כך הצליח זיסר להתרומם מהשפל: סיטי מימן מחצית מרכישות האג"ח

תיק האג"ח שנרכש יוחזק ע"י המוסד הפיננסי עד אוקטובר 2013, ובתקופה זו הוא ייהנה מפירותיו של תיק האג"ח אשר עתידים לכסות הן את תשלום הקרן והן את תשלומי הריבית בגין המימון שהתקבל, ללא תשלום נוסף מצד החברה
יעל גרונטמן | (1)

סיטי מביע אמון בזיסר: חברת אלביט הדמיה פירסמה את המיתווה המימוני שעזר לה לצאת לדרך חדשה ולמחוק ממאזניה חוב בסך 140 מיליון שקל (במונחי פארי). החברה דיווחה בסופ"ש כי מוסד פיננסי זר מוביל הזרים 37.5 מיליון שקל לצורך מימון רכישת אג"ח של החברה בנוסף על סכום דומה שהזרימה החברה עצמה.

החברה אמנם לא ציינה בדיוח עצמו מיהו אותו מוסד פיננסי זר מוביל, אך בהודעה למערכות הבורסה שם הקובץ נכתב: Elbit_PR_re_Citi_CLN_FINAL_2_8_12_isa.pdf , מה שהסגיר כי אותו מוסד פיננסי הוא סיטי.

עסקת המימון של המוסד הפיננסי שימשה לרכישת תיק אג"ח בהיקף של כ-75 מיליון שקל במונחי שווי שוק, המייצג ערך פארי של כ-140 מיליון שקלים, אשר נרכשו בחודשים האחרונים במסגרת תוכנית Buy Back שמבצעת החברה.

הפער שנוצר בין שווי השוק לערך הפארי נובע מהנפילה החדה שנרשמה באג"ח של אלביט הדמיה, אשר הקפיצה את התשואות עליהן לשיעורים דו ספרתיים גבוהים של כ-50%. נזכיר כי המשבר שהיה בין בעל השליטה, זיסר לבין בנק הפועלים היווה את הטריגר לצניחה באיגרות החוב. מאז שהוסדרו העניינים מול בנק הפועלים זינקו שעריהן של מרבית אגרות החוב של אלביט הדמיה בשיעורים חדים שהגיעו גם לכ-75%.

על פי ההסכם עם הבנק הזר, תיק האג"ח שנרכש יוחזק ע"י המוסד הפיננסי עד אוקטובר 2013, ובתקופה זו הוא ייהנה מפירותיו של תיק האג"ח אשר עתידים לכסות הן את תשלום הקרן והן את תשלומי הריבית בגין המימון שהתקבל. בתום התקופה, יחזיר המוסד הפיננסי לאלביט את אגרות החוב.

יובהר, אלביט הדמיה לא תצטרך לשלם סכומים נוספים בגין המימון שהתקבל כאמור, מעבר לתשלומים השוטפים שינבעו מתיק אגרות החוב עד אוקטובר 2013.הרווח בגין אגרות החוב שנרכשו ירשם בדוחות החברה במלואו במועד רכישת אגרות החוב.

נזכיר כי בשבוע שעבר דיווחה אלביט הדמיה על כוונתה לצאת לדרך חדשה ולנצל את ההזדמנויות בשוק, כאשר בעל השליטה, זיסר התמנה למנכ"ל אלביט הדמיה והצהיר "זו העת להעביר הילוך". בנוסף הודיעה החברה על מספר מינויים בצמרת החברה, במסגרתם דודי מחלוף ישמש כמנכ"ל אלביט פלאזה USA ורן שטרקמן מנכ"ל פלאזה סנטרס. זיסר הצהיר באותה ההזדמנות כי "הצוות הניהולי יהיה מעתה קרוב יותר לשטח".

נציין כי 7 סדרות האג"ח של אלביט הדמיה (א'-ז') עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית של 25%-35% על אף שהחברה ותאגיד הקשור אליה ביצעו רכישות עצמיות של אג"ח מאז מאי 2011 ועד היום בכ-165 מיליון ערך נקוב ובתמורה לכ-112 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עם ה-XXX ביד 05/08/2012 12:58
    הגב לתגובה זו
    ליאורה שולטת בכסף הגדול ובזכויות של העיזבון - במליסרון ובמזרחי, ובחובות - מחזיקי CEE שאוכלים ת'לב.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.