כך הצליח זיסר להתרומם מהשפל: סיטי מימן מחצית מרכישות האג"ח
סיטי מביע אמון בזיסר: חברת אלביט הדמיה פירסמה את המיתווה המימוני שעזר לה לצאת לדרך חדשה ולמחוק ממאזניה חוב בסך 140 מיליון שקל (במונחי פארי). החברה דיווחה בסופ"ש כי מוסד פיננסי זר מוביל הזרים 37.5 מיליון שקל לצורך מימון רכישת אג"ח של החברה בנוסף על סכום דומה שהזרימה החברה עצמה.
החברה אמנם לא ציינה בדיוח עצמו מיהו אותו מוסד פיננסי זר מוביל, אך בהודעה למערכות הבורסה שם הקובץ נכתב: Elbit_PR_re_Citi_CLN_FINAL_2_8_12_isa.pdf , מה שהסגיר כי אותו מוסד פיננסי הוא סיטי.
עסקת המימון של המוסד הפיננסי שימשה לרכישת תיק אג"ח בהיקף של כ-75 מיליון שקל במונחי שווי שוק, המייצג ערך פארי של כ-140 מיליון שקלים, אשר נרכשו בחודשים האחרונים במסגרת תוכנית Buy Back שמבצעת החברה.
הפער שנוצר בין שווי השוק לערך הפארי נובע מהנפילה החדה שנרשמה באג"ח של אלביט הדמיה, אשר הקפיצה את התשואות עליהן לשיעורים דו ספרתיים גבוהים של כ-50%. נזכיר כי המשבר שהיה בין בעל השליטה, זיסר לבין בנק הפועלים היווה את הטריגר לצניחה באיגרות החוב. מאז שהוסדרו העניינים מול בנק הפועלים זינקו שעריהן של מרבית אגרות החוב של אלביט הדמיה בשיעורים חדים שהגיעו גם לכ-75%.
על פי ההסכם עם הבנק הזר, תיק האג"ח שנרכש יוחזק ע"י המוסד הפיננסי עד אוקטובר 2013, ובתקופה זו הוא ייהנה מפירותיו של תיק האג"ח אשר עתידים לכסות הן את תשלום הקרן והן את תשלומי הריבית בגין המימון שהתקבל. בתום התקופה, יחזיר המוסד הפיננסי לאלביט את אגרות החוב.
יובהר, אלביט הדמיה לא תצטרך לשלם סכומים נוספים בגין המימון שהתקבל כאמור, מעבר לתשלומים השוטפים שינבעו מתיק אגרות החוב עד אוקטובר 2013.הרווח בגין אגרות החוב שנרכשו ירשם בדוחות החברה במלואו במועד רכישת אגרות החוב.
נזכיר כי בשבוע שעבר דיווחה אלביט הדמיה על כוונתה לצאת לדרך חדשה ולנצל את ההזדמנויות בשוק, כאשר בעל השליטה,
נציין כי 7 סדרות האג"ח של אלביט הדמיה (א'-ז') עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית של 25%-35% על אף שהחברה ותאגיד הקשור אליה ביצעו רכישות עצמיות של אג"ח מאז מאי 2011 ועד היום בכ-165 מיליון ערך נקוב ובתמורה לכ-112 מיליון שקלים.
- 1.עם ה-XXX ביד 05/08/2012 12:58הגב לתגובה זוליאורה שולטת בכסף הגדול ובזכויות של העיזבון - במליסרון ובמזרחי, ובחובות - מחזיקי CEE שאוכלים ת'לב.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
