקים המתעוררים כהשקעה המועדפת עליו. לדעתו צמיחת התוצר בשווקים המתעוררים תתגבר בשנת 2013 ותסתכם ב-5.4% לעומת קצב צמיחה שנתי של 4.8% ב-2012 כשהשיפור שם ישען גם על עלייה בצריכה לעומת צפי לירידה בצריכה בשוק האמריקני.
על רקע התחזית הזו מעריכים בשרודרס כי עד שנת 2016 תגבר גם הסטת הכספים המיועדים להשקעה לשווקים המתעוררים, כך שהיקף ההשקעה שם יעלה על היקף ההשקעה במדינות המפותחות, זאת לאחר שבשנת 2012 הושג לראשונה שוויון בהיקפי ההשקעה בין שני השווקים הנ"ל אשר הסתכם בכ-12% מסך התוצר העולמי. בהתייחסו לירידה בשיעורי האינפלציה במדינות ה-BRIC אמר וויד כי "הדבר יאפשר להם להמשיך במדינות מוניטרית והפיסקלית המקלה".
על המצב בארה"ב אמר וויד כי "על מנת לראות את המשך ההתאוששות שם יש צורך בהמשך השיפור בשוק הנדל"ן האמריקני, שאת ניצני השיפור בו התחלנו לראות בשנה החולפת. בארה"ב אנו צופים שהצמיחה תרד ל-1.8% לעומת 2.2% ב-2012". ביחס למצב שוק הנדל"ן באירופה נשמע הכלכלן פאסימי הרבה יותר "כל מי שהגיע בשלוש השנים האחרונות לספרד ראה ששוק הנדל"ן שם מת. מה שמדאיג אותי ביחס לאירופה זה שבדומה למה שקרה ביפן, נראה גם את הכלכלה האירופית הופכת ל'זומבי'".
התחזית של שרודרס לשנת 2013 מעידה על המשך ההידרדרות במצב הכלכלי עם צמיחה שלילית בשיעור של (0.7%-) לעומת (0.4%-) ב-2012 ולעומת צמיחה חיובית של 1.6% שנרשמה ב-2011. נציין כי התחזית השנתית של שרוודרס מבוססת על הנחות הרווחות בקרב 70% מהכלכלנים שהעריכו שיוון תצא מגוש האירו וספרד תזדקק לקבל חילוץ.
התחזית ארוכת הטווח לצמיחה הכלכלית העולמית לפי שרודרס תומכת גם היא בהסטת ההשקעות לשווקים המתעוררים, זאת כאשר הצפי שלהם הוא לצמיחה בשיעור של 2.2% במדינות המפותחות ולצמיחה של 6% בשווקים המתעוררים, בין השנים 2012-2016.
ביחס לגובה הריבית במדינות העולם המפותח צופים בשרודרס כי זו " תישאר שטוחה כמו פנקייק". הכלכלן הראשי מדגיש כי "קשה להשיג תשואות בתנאים הנוכחיים כשרמת התשואה על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, גרמניה ובריטניה כל כך נמוכות, לכן הנטייה שלנו היא להמליץ על כניסה להשקעות בשוק המניות".
כאמור ההעדפה של שרודרס כיום היא להשקעה במניות בשווקים המתעוררים, אולם הם מציינים גם הזדמנויות ספציפיות שקיימות במניות אירופיות ובריטיות שנפלו במהלך המשבר על פני ההשקעה במניות אמריקניות שכבר נהנו מההתאוששות, אבל אם כבר בוחרים להשקיע בארה"ב ההעדפה היא למניות הבנקים ומניות בתחום הנדל"ן.
** הכתבת היתה אורחת של חברת שרודרס בלונדון**
- 1.לאלו שווקים מתעוררים הוא מתכוון?זה העיקר! (ל"ת)שחר 02/12/2012 09:15הגב לתגובה זו
- שרודרס ממליצים במיוחד על אוזבקיסטן המתפתחת... (ל"ת)איזי כהן 02/12/2012 10:08הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע
ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד
שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.
אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת
על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב
המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג’י סיטי ג'י סיטי -2.86% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
