כך הצליח זיסר להתרומם מהשפל: סיטי מימן מחצית מרכישות האג"ח

תיק האג"ח שנרכש יוחזק ע"י המוסד הפיננסי עד אוקטובר 2013, ובתקופה זו הוא ייהנה מפירותיו של תיק האג"ח אשר עתידים לכסות הן את תשלום הקרן והן את תשלומי הריבית בגין המימון שהתקבל, ללא תשלום נוסף מצד החברה
יעל גרונטמן | (1)

סיטי מביע אמון בזיסר: חברת אלביט הדמיה פירסמה את המיתווה המימוני שעזר לה לצאת לדרך חדשה ולמחוק ממאזניה חוב בסך 140 מיליון שקל (במונחי פארי). החברה דיווחה בסופ"ש כי מוסד פיננסי זר מוביל הזרים 37.5 מיליון שקל לצורך מימון רכישת אג"ח של החברה בנוסף על סכום דומה שהזרימה החברה עצמה.

החברה אמנם לא ציינה בדיוח עצמו מיהו אותו מוסד פיננסי זר מוביל, אך בהודעה למערכות הבורסה שם הקובץ נכתב: Elbit_PR_re_Citi_CLN_FINAL_2_8_12_isa.pdf , מה שהסגיר כי אותו מוסד פיננסי הוא סיטי.

עסקת המימון של המוסד הפיננסי שימשה לרכישת תיק אג"ח בהיקף של כ-75 מיליון שקל במונחי שווי שוק, המייצג ערך פארי של כ-140 מיליון שקלים, אשר נרכשו בחודשים האחרונים במסגרת תוכנית Buy Back שמבצעת החברה.

הפער שנוצר בין שווי השוק לערך הפארי נובע מהנפילה החדה שנרשמה באג"ח של אלביט הדמיה, אשר הקפיצה את התשואות עליהן לשיעורים דו ספרתיים גבוהים של כ-50%. נזכיר כי המשבר שהיה בין בעל השליטה, זיסר לבין בנק הפועלים היווה את הטריגר לצניחה באיגרות החוב. מאז שהוסדרו העניינים מול בנק הפועלים זינקו שעריהן של מרבית אגרות החוב של אלביט הדמיה בשיעורים חדים שהגיעו גם לכ-75%.

על פי ההסכם עם הבנק הזר, תיק האג"ח שנרכש יוחזק ע"י המוסד הפיננסי עד אוקטובר 2013, ובתקופה זו הוא ייהנה מפירותיו של תיק האג"ח אשר עתידים לכסות הן את תשלום הקרן והן את תשלומי הריבית בגין המימון שהתקבל. בתום התקופה, יחזיר המוסד הפיננסי לאלביט את אגרות החוב.

יובהר, אלביט הדמיה לא תצטרך לשלם סכומים נוספים בגין המימון שהתקבל כאמור, מעבר לתשלומים השוטפים שינבעו מתיק אגרות החוב עד אוקטובר 2013.הרווח בגין אגרות החוב שנרכשו ירשם בדוחות החברה במלואו במועד רכישת אגרות החוב.

נזכיר כי בשבוע שעבר דיווחה אלביט הדמיה על כוונתה לצאת לדרך חדשה ולנצל את ההזדמנויות בשוק, כאשר בעל השליטה, זיסר התמנה למנכ"ל אלביט הדמיה והצהיר "זו העת להעביר הילוך". בנוסף הודיעה החברה על מספר מינויים בצמרת החברה, במסגרתם דודי מחלוף ישמש כמנכ"ל אלביט פלאזה USA ורן שטרקמן מנכ"ל פלאזה סנטרס. זיסר הצהיר באותה ההזדמנות כי "הצוות הניהולי יהיה מעתה קרוב יותר לשטח".

נציין כי 7 סדרות האג"ח של אלביט הדמיה (א'-ז') עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית של 25%-35% על אף שהחברה ותאגיד הקשור אליה ביצעו רכישות עצמיות של אג"ח מאז מאי 2011 ועד היום בכ-165 מיליון ערך נקוב ובתמורה לכ-112 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עם ה-XXX ביד 05/08/2012 12:58
    הגב לתגובה זו
    ליאורה שולטת בכסף הגדול ובזכויות של העיזבון - במליסרון ובמזרחי, ובחובות - מחזיקי CEE שאוכלים ת'לב.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.